על השמדת עמים

יוסי דהאן

ראיון של עמירה הס עם ג`פרי הרטמן, פרופ` לספרות מאוניברסיטת ייל – על השמדת עם, הנצחה, מונופוליזציה של הסבל ואחריותם של העומדים מהצד.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. יוסי זיו

    כהרגלה, כל מה שעושה עמירה הס הוא כן, הוגן, מעניין. בעיני היא מופת של עתונאי ישר, אמיץ, שאינו עוצם עיניים למציאות, גם כשהיא לא מתיישבת עם האידיאולוגיה שלה. נוסף לכך היא תמיד מעניינת. בעיני היא גיבורה אמיתית – אם כי לא תמיד אני מסכים לדיעותיה.
    בעיני היא ראויה לפרס נובל לשלום.

  2. דובשנית

    אתמול בידיעות אחרונות קראתי רשימה של פרופ' לב גרינברג . לב מגיב שם בין היתר לדברי ד"ר יוסי אולמרט שמזכיר את היכרותו עם לב עוד מימי הלימודים באוניברסיטה העברית. אולמרט מציין (כך הבנתי מרשימתו של לב ) את קבוצת הפעילים שנקראה קמפ"וס לגנאי, ולב משיב שזאת הייתה הקבוצה היפה ביותר שהוא פעל בה עד היום. נזכרתי בזה , משום שגם אני וגם עמירה הס היינו פעילים בקמפ"וס. ואכן אלו היו ימים נהדרים, שיתוף פעולה פוליטי יהודי ערבי שהטרים את זמננו, גם בנושאים המדיננים וגם בנושאים החברתיים. ואכן גאוה גדולה היא להימנות על הקבוצה הזאת הכוללת אנשי ונשות מופת כמו חברתי עמירה הס הראויה לכל שבח. אנ י מזמן הענקתי לה את כל הפרסים שבאפשר. עמירה היא דוגמא מופתית לאחריות אזרחית , ליושר לב ציבורי וכל זאת בעיקר משום שפעולתה מונחית על ידי הומאניזם עמוק שדורש את טובת שני העמים הישראלי והפלסטיני.