מה למדתי ב"הארץ" אתמול?

בבוקר כתבתי כ-500 מילים העוסקות במספר מאמרים בנושאי כלכלה שפורסמו בעיתון "הארץ", לרוע המזל נעלם לי המאמר בחלל הקיברנטי כנראה בגלל טעות שעשיתי. כתבתי שם על השמחה שאחזה בי לנוכח האישור שנתקבל מהכתב הכלכלי של "הארץ" שטרסלר להקים מפלגה סוציאל דמוקרטית, אומנם רק כמו הלייבור הבריטי, אבל גם זה משהו. האישור ניתן במאמר שתקף את פרץ והשווה את עמדותיו לעמדות בצפון קוריאה. כך נכתב: "אז לאן רוצה להוביל אותנו יו"ר ההסתדרות? לעוני של צפון קוריאה? לתורים של קובה? הרי אפילו בברית המועצות ובמזרח גרמניה התפכחו כבר מתפיסת עולמו של פרץ." כמובן שבמאמר תפיסת עולמו של פרץ לא מפורטת אלא כהתנגדות למעשה הקסם של שר האוצר.

טל, עוד חבר במסדר, מבכה את מר גורלן של הרפורמות העתידיות במשרד החינוך והבריאות בגלל התנגדות של אינטרסנטים. לעומת ההצלחה האדירה בהורדת שיעורי המס, והקטנת התמיכות של הביטוח הלאומי. הצלחה שבעקבותיה העוני במדינה עולה כפורח. כך הוא כותב על המתנגדים ,לכח המשימה הלאומי… הידוע  בכינוי ועדת דוברת:  "הברית הבלתי כתובה בין ארגוני המורים, שכאיגוד מקצועי מתנגדים לרפורמה, לבין ארגונים חברתיים מסוימים, המאמינים שמאחורי דו"ח דוברת מסתתר קשר נגד שכבות חלשות ובעיקר נגד בני עדות המזרח, עלולה להכשיל את הרפורמה עוד בטרם יוחל בביצועה."

כי טל ושטרסלר הם שומרי האינטרס הציבורי וכל היתר סתם מורות שלא מבינות שום דבר, או פרנואידים המאמינים בקונספירציות. משום מה נדמה לי שדברים אלו מעידים על פשטנות תפיסתם של הכותבים יותר מאשר על המבקרים.

כך שמדבריי החכמים שלמעלה למדתי משהו על עצמי (אינטרסנט, פרנואיד, וקצת צפון קוריאני), ומה צריך יותר כאשר קוראים עיתונים?