מדיניות "העמימות" של הגבולות המוניציפאליים ומרדכי ואנונו

יוסי דהאן

עו"ד עודד פלר יחד עם עמירם גיל ויונתן ברמן מ"האגודה לזכויות האזרח" כתבו לאלוף יאיר נווה, אלוף פיקוד העורף, עשרה עמודים של השגות על ההגבלות שהוטלו על מרדכי ואנונו מתוקף תקנות ההגנה לשעת חירום.

בין היתר הם כותבים על תכליותיהן הזרות של ההגבלות שהוטלו על ואנונו, שאין להן דבר עם תכליותיהן המקוריות  של התקנות (שאף הן "זרות" במובנים אחרים).

תכלית אחת שההגבלות על מרדכי ואנונו נועדה להשיג היא שמירה על מדיניות "העמימות" הגרעינית של ישראל, הנתלית באילנות גבוהים כראש המלמ"ב האימתני יחיאל חורב והעיתונאי לכל עת דן מרגלית, על כך הם כותבים:

"החשש לפגיעה בבטחון המדינה" אינו, אם כן, חשש מפני חשיפת מידע חדש, שטרם נחשף (שכן מידע שכזה לא ניזכר בין דבריו של מר ואנונו אפילו ברמז), אלא מפני פגיעה במדיניות העמימות, שמנהלת מדינת ישראל בכל הנוגע לפרוייקט הגרעין. החשש, כפי שהוא בא לידי ביטוי במצגת המלמ"ב, הוא מפני כוונתו של מר ואנונו, הנחזית על ידי גורמי הבטחון, לבוא במגע עם גורמים זרים, "על מנת שיפעלו נגד מדיניות ישראל בנושא הגרעין". זאת ועוד – החשש הוא מפני הפצת "מידע מפוברק ושקרי אותו ניסה לפרסם בעבר". חשיפתו של מידע זה, אליבא דגורמי הבטחון, "עלולה לגרום נזקים חמורים לבטחון המדינה וליחסי החוץ שלה".

לדברים אלה ניתן אישור מפורש על ידי ראש המלמ"ב, מר יחיאל חורב, בישיבת ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת ביום 9.3.2004:

"…אי-אפשר לומר שאין מדיניות למדינת ישראל בנושא העמימות. זה דבר ידוע. אני מניח שאתם מכבדים את העובדה שיש ממשלה, ולא ממשלה אחת, ממשלות לאורך שנים קובעות מדיניות, ועל הדרג הביצועי לשמור על המדיניות הזאת. אם יש טעם בנושא המדיניות, ומישהו חשב שיש טעם וכדומה, אז שואלים: מה כבר עשה ואנונו? מה פירושה של עמימות? אם אתה עובר את הכוס עם המים, והמים יישפכו, ותיעלם העמימות, יש עמדות ויש דעות שאומרות שאז אנחנו עשויים להיות תחת סנקציות קשות מאוד. בין היתר, יכול להיות שיעשו מולנו כל מיני פעולות, וייגרם נזק ישיר גם לבטחון. לפני ואנונו, המים בכוס היו למטה, ועכשיו חסרות בכוס טיפה או שתיים והמים יגלשו, ונעמוד מול סנקציות."

העיתונאי דן מרגלית ניסח את הדברים בלשון בהירה במאמר בעיתון "מעריב" ביום 17.2.2004:

                              

"הודאה באשר למתרחש בדימונה תלבה את המצור על ישראל. היא תאלץ את ארה"ב להטיל עליה סנקציות. ב-1969 הושגה הבנה בין שתי המדינות. ישראל לא תנסה את נשקה הגרעיני ולא תודה שהיא מחזיקה בו. אמריקה תחדל לחטט ולשאול. כל עוד ישראל עמומה – אמריקה אינה מחויבת לפעול נגדה. אם תכריז בפומבי מה נאגר במחסניה, לא יוכל אפילו שר ההגנה דונאלד רמספלד למצוא צידוק לפעילות הגרעינית בדימונה…

זה מכביד על הממשלה. ייתכן שראשיה מתחרטים על הימנעותם מלחסלו     [ את ואנונו] עם לכידתו… עתה דנים בכל דרגי הממשלה בהיערכות לקראת שחרור ואנונו. יש הצעות שונות, החל במעצר מנהלי ובשחרור מהכלא בתנאים מגבילים וכלה באוזלת יד. העיתוי קשה דווקא בגלל המתקפה הבינ"ל על יכולתה הגרעינית של ישראל, שואנונו ישתלב בה עם שחרורו."

החשש, אם כן, הוא כי מר ואנונו ישתלב בשיח, התוקף את מדיניות החימוש הגרעיני. שיח זה, יש לציין, אינו נוגע למידע, המצוי ברשות מר ואנונו מתוקף עבודתו בעבר בקריה למחקר גרעיני. מדובר בהתבטאויות, שכמוהן כהתבטאויותיו של כל אדם אחר, המביע דעות, העומדות בניגוד למדיניות מדינת ישראל בדבר "העמימות הגרעינית", או בניגוד לכל מדיניות אחרת. ניהולו של שיח ציבורי כזה, אף אם מטרתו היא להביא לשינוי במדיניות ישראל, ואף אם אינו מוצא חן בעיני קברניטי המדינה וזרועות הבטחון, אין לו דבר וחצי דבר עם פגיעה בבטחון מדינת ישראל."

על האבסורד שבהגבלות הם כותבים:

"פירושו של דבר, כי מר ואנונו, אשר מתכוון להתגורר בעיר תל אביב, שברחובותיה נציגויות דיפלומטיות רבות, ייאלץ להתהלך בעיר מגוריו, ממנה אף אין הוא יכול לצאת כאוות נפשו, כמי שמתהלך במבוך, תוך שהוא מתכנן ומחשב כל צעד מצעדיו ומנסה לעמוד במשימה הבלתי אפשרית של הימנעות מכל טעות, שתחשב הפרתן של המגבלות.

….. מה יהא, למשל, אם יגור בעיר תל אביב, כפי שהוא מבקש לעשות? האם בכל פעם, בה ייסע, למשל, לאורך דרך השלום בצידה השייך לעיר גבעתיים יצטרך להודיע על כך למשטרה? האם כאשר יהיה מעוניין לחלוף על פני בית הוריו בבני ברק, ולו כדי לצפות אל החלון, יאלץ להודיע על כך מראש למשטרה? האם כאשר ייסע בדרך עירונית יחול עליו איסור לעקוף פקק תנועה או מכשול בדרך, אם משמעות הדבר, שייצא את גבולותיה המוניציפאליים של עיר מגוריו? האם כאשר יפגוש חברים, יהא עליו לתכנן מראש היכן ומתי, וכמה זמן יארך כל מפגש? מה עליו לעשות, אם ישהה בבית מכר או קרוב משפחה עד שעת לילה מאוחרת, שעת לינה מקובלת לכל דבר ועניין? האם ייחשב לו הדבר כהפרת ההגבלה ללון שלא בביתו? ומה אם לא ישהה בלילה בביתו, אלא יימצא מחוצה לו, ברחוב או במקום ציבורי, האם גם אז ייחשב הדבר להפרה?"

לקריאת מסמך ההשגות בשלמותו לחצו כאן.

הסבר מעניין להטלת ההגבלות מספק ראובן פדהצור (שאף הוא היה בעבר קרבן של המלמ"ב) בעיתון "הארץ" – ואנונו עלול לחשוף בין היתר את מחדליו של חורב ואנשיו. פדהצור כותב:

"עד היום לא נעשתה בדיקה רצינית של מחדלי השב"כ והמלמ"ב, שחלקו באחריות לאבטחת הכור. בוועדת הבדיקה הפנימית של שני הגופים, שהוקמה לאחר התפוצצות פרשת ואנונו, היה חבר חורב, המלמ"ב הנוכחי, שהיה אחראי מטעם מערכת הביטחון לאבטחת הכור בחלק מהתקופה שוואנונו עבד שם. עבודת הוועדה היתה טיוח ומריחה." 

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. סמי שלום שטרית

    אין ספק שהממשלה תבקש לתקן את מה שהחמיצה העבר ובהזדמנות הראשונה תנסה לחסל את מרדכי ואנונו, חס וחלילה, אפילו בתאונה מבויימת כמו מקרים רבים בעבר (או איזו עוד סדני מהמוסד). לכן אני קורא לועד למען מרדכי ואנונו, לכל מי שחרד לגורלו, להקים קרן למימון שומר ראש צמוד למרדכי ואנונו, עד שיגיע למקום מבטחים. שומר ראש כזה יסכל כל נסיון חיסול מפני שנוכחותו תחשוף כל נסיון כזה. לדעתי העניין הוא הכרחי ודחוף. קדימה – להחתים תומכים על הוראת קבע וגם לפנות לאנשים בחו"ל ולגייס שם כסף. זה חוקי ולגיטימי והגיוני — תראו איך המדינה "נערכת לשחרורו", מפחיד. מספיקה השנאה שמלבים עכשיו נגדו כדי שאיזה פטריוט מניאק יתנפל עליו ברחוב. אסור להשאיר אותו חסר הגנה.

  2. א.נ

    אתה חי בתקופה אחרת. כל הרעיון שממשת ישראל תחסל את ואנונו מופרך מיסודו. ממשלת ישראל תנסה להצר את צעדיו, אולם בסופו של דבר לא יהיה מנוס וואנונו יהיה אדם חופשי. צריך לזכור, שכעת לאחר שחייו יהיו תחת "זרקור" בעידן התקשורתי שאנו חיים, החלטה על חיסול דמות כמו ואנונו מצד הממשלה היא יריה עצמית ברגל. לעניות דעתי, האדם שילם את חובו לחברה, ומכאן שבמוקדם או במאוחר הוא יהיה חופשי לעשות עם חייו מה שיחפץ. כלומר, אני עדיין לא השתכנעתי שקיימת מערכת ענישה משנית לבתי המשפט. ( ואני לא מתכוון ליחס החברה כלפי אנשים ששוחררו מהכלא)

  3. סמדר לביא

    כמו סמי, גם אני דואגת מאוד לסיכויי ההישרדות של מרדכי וענונו. ולהבדיל אלפי הבדלות, בל נשכח את תאונת המטוס המוזרה של עמירם ניר, ערב בחירתו של בוש האב לנשיא ארה"ב, והקשר שלה לפרשת איראן-ניקרגואה.

    הייתי מציעה להוריו המאמצים של וענונו לשכור לו דירה במגדלים ברח' פינקס, במקום בו מתגורר אהוד ברק. קל לביים "תאונות" בגבעת אנדרומדה. ראו מקרה הלית קתמור. וכמה ציני הוא, שהמארחות המסורות מ-אסמול א-פמיניסטי שיכנו גם את פרופ' ג'ודית באטלר בביקורה באה"ק תובב"א באותה גבעת אנדרומדה…

    ובכלל – אני מאחלת לוענונו שייזכה במהרה לחופש, ולהחלמה כלשהי מהטראומות שגרמה לו המדינה. טהור וזך האיש האיתן הזה! וצדק הוא מושג שתמיד מבלבל משטרים המתהדרים בנאורות.

    נ.ב.-ושוב, להבדיל אלפי הבדלות – גם במשפחתי שלי, עקב חוסר היכולת של שופטת אחת והפטרון שלה להעדיף עובדות אמפיריות על אידאולוגיה מיזוגנית, ולכבד לכן הסכמים בינ"ל עליהם חתומות הן ישראל והן ארה"ב, בני ואני כלואים בישראל מבלי יכולת לצאת אפילו לטאבה , מזה כחמש שנים. אבל ברוכשם, יש אינטרנט [עם פריצות למחשב מדי פעם…] וטלפון והרבה תמיכה ופירגון מהקהילה הבינ"ל, למרות איפול הפירסום שכפה ביהמ"ש על העיתונות… הבעייה הזו, של שלילת חופש התנועה שלנו, ולגבי, לכן, גם שלילת חופש העיסוק במקצועי, כתוצר נלווה, מביכה כיום אפילו את משרד המשפטים. אבל יש מי ששופט את השופטים?
    תגיד, א.נ. – אתה חושב שכאן זה דמוקרטיה? כשניסתה מחלקת המדינה של ארה"ב להבין את תנאי הכליאה ההמתוחכמת שלנו, כדי להקל עלינו, ענו להם "מקורות" כאן באותה השאלה אותה אני מציגה לך.

  4. סמי שלום שטרית

    לאלה שיודעים הכל באמת אין ממה לחשוש, אבל מה פרנואיד כמוני עיודע ל מערכת ענישה משנית? אני לא מדבר על חיסול בטיל ממסוק אפאצ'י, כי זה בטח בעיניך בגדר עניין בטחוני… אבל בטח שמעת על שיטת התיוג וההפללה, על העלמויות מסתוריות, על רדיפות והטרדות. בן-גוריון כותב מכתב אישי לשופט עציוני (שעמד בראש ועדת החקירה של מרד ואדי סאליב) על מנהיג מרד ואדי סאליב דוד בן הרוש ובו הוא מכנה אותו פושע וסרסור. ההוראה לעצור את כל מנהיגי הפנתרים השחורים ולפתוח להם תיקים פליליים באה ישירות מגולדה מאיר. דני סעיל נעלם באורח פלא, שלא להזכיר את פעילי מע"צ האמיתיים (לא אלה שהוכנסו לכלא באשמת שווא) שבלעה אותם האדמה. ויש לי גם סיפורים אישיים נחמדים כמו על סוכן שב"כ שבא להציע לי להתחיל במאבק מזויין כשהוא מקליט אותי… עכשיו, נניח שזה היה מישהו אחר שלא מתנגד לאלימות כמוני ולא פרנואיד מקצועי כמוני, הוא היה מגיע לבית המשפט ומורשע ואתה היית ממשיך להאמין שאין מערכת ענישה נוספת. יש ויש ובית המשפט הוא רק כלי אחד בידיה. אני מסכים איתך בעניין אחד, יכול להיות שלא הממשלה תחליט אלא הפטריוט ההוא מהשב"כ יארגן לואנונו איזו תאונה קטנה. אני למשל לא יודע שום דבר על רצח רבין, רק שאלות מפחידות. יש אנשים בשב"כ שואנונו יכול להביך אותם מאוד בלשון המעטה. הם יודעים שבסופו של דבר המערכת המשפטית תחשוש לפרצופה הבינלאומי ותכנע ותתן לו לצאת לחו"ל, ולכן השנה הזאת היא מכריעה מאוד, ולכן הצעתי לשמור עליו בתקופה הזאת. תחשוב למשל, מדוע בכל מדינה דמוקרטית מעמידים שומרי ראש למועמד לראשות המדינה שאינו מכהן בתפקיד? לא בשביל היוקרה. יש רבדים תחתונים של אנרגיות פוליטיות וכוחניות שאנחנו לא רואים.

  5. א.נ

    ראשית, לא הבנתי למי את מתייחסת "בכליאתנו". שנית, אני חושב שישראל היא דמוקרטיה. אני לא מכיר דמוקרטיה אחת על פני הגלובוס שהיא משטר מושלם. ישראל היא דמוקרטיה עם הרבה מגרעות, אבל דמוקרטיה. מעבר לדוגמא הראשונה שהבאת, של ניר מוזס שחוסל ע" הסי. איי. אי לפי השמועות, אני לא זוכר שמדינת ישראל השתמשה בחיסול של אזרח שלה. לשלטון פה יש דרכים אחרות להוציא לבנאדם את הנשמה – ואני לרגע לא שלם עם דרכים אלה. אולם לא צריך לעשות אותנו משהו שאנחנו לא. אני מביט סביבי, ברמת הגבולות, וזו עדיין המדינה המועדפת עליי. בה ורק בה אני רוצה לחתור לשיוויון ושלום.
    אמרתי, ואני חוזר ואומר, שלדעתי במוקדם או במאוחר ואנונו יהיה אדם חופשי שיתגורר היכן שרק יחפוץ. ואם המשטר במדינת ישראל לא יאות לכך הרי שבג"צ יאלץ אותו לכך. יש גבול למה שהמדינה יכולה לעשות לאדם ששילם את חובו לחברה.

  6. א.נ

    ראשית, אני לא יודע למי התכוונת כשאמרת "אלה שיודעים הכל". שנית, מדבריך הראשונים אפשר היה ללמוד כי אתה חושש מהאפשרות כי ואנונו יחוסל פיזית, ואילו כעת אתה מדבר על שיטות אפלות של משטר לדיכוי רוחו והפללתו של אדם. את הטיעון הזה אני יכול לקבל, ומיותר לציין שאני סולד משיטות שכאלה. יחד עם זאת, אתה נתת מספר דוגמאות מהעבר, שאני מודה שאני לא מכיר אבל שיערתי שכשמותן הניעו אותך לכתוב את שכתבת, ולכן כתבתי שאתה חי בתקופה אחרת. אם פגעתי בך בצורה כזו או אחרת, אנא קבל את התנצלותי. אורי

  7. סמי שלום שטרית

    כן התכוונתי לחיסול פיסי, שחלילה אני מקווה שלא יצא אל הפועל משום שמספיק אנשים מדברים על זה ומזהירים מכך בישראל ובעולם. הדוגמאות שהבאתי חלקן בעבר, וחלקן בשנים האחרונות ויש עוד. אבל מה זה חשוב, למה אתה חושב שמצב שלטון החוק הולך ונעשה טוב יותר כאשר המציאות מעידה אחרת? ואני מאחל לך ולי ולכולנו מאבק מוצלח לדמוקרטיזציה של ישראל, אבל כל עוד ישראל מקיימת כיבוש וחוקי אפלייה רשמיים נגד ערבים, היא לא דמוקרטיה על פי ההגדרות שלי. היא דמוקרטיה כפי שאתונה הייתה דמוקרטיה וכפי שארה"ב הייתה דמוקרטיה בתקופת העבדות והגזענות הרשמית עד 1965, וכפי שאיראן היא דמוקרטיה היום. מצא את ההבדלים בבקשה בין הדמוקרטיה הישראלית לדמוקרטיה האיראנית. רק סמנטיקה, לא יותר.

  8. א.נ

    אומנם באירן ישנן בחירות לפרלמנט. אולם מעל הפרלמנט נמצאת מועצת חכמי הדת. כל החלטה של הפרלמנט האיראני יכולה להתבטל ע"י מועצה זו (למעשה כל החלטה זקוקה לאישור המועצה). מעבר לכך, אני לא ממש יודע אם מעמדן של נשים באיראן יכול להצביע עליה כעל דמוקרטיה. נכון שמעמדן במערב טעון שיפור, אולם ללא ספק המערב עשה ועושה משהו בנדון. אני מסכים שיחס מדינת ישראל למיעוטים הוא מחפיר, אבל אני ממש לא יודע מה יחסם של האיראנים למיעוטים. יתרה מזאת, אופי ההתנהלות של מדינת ישראל כלפי המיעוטים הוא פועל יוצא של המצב המדיני: ישראל חרדה לאופיה (היהודי). אתה חושב שאילו איראן הייתה נמצאת במצב דומה, בו הייתה תחושה, מציאותית או מדומה, שזהותם הלאומית הייתה על כף המאזניים היה שקט שם? הבט טיפה מערבה, על עיראק. הרכב האוכלוסיה בה, באופן גס, נחלק לשלושה חלקים: סונים, שיעים וכורדים. כדי לשמור על אחדותה של עיראק נדרש לעמוד בראשה רודן. (אני כבר רואה את אלה שיחשבו שאני מצדיק את מוערבות האמריקאים בעיראק: נא להרגע — אני נגד!)

    זאת ועוד, חופש היצירה והביטוי בארצנו, עולה לאין שיעור מזה שבאיראן. אני לא רואה כיצד תועלנה הצגות, סרטים, מאמרי ביקורת ועוד היוצאים באופן גלוי וישיר כנגד המשטר. לפחות לזה, אני מקווה, אתה לא יכול להתכחש. ככה שלקרוא להבדל "הבדל סמנטי" זה לא להיות כנה עם עצמך.