"קשת בענן" - הונאת הביטוח הגדולה

אני רק לא יודע של מי.
אתמול עוד העזתי להעלות ביני להין עצמי את הרעיון שהפלסטינים, במקום לברוח מהבתים ומהשכונות המיועדות להריסה וחורבן, יערכו "הפגנה מסיבית שקטה". פשוט יעמדו בהמוניהם מול הבתים ומול החיילים, ויסרבו. חשבתי שאולי בכל זאת, צו מצפוני כלשהו ימנע מהצבא לירות לעבר מפגינים לא-חמושים, והתנופה של הכיבוש מחדש תעצר.
איך שזה נראה עכשיו, המצפון, או המצפן המוסרי נדפק לגמרי. האמונה של מישהו שיש עוד משהו שיכול לעצור את הצבא ואת החיילים מלירות לעבר המון אזרחי נותרה חזיון שווא של אלה המאמינים עדיין שהבעיה היא של "מתי מעט" שאינם יודעים להבחין בין מותר לאסור.
על המתרחש בעזה ראו:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2918945,00.html

ואגב הויכוחים על ההפגנה.
אשמח לשמוע מדני זמיר – שיחזור מהמילואים בשלום – כיצד בדיוק ההפגנה במתכונתה הציונית-צהלית קידמה את "סוף הכיבוש".

ולא בין חיי חיילים ישראלים לחיי אזרחים פלסטינאים. יש מספיק אמצעים למנוע את סיכון החיילים ואת סיכון האזרחים.
נ.ב בקרוב יקום פורום דיי לאליטה לחשיפת שקר המוביליות החברתית בישראל. למעוניינים בניהול נא לפנות ל pastiche@walla.co.il

ללא ששרון קבל אור ירוק מפרס וחבורתו באותה הפגנת "שמאל"?
האם שרון-יעלון-מופז היו מבצעים את הטבח הזה אם כל אותם מאה וחמישים אלף בכיכר רבין היו צועקים רק סיסמה אחת כמו "די לכיבוש?".

ללא אותו גב ואותה תמיכה שכל אותם אנשים נאורים שרון לא היה ממהר להוציא לפעול את תוכניתו רבת השנים של רצח עם.

שיחזור דני זמיר אולי הוא יענה לנו כמה מעשי רצח הצליח למנוע, כמה ילדים הציל מכדורי הצבא הנאור שלו. כמובן שלא נשאל אותו מה הוא עשה שם ברפיח בדרך שלו "חזרה לתלאביב"… שאלה כזו היא מיותרת!

יואיל מר דני זמיר ויפרט לנו מה הוא עושה בדיוק על שאר חייליו בראמללה או בכל שטח פלסטיני כבוש. כדי לחזק את הכיבוש הישראלי על כל פשעיו לא צריך אותו זמיר אפילו לירות בילד פלסטיני, עצם הנוכחות שלו שם על מדי צה"ל אפילו אם היו מסתובב מחוייך ומחלק סוכריות לילדים, אומרת כ-י-ב-ו-ש.

ונגיד לרגע אחד שקרי ומלטף מוסר שדני זמיר חלק פרחים ועויגיות בראמללה, נגיד אפילו שהוא אסף את כל הילדים, שהצבא שלו הרס להם את הבתים, עצר את האבא ורצח אל האחים, ונגן להם בסקפסון על-פי מיטב מורשת הכיבוש הישארלי. אז נכון שזה מצטלם יפה, ונכון שזה מאפשר לדני לחשוב ואף להרגיש "אני חייל נאור", ונכון גם שזה מאפשר לו להרגיש "שהוא לא רשע, שהוא לא מדכא שהוא לא נותן ליד לרצח". כל זה נכון.

אבל "הנכון" האחר הנעלם (בעצם מוטאטא ומועלם) מעיני זמיר, שבדיוק כל המעשים האלה כביכול מאפשרים לו ולשאר חבריו לטעון שהלפסטינים נכבשים ובתיהם נהרסים והם לא מקבלים יחס של בני אדם והם נעצרים ונרדפים ונהרגים רק כי הם ראוייים ליחס כזה.

ימשיך מר זמיר לטפח ולפתח את מנגנון ההגנה שלו, אין ספק שכל שכל חייל זקוק לאותו מנגנון הגנה, כדי לשמור על עצמו שלא יאבד שפיות.

ושוב יש להזכיר שאותם מפגיני כיכר רבין, או רובם לפחות, יצאו להפגין כי ההתנגדות הפלסטינית הצליחה בפועלה לגיטימית להרוג 11 חיילים יהודים ישראליים. הם לא יצאו להפגין כי מר זמיר הלך לרמאללה לחלק עוגיות ופרחים לילדים פלסטינים, הם לא יצאו להפגין כי מר זמיר עומד שם מול החייל הברברי ומונע ממנו לסגור בית ספר או להרוס בית או להתעלל בזקן או בילד ליד המחסום, הם לא יצאו להפגין כי מר זמיר נזף בחייל שלו שבמשך כל שנות שירותו ליד המחסום נהג להציק מינית לנשים פלסטיניות ולהשמיע להן הערות כאלה ואחרות תוך המאמץ שלהן לעבור את המחסום לבית ספר או לבית חולים.

ימשיך מר זמיר להתמם ולשאול איפה כתוב ששרון מתכנן רצח וגירוש ודיכוי או מתכנן נקמה. כמובן שכל מעשי הטבח שפיקד עליהם שרון נשכחים מליבו וראשו של זמיר כחלק מאותו מנגנון הגנה ומנגנון הצדקה וצדקנות.

אכן מגיע להם החיילים האלה שכל עיקר הפעולה "המבצעית?" שלהם זו "שמירה על אזרחים".

מיד להעניק להם צל"ש ואות מאמא תרזה.

מרוב שמירה "מבצעית" על "אזרחים" מוצאים להם האזרחים השמוקים האלה שונאי ישראל ללכת ישר לכדור העף באוויר ולהתקל בו.

ואם החברה האלה שעיקר הפעילות המבצעית שלהם לשמור על אזרחים, סביר להניח שחצי מהאוכלוסייה הפלסטינית האזרחית כבר מזמן הייתה הורגת את עצמה בכדורי צה"ל המעופפים באוויר להאיר להם את חיי הלילה שלהם.

רגע, אולי הכוונה היא לאותם "אזרחים" יהודים בחברון שיוצאים להפוך דוכנים של פלסטינים ולהשתלט להם על הבתים , וכל הפעילות של זמיר וחבריו מסתכמת במבצע כזה שנועד לשמור על חיי אלה תוך הטלת עוצר של הפלסטינים?

באמת נגעת בשאלה המהותית , היום שאחרי.
יש לנו באופן כללי מחויבות ואחריות כלפי הפלסטינים בעזה גם מכח השליטה שלנו שם במשך עשרות שנים, שליטה שהפכה את המשק העזתי למשק של ספק עבודה בעיקרו ולא משק שמסוגל לעמוד בפני עצמו. מלבד זאת עזה , בעקבות ארבע השנים האחרונות, פגועה תשתיתית וכלכלית באופן מהותי.
נקודה נוספת שיש לקחת בחשבון, זה מינהל מושחת של הרשות שללא פיקוח בין לאומי ימשיך להתעשר על חשבון התושבים ולהמשיך להסית את הזעם לכיוון ישראל כדי לכסות על מעשיו.
מזה יוצא שהפתרון הריאלי היחדי ליום שאחרי הוא פתרון בין לאומי שבו תכניות פיתוח בהשתתפות מעצמות העולם (על מדינות המפרץ העשירות לא הייתי בונה יותר מדי, אבל אם הן ירצו אז כמובן) בפיקוח ישיר של המדינות המסייעות יתחילו בתכנית שיקום רחבת היקף ורבת שנים להקמתו של המשק הפלסטיני מחדש.
אין ספק שהקשר עם ישראל (כמסגרת קונפדרטיבית אולי) הוא חלק הכרחי מהמהלך הזה.
לדעתי, הצלחת תכניות הפיתוח האלו מותנות בשלטון מרכזי חזק של הפלסטינים ובטיפול יסודי גם בתכניות החינוך שלהם, ובעיקר בהרבה קור רוח וסבלנות של ישראל.
אם להיות ריאלי אני לא רואה תכנית אפשרית אחרת וגם זו קשה דיה לביצוע.

אחרי שסיים מר דני זמיר את הפיעלות המבצעית שלו במפקד בשטחים הכבושים וחזר לחיק משפחתו הוא מתפנה כרגע לדון ב"יום שאחרי". זמן להרג ודיכוי ונישול וזמן לתקוע את הפרח בקנה הרובה.

וכמו כל קולוניאליסט, בוחר מר זמיר לפתוח את התגובה שלו בהודאה ב "מחוייבות האחריות (של הכובש) כלפי הפלסטינים מכח השליטה (הכיבוש והנישול והדיכוי וההרג והטרנספר וההרס)". אלא שאת הפתיחה הקלאסית הזו נועדה לשרת את ההפך הגמור ממה שמשתמע ממנה.

כמו כל קולוניאליסט וציוני, מיד אחרי אותו פתיח, עובר מר זמיר לדבר על שחיתות הרשות הפלסטינית. אני לא חולק על הקביעה הזו, אכן זו הנהגה מושחתת. אלא שמר זמיר לא מציין עובדה זו מתוך איזה תפיסת עולם מתקדמת ונאורה. הוא מציין עובדה זאת כדי לקבוע לאחר מכן שמצב זה מחייב "פיקוח בינלאומי". כלומר אותה טענה של יוסי שריד למשל שהפלסטינים עדיין לא בשילים לנהל מדינה משלהם, בינתיים הם ילדים קטנים לכן נדאג שמישהו ינהל להם את המדינה עד שיגדלו.

איפה אין משטר לא מושחת? שחיתות ההנהגה מלווה את ההנהגה הציונית מאז הווסדה, תבדקו בכל ממשלה יהודית תגלו כמה שחיתות יש. לא נלך רחוק, מספיק לבדוק את השחיתות של שרון.

ואיפה אין ההנהגה או ההגמוניה לא מתעשרת על חשבון העם? לא כך הוא המצב בישראל? האמת אני חושב ששחיתות ההנגה הציונית על כל דורותיה עולה על שחיתות הרשות הפלסטינית בהרבה. אבל עובדהזו לא גורמת למר זמיר לדרוש "פיקחו בין לאומי" על הממשל בישראל.
למה?
כי מר זמיר לא באמת דואג ומתקומם נגד עתם קיום השחיתות. הדאגה שלו היא להחליף את הכיבוש הישראלי הכיבוש אחר. זמיר רוצה להגיד שיאללה די לעשות את העבודה מהסריחה הזו בעזה, נביא לנו עובדים זרים שיעשו את העבודה המלוכלכת במקומנו. הרי הקולוניאלסיט רוצה לשמור על ידיו נקיות. כנראה שניקיון ידיים מבטיח ניקיון המצפון גם.

ובחזרה למשפט הפתיח של זמיר בו הוא מכיר באחריות של הכובשים ובמחויבות שלהם לנעשה בעזה. אלא שמר זמיר כותב את משפט הפתיח הזה בדיוק כפי שעושים תלמידי כתיה ד' שהתבקשו לנסח חיבור על, נגיד, אחריות קלוקטיבית ואישית. אותו תלמיד יפתח את החיבור שלו בהתעקת הנושא שבכותרת ומיד יעבור לדבר למשל על זה שהשכן לו לא דואג להשליך את קליפות התפוזים בפח הזבל, מבלי לבדוק אם יש בסביבה פח זבל בכלל.

אחרי שאותו קולוניאלסיט מצהיר על "המחויבות והאחריות של הכובשים", הוא מזמין את מעצמות העל, עם תקווה לגייס את הכסף של מדנות המפרץ על אף שהוא לא ממשך סומך עליהן, כדי לשלם עבור אותו מחוייבות שלו ושל שאר הכובשים. פתאום הצהרת המחוייבות והאחריות של הכובשים מתחלפת במחוייבות ואחריות כלל עולמית?

הכיבוש והקולוניאליזם הישראלי לא רק הרסו כל תשתית בשטחים הכבושים מאז 1967 (הם עשו לא פחות מזה בשטחים הכבושים מאז 1948), הם בעיקר התעשרו מהכיבוש. לא רק מכוח העבודה הזול שהקולוניאליסטים הישראלים ייצרו בשטחים, ולא רק ממאגרי המים שהכובשים שדדו כדי להפריח גינות בכל אותן התנחלויות וכדי להשקות את העופות והחיות שלהם, זה התחיל עוד לפני מאז 1948, תחשבו על כל הריכוש שהציונים שדדו אז, כל הכספים שהיו בבנקים והציונים שדדו, הכספים שהיו בבתיהם של הפליטים שישראל טרנספרה, המזכרות והכספים שהחיילים של זמיר שדדו בכל "פעולה מבצעית" ברמאללה או נאבולס.

מה בדיוק עניין המעצמות ומדינות המפרץ כאן? אתם שדדתם, אתם הרסתם, אתם תשלמו.

פשוט מאוד תסתלקו מעזה, תסתלקו מהגדה, קחו איתכם את כל ההנתחלויות הממאירות שגדלתם, תעופו משם, אנחנו נדאג לעצמנו. וכמובן שאנחנו נתבע מכם לשלם עבור כל ההרסה והגזל. זו אחריות שלכם בלבד, אחריות אישית וקולקטיבית.

ובמקום לדאוג למערכת החינוך שלנו, לך חפש איך לרפא את מערכת החינוך הציוני שלך מכל הנגע הפאשיסטי והגזעני מבית מדרשה של לימור לבנת אבל לא רק.

הניסיון המתועב הזה לנקוט בעמדה של "עלוניות" קולוניאליסטית מאוסה מעורר גיחוך.

ושוב אני אומר לך: תסתלקו מעזה, תסתלקו מהגדה, תסתלקו מכל השטחים שכבשתם והרסת ב1967.

אני באמת תוהה אם אתה קיים או מתחזה, הסגנון שלך מוכר לי מאד ממקומות אחרים שגם בהם הדיאלוג התפוצץ כשטרחתי להעמיד את הדובר על העובדות לאשורן.
בכל מקרה, אם אתה באמת קיים, אני לא מבין למה אתה מגיב למה שאני כותב כשברור שאין לך כל כוונה לנהל ויכוח או דיאלוג אלא רק להטיח את האמיתות שלך מתובלות בשנאה וזעם.
הזכות שלי כיהודי למדינה עצמאית משלי לא זקוקה לאישור שלך, וטרם מצאתי את המעצמה הקולוניאליסטית ששלחה את ההורים שלי לגור כאן ושתהיה מוכנה לקבל אותנו בחזרה. (דרך אגב ממתי מתחילה ההסטוריה בארץ ישראל? 1917? הכיבוש המוסלמי? בית ראשון?)
הרשות הפלסטינית מושחתת באופן שאינו מקובל לתנועה לאומית בהקמה, והנכונות האפסית של מדינות המפרץ לעזור לפלסטינים מעציבה אבל היא כנראה עובדה.
מדינת ישראל אינה מסוגלת לשאת על גבה את שיקום הכלכלה הפלסטינית ומאחר ואני חפץ חיים וגם ריאליסט אין לי מה לעשות עם הסיסמאות שלך: נניח שישראל אשמה בחורבן הפלסטיני אז מה זה רבלנטי היום? אולי אתה מציע שישראל תתאבד כדי לשקם את הפלסטינים?
לענ"ד , גם אם זה נשמע פטרנליסטי באוזניך, הפלסטינים לא יכולים לנהל את עצמם כלכלית ומדינית עדיין. בפעם האחרונה שניסינו את זה זה נגמר בבכי (בעצם זה עוד לא נגמר).
למיטב ידיעתי, אין מדינה נוספת חוץ ממדינת ישראל שמדינות אחרות בקהיליה הבין לאומית מצהירות על רצונן בהשמדתה (לא חיסולה, השמדתה). אולי הסיכון הקיומי הזה גורם לי להיות זהיר וספקן לגבי כל מיני הצעות מרחיקות לכת מצד מי שמעולם לא קיימו את הצעותיהם בעצמם. (ועידת דרבן יכולה לשמש המחשה טובה לענין הזה כשאבירי זכויות האדם מכל מדינה רודנית משוקצת העמידו את ישראל כרע האולטימטיבי).

ועוד עניין אחד:
אני מקבל כאן תגובות המכילות ביטויים של שנאה מזוקקת, ולא רק ממך, עקב שירותי הצבאי במילואים. אני חושב ששירות כזה כל עוד אינו חלק ממדיניות מערכתית של פשע מלחמה הוא הכרח במשטר דמוקרטי, לכן חזרתי לשרת בשטחים לאחר תהליך אוסלו. (מבחינה מוסרית, אני חושב שאם ישראל החליטה ופועלת לסיום הכיבוש אין הצדקה לסירוב).
יכול להיות שאתה ואחרים חושבים שישראל היא פושעת מלחמה, יכול להיות שאתה ואחרים חושבים שהיא לא פועלת לסיום הכיבוש או שהיא לא דמוקרטית. אבל כמו שכתבתי כאן כבר בעבר, ההוכחה הכי טובה לכך שהמצב הוא לא חד משמעי כל כך היא העובדה שתושבי אום אל פאחם ברגע האמת רוצים להשאר כאן כאזרחים במדינה שלדבריך נישלה ופגעה בהם וכו' וכו', כך שכנראה שהאלטרנטיבות האחרות במרחב המזרח התיכון גרועות בהרבה מהאלטרנטיבה שקוראים לה ישראל.
אבל במילא הרי כל מה שכתבתי לא רלבנטי מבחינתך, אני מקוטלג ומזוהה אצלך תחת תויות וסיסמאות דביקות ומוכנות לשימוש מיידי, (לפחות הפעם לא הזכרת לי כמה אני טיפש…).
היה שלום מר ספדי, אני אמשיך לשרת במילואים וללכת להפגנות בכיכר, ולחנך אנשים להומניזם ולסולידריות חברתית, ולהיות שותף למאבקים חברתיים לקיומה של חברה הוגנת וראויה בארץ הזו שהיא הבית היחיד שלי. ואתה תבחר את הדרכים המתאימות לך שלא כוללות כנראה נסיון לקיים דיון אמיתי עם יהודי ציוני כמוני.

הבעיה איתך, שאתה מנהל דיון עם עצמך, ממציא לכם, או מדמיין לעצמך, דברים שאני אמרתי, ומתדיין עם מה שנדמה לך ולא עם מה שאני באמת כותב.

נתחיל מזה שאני לא קיים, אני רוח רפאים, אני משהו רגעי, אורך חיי הוא כאורך הזמן הדרוש לכתיבת תגובתי, מיד לאחר מכן אני חדל להתקיים. זה מעין קסם מיוחד. אני מתקיים בלי שאני קיים. בעצם לא אני שכותב כאן את התגובות, הן נוצרות מאליהן, מעין התהוות עצמית. הקיום שלי תלוי במבט שלך, המבט שלך יכול לתעתע בך, לפעמים הוא גורם לך לדמיין אותי נוכח, לרוב הוא מדמיין לך אותי נפקד. חיי ומותי ביד המבטים שלך.

למה אני מגיב? האמת היא מאוד פשוטה, כי לא רק אתה קורא וכותב כאן.

אמרתי קודם שאתה מפנטז ומדמיין דברים שאתה מעדיף שאני אכתוב אותם, משכנע את עצמך שאכן כתבתי אותם, כדי שלאחר מכן יהיה לך נוח להגיב ולענות. כך למשל, אני לא כתבתי בשום מקום ולא הצעתי לך לקום ולחזור למקום שממנו באו הוריך. אני גם לא שאלתי מהיכן באו. אמרתי לך ולכל השאר להסתלק מהשטחים שנכבשו ב-1967.

אני בטוח שאתה עושה את זה לא מתוך קשיי הבנת הנכתב, אין לי חשדות כאלה כלפיך, אבל יש לי המון חשדות מבוססים שאתה עושה את הסילוף הזה כי ככה יותר נוח לך להתגונן. אני בטוח שאתה מעדיף לשמוע ממני דברים בנוסח שאתה כותב. אלא מה? למרות שאני לא קיים, אני עדיין חרד לאוטונומיה המחשבתית שלי, אני אכתוב מה שאני חושב ורוצה, ולא מה שאתה חושב ש"ערבי" צריך לכתוב. ואם להיות דוגרי, הניסיון הזה שלך מעורר המון גיחוך, לפעמים אפילו חמלה. אהה שכחתי, ציונים נאורים תמיד יודעים מה הערבי חושב באמת עמוק בליבו.

תושבי אום לפחם, ואדי עארה, נצרת, סח'נין, טייבה , כפר קאסם, לקייה, כסייפה, אלעארקיב, פסוטה, ברטעה, באקה, מג'ד אלכרום, פרדיס, וכל השאר, לא רוצים לעזוב לשטחים הכבושים ברצועת עזה ובגדה, לא עכשיו ולא כאשר תקום מדינה פלסטינית, לא כי אנחנו משתוקקים לחיות במדינת ישראל, ולא כי אנחנו חולמים בלילה חלומות רטובים על המדינה הזו, אלא כי אנחנו במולדת שלנו, אלא כי אנחנו לא מוכנים לעוד טרנספר, אנחנו נשארים פה למרות ישראל, אנחנו נשארים פה כי זו המולדת שלנו. ואל תספר לי על הסקרים והשאלונים המטופשים נוסח סמוחה וחבורתו. אכן על השאלה "אם תקום מדינה פלסטינית האם תעבור לגור שם" הרוב יענה תשובה שלילית, כלומר רוב הפלסטינים בגליל ובמשולש ובנגב ובלוד וברמלה וביפו. אבל אני מציע לך ולסמוחה ולשאר החבורה לנסח שאלה כזו למשל: "האם אתם מעדיפים את החזרה לפתרון החלוקה או פתרון המבוסס על שתי מדינות בגבולות 67?" . או שאלה כמו: "אתם בעד פתרון של שתי מדינות או מדינה אחת?".

אגב, מאור הרשים אותי הטענה שלך להומניזם ולסולידריות חברתית בזמן שאתה ממשיך לשמן את מכונת הכיבוש. כנראה שטרם הצלחנו לקבור את הגוויה המצחינה של "הכיבוש הנאור" וה"כובשים הנאורים ההומניסטיים".

אכן רחמנים בני רחמנים הכובשים האלה!

לתושבי אום אל פאחם הוצע להשאר בבתיהם, ולהעביר את הגבול מצפון להם, כך שמי שמסלף בענין זה הוא אתה.
מי שקורא לי קולוניאליסט ביחס לשנת 48, שבה שילמו הפלסטינאים את מחיר בחירתם לדחות את החלטת האום ב- 47מתכוון שעצם נוכחותי פה היא פעולה קולוניאלית אז אל תתמם. אם אני קולינאליסט כי אני גר פה אז יש מעצמה שאני נציגה.
בשטחים מתנהל כיום מאבק שנולד בראש וראשונה עקבו פתיחה באש של הרשות הפלשתינית בעיצומו של תהליך מדיני. אז לכולם יש חלק בטנגו הזה, ואני ממש לא רואה כל סתירה בין הערכים שלי לבין שותפותי להגנה הקיומית על המדינה שלי..

תודה שהסברת לאט, אבל אם תוכל תנסה יותר לאט בפעם הבאה כי אני ממש לא מבין את ההתחמקויות שלך.
אם אתה, בתור תושב אום אל פאחם (לצורך הדיון) נשאר בבית שלך עם הרכוש והאדמה שלך, וגבול המדינה הפלסטינית שנמתח מצפון ליישוב כולל אותך עכשיו במדינה ובמולדת שלך עם אחיך מה בדיוק מהות הטרנספר כאן? הרי במקום לאפשר הקמת מדינה פלסטינית בגבולות הבלתי אפשריים של 4 ביוני 67, גבולות שנאלצת להכיר בהם, מתאפשר לך בונוס כפול (כמובן אם אתה תושב אום אל פאחם), גם אתה נשאר בבית וגם אתה חלק מהחלום הרטוב שלך מדינה פלסטינית ואזרחות בה, בבית שלך בלי לזוז ממנו. זה טרנספר ספדי? תגיד את האמת שטוב לך איתנו בישראל "הקולניאליסטית" ו"המדכאת" לשיטתך שבאה לכאן ולכן תמצא כל תירוץ שהוא לנאץ לגדף ולהשמיץ ולמצוא אלף ואחד הסברים פתלתלים למציאות הפשוטה, מציאות שבה למרות הכל ועל אף הכל אתה (בתור תושב אום אל פאחם) מעדיף להשאר איתי כאן כאזרח המיעוט הערבי במדינת הלאום היהודית. ואני שמח שזה מה שאתה מעדיף כי זה אומר שישראל שלנו למרות הכל היא לא כל כך נוראה כמו שאתה מנ סה לתצר.

אגב מאיפה בדיוק היא באה ה"ישראל" הזאת לפני 48? וכיצד ישראל מנעה מהפלסטינים את עצמאותם בגדה וברצ"ע עד 67? וכמו כן אולי תסביר לי מלומדי האם קולניאליזם אין פרושו מדיניות השתלטות של מעצמה אימפריאליסטית על שטחים אחרים לצרכיי המעצמה המשתלטת? ולאור הגדרה זו, אולי תסביר לי (אבל ממש ממש לאט) איך בדיוק התנועה הלאומית היהודית יכולה להיות תנועה קולניאליסטית אם היא לא מייצגת שום מעצמה אימפריאליסטית אלא עם שנרדף נשחט ובוזה במערב ובמזרח גם יחד אלפי שנים ושהיה חסר כל מולדת?
לא ראיתי שום הכרה מצדך בחלקם של הפלסטינים למתרחש כאן והדבר מעיד על מידת הגינותך בויכוח הזה. להזכירך, הפלסטינים יכלו לקבל את תכנית החלוקה ב47 אבל סירבו לה, להזכירך מדינות ערב ניסו ב48 לכבוש ולהשמיד את מדינת ישראל ונכשלו, ולהזכירך מי שפתח באש אחרי ההצעות של ברק (גם אם לדעתך הן לא היו מספקות) היו הפלסטינים. (ובאמצע היו גם לא מעט פאדיחות שלנו: 56, 82, והכיבוש בשנים 67 – 93).
נכון, יש לנו היהודים את הצרות שלנו ואת הבעיות שלנו, ואין ספק שההתנחלויות בעיקר באזורים צפופי האוכלוסיה כמו גם שנות הכיבוש הארוכות היו מעשה אווילי ואנטי ציוני מהמדרגה הראשונה שעולים ויעלו לנו ביוקר רב עד שנצליח לפנות את ההתנחלויות ולהפסיק את הכיבוש. אבל מה בדיוק אתה מציע לי? איפה החלק שלך בשותפות לקראת המחר?
או שמא כל החלק שלך מתמצה בלהגיד לי לעוף לגבולות 67 ואחר כך אלוהים גדול. מצטער אני לא סומך על הגורל ואני לא סומך על שלמה ארצי ש"מחר יהיה טוב".
אם השותפות שלך מתמצית בלהגיד לי לצאת מהשטחים שנכבשו ממצרים וירדן ב67 כדי שהפלסטינים יקימו מדינה עצמאית בהם, להורות לי להפסיק לשרת בצבא שעיקר עיסוקו ותפקידו מניעת הרצחנות הפלסטינית המטורפת ששוררת פה מאז שנת 2000 ושזוכה לאהדת הרחוב הפלסטיני, ולא לדאוג למה שיקרה אחר כך, אז תודה הבנתי שאין לך ענין בשותפות איתי ושבעצם אני לא מעניין אותך בכלל.
לסיכום ספדי, אומר לך את זה שוב הכי ברור ומהר שאני יכול: אני בהשקפת עולמי וזהותי האישית יהודי, ציוני, הומניסט וסוציאליסט שעושה מילואים באופן הכי הגון שהמציאות שבה אני חי מאפשרת. אני ממש לא מושלם אבל אני משתדל לשמור על הוגנות והגינות כלפי בני עמי וכלפי הפלסטינים.
מה איתך?
לילה טוב.

עכשיו הבנתי.
הבנתי שיש לי ויכוח עם אדם שאין לו כל כוונה לחתור לפתרון ריאלי, אלא רק לנסח מניפסטים רדיקליים.
הבנתי שהדבר היחיד שמדבר אצלך ספדי הוא הכח.
עובדה: הרי אתה מכיר בזכותנו, היהודים, להשאר כאן (תודה רבה דרך אגב, למרות שלא זכור לי שביקשתי ממך רשות) רק בגלל שהיינו מספיק חזקים ועקשנים להשרד כאן (סעיף 2 סיפא לתשובתך).
אתה אמנם מצהיר שזה נכון שנשאר כאן גם בגלל הנסיבות ההסטוריות שגרמו לנו לבוא לכאן (סעיף 2 רישא לתשובתך), אבל מתעלם שבטענה זו הטיעון הקוליניאליסטי שלך נסתר, וגם סותר את סעיף 1 בתשובתך שלפיו לפלסטינים לא היתה סיבה להסכים לחלוקה. ( אם היה מוצדק שנבוא לכאן ונזכה לכברת ארץ מדוע היתה עמדת הפסלטינים המתנגדת נכונה? )
אתה לא מסוגל להתמודד עם הטיעון העובדתי המעצבן והנכון שהעליתי שערביי ישראל מעדיפים אזרחות ישראלית ואת המשטר הישראלי על כל חסרונותיו על החלופה של חיים (במקומם) במדינה פלסטינית ולכן ממציא כל מיני תוספות שאינם לעניין: מה הקשר בין העובדה שציינתי לרצונך להחיות את תכנית החלוקה? ודרך אגב, אם לא הבנת איך הדברים עובדים, מי שסירב לתכנית החלוקה וניסה לחסל את שכנין היהודיים אינו זכאי אחרי שהובס לאותה תכנית עצמה אלא יתכבד ויתמודד עם המציאות שיצר והמחירים שעליו לשלם בגין החלטותיו.
אם אתה חושב שזכותנו להשאר כמדינה נובעת מההצלחה ב 48 מה בדיוק ההתנגדות ל"כל ההתנחלויות" אחרי 67? או שמא שכחת שלמשל חלק מההתנחלויות יושבות על שטחים שנקנו בכסף ושנכבשו במהלך מלחמת 48? מדוע עיצוב גבולות מחדש אינו פתרון רציונלי והגיוני יותר גם אם יהיה כרוך במעבר יישובים (מבחינת אזרחות לא מבחינה פיזית) ? אה כן בעצם אני יודע למה. ערביי ישראל לא מוכנים לשמוע על מעבר לשליטה של אחיהם הפלסטינים. הם בטח יודעים למה גם אם זה מעצבן אותך.
לענין מדינה דמוקרטית אחת לשני העמים, בוא נסכם שאחרי מדינה כלשהי שבה יש רוב לתושביה הערבים המוסלמים תקיים משטר דמוקרטי ננסה את זה כאן. עד אז הנסיון הזה מסוכן מדי, או כמו שאומר יוסריאן במילכוד 22 אחרי שהוא נשאר בביה"ח הצבאי בזכות זה שהוא מחקה את התנהגותו של פצוע אנוש עד שהפצוע מת, הלכתי אחריך מספיק, למות לא מתאים לי.
"מדינת כל אזרחיה" בין הירדן לים התיכון הוא מרשם לאיום קיומי על חיי יהודי מדינת ישראל. מאחר שהחששות הקיומיים שלי לא מעניינים את התחת שלך (כפי שהתבטאת בלשונך העדינה) אין בכוונתי להרחיב כאן. מי שרוצה לפתור בעיות בין עמים לא יכול להתעלם מחששות הצד השני והעובדה שאתה עושה זאת מעידה שוב כמה באמת מעניין אותך לפתור בעיות. וזהו שאין לך שום עניין בפתרון כזה.
אני אספר לזקן שמתקשה ללכת למכולת בג'נין או ברמאללה, או לאישה בהריון שמתקשה לעבור במחסום או למשפחות שבתיהם נהרסו שכל עוד מנהיגות עמם תוביל אותם למסע רצח טרוריסטי נגד אזרחים, וכל עוד כאזרחים הן ישתפו פעולה וייתנו מחסה לטרוריסטים ישראל תיאלץ להגן על אזרחיה במחירים שהם כואבים ותוך נסיון להקפיד ולמנוע (דבר שלעולם אינו אפשרי במאה אחוזים) פגיעה מיותרת וסבל רב. אשמח בהזדמנות זו שתסע ליתומי הטרור הפלסטיני להורים של תלמידי התיכון שנרצחו בדרכם לביה"ס ולשאר האזרחים התמימים שנרצחו כי הם יהודיים איך בדיוק הרג אזרחים תורם וצודק במסגרת המבאק הפלסטיני, ומדוע צעדי המניעה המכאיבים של הישראלים בלתי צודקים. זאת לוגיקה בלתי אפשרית אבל הרי הלוגיקה שלי מעניינת לך את התחת.
החלק האמיתי של הפלסטינים במצבם, הטרגדיה שלהם, היא שמי שמוביל אותם הם אנשים כמוך שלא מעניין אותם הצד השני שמולם. במצב כזה דוחפים אותנו אל הקיר. וזה תמיד תמיד נגמר בבכי לשני הצדדים.
היה שלום וחג שבועות שמח.