• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

לא תמיד קואליציות

איציק ספורטא

ביום שלישי השתתפתי בדיון האחרון בפוליטיקה בערוץ הראשון, דיון שדן במונופולים והשפעתם על הכלכלה. איני רוצה לדון בנושא עצמו שהוא רב פנים אלא בקואליציות המוזרות שמתחילות להיווצר בין אבירי השוק החופשי מצד אחד וארגונים ופעילים חברתיים מן הצד שני.  בדיון אישה שהוצגה כפעילה חברתית טענה שמצב העניים ישתפר להפליא אם המונופולים ייעלמו, את אותה טענה השמיע אחד ממקימי בתי התמחוי בחיפה. החרה החזיק אחריהם העומד בראש "המרכז הישראלי לקידום חברתי כלכלי". באותה עמדה החזיקו גם בעלים של סופרמרקט בירושלים והבעלים של מפעל פיקנטי לשעבר. אויבי העם היו נציגי וועדי העובדים של חברת החשמל והנמלים.

מה שמטריד אותי הן לא התפיסות לגבי חשיבותם או משמעותם של מונופולים על הכלכלה, לטעמי בשוק קטן כמו ישראל, ולא רק בה, השיטה הכלכלית של השוק החופשי מייצרת ארגונים רבי עוצמה שהציבור נדרש לרסן אותם הן באמצעים שלטוניים והן באמצעים של אקטיביזם חברתי. אבל יש כאלו המחזיקים באוטופיה של השוק החופשי תחרותי שבו לכוחות הכלכליים אין שליטה על השוק וכיון שכך הוא הדרך היעילה ביותר להקצות משאבים. לא בטוח שזה נכון בתאוריה, אבל בטוח שאין מדינה בעולם, ולא יכולה להיות מדינה בעולם שיש בה, או יהיה בה, שוק חופשי כמו שכתוב בספרים. על כן כל מי שדוחף לשוק חופשי, שלא קיים, בעצם מעדיף בסופו של דבר שליטה כלכלית של אנשי עסקים שאליהם מועבר ההון הציבורי. כאשר זה קורה למדינה יש פחות משאבים והתוצר הסופי של הגישה הוא חיסול של מדינת הרווחה. כיון שכך אני מעדיף משק שהבעלות על הנכסים אינה רק של הון פרטי אלא גם בעלות ציבורית, ובעלות של עובדים באמצעות קואופרטיבים או כל אמצעי אחר.

כל ההקדמה הארוכה הזאת מטרתה להפנות את תשומת ליבם של ארגונים חברתיים, החושבים שמדינת רווחה רחבה היא הדרך הנכונה לקיים חברה שיש בה אלמנטים של צדק, להימנע משיתוף פעולה אם גורמים אשר גישתם גורסת בפועל חיסולה של שיטת ממשל זו. הדוגמה הנוכחית לכך היא המאבק בבנקים. מאבק ראוי לכל הדעות. הבנקים מפלים אזרחים שיש להם פחות משאבים הן במענק הלוואות, הן בהפעלת אמצעים משפטיים אם אין אזרחים אלו עומדים בהחזר חובות, והן בעמלות שונות ומשונות המגדילות את רווחי הבנקים. בקואליציה הזו מצוי "המרכז הישראלי לקידום חברתי כלכלי" והעומד בראשו אף הפך לנציג המאבק בתקשורת.

"המרכז" הנו ארגון שהוקם ב-1984 כדי לקדם את קידומו של השוק החופשי בישראל. על פי התפיסה הבסיסית הפתרון החברתי האמיתי הוא שחררו של השוק מאחיזתה של הממשלה כאשר תפקידה של הממשלה הוא מינימאלי, בעיקר לשמור על פעילותו התקינה של השוק החופשי. כל מה שמפריע לשוק דורש שינוי. למשל איגודים מקצועיים הם בעיה על כן יש להפחית מכוחם, גם שכר מינימום ותשלומי העברה הם דברים שצריכים לעבור מן העולם. המודל שלהן מיוצג על ידי אנשים כמו מילטון פרידמן שהוא הכהן הגדול של התפיסה הזו. כדי שלא יהיה מקום לספק כל הקישוריות באתר האינטרנט של הארגון מפנות את הקוראים לארגונים אמריקאים אשר כולם נמצאים בקצה הימני, הנאו-ליברלי, של החשיבה הכלכלית.

אז נכון שהבנקים בעייתיים, ובעלי ההון הפרטיים עושים במדינה כבתוך שלהם,  אבל השאלה האם ארגונים חברתיים שרוצים לשמור על מדינת הרווחה ולהרחיבה יכולים לשתף פעולה עם גורמים אשר מטרתם היא הפוכה? לטעמי זה בלתי אפשרי גם אם לעיתים נראה שיש מאבק שבו יש הסכמה בין הגורמים.

כנראה שיעניין אותך גם: