תחרות לדוגמה

איציק ספורטא

בימים אלה שתחרות היא כמעט הדבר היחיד שיקדם אותנו לעולם טוב יותר בכל המובנים רציתי לתת דוגמה אחת לתחרות מוצלחת אחת,  חברות הכבלים. נתחיל בשאלה, כמה חברות כבלים יש היום? כמה חברות היו בתחילת הדרך? לעונים נכונה לא ינתן שום פרס. התשובות, שאלה ראשונה, אחת (בעצם שלוש שהן אחת), שאלה שניה, אחת עשרה. מה בדיוק קרה פה איפוא התחרות? לאן היא נעלמה? אולי אף פעם לא הייתה באמת.   

מלבד הרכוזיות הזו, שניסו להתגבר עליה באמצעות הקמת חברה נוספת היא חברת הלווין, מתברר ש"תבל" אחת משלוש שהן אחת, חייבת את הסכום הצנוע 2.6 מיליארד שקל וכיון שלא בטוח שתוכל להחזיר אותו מוחקים הבנקים 150 מיליון מהחוב. מעניין כיצד התחרות כביכול ייצרה גם חברה אחת וגם חובות אדירים, לאלוהי התחרות הפתרונים. 

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. יונתן לרנר

    מלכתחילה כל ענין התחרות בין חברות הכבלים היה למראית עין בלבד. מאחר והזכיון היה גאוגרפי אז ממילא ללקוח לא היתה יכולת לעבור ממתחרה אחד לשני שבזה טמון היתרון העיקרי של השוק התחרותי. אין פלא שחברות הכבלים היו והתנהגו כמונופול וגבו מחירים גבוהים במיוחד. את התוצאות ניתן היה לראות בכיסי הבעלים.

    אבל, מדינת ישראל לא הגנה על אזרחיה מפני המונופול על ידי פיקוח הדוק על התנהגותו. במקום זאת היא המשיכה ליצור תנאים שבסופו של דבר הרעו עוד יותר את מצב הצרכנים. היא החליטה, על פי סגידתה למולך התחרות, להעניק רשיון לחברת לווין. בדיקה קצרה היתה מוכיחה (והיו בדיקות כאלו) כי הסיכוי של חברה כזו לשרוד הינם נמוכים ביותר. למרות זאת החברה הוקמה כאשר המדינה, באמצעות "בזק" ,מהווה את אחד הבעלים.

    התחילה תחרות עזה בין הלווין לכבלים (בעיקר על התוכן) שהביאה לכך שכולם נפלו. את מחיר הנפילה משלמים, בראש ובראשונה, הלקוחות שרואים מחירים הולכים וגדלים. אבל זו לא התוצאה היחידה. ראשית, הפסיקה הפיקציה של תחרות בין חברות הכבלים והם הפכו לחברה אחת. מעבר לזה, המדינה מחזיקה, באמצעות "בזק" את חברת YES שמתחרה בחברות הכבלים. זה כבר מבנה עקום לחלוטין של השוק התחרותי.

    "בזק" זקוקה ל – YES במסגרת התחרות הגדולה יותר על שוק התקשורת כי הכבלים יוכלו להציע ללקוח טלביזיה, אינטרנט וקשר טלפוני. זה האתגר העיקרי העומד בפני הנהלת "בזק" לאחר שתופרט.

  2. פחזנית

    ה"תחרות" המעוותת התחילה כבר בראשית ימי הכבלים. חברות הכבלים מיהרו להניח תשתיות באיזורים ה"עסיסיים" (איזורים עירוניים צפופים) והזניחו את השאר בניגוד לתנאי הזיכיון. המדינה הניחה להן לעשות זאת, ללא הפעלת סנקציות, וכך חוברו יישובים רבים רק לאחר 5, 6, ויותר שנים!
    דבר דומה אירע לאחרונה עם ערוץ 10, שלא עמד בתנאי הזיכיון שלו, ובעליו השמיע יבבות קורעות לב על מצבו הכספי. גם כאן הניחה המדינה לפריץ לחסוך על חשבוננו, ולא שללה לו את הזיכיון.

  3. יהודית קנולר

    לדבר בארץ על תחרות והפרטה זה כמו לדבר על תחרות והפרטה בתוך שכונה של עיר גדולה מערי העולם. בבורקלין למשל, כמה חברות חשמל יש, וכמה חברות כבלים, וכמה עיתונים, וכמה בנקים והאם את הפנסיות של העובדים בברוקלין שולחים "לשחק" בבורסה של ברוקלין?
    תפיסות כלכליות אינן יכולות להיות מיובאות ארצה, אחת לאחת, ללא התאמה לתנאי הארץ ולתושביה. ובכלל איזה עניין יש לציבור להעביר את מערכת הבריאות הממשלתית, האמורה להיות תמיד בהפסד, בשל העלויות הגדולות, לידיים פרטיות. יש שתי אפשרויות או שהידיים הפרטיות ייחסכו בשירותים והציבור ינזק או ש"הידיים הפרטיות" יפסידו גם כן ובסופו של דבר מי ייצטרך ליטול עליו את ההפסדים?
    לכל אלה הגורסים להפריט כל מה שזז יש לי שאלה, אולי אתם יודעים בשביל מה אנחנו משלמים מיסים?

  4. יוסי לוס

    המסים מיועדים למימון הצבא שמגן על המדינה מהעם שבחוץ והמשטרה שמגינה על התאגידים מהעם שבפנים.
    ככל שהחיבור בין המדינה ללאום נחלש, כך החיבור בין המדינה לתאגידים מתבסס.
    הראשון נגוע בעוורון ובבורות והשני נגוע בתאוות בצע ואנחנו לכודים ביניהם.