בדו"ח * החצי-שנתי של בנק ישראל נקבע שהצמיחה הכלכלית הצמיחה בעיקר את השכבות המבוססות. בנק ישראל ממליץ להרחיב את מעגל הנהנים כדי שיכלול גם את הפחות מבוססים, באמצעות מס הכנסה שלילי. כיון שכ-50% מן העובדים אינם מגיעים לסף המס הם אינם נהנים מהטבות מס. כך שתוכניות האוצר עד היום לא פעלו בנדון, גם אם יקבלו באוצר את העקרונות שמציע בנק ישראל לא סביר שזה יקטין את אי השוויון מקסימום ימתן אותו.
באותה עת שר האוצר מתהדר ברפורמות, לטענתו ישנן 20 רפורמות מתוכננות שתהפוכנה את מדינת ישראל למדינה אחרת, כל רבעון שתיים שלוש מהן. חיפשתי בכל העיתונים משהו שיבהיר מהן אותן רפורמות, אבל משום מה הן עדיין בגדר תורת הנסתר. כל עיתונאי שמכבד את עצמו היה צריך לדרוש פרוט בנושא. כמובן שכל מי שעיניו בראשו יכול להבין שיהיו בהן הפרטות, יצירת תחרות, הקטנת תקציב הממשלה, ופגיעה נוספת במי שאין לו. שר האוצר גם אמר : "אין הפגנות מול האוצר כי אנחנו לא עושים מספיק רפורמות. תדאגו שיהיו הפגנות". האמת האמירה הזאת הרתיחה את דמי, יושב אדם שאחראי ישירות לכך שנוספו לשורות חיילי העוני 60000 ילדים, ועשרות אלפי מובטלים ומעיז להתחכם. על פי תפיסתו הפגנות מוכיחות עד כמה הוא צודק ואין בהן דבר שצריך לעורר אצלו ספק במעשיו וביטוי לכך שאנו מצויים עדיין במדינה דמוקרטית.
זה מזכיר לי מאמר של תומס פרידמן הגורו של הקדמה שכתב שכל מנהיגי העולם מתפללים לשלום Rאשי השלטון בסין. אכן יצא המרצע מן השק, מה שמעניין זו הכלכלה, אין במאמר שום דבר על כך שבסין, מה לעשות, אין דמוקרטיה וזכויות אדם לא קיימות. העיקר ששלמות המשטר הכלכלי תימשך. והמנהיגים הטוטאליטריים יחזיקו מעמד.
מתוך כל אלו יוצא שהכלכלה ה"חופשית" היא חזות הכל. כאשר היא אינה פועלת כהלכה, ואין סיבה שתעשה זאת, יש לתקן אותה באמצעות כח שלטוני כפי שמציע בנק ישראל. הכח השלטוני היעיל ביותר הוא הדיקטטורי כמו בסין. במדינות בהן אין כח שכזה משתמשים בתקשורת, בבעלי ההון שהם גם התקשורת, ובנהנים ישירים כדי לגרום לכך שלא תתאפשר פעולה לשינוי המצב. כך שאנו מצויים במעגל קסמים שקשה להיחלץ ממנו.
*הדו"ח המלא 20 עמוד נמצא כאן.