שבעה אנשים נהרגו בסוף השבוע בתאונות דרכים, שלושה מהם כנראה בגלל סימונים לקויים בכביש. כל הנוסע בכבישי הארץ יודע שלעיתים בחירת נתיב הנסיעה דומה להימור על שולחן הרולטה. קווי הסימון במגוון צבעים, לבן, צהוב, כתום, וסימונים שנמחקו, אבל לא ממש.
לדעתי הסימון ובכלל עבודות בכביש גרמו להרבה יותר מהתאונה הזו. כאשר יורד גשם בחלק גדול מן הכבישים אי אפשר לזהות את סימוני הנתיבים. במקום לסמן את הכבישים במחזירי אור ממתכת, ממשיכים לצבוע את הכבישים בצבעים שונים ומשונים. בשעה שעובדים בכביש צריך שמספר קילומטרים לפני מקום העבודה ייודעו הנהגים שיש שינויים בכביש באמצעות שלטי ענק שימשכו את תשומת ליבם. לעיתים קרובות פותחים כביש חדש או משופץ בלי סימונים בכלל. כלל אחד של העוסקים במלאכה צריך להיות שלא פותחים כביש לנסיעה אלא אם הוא מסומן כראוי.
כל מי שעוסק בכך צריך להיות ער לכך שנהגים היום אינם רק נוהגים אלא בעיקר מדברים עם עצמם וכל מי שהם מכירים, כך שאינם מתרכזים בנהיגה. יד אחת אוחזת בסלולארי והשנייה, אם אינה עסוקה במשהו, אוחזת בהגה. מלבד זה חלק מן הנהגים סתם מתפרעים על הכביש כאילו הם משחקים במשחקי מחשב. כל זה מחייב זהירות גדולה יותר של העוסקים בסלילת כבישים. האחריות צריכה ליפול על הקבלנים, המפקחים והמשטרה שתאסור פתיחת כביש אם אינו בטוח לנסיעה.
כחמש מאות אישה, איש וילד נהרגים בדרכים בשנה אחת, מעל 3500 נפצעים קשה ומעל 40000 נפצעים קל. מלבד דיווח שבועי בנושא, הדיווח היום יומי תלוי באירועים אחרים שחלקם חשובים כשלג דאשתקד, גם אם זה נראה כגזירת גורל ישנם דברים פשוטים שאפשר לעשות כדי להקטין את מספר הנפגעים למינימום.