הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
חזון האפרטהייד החינוכי של "גימנסיה הרצליה" בתל אביב
אתמול לפני חמישים שנה, 17 למאי 1954, קבע בית המשפט האמריקאי בפסק הדין, אחד החשובים בהסטוריה האמריקאית – בראון נגד מועצת החינוך, כי חינוך נפרד אינו יכול להיות שווה וכי הפרדה בין תלמידים שחורים ללבנים בבתי ספר נפרדים מנוגדת לעיקרון השוויון, משפילה תלמידים שחורים ומנוגדת לחוקה האמריקאית.
בימים אלה החליטה "גימנסיה הרצליה" בתל אביב כי אפרטהייד חינוכי הוא החזון החדש של המוסד. החזון הוא ליצור בית ספר לתלמידי "השכבות החזקות" בלבד. למנוע ככל האפשר את כניסתם של תלמידים מ"השכבות החלשות". הביטוי "שכבות חזקות" מציין תלמידים מצפון תל אביב, רובם אשכנזים, והביטוי "שכבות חלשות" מציין תלמידים מדרום תל אביב, רובם מזרחים.
ההצעה לחזון מכונה "טיוטת תכנית לשינוי ארגוני-פדגוגי". היא נכתבה על ידי הוועד המפקח של המוסד "ובעצתו הטובה של דר` שמשון שושני", לשעבר מנכ"ל משרד החינוך. במסמך שנחשף לראשונה על ידי כתב החינוך המצוין של ערוץ 10, אור קשתי, נכתב, בין היתר:
"לדעת רוב מוחלט של המשתתפים בדיונים המוקדמים, זו סוגיית המפתח, האם הגמנסיה מעוניינת לקלוט את כלל המבקשים ללמוד בה, או שמא עליה לשאוף לגייס לשורותיה רק או בעיקר תלמידים חזקים מהבחינה הלימודית, ואולי גם מהבחינה הסוציו אקונומית.
בניגוד למצב הנוכחי, שבו מתקבל אלינו כל החפץ בכך, עלתה ההצעה שנשדר דימוי של בית ספר שקשה להתקבל אליו, דימוי אליטיסטי שימשוך אלינו את השכבות החזקות ושיבטיח את איכותו של בית הספר, ואולי גם את גודלו. אין מדובר בהכרזה ישירה כי אנו רוצים בתלמידים חזקים בלבד, כי אם ביצירת דימוי כאמור.
כדי ליצור מצב זה עלינו לנקוט מספר צעדים:
ריכוז ההסברה לקראת ההרשמה בקרב הציבור החזק סוציו-אקונומית ושיתוף מורי שתי החטיבות בהסברה זו.
הרחקה בעיקר, בתום הלימודים בכיתה ט` גם של תלמידים שאנו משערים שלא יקבלו אצלנו תעודת בגרות מלאה ו/ או שאין להם מוטיבציה הלימודית הדרושה למטרה זו.
פירוש הדבר הוא שעלינו להפנות למשרד החינוך ולעיריית תל אביב דרישה בדבר הרחקתם של 30 תלמידים בקירוב מידי שנה (ולא כ 10 כפי שעשינו בשנים האחרונות).
לקראת שינוי זה עלינו לקחת בחשבון פתיחתן של כיתות חלשות מעטות ככל האפשר בחטיבה העליונה, אולי כיתת מב"ר או כיתה בגרותית אחרת בכל שכבת גיל, ואולי הימנעות מוחלטת מפתיחת כיתות חלשות אלה. ייתכן שהימנעות זו תגרור ירידה במשאבים הכספיים בטווח הקצר, אולם תמשוך אוכלוסייה חזקה, ולכן תביא איתה גם עלייה במשאבים הכספיים בטווח הבינוני והארוך".
על נייר המכתבים של המוסד כתוב: "הגימנסיה העברית "הרצליה" – בית ספר ברוח מגילת העצמאות".
נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!
תודה רבה.
אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.
הבה נרחיק עדות לדרום אפריקה, לימים שבתום שלטון האפרטייד:
'מערכת החינוך תחת שלטון האפרטייד אופיינה על-ידי שלושה מרכיבים: ראשית, המערכת מפוצלת לאורכם של קווי-תיחום גזעיים ואתניים, ורוויה באידיאולוגיה גזענית ודוקטרינות של אפרטהייד. שנית, העדר גישה או גישה בלתי-שוויונית לחינוך והכשרה בכל רמות המערכת. […] העדר דמוקרטיה במערכת החינוך וההכשרה. תלמידים, מורים, הורים ועובדים הודרו מתהליכי קבלת ההחלטות. לטבעה המופרד, הבלתי-שוויוני והבלתי דמוקרטי של מערכת החינוך וההכשרה השפעה ניכרת על פיתוח הכלכלה והחברה. התוצאה היא החרבתו, עיוותו והזנחתו של הפוטנציאל האנושי של ארצנו. […] האתגר שבפניו אנו ניצבים עם הנץ החברה הדמוקרטית הוא ליצור מערכת חינוך שתבטיח שהפוטנציאל והמשאבים האנושיים יפותחו במלואם. […] לפתוח את דלתות הלימוד והתרבות בפני הכל.'
הקונגרס הלאומי האפריקני, מסמך מדיניות חינוך והכשרה, 1994. (התרגום שלי)
ניכר כי התכנית לשינוי ארגוני-פדגוגי של הגמנסיה העברית הרצליה נאמנה לעקרונות החינוך המוגזע של האפרטייד. אני קורא לועד המפקח – ברוח מגילת העצמאות של הקונגרס הלאומי האפריקני – לאפשר חינוך והשכלה לכל.
יוסי שלום,
אתמול בחדשות של ערוץ 10 הופיע המנכ"ל והיה אפשר להבין שאם המסמך יתקבל הרי הוא יתפטר. הוא טען שיש קבוצת מורים שמתנגדים למדיניות שלו שמיועדת להגברת השיוויון. מה זה אומר? האם אנחנו מקבלים מידע סלקטיבי במסגרת מאבק פנימי ב"הרצליה"?
על המסמך שמצוי בידי שבו מפורטת "תכנית ההפרדה" החינוכית הזו, כתוב שהוא יצא מלשכת המנהל.
יש לי בעיה, ואני מבקש עזרה- כנראה שיכולת ההיסק הלוגית שלי קלוקלת, או לפחות לוקה בחסר, כך או כך, אינני מסוגל לעקוב אחר הקשריים הלוגיים בהיקש הנוגע ל: רקע אתני- מצב סוציו-אקונומי- יכולת לימוד, שלושת מושגים האלו נראים לי די עצמאיים, ולא מחייבים אחד כלפיי השני, מישהו מוכן להסביר לי?
בני לומד בגימנסיה הרצליה. אנו גרים בשכונת ביצרון בת"א.
שאלתי אותו: אתה רואה את עצמך צפוני או דרומי?
תשובתו: דרומי.
ומי נחשב ל"דרומי"?
מי שנוסע בהסעות.
עד כמה שידוע לי המנהל לא היה שותף בכתיבת המסמך הזה! קשה מאוד להאמין שאדם שעמד בראש תנועת "עתיד" שמקיימת פעולות להסברת תהליך השלום ובראש תנועת "לפיד" שהיא תנועה להנחלת לקחי השואה, יאמר דברים כאלה.
זאת קבוצה של מורים שנמצאים בעמדת מיעוט, אבל משום מה הצליחו ליצור את כל המהומה הזאת, וכפי שזה נראה עכשיו, הם גם יצליחו להוציא לפועל את תוכן המסמך, אם ברנע באמת יחליט להתפטר. אני מאוד מקווה שזה לא יקרה, הוא לדעתי בין היחידים שיכולים למנוע את זה.
ד"ר דהאן אתה חי בשנות השבעים עדיין, ואתה עוד זוכר את האפלייה ואת ההתנשאות כלפי יוצאי עדות המזרח בשנות השבעים את שילוחם לחינוך המקצועי כארץ גזירה , אבל מה לעשות זאת היסטוריה ורק חוקרי החברה וההיסטוריונים יעסקו בכך בעתיד , בינתיים התרחשה במדינת ישראל מהפיכה חינוכית אדירה
בשנת 1993 ואיש אינו מדבר עליה ואיש אינו מתייחס אלייה , כי המהפיכה הזו החריבה את החינוך
אבל הפחד מהאקדמאים הספרדים והחשש להיראות חס וחלילה גזעניים שיתקו את המערכת כולה עד
2004 וכעת מתוך החורבות מנסים פה ושם לחזור לחינוך המוכר והאיכותי.
(דו"ח דברת, הדוח"ות הבינלאומיים, גימנסיה הרצליה, ונסיונות פרטיים נואשים )
מה בעצם קרה בשנת 1993 , אני האנונימי החושש מחשיפה אספר לך מר דהאן היקר
בשנה זו הוחלט במשרד החינוך להפוך את בתי הספר התיכוניים למקיפים , למנוע כל נשירה,
למנוע בחירה חופשית של הורי התלמידים בבתי ספר איכותיים, להעביר תקציבי עתק למסלולים
מוזרים כמב"ר ושפ"י להקים מחלקה בזבזנית כמו שח"ר להכניס את תלמידי ההכוון והחנוך המקצועי מסמ"ר למקיפים להטיב עם בתי ספר המעניקים הזדמנויות נוספות ובעיקר לחלק לכל דכפין הכרה בציוני מגן עם פערים מכורים מראש של 30 ו40 נקודות כל זאת כדי להוריד את רמת החינוך בארץ על מנת
שהמטרה הקדושה של שוויון בכוח (או אולי נקמה באשכנזים) תתרחש . ובכך יימנע מהחלשים הסטיגמה
של אי ההצלחה , תהליך הורדת הרמה התבצע בכל התנופה בשנות התשעים בעיקר ע"י שרי החינוך של מר"צ ובמיוחד שריד שהתגאו בהעברת כספים לעיירות הפיתוח שם נקברו הכספים אף יותר מההתנחלויות.
הלתמידים החלשים השתלטו בקלות על החיים החברתיים בבתי הספר השונים יצרו אווירה ארסית – עבריינית כל המתנגד להם נחשב לחנון , המערכת תומכת תמיד בארסים הללו וכולנו בפחד מהם
מנהיגי הארסים האקדמיים ד"ר דהאן ד"ר יוסי לוי וד"ר קדמה שטרית, ממשיכים בלהט את מסכת
ההפחדה וכאשר הגימנסיה הרצליה מנסה ובאיחור ליצור איזו פינה קטנה של שפיות בג'ונגל של תת הרמה
הם מוצגים כגזעניים.
מר דהאן לא תוכל לפעול כנגד הרצון האמיתי בלמידה אמיתית כי אתה מייצג את השיוויון של קיצוץ ראשי המצטיינים כנקמה על העבר
אם המסמך המדובר יצא ממשרדו של המנהל, כיצד יתכן שלא ידע על קיומו? איך הוא יכל להתכחש אליו עכשיו? למה בתוך המסמך הוא לא טרח לבטא את התנגדותו לתוכן הממסך?
גם כתבכם וגם כתב ערוץ 10 שכחו לציין שזהו מסמך עבודה פנימי שהיה אמור לבוא לדיון בבית הספר. אלו לא החלטות! אלא רעיונות לדיון. יש חוק במדינת ישראל המונע דיון על נושאים השנויים במחלוקת?
שלום לכם.
באיחור גדול קראתי את מכתבו של האדם שהזדהה כ"מורה בגימנסיה". אינני יודע אם הוא אמנם עובד אצלנו, ומתפלא על כך שאם אמנם כך הוא – אין הוא יודע את העובדות הבסיסיות.
המסמך המדובר הודפס במשרדי משום ששם הודפסו כל ההצעות בקשר לאופייה החינוכי של הגימנסיה. אני מאמים בשוויון הזדמנויות בחינוך, כך פעלתי תמיד, ועל רקע ויכוח בנושא זה פרשתי. באותו משרד הודפסה לפני חודשים אחדים גם הצעתי בדבר אופייה החינוכי של הגימנסיה שהוגשה לוועד המפקח. כיוונה החינוכי – הפוך. היא פורסמה בגימנסיה עצמה ולא בציבור הרחב, משום שאינני מדליף מסמכים לעיתונים.
אני מכבד מאוד עמדות שונות משלי, ומכבד עוד יותר את חברי לעבודה. בגימנסיה "הרצליה" יש צוות מצוין. יחד עם זאת, הסקתי מסקנותאישיות מכך שלא התגבשה הסכמה אידאולוגית מספיקה לשם קידום השקפתי.
אני מאחל לצוות ולגימנסיה הצלחה רבה.
ברנע
מנהל הגימנסיה "הרצליה"
(בינתיים)