איך להראות ומה להגיד?

איציק ספורטא

הבמאי דוד בן שטרית הוכה על ידי מאבטחים במשרד הביטחון כאשר הגיע לפגישה עם דוברת צה"ל, הוא נראה להם חשוד ולא שלף מספיק מהר את תעודת הזהות שלו. לא עזרו גם הפניות של עוזרה של דוברת צה"ל. שברו לו רגליים וחבטו בו ללא הכרה. אולי צריך לספק לנו ספרון שבו יצויינו המאפיינים שהופכים אזרחים לחשודים או לא כדי שנדע כיצד להופיע לפגישות עם אנשי שלטון, אולי צריך לענוב עניבה? להתגלח לפני כן? להבהיר את השיער? רק שנדע מי הוא חשוד מלכתחילה ומי אינו כזה.

שרת החינוך מחרימה את אוניברסיטת בן גוריון בגלל מאמר שכתב מרצה באוניברסיטה שטען שהריגת יאסין היא "רצח עם סמלי בעם הפלשתיני". איני רוצה להתווכח עם הטענה של לב גרינברג אבל כן להתווכח עם עמדתה של שרת החינוך. השרה העומדת בראש המועצה להשכלה גבוהה תובעת את פיטוריו של המרצה על השמעת דעותיו. לא ידעתי שבמדינת ישראל שרת החינוך מחליטה מי יועסק ומי לא יועסק באוניברסיטה. האם העסקתם של מרצים נתונה לגחמתם ודעותיהם של שרי החינוך? אולי צריך להעביר בקרב המרצים ספר קטן בצבע ירוק או אדום או כחול לבן שבו ייכתב מה מותר ומה אסור להגיד? כל הרעיון של אקדמיה הוא יצירת מקום שמנותק הן מכוחות השוק והן ממערכת דעות הומוגנית. כאשר פוליטיקאים בעלי כח רב מחרימים מוסד בגלל דברים שנאמרו על ידי אחד מעובדיו הם בעצם מונעים את חשיפתם של אזרחים וסטודנטים למגוון הדעות הקיימות.

נאסר על עובדי רשות השידור להשתתף בכנס שנועד לבקר את הרשות על דיווחיה בנושאי כלכלה וחברה. לדעת מארגני הכנס קידומה של הכתבת לענייני רווחה נעשה כדי לסתום לה את הפה. דרך אגב לא הבנתי למה תפקידה החדש כתבת לענייני משפט בכיר יותר מתפקידה הנוכחי. אם הייתם שואלים אותי לדעתי תפקיד הכתבת לענייני רווחה הוא החשוב והבכיר ביותר בין מבחר הנושאים בהם עוסקת התקשורת. ידוע שמשרד האוצר מתלונן על הדרך בה התקשורת בוחנת את הנושא. ומנכ"ל רשות השידור רואה עצמו לא פעם כחלק ממערך הדוברות של הממשלה, אולי צריך להזכיר לו מה התפקיד שלו? כאשר ז`וז`ו אבוטבול מפמפם את גאוניותו של שר האוצר חשוב שיהיו ברשות השידור כאלה שלא נופלים שדודים לרגליו. עוד אחת שנעלמה לי מהשידור הציבורי היא ד"ר לינדה עפרוני אשר פינתה בתוכנית הכלכלית של רשת ב` הייתה משב רוח רענן, איפוא לינדה? האם גם היא לא מתאימה? אולי צריך להוציא ספרון שבו נידע מה מתי מותר ומתי אסור לבקר את האוצר?

אם כל הספרונים הללו יופצו לאזרחים, נידע איך להופיע כדי שלא יחשבו שאנו חשודים, מה מותר להגיד בנושא הסכסוך עם הפלשתינאים, ומה בנושאי כלכלה, כי אז הכל יהיה מושלם. 

*למי שמעונין/ת לקרוא את פסק הדין בנושא ניתוק מים הוא מצורף כאן.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. יעל

    "הפורום מוחה בזעם על היחס הגזעני שלו זכה יוצר תיעודי ישראלי שאמנם מוצאו ממרוקו, אך הוא לא עשה דבר המצדיק את התקיפה הברוטלית של המאבטחים במשרד הביטחון".

    סליחה? מה זה הוא אומנם ממרוקו?

  2. איריס

    מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות? מדינת ישראל מבחינה בין מי שהוא יהודי למי שהוא לא יהודי בעיקר. הרבה מאיתנו "קשים לסיווג" וזה נראה לי לגמרי נורמלי בתוך ההקשר הזה, שגם שחורים במראם שהם יהודים חוטפים מכות, כאשר הנוהג הוא להתנהג באלימות למי שנראה כמו ערבי. היהודים שהגיעו מארצות ערב נראים בעלי "חזות מזרחית" ברובם, כמו שהיהודים מאתיופיה נראים כמו האתיופים הלא יהודים והיהודים השבדיים נראים שבדיים. כשיש נוהלים כאלו, אין פלא שאנשים הבטחון מתבלבלים. המכות שבן שטרית חטף הן רק הסימפטום לבעיה האמיתית: מדינת ישראל מבחינה בין דם לדם, כמו לצערי גם הרבה יהודים (ישראלים או לא). כשבונים "קבוצות דם" כאלו עם גבולות לא מספיק ברורים (למשל, בדרום אפריקה היה קל יותר לדעת מי יכול לעלות לאוטובוס ומי לא) – התופעות הללו נהיות "מטבע הדברים". הלואי וזה יעזור למזרחיים להפסיק לברוח מהערביות שלהם.

  3. יוסי זיו

    אכן הברבריות לא נעצרת בקו הירוק.
    ונניח שחשדו בבן-שטרית שהוא מחבל, הרי אחרי שתפסו אותי – מדוע לכסח את הצורה.
    שלא לדבר על בורות פשוטה של אנשים שלא זיהו במאי די מוכר בישראל.
    וליעל: בתגובת פורום היוצרים הדוקומנטריים, אני הבחנתי באירוניה מרה. אבל אולי אני טועה.

  4. ליאנה

    התת-מודע של "פורום היוצרים" או של הדוברת שלו או מה שלא יהיה מתפרץ בלפסוס קטן אחד ואמת יוצאת לאור. פאדיחה לפורום היוצרים.

  5. דרור

    אבל בעצם זה יכול לקרות לכל אחד. זכור לי שפעם ירה מאבטח בעולה חדש שגמגם בעברית. אני, על אף חזותי המערבית מגיע אל המאבטחים בקניונים עם תעודת זהות שלופה, ואומר "שלום" בקול גדול, ואם אפשר מה שיותר מילים שכוללות את האותיות פ (דגושה) ו-ב (רפה). כל זה כדי שלא אסתכן ברמיסה תחת רגלי צבא המאבטחים. זה מצב מטורף והוא חייב להיפסק. האלימות של המאבטחים בקריה מראה שיש מי שמנצל את המצב הזה לפורקן סדיסטי גרידא, ואנשים כרגיל משלימים עם המצב כי "אין בררה".

  6. משה

    לימור ליבנת מיצגת את עמדת ממשלת ישראל ואת העומדים בראשה בכך שהיא למעשה טוענת שגוף ציבורי כאוניברסיטה אמור לקעקע מתוכו עשבים שוטים כדוגמת לב גרינברג. אותה לימור ליבנת שטענה שיש להשמיע את התיקווה לפני תחילת הלימודים בכל יום בבתי הספר. אותה לימור ליבנת שפנתה ללא בושה למנהל פתחון לב כאשר גילתה שאין מספיק אוכל לילדים בבתי הספר. אני כמעט בטוח שלימור ליבנת מאמינה במה שהיא עושה ואומרת עד כדי שאינה שמה לב כיצד רומסת היא את הדמוקרטיה הישראלית. מתי ירחק היום והיא תשנה את חומר הלימוד בבתי הספר שיתאים לדעותיה. האם אנו בדרך לאבדון גמור במדינה ללא שום חופש ביטוי ודעה צלולה, האם כולנו אמורים להחזיק באותם דעות כמו של לימור ליבנת או ש"יערפו את ראשנו"!!!

  7. דני זמיר

    בהנחה שהארוע התרחש כמו שמתואר ב"הארץ", זאת אומרת שדוד בן שטרית התמהמה עד שמצא את התעודה ולכן כוסח בלי רחמים, מדובר בארוע חמור ולא מוצדק לפי כל קנה מידה בלי קשר לזהות המוכה ולמוצאו העדתי או הלאומי וצריך לפעול נגד ארוע כזה ונגד המכים, ציבורית ומשפטית.
    בענין זה נראה לי שהמסקנה של איריס שגויה: המסקנה היא לא שאנחנו המזרחיים צריכים לחטוף מכות בשקט כי אנחנו נראים כמו ערבים והגיע הזמן שלא נברח מהערביות שלנו, אלא שצריך לפעול בכל האמצעים להפסיק את האלימות של כוחות הבטחון, אלימות שבאה לידי ביטוי בחיי היום יום בעוד מגוון מצער של צורות וכנגד בני כל העדות מפיזור הפגנות באש חיה בואדי ערה ועד אלימות ביציעי בלומפילד ללא כל הצדקה שגרמה נכות תמידית לאוהד
    תמים לחלוטין.
    משה, האם קיימים בכלל, ומה הם, גבולות ביטוי חצייתם כן מצדיקה התערבות של מדינה דמוקרטית?

  8. המרוקאי כבן אדם

    נדמה לי שה"אמנם הוא ממרוקו" נאמר באירוניה גדולה עד למאוד. דווקא התגובות
    המתרעמות מראות על יותר משמץ של רגשי נחיתות. הומור ואירוניה הם הנשק של הבוטח בעצמו
    במקרה הזה ה"אמנם ממרוקו" מייצג בלגלוג את ההשקפה הגזענית הרווחת. בספרות קוראים
    לזה היפוך של נקודת המבט (לפעמים באמצע משפט) או הפרדה בין דמות ה"ממקד", ה – FOCALIZER לעומת דמות המספר.