כסף להתנחלויות ולא לשכונות

מיכה רחמן

שתי כתבות  בעיתון "הארץ" ביום ג` האחרון,  האחת על דו"ח בנק ישראל והאחרת על תושבי עיירות הפיתוח המחבקים את המתנחלים במקום שיריבו אתם, מעלות הרהורים קשים על תהליכי פשיזציה מתקדמים במדינה, ועל "שני העמים" החיים בה.

שני העמים, העשירים והעניים. כאשר העלייה בצמיחה מביאה לעליה בתעסוקה רק בקרב בעלי ההשכלה הגבוהה, וכאשר רק השכבות המבוססות נהנות מהצמיחה במשק. הצמיחה אם כן אכן מגדילה את התעסוקה, אבל באופן דיפרנציאלי, לעשירים ולמשכילים, ולבניהם בלבד.  מי שמטייל באמריקה הלטינית רואה את התופעה המדהימה הזו: ה"כלכלה" כוללת רק את אלו העובדים במשרות בשכר. עם בני המזל האלה נמנה המיעוט. הרוב נמצא מחוץ ל"כלכלה" (בחקלאות קטנה, ברוכלות וכדומה), מחוץ למדינת הרווחה, או מחוץ לעם העשירים. אין לו תנאים סוציאליים בכלל, והוא חי בעוני מרוד. וכמובן החינוך משעתק את הפערים, כפי שנראה בעליל מהעובדה, שהצמיחה מביאה תעסוקה לבעלי השכלה גבוהה. אולי אנחנו מתקרבים לקיטוב הקשה שבארצות אמריקה הלטינית.

על רקע העלבון הזה, של ההדרה מהחברה המרכזית, על רקע צמיחת דור שלישי לעוני, אפשר להבין את הכתבה השניה ב"הארץ", בה מסבירים כמה ראשי ערים וכמה תושבי עיירות פיתוח בדרום למה הצביעו נגד תוכנית ההתנתקות, בעד ההתנחלויות, ולא כפי שייתכן וניתן היה לצפות מהם שיצביעו נגד ההתנחלויות, שכן ההתנחלויות לוקחות אליהן תקציבי ענק ולעיירות הפיתוח לא נשאר. "הייתי חלק מהימין כי זה היה כרטיס הכניסה שלי לחברה הישראלית. זו הייתה המפלגה הכי פטריוטית", אומר תושב אופקים.

חברי הליכוד תושבי עיירות הפיתוח, הצביעו למען הזהות הלאומית שלהם שנוצרה גם כתוצאה מנסיבות של פוליטיקת הזהויות המסובכת הקשורה בעליית המזרחים בשנות החמישים (למשל, השליטה  האשכנזית המפאיניקית, המקום אליו דחקו את המזרחים, וגו`.) אבל התוצאה היא, הצבעה לפי קו לאומני חד משמעי, יחד עם הקיטוב החברתי-כלכלי,  ועוני הולך וגדל. אלה, יחד עם העובדה שההצבעה הלאומנית הזו היא הצבעה בעד כיבוש ההולך ונעשה אכזרי יותר, כל אלה מהווים יותר מרמז לסכנה של פשיזציה ההולכת וגוברת בארצנו. תהליכים אלה מדאיגים במיוחד לנוכח העובדה שהייתה זו הצבעה נטו בעד משטר של שליטה אכזרית של  מיעוט יהודי על הרוב הפלשתיני ברצועת עזה.

מיכה רחמן הוא עובד קהילתי בירושלים וחבר "הקשת הדמוקרטית המזרחית".

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. פחזנית

    לא הופתעתי מתוצאות "משאל" הליכוד בערי הפיתוח, ואני סבורה שמיכה רחמן טועה בהסבר התופעה. לדעתי, אין לייחס את הצבעת תושבי עיירות הפיתוח לא לתהליך הפשיזציה בארצנו, ולא ל"שני העמים" החיים בה.
    מספרם הגדול של מתפקדי-הליכוד (לא סתם מצביעי-ליכוד רפי שכל), אשר תומכים בכיבוש ובאורחותיו, מעיד על כך שקיימת פשיזציה. אך הפשיזציה, שהפכה אותם לליכודניקים, לא מנעה מהם להצביע בעד הצעתו של אריק שרון.
    הקשר בין קיומם של "שני העמים", העשירים והעניים, להצבעה בעיירות הוא בעייתי עוד יותר. "העם העני" שהצביע נגד התנתקות ידע שהמשך הכיבוש ברצועה פוגע בעיירות הפיתוח עצמן.
    ההסבר הנכון להצבעת העיירות אינו נעים כלל, אך יש להציגו ביושר: ליכודניקים אלה, שידעו עלבון דיכוי ומחסור, הצביעו בעד המשך העלבה דיכוי וניצול של אחרים כי הם גזענים!
    לזכותם אפשר רק לומר שהם מעולם לא הבינו גם מהן זכויות האדם שלהם, ומדובר בכשל גדול של כולנו. ישראלים רבים אינם מבינים מה פסול בכיבוש, מה רע בניצול מהגרי עבודה, ומדוע משאל הליכוד אינו "חגיגה לדמוקרטיה".

  2. מתיתיהו שמואלוף

    פחזנית היקרה
    הגזענות שייכת למי שהתחיל בניצול הקר של המזרחים בעיירות הפיתוח
    ומתנגד עד יום זה לפיתוח הפוליטיקה של הזהויות
    שיכולה לפתור את המצב.
    אני מכיר לא מעט אנשים בליכוד, שלידיעתך הם לא אידיאולוגים גדולים
    אלא הם אוהבי פלסטינים. אלא שהשמאל האשכנזי לא הציע
    ולא מציע עד היום שום מקום למזרחים.

  3. הלינה

    כבר לפני שנים רבות , בזמן שגרתי בשכונת עולים, וקצת לאחר מכן כאשר ראיתי את עצמי כשייכת לשמאל צעקתי לכל מי שרק היה מוכן לשמוע את מה שנאמר בכתבה הזאת. אמרתי שזה מה שיקרה כאשר אנשים עניים ולא בעלי אמצעים יצביעו ימין. אמרתי שהימין ינצל את קולות החלשים כדי לחזק את אידאולוגית החוץ שלו ובבוא היום , לתתת דין וחשבון חברתי כל תרומתם תשכח. כי אידאולוגיה של הימין תמיד היתה בורגנית. עברו כשלושים שנה ומתברר שצדקתי וחבל שכך וגם מה יצא לי מלאמר "אמרתי לכם". חבל שאז אף אחד לא הקשיב לי. אולי כי הייתי עולה חדשה ואולי כי הייתי שמאלנית ואולי כי היו אנשים שלא שינה להם מה אמרתי פשוט כי הייתי אשכזיה וכך אשאר כל חיי (דרך אגב : לא "מפאיניקית" )

  4. אייל בן משה

    מדוע המזרחים מצביעים לליכוד מזה שלושים למרות שהליכוד משאיר אותם בשולי החברה?
    זה לא נתפש. יש לי חבר שהוא חבר מרכז ליכוד, וכאשר אני שואל אותו זאת, הוא עונה שההצבעה היא בטחונית נטו.
    אבל עדיין אני שואל האם אין עוד דברים חוץ מהנושא הבטחוני ששוה בשבילהם אולי לחשוב אחרת, התשובה היא לא.
    אגב אותו חבר מסכים שלעבודה יש אג'נדה חברתית טובה מזאת של הליכוד.
    למרות כל זאת אני עדיין לא מאמין שזו הסיבה היחידה. הסיבה היחידה הנראית לעיין היא סיבת הזהות, אכן הימין הוא כרטיס הכניסה שלהם לחברה הישראלית, אם יצביעו שמאל יגידו אולי יגידו עליהם שהם גייס חמישי.
    אבל האם יכול להיות שגם אחרי חמישים שנה הקולקטיב המזרחי הוא עדיין ציבור לא בוגר שמפחד מה יגידו עליו?
    אולי באמת כמו שפחזנית אומרת, הציבור המזרחי, ברובו, זה הבוחר לליכוד, הוא גזעני.
    יכול להיות?

  5. מרקו מרציאנו

    שמאל מזרחי הוא נחלתם של אינטלקטואלים מזרחים שהחלו כאאוט סיידרים בשכונה וזכו להיכנס למגדל השן האקדמי. אולם במגדל השן האקדמי הרגישו נטע זר ואז גילו את מזרחיותם. בפטרונוטם האינטלקטואלית ניסו להגדיר מזרחיות חדשה הרחוקה מרחק עצום מהמזרחיות הרווחת. הזהות המזרחית הרווחת הינה זהות היברידית המשלבת שרידים של תרבות ערבית, זיקה לדת ומסורת וישראליות חילונית-בידורית מנוונת. המזרחיות מעולם לא הייתה אוניברסאלית אטאיסטית, ערבית ורפו-פלסטינאית. הילכך יש לחפש את ההסבר לחיבור בין המזרחים והימין בספרה הדתית תרבותית. בעוד שהשמאל נתפס כאנטי דתי הימין המניפולטיבי עדין מפגין קרבה גדולה יותר לדת ומסורת. הסבר נוסף לחיבור בין המזרחים והמחנה הלאומי נעוץ אולי בזכרון הממזרחי הקולקטיבי המצטבר באשר להתנסות בחיים בשכנות עם ערבים. המזרחי לא ישווה את עצמו ליהודי האירופאי הנרדףי ויעריך בשל כך את האירוח שזכה לו במדינות ערב אלא יזכור אירועים היסטורים, אפילו קלים, של התנקלות ליהודים. בנוסף לכך יש לשים לב לכך שבמרבית האזורים המועורבים בארץ המעורבים מבחינה לאומית חיים מזרחים לצב ערבים, הכוונה לערים כמו- רמלה, לוד, יפו, עכו וכולי. במקומות אלו היחסים בין ערבים ויהודים רחוקים מייחסי אחווה ורעות, המדובר על ייחסים טעונים שרק מחכים לחומר תבערה כדי להתנפץ. כיוון שכך מזרחים חשים שהם מכירים טוב יותר את הערבי מהאשכנזי ומסכנתם הפוליטית נוטה ימינה.
    אולם המזרחי החדש שהמזרחיות הרווחת לא נאה לו, יעגן את מזרחיותו בתואריות פוסט ציוניות, פוסט מודרניות, פוסט קולוניאליות ופוסטים נוספים, וכן יצמצם את ישותו של "המזרחי הטיפוסי" הימני תוך שיבוצו בתיאוריות נאו מקסיסטיות.

  6. גיל פרנק

    אני חושב שאנו לא מיחסים מספיק משקל להיבט התרבותי -דתי -משיחי שדניאל בן סימון מציין בכתבה בהארץ.. לאחרונה יש מחקרים רבים בארה"ב שמנסים להבין מה גרם ליכולת הדרום השחור העני להתגבר על הימין הלבן בעת מאבק תנועת זכויות האזרח. למשל David L. Chappell in A Stone of Hope / מחקרים אלה מציינים שכוחה של החברה השחורה היה בשורשה המשיחי-דתי שעמד לה כנגד הדיכוי ובעת ההקרבה הנחוצה לניצחון. כוחו של הליבראליסם היה מועט והתנגדות הדתית של הלבנים חלשה. אולי כדאי לחשוב על מספר תופעות ואסטרטגיות מההיבט הזה: עלייתה של ש"ס, שינאת כל מה שקשור לפוליטיקה של שלום מתוך זיהויה עם ערכים לא "אוטנטיים" יהודים [ליברלים חילונים] בגין הכביכול דתי יכול היה להעביר מה שהפשיסט-חילוני שרון אולמרט לא יכול.

  7. מתיתיהו

    1. שמאל מזרחי הוא נחלתם של אינטלקטואלים מזרחים שהחלו כאאוט סיידרים בשכונה וזכו להיכנס למגדל השן האקדמי.
    * לא נכון – ישנם בשמאל המזרחי גם כאלו שלא היו באקדמיה כמו האקטיבסט המזרחי הראשון מר אלישר.

    2. אולם במגדל השן האקדמי הרגישו נטע זר ואז גילו את מזרחיותם. בפטרונוטם האינטלקטואלית ניסו להגדיר מזרחיות חדשה הרחוקה מרחק עצום מהמזרחיות הרווחת.
    * לא נכון- הם לא גילו את עצמם אלא הם גילו את מערכות יחסי הכוח שמגדירות זהות תרבות ומסלילה על פי מוצא.

    3. הזהות המזרחית הרווחת הינה זהות היברידית המשלבת שרידים של תרבות ערבית, זיקה לדת ומסורת
    וישראליות חילונית-בידורית מנוונת. המזרחיות מעולם לא הייתה אוניברסאלית אטאיסטית, ערבית ורפו-פלסטינאית. הילכך יש לחפש את ההסבר לחיבור בין המזרחים והימין בספרה הדתית תרבותית.
    * המזרחיות היא הגדרה שנוצרה על ידי היהודי האירופאי-ציוני והיא משמשת כדי להשתחרר מדיכוי. לא כטקגוריה של מוצא אלא של תודעה.

    4. בעוד שהשמאל נתפס כאנטי דתי הימין המניפולטיבי עדין מפגין קרבה גדולה יותר לדת ומסורת. הסבר נוסף לחיבור בין המזרחים והמחנה הלאומי נעוץ אולי בזכרון הממזרחי הקולקטיבי המצטבר באשר להתנסות בחיים בשכנות עם ערבים. המזרחי לא ישווה את עצמו ליהודי האירופאי הנרדףי ויעריך בשל כך את האירוח שזכה לו במדינות ערב אלא יזכור אירועים היסטורים, אפילו קלים, של התנקלות ליהודים. בנוסף לכך יש לשים לב לכך שבמרבית האזורים המועורבים בארץ המעורבים מבחינה לאומית חיים מזרחים לצב ערבים, הכוונה לערים כמו- רמלה, לוד, יפו, עכו וכולי. במקומות אלו היחסים בין ערבים ויהודים רחוקים מייחסי אחווה ורעות, המדובר על ייחסים טעונים שרק מחכים לחומר תבערה כדי להתנפץ. כיוון שכך מזרחים חשים שהם מכירים טוב יותר את הערבי מהאשכנזי ומסכנתם הפוליטית נוטה ימינה.
    * אם המזרחים מכירים את הערבי … מדוע הם לא מכירים את עצמם ?
    מיהו הערבי ? מי הגדיר את היחסים בין המזרחים לערבים ? מי יישב את המזרחים לצד הערבים ? מי גרם לערבים ולמזרחים להיות בשכבות התחתונות ? מי גרם לערבים ולמזרחים לחשוב בקטגוריות שונות ? מי מגדיר את הערבים כאיום ? מי משכיח מדפי ההיסטוריה והתרבות מעל אלף שנה של שיתופי פעולה יהודית-ערבית שהייתה להזכירך מחוץ להגדרת הלאומיות ?

    5. אולם המזרחי החדש שהמזרחיות הרווחת לא נאה לו, יעגן את מזרחיותו בתואריות פוסט ציוניות, פוסט מודרניות, פוסט קולוניאליות ופוסטים נוספים, וכן יצמצם את ישותו של "המזרחי הטיפוסי" הימני תוך שיבוצו בתיאוריות נאו מקסיסטיות.
    * טענה מופרכת. מה שאתה טוען הוא לאותנטיות של המזרחים האינטלקטואלים והיא טענה שגורה. אני אתייחס בקצרה ואומר את מה שאני כבר אומר פעם אחר פעם לטענה הזאת ואשאל אם כבר הגעתי לאקדמיה מדוע שלא אהיה הכי טוב ואנסה לבדוק את מקומי ואת הגדרתי דרך הרעיונות האחרונים של טובי ההוגים ?

  8. אייל בן משה

    אנשים כמוך, כמו האשכנזיות המסורתית, מקבעים את המזרחים בימין, למה?
    האם מזרחי לא יכול להיות שמאל? זה משהו שנבצר מבנתו?
    זה כמו שתגיד שלא יכול להיות מזרחי חילוני, נדון עליו להיות שומר שבת כל חייו.
    כבר שמענו על זה שהמזרחים לא יצביעו לשמאל בגלל שהוא אשכנזי מתנכר, את זה אני מוכן לקבל.
    אבל לפי מה שאתה אומר, אני מבין שהמזרחי הממוצע הוא לא אדם בוגר שממשיך להצביע לליכוד כאשר אלו ממשיכים תדיר להשאיר בשולי החברה, בגלל שהוא נעלב מהשמאל הציוני.
    למה הוא לא מוצא לו אלטרנטיבה אחרת.
    וכמו מה שמשהו פעם אמר לי, מזרחי שלא מבין שחלק מאוד גדול ממצבו הנוכחי(הנחות) הוא בגלל הציונות, אזי הוא חי בהכחשה. ואני מדבר על הרוב, לא על כמה בודדים שפתאום גילו את "האוניברסאליות".

  9. מרקו מרציאנו

    מתיתיהו:
    1.כמה אקטיביסטים מזרחים שמאלניים שאינם אקדמים אתה מכיר. לשמחתי ישנם הרבה יותר אקטיבסטים מזרחים בש"ס ולצערי יש גם לא מעט בליכוד. 2. "המזרחים החדשים" אכן גילו את יחסי הכוח אך הם גם עוסקים בשאלה מהי מזרחיות. ראה ספריו של סמי שלום שטרית, ואת כתבי העט המזרחים כמו כיוון מזרח. 3. בנסיונתי הלא רבים ללמוד מהי הגדרת הזהות של יהודים שחיו במדינות ערביות עולה שהייתה מקובלת הבחנה טרמינולוגית בין היהודים לבין הערבים. עד כמה שהצלחתי להבין- בעיקר במרוקו- הערביות היתה ניכרת בשפה ומעט במוסיקה ופחות בחיי רוח ותרבות. (יתכן שקראתי את הפסרים הלא נכונים). המרכיב של הדת חזק הרבה יותר בקרב יהודי ערב מאשר המרכיב התרבותי-ערבי. 3. עד כמה שזכור לי לא השתמשתי במושג מזרחי אוטנטי שכן אין דבר כזה. השתמשתי במושג "מזרחי רווח". האינטלקטואליים המזרחים לא מצליחים להתחבר חיבור אוטנטי וסוחף לתושבי השכונות ועיירות הפיתוח כדוגמת ש"ס.

    לאייל
    הנחס העבודה התיאורטית שלי שקים דפוס מנטלי ותרבותי של קולקטיב. אם לא כך הדבר כל הסיפור על פוליטיקה של זהויות ורב תרבותיות אמורים לפשוט את הרגל. לדעתי כן ניתן לאיפיין את המזרחי הרווח מבחינת תפיסות הפוליטיות, זיקה לדת ומסורת, העדפות מוסיקליות וכולי. בטוח שישנם יוצאים מן הכלל אך נכון להתייחס למסות מרכזיות.
    המזרחים מצביעים לליכוד כאל בררת מחדל ולהערכתי בבחירות הבעיות תהיה נהירה חוזרת לש"ס. יתר על כן, אני לא מציב בינאריות של שמאל=בגרות וימין= קמאיות. לדעתי בהתחשב במפה הפוליטית הישראלית הצבעת המזרחים לימין אינה אי-רצינאלית. פערים חברתיים לא הצטמצמו בממשלות שמאל וגם לא ניתנה ערנה לתרבות מזרחית. לדעתי ניתוח הצבעת המזרחים לימין ככזו שנובעת מתוך אי-רציונאליות או "תודעה כוזבת" נובעת מתוך משאלת לב לא מומשת.

  10. דקלה לבני יערי

    חברה, אנחנו לא קצת גולשים? התחלנו עם המשאל וגמרנו עם הימין ועיירות הפתוח. איפה המשאל עצמו ועיירות הפתוח? הרי לא כל מי שהצביע נגד היה דווקא משם ודווקא מזרחי. עוזי לנדאו, ליברמן, פייגלין וחבר מרעיהם אינם מזרחיים ובכ"ז הצביעו נגד.
    אז ברשותם, אחזור לענין המרכזי. מדוע אנשי עיירות הפתוח (הדרומיות בעיקר, נא לדייק ולהיווכח, רובם מהדרום) הצביעו רובם נגד ההתנתקות ובעד להישאר שם, להיאחז שם. ובכן הסיבה לדעתי הרבה יותר פרוזאית והרבה יותר פרקטית. בלי אידיאולוגיות ובלי חיבוטי נפש ששייכים לספירות של אוניברסיטה.
    גם במועצת יש"ע אמרו שלא לציטוט שתושבי עיירות הפיתוח יצביעו מהבטן ולא מהראש. אני מצטטת פה מכתבה של עודד שלום מידיעות אחרונות: "רוב תושבי גוש קטיף הגיעו לשם מעיירות פיתוח ושכונות בערים בדרום הארץ, כמו נתיבות, שדרות אופקים אשקלון ואשדוד. כך שעוד לפני שהחלה עבודת השכנוע מבית לבית, היתה קיימת שותפות חברתית-משפחתית… תושב נצרים, יוצא נתיבות נשלח לשכנע מתפקדי ליכוד בנתיבות תוך שהוא נעזר בקשריו המשפחתיים והחברתיים במקום. כך נעשה בשאר היישובים ועיירות הפיתוח בדרום. שיטה מנצחת" סוף ציטוט. הרי אנשים שעברו לשם שידרגו עצמם מבחינה כלכלית ובעקבות זאת גם חברתית. איכות חייהם הכלכלית שופרה לעין ערוך. זה היה כך בכל ההתנחלויות מלכתחילה וגוש קטיף מלא באנשים כאלה. כך שעם כל הכעס שלי על אנשי הדרום שלא מבינים שבכיסם פוגע הדבר, עם כל זה שאני מסכימה עם פחזנית (אולי סו"ס תחשפי את עצמך? מה הפחד, האם יש לו סיבה?) עם כל זאת אני מבינה את התהליך גם אם כאמור, לא מקבלת אותו.

  11. מתיתיהו

    עד מתי יגידו על המזרחים שהם מצביעים מהרגש ולא מהראש?
    בניגוד לכל ה"אחרים" שמצביעים מהראש, ולא מהרגש …
    כל הזמן המודרניזם מנסה לבנות את עצמו דרך שלילת האחר
    אבל לשמחתי פרוייקט המודרנה לא הושלם…

  12. אייל בן משה

    אני לא יודע אם כל עניין פוליטיקת הזהיות צריך לפשוט את הרגל, מסופקים סיבות למכביר ששופכות על אור על דפוסי ההצבעה של המזרחים. אולי כל הקולקטיב הזה שאנו מדברים עליו מרוצה ממצבו ואני מכבד את זה.
    ואם כך? מה אנחנו עושים כאן?
    חוץ מזה אנימדבר מתוך המזרחיות שלי, העבר שלה, ההוה שלה והעתיד שאני מתכנן לה, וכמוני יש לא מעט.
    אולי אנחנו כבר שכבה חדשה שיצאה מין "המזרחיות הישנה".

  13. מתיתיהו שמואלוף

    לצערי כל הטענות שלך הם על אותנטיות. שכן מה הקשר אם אקטיבסטים מזרחים
    שמאלניים הם מהאקדמיה או לא מאקדמיה ?
    דווקא במובן הזה אני אצטרך לטענה שמזרחיות היא סוג של תודעה שבאה לשנות את יחסי הכוח והדיכוי במדינה
    בכל תחומי החיים.

    יחסי כוח הם לא רק עניין של כלכלה או של עיתוני כלכלה אלא הם גם במאבק על זהות ועל נרטיבים
    וכשנשאלת השאלה מהי מזרחיות, הרעיון הוא להבין מדוע הכניסו אותנו לקטגוריה של מזרחיות ואיך אנו
    משתחררים ומשחררים את מדכאינו מהקטגוריה הזו. מה גם שלפעמים מה שנורא בהגדרה זו, שגם מדכאינו
    כבר נמצאים אצלנו בתור "האחרים המשמעותיים". ההשתחררות היא קבוצתית ואישית, מצד אחד קבוצה יכולה להיאבק על זהות ונרטיב דרך מרחב בו נוצרת התרבות (במובן הרחב של המילה) ומצד שני היחיד/ה יכולים על ידי
    חקירה מאומצת לגלות ולחלץ את זהותם מתוך הזהות הלאומית שנכפתה עליהם .

    בקיצור מרקו כדאי שנפסיק לחפש מה שאין, בוא נתחיל כמו שכותב איל בן משה לנסות לחבר ולא להפריד
    להתריס כנגד אי שיוויון באוניברסטאות, אבל לא לבטל אותם, כי העם לא נמצא שם באופן שווה…
    בוא נשתמש בידע ככלי ולא כנשק מדיר….