ילדים זה צמיחה

איציק ספורטא

המדיניות הכלכלית המוצלחת של הממשלה מתגלה במלוא הדרה בצמיחה של מספר הילדים מתחת לקו העוני. בדו"ח העוני הקרוב ידווח על 660000 ילדים עניים, כ-30% מן הילדים בישראל. עד 2009 יקוצצו 3.6 מיליארד מסך הכל השנתי של קצבאות הילדים קיצוץ זה נועד בין היתר לממן הטבות מס שמגיעות בעיקר לעשירון העליון (השנה מדובר על 4.5 מיליארד שקלים). העברה זו של הון אמורה לייצר צמיחה. בנושא זה פורסם שהקשר בין הפחתות מס לצמיחה הוא לא כמו שמספר לנו הקוסם ממשרד האוצר.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. סמי כנפו

    למה בעלי הכנסה סבירה ומעלה נהנים מקצבת ילדים?? זה לא מובן לי , צריך להיקבע סף הכנסה כמו 10000 הכנסה למשפחה שממנו הקצבה לא תנתן וכך ישאר לאלה שמשתכרים פחות או מובטלים, מה מסובך בזה???? מההההההההה??

  2. דרור

    ראשית – קשה לקבוע מהי הכנסה סבירה. זה תלוי במקום המגורים, בגודל המשפחה, בכושר ההשתכרות וכד'. מה גם שלו היו קובעים גבול עליון לקבלת הקצבה היינו רואים את הקו הזה יורד בכל פעם שהממשלה הייתה מחליטה לקצץ בתקציב.
    שנית – טועה מי שחושב שלביטוח הלאומי יש תקציב "סגור". כלומר, תקציב שבו אם מקצצים לאחד מתפנה כסף לאחר. לביטוח הלאומי לא חסר כסף. יש לו רזרבות של עשרות מליארדי שקלים. הצרה היא שמשרד האוצר לוקח את הרזרבות האלה כדי לממן את הפעולות השוטפות של הממשלה. חלק מהרזרבות משמש למימון הקלות המיסוי למעסיקים. סביר להניח שאם יקבעו גבול עליון לקצבת הילדים, הכסף שיתפנה לא יגיע לילדים העניים אלא להוצאות שוטפות של הממשלה או למימון הקלה נוספת בתשלומי המעסיקים.

  3. פחזנית

    ילדים זה באמת צמיחה. בלי מרכאות. אבל זה יקרה רק אם נצליח להעניק להם את כל הדרוש להבטחת עתידם. קיצבת הילדים מחטיאה את מטרתה ואינה ממלאת את ייעודה. יש לבטל את קיצבת הילדים הניתנת כיום להורים (שלא תמיד זוכרים מה ייעודה), ולהעביר את הסכום הענק הזה ישירות לילדים.
    כיצד ייעשה הדבר? באמצעות שיפורים במערכות המשרתות ילדים, למשל: כיתות ממוזגות של 20 תלמידים, ספרי-לימוד ומכשירי-כתיבה, ארוחות בביה"ס, מערכות איבחון וטיפול בלקויי-למידה, איבחון וטיפול פסיכולוגי, ספריות וחוות-מחשבים, סיוע משפחתי, מיתקני פנאי ובילוי, וכיו"ב. כך יושגו שתי מטרות: א. הכסף יגיע רק לילדים ב. יהנו ממנו בעיקר אלה הזקוקים לו ביותר כמו העניים, האיטיים, המיעוטים, המהגרים, וכו'.
    אינני נאיבית, ברור שקריאה לביטול הקיצבה היום, כאשר בירושלים יושבת ממשלת-רשע, תתפרש כהסכמה למזימה לחמוס את דלת העם. העברת הכסף ישירות לילדים (במקום הקיצבה המושחתת) תוכל להתבצע רק במהלך "הוליסטי" ענק, שלא יתאפשר אלא לאחר חילופי שלטון. אמן כן יהי רצון.

  4. יונתן לרנר

    ועדת בן שחר קבעה בשנות ה – 70 את קצבת הילדים כחלק מתהליך של פישוט תהליכי חישוב ותשלום המס. עד אז נקבעו שעורי מס שונים לפי גודל המשפחה. הועדה קבעה כי למען הפשטות ישלמו כולם את אותו המס ויקבלו "הנחה" בהתאם לגודל המשפחה באמצעות תשלומי הביטוח הלאומי. העקרון היה מאד פשוט – באותה רמת הכנסה תשלם המשפחה הגדולה יותר פחות מס. האם העקרון הזה נכון רק לרמות הכנסה נמוכות?
    כמו בהרבה דברים אחרים הכוונה המקורית השתכחה וקצבאות הילדים נתפסו כמעין סובסידיה. תשלומם דרך ביטוח לאומי היה מהגורמים שהמריצו את הממשלות לדורותיהן להפוך את הביטוח הלאומי ל"קופה ב" של מדינת ישראל. כמו תשלומים אחרים זה נתפס כ"מתנה" של המדינה ולא בהגיון המקורי שלהם.
    ולגבי ההוצאה האלטרנטיבית שהוצעה כאן. מאז לימודי הכלכלה שלי באוניברסיטה לפני כשלושים שנה לא מצאתי שיש תאוריות חדשות כמחכימות יותר בנושא "סובסידיה למצרך או סובסידיה לנצרך?". אז לא היתה תשובה טובה וגם היום אין.