הפגנת השמאל שלא התרחשה

יהודה שנהב

אני קורא בדיווחים אונליין ש"בהפגנת השמאל" בתל-אביב משתתפים ברגעים אלה כ 150,000 איש. במקום אחר אני קורא על המאבק של מנהיגינו התומכים בתכנית ההתנתקות, בעיקר שרון, אולמרט ומופז "בימין הקיצוני".  הגדרות אלה של שמאל וימין מתון הינה שיקריות. הן מחזקות את הימין הקיצוני ומייצרות אותו כחלק לגיטימי של הדיון.

ההפגנה בכיכר רבין אינה הפגנת שמאל. שמעון פרס ועמי איילון הם אנשים שבמשך שנים גיבו את מנגנוני הכיבוש והאידיאולוגיה שלו. פרס ישב לא מזמן בממשלה שחיסלה את הרשות הפלסטינית בשל גחמות של ראש ממשלה סהרורי. טוב שהם מכים על חטא ומובילים מהלך של מחאה נגד הממשלה (אצל שמעון פרס כנראה עד שישב בפעם הבאה בממשלה). אבל צריך לזכור: פרס, איילון ויוכי ברנדס הם המיינסטרים של המיינסטרים. אפילו הסרבנים שמדברים מתוך הפטריוטיזם הישראלי לא הורשו להשתתף כקול לגיטימי בהפגנה זו. הדיווחים "האוהדים" הללו של עיתון הארץ ושל אמצעי תקשורת אחרים, שמגדירים את המיינסטרים כשמאל, רק מחזקים את ההוצאה של השמאל האמיתי אל שוליים צרים. ובאותה נשימה צריך לזכור שמופז הוא עדיין ימין קיצוני, ושהוא לא הפך למתון משום שהוא בעד התכנית המבולבלת הקרויה "התנתקות". כך גם אולמרט ושרון. העובדה שיש עוד מטורפים מימינם אינה הופכת אותם למרכז או לימין מתון. מכונת הכיבוש בהנהגתם עדיין מחסלת אנשים חפים מפשע בטיעוני שווא, מגלחת ומפוצצת בתים של אזרחים פלסטינים, ושולחת חיילים ישראלים אל מותם.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. אופיר עבו

    זהו אותו שמאל מבולבל שתומך בתוכנית הינתקות של אבי אבות ההתנחלויות, ולא מבין (או לא רוצה להבין) שההינתקות הזאת, אם להתנסח בסגנון דרידיאני, היא למעשה הישארות בשטח, רק בתנאים טובים הרבה יותר.
    זהו אותו "שמאל" שלא מעוניין בכלל בעובדה שרק בשבוע האחרון נהרסו מעל מאה בתים בעיר רפיח לבדה. האם מישהו הזכיר את העובדה המצערת והמקוממת הזאת הערב בעצרת? הרשו לי לנחש שלא. כל מה ש"השמאל" הזה רוצה זה רק לא לראות פלסטינים מול העיניים, ולא משנה לו בכלל באיזו צורה זה יקרה. אחרי 36 שנות כיבוש, ה"שמאל" הזה רוצה לברוח ולהותיר את השטח והאוכלוסייה שבתוכו בתוהו-ובוהו שמדינת ישראל יצרה, אבל לא מוכנה לתת דין-וחשבון על כך. כל ישראלי צריך להיות עצוב שזהו "השמאל" במדינה. "שמאל" כזה בכל מדינה דמוקרטית מתוקנת היה נחשב לימין. צריך להבין פעם אחת ולתמיד שהפתרון שמציע "השמאל" הוא פתרון של אפרטהייד; אפרטהייד משמעו הפרדה. ההפרדה המוצעת על-ידי אותו "שמאל" היא המשך השליטה בשטח רק בתנאים טובים יותר, קרי ללא עיסוק בחיים היומיומיים של הפלסטינים. אוי לדמוקרטיה שבקרבה שוכן שמאל שכזה.

  2. יהודה שנהב

    נרגעתי. כרגע הודיע פרס שההפגנה אינה של השמאל אלא של הרוב.

  3. דני זמיר

    150 אלף מפגינים לא של השמאל- לפי הגדרת פרופ' שנהב- התאספו בת"א כדי לתמוך ביציאה מעזה.
    השמאל- האמיתי לפי פרופ' שנהב- זה שגדודיו ממלאים לפחות מיני מיינור ממוצעת מדגם חדשני, בוודאי שלא יבוא לארוע המהווה מפגן עוצמה של הציבור הישראלי "הלא רדיקלי" (ר"ל) בעד הפסקת הכיבוש.
    זה הרי ברור לנו – אנשי השמאל האמיתי- שאירוע כזה שבו 150 אלף איש ישראלים שבראשם ראש הממשלה לשעבר, ראש השב"כ לשעבר, ומנהיג העובדים האותנטי היחיד שצמח בארץ הזאת ב 20 השנים האחרונות, מתייצבים כדי להתחיל ולהוביל את הגל הציבורי שיניע את סופו של הכיבוש הנורא המיותר והמשחית בעזה, חייב להיות אירוע שיש למצוא בו פגם. שהרי איך נגדיר את ייחודיותנו אם נהיה כמו כולם?
    אני חושב שדווקא יש מקום לשמחה מאופקת. שמחה על כך שמהלך סיום הכיבוש צובר היום תנופה ממשית.
    לענ"ד זה תוצר הרבה יותר משמעותי וראוי מהפנקסנות המשמימה (במחילה ובלי לפגוע) של שמאל וימין אמיתי שמציע פרופ' שנהב.
    להתראות יהודה בהפגנה הבאה.

  4. מעכיר שמחות

    יהיו מניעיהם של כל המאה אלך או המאה וחמישים אלף שהשתתפו בהפגנת פרס אליון אתמול אשר יהיו, אני מוכן אפילו להניח שרבים מהם עמוק בלבם הלכו למחות "נגד הכיבוש", אלא שאת ההפגנה יש למדוד על-פי התנהלותה, דובריה, והשוט של מארגניה.

    הצעד הראשון היה למנוע מהסרבנים להשתתף בהפגנה.
    אחר כך ההחלטה (בלחץ המתנחבלים) על פתיחת ההפגנה בדקת דומיה
    ואז דברי פרס אילון. פרס לקח את תפקיד הסבא המפאיינקי הדואג לידידו הטוב שרון.

    קחו את דגלי ישראל שמלאו את הכיכר, את ססימאות התמיכה בשרון (שרון העם איתך).

    המפגינים הלכו להביע תמיכה בתוכנית שרוןץ

    אלה יצאו רק בעקבות הריגת חיילים ישראליים. רק זה הוציאו אותם מהבית.
    אולי צריכים עוד מאה פעולות התנגדות מוצלחות כאלה כדי שיקרה משהו.
    שלא יספרו לנו על שלום. הרי כולם הלכו לשמור על אותה מדינה יהודית.

    אולי קומץ האנרכיסטיות שעמדו שם בפינה וצעקו בזמן שהשאר עמדו דקת דומיה "צה"ל צבא טרור" הצילו קצת מהכבוד שלא היה אף פעם לחבורה של פרס.

    אפילו האמרה שהתחלקה לצלי רשף ובא הודיע שהמפגינים לא באו לתמוך בשרון עוררה את זעמו של עוזר שרון, מר פרס.

    לגייס מאה אלף מפגינים בשביל סידור עבודה לפרס.. לגייס מאה אלף מפגינים כדי שפרס שוב יסע ברחבי העולם על חשבון משלם המיסים כדי לגונן על שרון ופשעיו. לגייס מאה אלף מפגינים כדי שפרס יצטלם עם בוש ובליר.

    נו, אם זה מעורר אז שמחה מאופקת אצל כמה אנשים, למה לנו להעכיר את שמחתם..

  5. פחזנית

    אני מתכוונת לסרבנים ולא למשתמטים (שאין לי דבר נגדם).
    הסרבנים, ההגונים שבלוחמינו, הודרו אמש מהעצרת.
    בווווווווווווווווווז !!!

  6. דני זמיר

    אכן שמחה מאופקת גם אם זה מרגיז אותך יקירי מעכיר השמחות שלא המתנחלים הביאו מאה חמישים אלף איש (מה שהיה נותן לך את התחושה האהובה של "כולם טיפשים ורק אני שייך למיעוט שלא").
    סידור עבודה לפרס, לא נתנו לסרבנים לדבר, ו"שערורייה" שעמדנו דקת דומייה לזכר ההרוגים.
    נו. אם אלה השותפים שלי מי צריך בכלל אויבים.

  7. אזרח

    למה באמת היתה זכות למישהו למנוע מישהו בעל דעה כל שהיא (כגון הסרבנים) … להפגין אתמול

    זה היה צריך להיות יותר פתוח … בלי שאף אחד יקח בעלות על האירוע …

  8. מתיתיהו

    הגעתי להפגנה מכנס פלסטיני-ישראלי שנערך בנווה שלום. הפלסטינים השביעו את כל המשתתפים הישראלים שימארו לחברה ולחברים ולהורים ולכל מי שמשרת בצבא שיפסיקו להתעלל בהם. הזוועה נכרה בסיפוריהם. עם זאת הודעתי להם שישנם אנשים בישראל שרואים במאבק הפלסטיני מאבק לגיטימי. הגעתי לתל אביב עם צביטה בלב, אני חוזר לחופש שלי בין רחובות ההגמוניה הגוססת והם חוזרים למאבק חיים ומוות, בתוכי הרהרתי מי מהם יהפוך לשהיד/ית ובקשר שלי לפיגומי הכיבוש.

    נכנסתי להפגנה בכיכר אחרי חיפוש כפול בתיק שלי, וחבר פלסטיני ישראלי שבא מחיפה לא יכול היה להיכנס עד שלא דיברו עם הקצינים שם של מגב ומשטרה… אמרתי לעצמי איך יכול להיות מאבק לשלום אם אין מנהיגים ומפלגות ערביות בקהל ובפאנל דוברים.
    מוזיקה אשכנזית שטפה את אוזניי, "אני ואתה נשנה את העולם" איזה עולם ולמה בדיוק ? למדינה יהודית דמוקרטית ? בסוף שמו את אהוד בנאי ככה כעלה תאנה…וחס חלילה שדקלון ישיר איתו בסולו….

    שוב השגיאות של השמאל, שוב הדגלים של העבודה, שוב השמאל הציוני-אשכנזי חוגג את השלום, ושוכח את הצדק.
    נעמדתי עם האנרכיסטים שעשו הכול כדי לתת קונטרה לחגיגת הקאנטרי האנגלוסקסית כנגד השחורים רעים והמזרח התיכון המאיים…

    האנרכיסטים/יות הקרינו סרטים על הפסל של תומרקין, שבהם הם הראו את האלימות הצבאית את הכיבוש במערומיו
    הקהל הביט המום. אנשים קפצו עליהם באלימות כל פעם שהם שמעו ש"צה"ל" הוא ארגון טרור " אבל בהתחשב שצה"ל הפר את ההודנה , בהתחשב בהפצצות של חצי טון על מחנה פליטים, בפעולות של העלמת אנשים, אני לא הייתי מזלזל במחשבה המתסיסה הזו.. !

    באחד הרגעים צעק אמיר פרץ למהפכה, ואני חשבתי על מה הוא מדבר לעזאזל ואל מי ומתי ? ועל חשבון מי ?
    ובאיזה זכות הוא מדבר על המושג הזה ? ומה באמת הוא אומר ?

    אני אסיים באקורד אחר ואספר שאחד ההורים השכולים אמר ש"הפלסטינים נואשים", אבל אני יודע שהפעם הציונות נואשת, והפלסטינים לא ייכנעו, עד שהאינתיפאדה תנצח, עם זאת ראינו כבר במשטרים אחרים כיצד תנועות אנטי קולוניאליסטיות כאלו ואחרות לא פוסקות במאבק כנגד הכובש החיצוני אלא המאבק הצבאי ממשיך בתוכם
    ….

  9. מעכיר שמחות

    אני לא בטוח שיש איזה שותפות בנינו מסטר זמיר. אני לא מזהה בדבריך שיש משהו בכלל משותף בנינו, לכן מראש לא חשבתי שאתה ואני עושים איזה שותפות. ככה שתנוח דעתך ואתה יכול להרגע.

    אין שום בעיה שיעמדו מצידי עשר דקות דומייה, בכלל הרי הם מזה המון שום נמצאים בדום, אז מה משנה אם עוד דקה או חמש שעות?

    למנוע מהסרבנים להשתתף זו עמדה פוליטית, אם אתה לא מזהה מה עומד מאחורי זה, אז אני באמת לא יכול לעזור לך.

    לעמוד שם ולהפגין, בזמן שישראל ממשיכה ממש באותן שניות לרצוח ילדים ובחורים ונשים בעזה, להרוס בתים, להפגיז כל מבנה בעזה רק כי העזתים העזו להרוג חיילים, ונאום בזמן שכל הפשעים האלה מתנהלים בניצוחו של שרון, ואילו פרס בוחר לדבר על אפשרות של ממשלת אחדות? לעשות כל זאת ולכעוס שמישהו שם אמר שהמפגינים לא באו להביע תמיכה בשרון? לתת לאיש שידיו מלאות דם לנאום ראשון ושהוא יטיף למפגינים על "הרצון הטוב והכוונות הכנות של שרון"?

    לזה אתה קורא "הפגנת שלום"? שלום של מי בדיוק? אולי שלומו של שרון? ואולו שלום הכסא המעופף של פרס?
    על איזה שלום דברו שם?

    יודע מה, הנה לך משהו קטן: חפש בדברי הנואמים שם איזה אמרה על שלום (שלום אמרתי ולא הערכות מחדש בתוך השטחים הכבושים, ולא התנתקות מהפלסטינים תוך שמכתיבים להם רמת החיים, מועד אורחת הבוקר אם בכלל) ואם תמצא אמרה אחת – רק אחת – אני מוכן לשקול את דעתויי מחדש.

    מי אמר שאין הזדמנות שניה אפילו לנכשלי מועד מיוחד?

  10. לאמשנה

    השמאל נכנס למיני מיינור והגיע לכיכר. שמענו את ג'ון באאז ואת הזמר הנוגה על הנסיך הקטן מפלוגה ב'. הצטופפנו עם כל המרוצים מעצמם והמדושנים, כדי שגולגלותינו יימנו במניין הגולגלות, ויתקזזו עם הגולגלות שהתייצבו בעצרת גוש קטיף, וכן, גם כדי להציב אלטרנטיבה לאלטרנטיבה. לא נכנענו למיאוס ולאכזבה מאלה שאמורים להיות באותו צד איתנו.
    וכשהתחלנו להסתובב עם קופסאות ההתרמה למען מחוסרי הדיור החדשים ברפיח, ראינו את הקונסנזוס הישראלי בשעתו היפה: קיבלנו מבטי איבה, גועל ותיעוב. אמרו לנו "את מביישת את העצרת הזו — תסתלקי מייד". אמרו גם "לכי עם הקופסה שלך לעראפת, יש לו 250 מיליון". ובנימה סמכותית של קצין במי"ל: "מה שצריך להרוס — צריך להרוס". ולא סתם להרוס, אסור גם להוציא 10 שקלים מהארנק כדי לסייע קצת בשעת החרום והמשבר ההומניטרי שיצרנו.
    ככלל, הרושם היה שהמפזמים בדבקות את "שיר לשלום" מקפידים להבהיר כי הם שונאים פלסטינים לא פחות מיריביהם הפוליטיים, ונבדלים מהאחרונים רק ביישום הערכים המשותפים. "רק אל תחשדו בכשרים — אנחנו לא פחות נגד פלסטינים מכל ישראלי אחר" הוא המסר העיקרי שלהם.
    עדיף כבר גז מדמיע.

  11. אילנית

    יש לך טעות אחת, מר זמיר. הם לא מיני מיינור. הם כבר אוטובוס. לא אחד.
    ואתה יודע מה? זו הטרגדיה שלנו. אם הם היו מיני מיינור היה אפשר לקרב את השמאל המלא פגמים הזה למשהו. אבל ברגע שהחבר'ה מהמיני מיינור שיש להם כבר כמה אוטובוסים מתערבים, ורוצים הכל, כולל חיסול המדינה, הם הורסים כל סיכוי לסיום הכיבוש. הם מכניסים לפלסטינים לראש שלא יסתפקו בשום פשרה "שמאלנית-ציונית" של שתי מדינות. הם לא רוצים פשרה. הם רוצים נקמה בציונים השמאלנים.
    ואתה יודע מה, זמיר. הם גם משקרים. הייתי בהפגנה. היתה שם ידידה שלי, סטודנטית לרפואה, ערבייה, שדיברה בכנס. אבל הם בטח היו הופכים אותה למשתפי"ת של הציונים.
    ונכנסו איתי עוד שתי סטודנטיות ערביות, ואף אחד לא עשה להן שום דבר בכניסה. הן עברו כמו כולם.
    והושמעו שם גם שירים "מזרחיים". אבל החברה מהאוטובוסים לא רוצים לשמוע.
    והאנשים שראיתי שם הם אנשים טובים, שרוצים סוף לכיבוש.
    אבל החבר'ה מהמיני מיינור לא יתנו להם להזיז משהו.
    אתה יודע עוד משהו? הם צודקים, החבר'ה מהמיני מיינור. אני מתכוונת באמת שהם צודקים. ובגלל שהם כל כך צודקים, הם לא יתנו לנו לזוז לשום פשרה מאוסה שבה הפלסטינים יצטרכו לוותר על משהו.
    הם אנשים רציניים וצודקים. הם לא מוכנים לשום "כניעה" להגמונים הציונים.

  12. דני זמיר

    בחיי שאתם צודקים.
    ולא רק צודקים, גם אמיצים. ובגל זה אף אחד מכם לא חותם בשם שלו.
    מעכיר שמחות שותפי, הרי מראש קבענו שאתה מהמיעוט החכם ואני מהרוב הטיפש, אז אני מבקש שחרור מהמועד המיוחד, הרי אצלך אני נכשל מראש כי מותר לענות אני מבין רק איך שאתה חושב.
    אכן יש מטרה פוליטית מאחרי שלילת רשות דיבור לסרבנים. כוונה לומר שלתת גיבוי לסרבנות פוליטית בזמן שפוליטית נלחמים להחלטת רוב לאומית לנסיגה מעזה היא מעשה אווילי – גול עצמי. דווקא די חכם לדעתי.
    כל הויכוח כאן התחיל סביב טענת פרופ' שנהב שההפגנה לא מייצגת את השמאל.
    לא שזה ממש אכפת לי , ואני מניח שגם לרוב האנשים בכיכר הסיווג לא משנה.
    אבל תקראו עוד פעם את החרפות הגידופים והסגנון שלכם שכולו זעם קדוש ותוקפני כנגד זה שהאנשים שארגנו את ההפגנה המרשימה שנועדה להטות את כף המאזניים לכיוון הנכון (יציאה מעזה- כן, שלום הוא באמת משני בענין הזה), לא ביקשו מכם רשות את מי להעלות לבמה ואת מי לא וגם לא ממש התלהבו מהפרובוקציה הזולה של "להתרים בכיכר למען מסכני רפיח".
    אז בואו נסכם את הענין מטיפי מוסר אמיצי לב ועלומי שם: אני אמשיך לבוא לכיכר עם כל הטפשים שלא יודעים לחכות בבית ל"הפגנה הנכונה" ונמשיך לנסות להשפיע על יצירת מדיניות שתביא ליציאת ישראל מעזה, גוש קטיף ולהפסקת הכיבוש, ואתם תגידו לי ולחברים שלי שאנחנו לא שמאל, תבוזו לחילים שנהרגו, תכעסו שלא משתפים אותכם בקביעת הנואמים ותתרימו למען עניי רפיח.
    למען כולנו אני מקווה שבצד שלי יהיו במקרה הזה תמיד מאות אלפים , ושבצד שלכם יהיו רק חובבי מיני מיינור כרוניים ספורים.
    לילה טוב.

  13. דני זמיר, תנמק בבקשה

    למה להתרים למען אנשי רפיח שבתיהם נהרסו זו פרובוקציה זולה? תסתכל בעיתון, וקצת אחרי הדפים שמתארים כמה אתם נפלאים תראה הרבה סבל. סבל שנגרם ע"י הממשלה שלך, שנגדה אתה מוחה, והוא קשור קשר הדוק לנושא המחאה שלך. צריך מח אנליטי לולייני כדי להצליח להבחין קונספטואלית בין האסון שנגרם לתושבי רפיח לבין נושא המחאה שלך, וצריך גם לב אטום, יהיר ואנוכי כדי ליישם את ההבחנה הזו כשמגדירים את נושא ההפגנה.
    אתה רוצה לומר בריש גלי שלא אכפת לך מסבלם של האנשים האלה? אין בעיה. תגיד את זה. אבל על הרקע הזה ההתייפייפות בכל זאת צורמת.
    גם אני אבוא בפעם הבאה ש"השמאל" יחליט להתעורר מתרדמת הקונסנזוס הנעימה שלו. עד אז הגדר בטח כבר תושלם לכל אורכה, ערי הגדה יכותרו כולן מכל עבריהן, החומה תבתר כליל את א-ראם ואבו דיס ועוד עצי זית מניבים יעברו ממטעי הזיתים בגדה לאיי התנועה בערי ישראל. כל זה, למרות ההפגנות של הפלסטינים ושותפיהם שהגיעו במיני מיינור.
    אז עוד פעם: למה בדיוק ההתרמה בכיכר היא פרובוקציה זולה?

  14. יהודה שנהב

    דני אתה לא צריך להעלב. אין שום פגם או פסול בהשתתפות או בהבעת תמיכה בהפגנה הזו. סביר להניח שאם הייתי בארץ הייתי חושב לעצמי שחשוב להגיע להפגנה. אבל לא על זה הערתי. כתבתי על האופן שבו מובנות קטיגוריות הדיבור. עדיין חשובה לי/לנו הקטיגוריה המכונה שמאל. אסור שתתכבס במכבסת המילים מפני שיש לה עדיין תפקיד חשוב בניסוח בהיר של עמדות ביקורתיות. מבלי להתערבב באידיאולוגיה של המיינסטרים. גם אם מספר האנשים שמחשיבים את עצמם כשמאל יהיה קטן. במכבסת המלים, ובאופן שבו מנוהל המשא ומתן על הקטיגוריות הפוליטיות יש עיוות. בדיונים שונים מתקיים עקרון האיזון. מול איש שמאל תמיד מציבים איש ימין, בדרך כלל פאשיסט. ובממשלה שלנו היום יושבים הרבה מאוד אנשים שחושבים בקיטגוריות פאשיסטיות. מה שקורה כתוצאה ממשוואת איזון כזאת אתה כבר מבין. יש הכשר מתמיד לפאשיזם של הימין הקיצוני. לפני עשרים שנה לא חשבתי שלאנשים שנקראים "היישוב היהודי בחברון" תהיה תעודת הכשר כזו, ואנשי השמאל המטיפים לצדק פוליטי יקראו סהרורים. האופן שבוא אתה כותב רק מחזק את ההבניה הזאת. וחבל.

  15. מתיתיהו

    אני בעד שני מדינות לשני עמים (עם רעיון של חתירה לשתוף פעולה פדרטיבי ביניהן). אבל המדינה היהודית הדמוקרטית לא יכולה לפעול במתכונתה אלא חייבת להיות מדינה שבה הציבור הערבי הוא שותף מלא להחלטות.

    כבר בסוף המאה התשע העשרה עם התגבשות הרעיון הציוני היו קולות אנטי ציוניים בצרפת שהזהירו מפני
    התיישבות בארץ ישראל על חשבון ובהתנגשות עם האוכלוסייה הילידית קרי הפלסטינים. פרופ' נ. ש. אייזנשטאט כלל את המאמר (אני חושב של מאיר אבוטבול) על היהודים הצרפתים האנטי ציונים הביקורתיים בספר המאמרים (ולא במקרה):

    "הציונות והחזרה להיסטוריה : הערכה מחדש / עורכים: ש"נ אייזנשטדט ומשה ליסק ‬
    ‫ מו"ל :‬ ‫ ירושלים : יד יצחק בן צבי, תשנ"ט 1999".

    גם היום ישנם קולות ביקורתיים, המנסים לחלץ משמעויות אחרות מקונפליקט, לצערי המשמעויות לא נעימות.
    עלו כאן מספר קולות שכבר חוזרים ונשנים בביקורתם על הציונות ומהלכיה, אך לא קראו לבטל אותה.
    פרופ' אייזנשטאט יכול היה לערוך את הספר מבלי להכיל את הביקורת האנטי ציונית או אף הביקורתית ביותר
    כמו גם המאמר של ד"ר אמנון רז קרצקורצין, אבל הוא עשה זאת רק כדי ליצור תמונה ובחינה כוללת של מעמד הציונות.

    גם היום אני מציע לא לבטל בדימויים "מיני מיינור" את הביקורת על מה שקורה כאן.
    בכיכר לא היה הסתכלות אמיצה בעיני הפלסטינים מחד בזכות שלהם להגדרה עצמית, אלא ניכרה השינאה לערביות הפלסטינית, עם כל כל מיני כינויים על מאבקם הצודק. לא הייתה בחינה עצמית מספקת למקום ישראל במזרח התכון,
    ולאופי הדו-לאומי של מדינת ישראל. המשיכו להדחיק את זכות השיבה. (ולכן אני מוקיר את אלו שאספו כסף למען הפלסטינים והמצב הדה הומני שהם חיים בו, )
    מאידך גם המבט הפנימי של הפוליטיקאים כלפי הציבור העני היה רחוק ממנו. לא ראיתי מנהיגים בדואים או ערבים-ישראלים בין הנואמים ואל תספרו לי על נציגים זוטרים, אני מכיר את ההתנהלות הזאת מהאקדמיה שמנסה ליצור כנסים כאלו או אחרים ולהביא כמה מרצים זוטרים (מזרחים או פלסטינים) כדי לפטור את האשכנזיות המוצהרת שלה
    מרגשות אשמה.
    לא ראיתי מנהיגים רעבים בפאנל הנואמים, עמיר פרץ יכול לדבר על מהפכה אבל עובדי הרשויות בחובות אדירים
    שאף בנק לא ימחוק, והרשימה עוד ארוכה. אבל ביילין ופרס וכל הגנרלים יכולים לדבר עד מחר בכיכר ולא לעשות כלום בפועל. לצערי פרופ שנהב פתח את הדיון אבל לא קיבל התייחסות רצינית.

  16. דני זמיר

    אני מסכים איתך שמכבסת המילים מצדיקה דיון לגופו בנושא ההטיות הלשוניות שיוצרות תודעה.
    אני גם מסכים עם זה שהמדרון החלקלק שאנו מצויים בו בדיון הציבורי בחברה הישראלית מיתלל והולך וצריך להבחין אותו.
    העמדה שביקשתי להציג היא שבנפרד מהדיון הראוי הזה ומהביקורת על ראשי המפגינים ועל החלטות השונות שלקחו, יש חשיבות לקחת חלק פעיל בהפגנות מסוג זה ובכך שיתקיימו.
    התגובה שלי התבססה על אי ידיעתי שלא לקחת חלק בהפגנה כי לא היית בארץ, הנחתי שזה חלק מהעמדה שאתה מציג בבחינת "מאחר והמפגינים אינם שמאל אמיתי לא יהא חלקי עמהם…."
    תודה על ההבהרה.

  17. איריס חפץ

    דני, שלום!
    אולי השאלה שצריכה להישאל היא: האם באמת עדיף ללכת להפגנות שמתחפשות למה שהן לא, רק כדי "לעשות משהו" והאם ה"משהו" הזה תורם או מקלקל. ישראל היא מדינה שמתחפשת לדמוקרטיה. כמי שחיה בחו"ל בשנתיים האחרונות אני רואה איך זה מצטלם יפה בעולם, מתוקשר ע"י מי שיש לו משאלה וצורך לקבל אישור ל"יהודי הקורבן התמים והטוב". כן, גם כאן יש כאלו המאמינים ב"ארץ ישראל הישנה והטובה" ומשוכנעים שכל הישראלים הם קיבוצניקים תכולי עיניים ובלונדיני בלוריות וכל הנשים יורות בעוזי במסגרת פעולות הגנה לגיטימיות. אז האם כדאי למי שמכיר בעובדה שישראל מתחפשת למה שהיא לא לשתף פעולה עם המשחק, או עדיף שנקרא לילד בשמו ואז נדע אולי מי הוא ומה עושים איתו. ב-37 שנות כיבוש ההפגנות האלו חוזרות על עצמן עם אותן שירים וסיסמאות ומוטיבציות עמוקות שעומדות מאחוריהן. זה נהיה מין רפלקס כזה לארגן אוטובוסים מרכבת צפון כל פעם שנדמה שמזג האויר יכול לאפשר ליותר מ1000 פעילים מהגרעין הקשה להגיע. נגיד שמישהו חולה במשהו: האם הוא היה הולך לאותו רופא או רופאה שנותנים את אותן תרופות פלא שלא משנות את המצב אלא מרעות אותו במשך 37 שנים ואפילו יותר? אולי כדאי לשנות את אופן החשיבה וההסתכלות, למרות שיש משאלה חזקה להביא שינוי ורגילים למה שרגילים?…
    בברכה
    איריס

  18. מחמד ספדי אבן חלימה (מעכיר שמחות)

    אני יודע שאני משחק עכשיו לידיים שלך, אבל לא ממש אכפת לי לעשות קצת גז בניוטרל כדי לספק לך תשובות.

    אז הנה זה השם שלי, זה הופך אותי ליותר אמיץ עכשיו? מה בדיוק העניין הזה שאתה טוען נגד השימוש בשמות בדויים. הרי לא מדובר כאן בסדנת הכירות. ומה זה באמת משנה אם אני כותב את דעותי בשם כזה או אחר, אתה רוצה לטעון שאתה מתייחס וקובע עמדה לפי צליל השם, לפי צבעו, לפי טעמו? ואם הייתי כותב למשל שאני פרופ' סעיד אלטנטאוי, או אבראהים אלראעי משבט אלעראקיב שרק לא מזמן ריססו לנו את שדות החיטה החומר רעיל מהאוויר כמסוק הריסוס חג ממש מעל הבית שלי שבו שהו תשעת בנותי והחומר הזה גרם להן בחילות וקשיי נשימה, ופגע באשתי שהייתה בהריון, ושלמרות כל אלפי הדונמים שהחברה האלה של פרס-שרון-אילון-איתם-שריד לא הוציאו מאה מפגינים למחות נגד פעולת מה שאתם מכנים "הסיירת הירוקה"?
    האם הדיעות שלך היו משתנות?

    טוב אז הנה יש לך את השם שלי, וכפי שאתה רואה או מבין אני בן למשפחת אלספדי, על שם העיר ספד, אחת מאחת עשרה ערים פלסטיניות שהחבורה של פרס-שריד-שרון-רבין-זאבי הרסו בארבעים ושמונים וכוננו אותם מחדש כערים יהיודיות והכל במסגרת הטיהור האתני, שהנה הוא שוב מתבצע ברפיח ובשכונת אלזיתון.

    אתה עוד באה וטוען להגנתך שאנשים קללו פה וכתבו דברי נאצה. ואני שוב מבקש ממך להביא דוגמא אחת כזו של דברי נאצה פה?

    אתה יודע למה אתה נכשל אצלי? לא כי שמך הוא "דני זמיר" אלא כי אתה עונה על שאלות שלא נשאלת, במקום לענות על השאלות החשובות באמת אתה בוחר לענות על שאלות שאתה ממציא. נשאלת בצורה הפשוטה ביותר והישירה (אפרופו פחדנים) שלצטט רק משפט אחד שנאמר בהפגנה בזכות "השלום". הרי כל הטיעון שלך בתגובה שלך היה שזו הפגנה למען השלום.
    שאלתי אותך עוד שאלה פשוטה על למה פרס וחבורתו כעסו על צלי רשף שאמר שהמפגינים לא באו להביע תמיכה בשרון. שאלתי אותך מה פשר הרמזים של פרס בניאום שלו על אפשרות קיום ממשלת "אחדות לאומית" (כלומר אחדות יהידות, כלומר ממשלה של יהודים, כלומר ממשלה בלי ערבים). כמובן שעל זה את בוחר לא לענות. אז איך לא תכשל?

    לא אספר לך על תוכנית "ההתנתקות" של שרון-פרס. אתה יודע הטיב למה הכוונה כאן. אבל כאן אזכיר לך שמדובר בהערכות כיבושית מחודשת בקווים חדשים, אזכיר לך גם שצה"ל לפי התוכנית הזו ימשיך לשלוט בשטחים פלסטינים שנכבשו ב-67, אזכיר לך גם שהמתנחלים ימשיכו הלתנחל על שטחים פלסטינים. לדבר על ציר פילדלפי?

    לאסוף תרומות בהפגנה "שלכם" למען הפליטים שנאלצים בפעם המי יודע כמה להיות פליטים שוב ושוב תודות לחבורת שרון-פרס נחשב אצלך לפרובוקציה. למה, לדני זמיר פתרונות.

    בשבילך זה מאוד לגיטימי להדיר כל קול המפריע לשרון או למתנחלים וכל קול המפריע לפרס לקבל שוב את תפקיד שר החוץ המסתובב בעולם ומשווק את שרון ופשעיו ומכשיר את כל הזוועות האלה, והכל בשם העקרון של המוניות ההפגנה. לא נשמע לך מוזר, לא הגיוני?

    אתה עוד מתרעם על זה לא נותנים "כבוד" לחיילי צה"ל. בחיאת זמיר, תגיד מה הסיפור כאן. יעני זה בסדר שהחיילים שלך יכנסו כל אמת שמתחשק להם לרפחי לעזה לשכונת זיתון, להרוס בתים על ישוביהם, לרצוח אנשים, להפגיז כל בנייו, אבל להרוג אותם? על איזה כבוד אתה מדבר? ואני חשבתי לתומי שמקומם של אנשים כאלה ושל מפקדיהם הוא בבתי כלא, הוא בהאג. או שהמעדת אנשים למשפט על פשעי מלחמה נחשב אצלך כפרובוקציה?

    ובחזרה לעקרון "ההמונים", אתה יודע למשל שבקלות היה אפשר לגייס להפגנה הזו שלוש מאות אלף? בשביל זה די היה בתיאום עם מלפגות בל"ד וחד"ש כדי שיגיעו להפגנה עוד מאה אלף או מאה וחמישים אלף. או שזו הפגנה ליהודים וכל ערבוב של ערבים בהפגנה היה מהווה פרובוקציה?

    ולאותה אילנית קצת הסבר היסטורי שכנראה במסגרת הלימודים שלה בחוג לתקשורת והמגעים שלה עם עיתון מעריב השכיחו ממנה כמה עובדות בסיסיות.

    על מה הפלסטינים מוותרים? השאלה צירכה להיות למה אנחנו צריכים לוותר בכלל?
    אבל נניח לשאלות הנכונות.

    הכרה במדינת ישראל ובזכות הקיום שלה זה הוויתור הכי גדול שהתנועה הפלסטינית עשתה. להזכיר לך שזו מדינה שקמה על חורבות העם הפלסטיני, תוך כדי נישולו, שדדית רכושו, הריסת כפרים וערים שלימות, גירוש מסיבי, טבח ואונס ועוד.

    להסכים לפתרון של שתי מדינות זה ויתור עוד יותר גדול. (ולא שאני חושב שזה אכן פתרון טוב שלא לדבר על צודק)

    על מה עוד צריכים הפלסטינים לוותר כדי שאילנית תהיה מרוצה? כנראה שעל החיים שלהם.

    ועוד הערה:
    אני מניח, מר דני זמיר, שאתה מבין ומודע למשמעות העשייה הפוליטית. הדבר הבסיסי של עשייה כזו הוא הצבת אלטרנטיבה לקראת שינוי המציאות. אז איך זה יתיישב עם עקרון ההתחככות החמה ואולי המרטיבה בחיק הקונצנזוס?

    יאללה סלאמאת.

  19. דני זמיר

    לאבו ספדי, בהנחה שזהו שמך הנכון ואתה לא מתחזה:
    אני לא מגינו של פרס או של כל נואם אחר ואין לי כל כוונה להסביר לך למה פרס אמר ככה ולא אחרת.
    חשבתי שהויכוח הוא אם הפגנת השבת כחלק מהמאבק על ליבו של הרחוב היהודי טובה וחשובה, אבל אתה בכלל מתעניין- מסתבר- בנושאים אחרים של ויכוח.
    כשיהיה לך מה לומר בנושא הויכוח – תגיד ואם יהיה לי מה להשיב- אשיב.
    מי שמבכר, במקום להתעסק בויכוח, לשטוח את משנתו האנטי ציונית או הפוסט ציונית – מראה את הענין שלו במאבק הפוליטי על ליבו של הרחוב היהודי ובויכוח הספציפי עצמו שהתנהל פה.
    סלאמאת אבו ספאדי ושלח לי הזמנה להפגנה הקרובה שתארגן עם מאות האלפים של בל"ד וחד"ש בכיכר רבין.

  20. זיו

    נשמה, מילא זה שלא טרחת לענות לאף אחת מהטענות של מחמד ספדי אבן חלימה, שלוש פעמים אתה קורא לו אבו ספדי. אז לשאלתך, לא זה לא השם שלו, אבל זה לא מה שחשוב. הרבה יותר חשוב זה שאתה, וחבריך לשמאל הציוני, אפילו לא סופרים אותו, אז בשביל מה הם צריכים לטרוח וללמוד את השם שלו.

    דני, אני, כמוך, צמחתי מאותן תעלות הביוב של השמאל הציוני והגזעני. אבל עד שאתה וחבריך לא תבינו, שהדרך היחידה לחיות פה בשלום זה ביחד, באותו גובה, ולא אנחנו (היהודים) למעלה והם (הפלשתינים) למטה, לא יהיה פה שלום לעולם. עד שלא תלמד שלא כל פלשתיני זה אבו משהו. כי לכל אדם יש שם, זהות, תרבות, שאיפות, חיים, ובעיקר את הזכות שכולם יכבדו את כל זה ויתנו לזה להיות.

    ואני אומר לך את זה לא בקינטור, אלא בצער. כי המלחמה הזו היא גם פוגעת בי, במשפחתי, ובכל מי שחשוב לי.

  21. מחמד ספדי אבן חלימה (מעכיר שמחות)

    להפגנה של בל"ד בחיפה נגד הכיבוש ופשעי המלחמה!

    ורק הערה אחת: הסבר לי בחיאת הגאוניות שלך איך אני בתור פלסטיני יכול להיות פוסט-ציוני????

  22. דנית זמיר

    למה להתרים למען נפגעי ההרס בעזה זו פרובוקציה זולה?

  23. דני זמיר

    א.סליחה על שיבוש השם בתגובה הקודמת.
    ב. אני אבוא בשבת, תגיד לי איפה תהיה שנוכל להפגש ומהן בדיוק מטרות ההפגנה.
    ב. מאחר והתיאוריות שלך לא שמורות לפלסטינאים בלבד, הן יכולות בהקשר של דובר אחר גם להיות תיאוריות
    פוסט ציוניות, אני מנסה לשמור את הויכוח ברמה לא אישית כפי שאתה וודאי שם לב.
    ג. מר ספדי, אני מודה בהכנעה בפעם השלישית בערך באשכול הזה: אני טיפש ואתה כנראה חכם מאד, אז אתה
    ממש לא צריך לחזור על מה שממילא מוסכם עלינו.
    ד. למיתממים בע"מ, כיצד יקבלו מפגיני בל"ד וחד"ש בחיפה ביום שבת הקרוב התרמה למען יתומים יהודיים וערביים
    של קרבנות הטרור הפלסטיני? האם זוהי התרמה לגיטימית או פרובוקציה? כלומר, אינני חושב שההתרמה לנפגעי רפיח היא לכשעצמה איננה ראויה, אני חושב שלבוא ולהתרים בקרב הקהל שבא להפגין בעד יציאה והפסקת הכיבוש, זה לא רלבנטי ומן הסתם לווה גם באמירות וסיסמאות שנועדו להרגיז את הסביבה לצורך התחושה הנרדפות ההירואית של אנשי המיני מיינור. (למה לא להתרים לנפגעיים חברתיים למשל?)
    אני מודיע בהכנעה ובצער שאני יוצא למילואים יומיים ולכן לא אוכל להשיב בימים הקרובים.

  24. פחזנית

    לא רק הסרבנים ונוסעי המיני-מיינור הודרו מהמחאה נגד הכיבוש. אני קוראת הבוקר שגם 20 אנרכיסטים, שהגיעו בפיאט אונו עם גלגלים מרובעים, חטפו שם (אפילו מכות!) וזה כבר מתחיל להיות מסריח. בשביל רוב האנשים קיימת משוואה אנרכיסטים=בלגניסטים, אבל לא מדובר באנרכיה כל וכלל. לפנים באירופה היתה זו תנועה פוליטית לגיטימית, והרעיון המנחה אותה אינו פחות מוסרי, צודק, ואפילו מעשי מהרעיונות הנוכחיים — אם נשפוט לפי התוצאה.
    נכון שסיסמאות כמו "צה"ל הוא ארגון טרור" או "ציונות היא גזענות" יכולות להרגיז ציוני טוב (כמו למשל זה שמתכתב כאן עם מוחמד ספדי מעכיר השמחות), אבל תגידו עם יד על המוח, האם הן באמת כה שיקריות?

  25. iris

    It was a pleasure to read!
    Best regards-
    Iris

  26. יונתן לרנר

    כשאריק שרון התחיל להמשיע את תכנית ההתנתקות ניסיתי לשכנע את כל מיודעיי שזו מלכודת דבש שנועדה להנציח את הסיפוח הישראלי בגדה.

    מנגד טענו רבים שאם אריק שרון יפנה ולו התנחלות אחת יווצר מומנטום חיובי מבחינת אלו הרוצים בהפסקת שליטתה של ישראל בפלסטינים.

    האם הדבקות בהערכתי צריכה למנוע ממני את הסיוע לאלו שרוצים לצאת מעזה משום שהם מאמינים שזה יהיה הצעד הראשון? האם לשלול את הנכונות של ישראלים רבים לעשות צעדים שפעם היו מחוץ לקונצנזוס רק בגלל שהם עדיין לא מוכנים לצאת מיידית גם מכל הגדה?

    מאחר ושתי ההערכות, שלי ושל תומכי היציאה המיידית מעזה הן "אפשריות" יש לפעול באופן שיתרום לשתיהן.

    פעם לימדו אותנו משפט מאד בנאלי ש"האויב של הטוב הוא הטוב מאד". שהדבקות באידאל מונעת מאיתנו להביא לשיפור המצב הנוכחי.

    אסור לדכא את הרצון של ישראלים רבים לשינוי המצב הנוכחי אם הוא איננו מונע את המצב הרצוי לנו.

  27. מתיתיהו

    תראה דני, אתה יכול לכנות אותם (הנה הכתבה על שהתרחש מוואלה http://news.walla.co.il/?w=//544703) בשם כמו "מיני מיינור" אבל זה לא יצליח לגמד את עוצמת הריחוק של השמאל הציוני אשכנזי מהמציאות.
    אתה יכול לקרוא לעצמך גם "סופר מרצדס" וזה עדיין לא יגרום למחנה שלך להיות כוללני ולהתפייס עם המקום ואנשיו.
    אם תשים בצד את העניים והחרדים מצד אחד ומצד שני את הסרבנים והמפלגות הערביות, שלא לדבר על עוד
    זהויות חשובות.
    הרעיון הפשוט בקשת הדמוקרטית המזרחית ובתנועות אחרות שקמו הוא רעיון כולל,
    של מרחב ציבורי ישראלי שיש בו דיאלוג בין קבוצות באוכלוסיה ולא ניסיון הדרה של הקולות בשדה.

  28. מיכאל סימניאן

    מדוע לדעתך מופז שייך לימין הקיצוני? משום שהוא תומך בתוכנית ההתנתקות?
    לדעתי מופז ימני מתון, יש הרואים אותו קיצוני בגלל תפקידיו הצבאיים שגורמים לנו לחשוב חשיבה מוטעית.
    האם אלו שבעד התוכנית, כולם ימנים קיצוניים?
    זאת אומרת שקרוב לחצי ממתפקדי הליכוד הם ימין קיצוני, הייתי שמח אם הייתה מבהיר את עצמך בנקודה זו.
    בנוסף הייתי רוצה לדעת מדוע תוכנית ההתנתקות "מבולבלת" בעיניך.

  29. ציון אשכנזי

    דני זמיר שלום , אני קצת מחוץ לדיון הפורום הזה.
    שמי ציון אשכנזי ואני מרכז סמינר בתנועת המושבים.
    אני מבקש להזמין אותך להרצאה בסמינר משמעותי זה, ולכן אבקש ממך מאוד ליצור עימי קשר
    במייל zion.ashkenazi@gmail.com ויותר טוב מזה ב – 0525707015 .
    תודה ויום טוב .

  30. ציון אשכנזי

    דני זמיר שלום , אני קצת מחוץ לדיון הפורום הזה.
    שמי ציון אשכנזי ואני מרכז סמינר בתנועת המושבים.
    אני מבקש להזמין אותך להרצאה בסמינר משמעותי זה, ולכן אבקש ממך מאוד ליצור עימי קשר
    במייל zion.ashkenazi@gmail.com ויותר טוב מזה ב – 0525707015 .
    תודה ויום טוב .