• בלשון כרותה
    שיח'ה חליוא
    סיפור מאת הזוכה בתחרות הכלל-ערבית לסיפור הקצר
  • ריקי כהן בנלולו⁩
    קול העוני
    סליחה, אבל למה עשית חמישה ילדים? טור חדש

אפעס, סאטירה ב"הארץ"

יוסי דהאן

למוסף "הארץ" יש עורך חדש, רוגל אלפר. המוסף עבר שיפוץ גרפי ולפי השבועיים הראשונים לעורך החדש יש גם תפיסה מגזינית חדשה. המגמה החדשה היא "הקללה" – להפוך את התכנים לקלילים יותר, לא להעמיס על הקוראים חומרים מדכאים מידי. בשבוע שעבר חשף המגזין גילויים חדשים בפרשת הלית ישורון מפי בן זוגה לחיים שעיה יריב, היתה כתבה מקיפה על ממציא דיאטה וכתבת יחצ"נות חנפנית בז`אנר "חברים מספרים על" שלמה דוברת,  יו"ר "ועדת דוברת", כתבה שגרמה לדוברת משרד החינוך להסמיק. והשבוע על "הגנגסטר שעלה מן הרפת", ותחקיר עומק בשאלה "האם ברי ה"פיק אפ" בתל אביב מהווים שלב חדש במהפכת המינית המקומית?".

אבל ליבת המהפיכה המגזינית היא מדור הסאטירי  חדש – "אפעס", בעריכת ידידיה מאיר וחברים. מין הומור תיכוניסטי, ממלכתי-דתי, ספוג שביעות רצון עצמית, שמרני ופטריוטי. מדור סאטירי שהיה עובר את אישורו של כל מנהל בית ספר.

והשבוע בלב הסאטירה קטעים על רפיח, מה סלבריטאים כיצפאן, חיים הכט, ג. יפית, דיויד בלאט ואחרים היו אומרים על שהתרחש ברפיח. איזה דחקות ואיזה צחוקים על הרס בתים והרג ילדים. 

סאטירה שבעקבותיה אף קורא של "הארץ" לא יבטל את המנוי, עוד כמה שבועות פטריוטים כאלה ועירית לינור תחדש אף היא את המנוי לעיתון.

"אפעס" מגדיר את עצמו כ"א-פוליטיקלי קורקט", כינוי שמעניק לכותביו חסינות אוטומטית מליאה להשפיל הומוסקסואליים, ערבים, עניים, נשים וקבוצות מודרות אחרות, ידידיה וחבריו לא מתכוונים חלילה, לנתץ שום מיתוס, לזעזע את הקונצנזוס או להרגיז יתר על המידה את בעלי הכוח.

ברוח סאטירית עוקצנית זו הם כתבו גם את הקטע הבא:

"דבר הועדה הרוחנית: לא יפה לצחוק על "בלבלי". השיר הזה, כמו כל השירים של הפרענקים, הוא נדבך חשוב בתרבות הישראלית".

בחדר המורים של "צייטלין", במדרשיות, באולפנות ובישיבות ההסדר הח`ברה נקרעו מצחוק.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. דודי מחלב

    סליחה על הבורות, מה זה בדיוק אפעס??? כישראלי, בן להורים עיראקים-בגדדים, אני לא מכיר את המילה, ובכלל היא לא נשמעת ישראלית או ערבית. לתשומת ליבו של גדוד מגיני השפה העברית המתחדש בראשותה של זוהר שביט.

  2. דני זמיר

    אני חושב שההומור בענין רפיח נתכוון ךהיות ציני בסגנון "הפוך על הפוך" ובא להצביע על הוולגריזציה של הדיון בציבור הישראלי, דיון שבו כל נושא נהפך למושא של בדיחות תפלה וחסרת טעם או של "תחקיר עומק" רדוד כשלולית. לא נראה לי שערוכי המדור התכוונו ללגלגל על נפגעי רפיח.
    אותי איכזב יותר לגלות שפסטיבל סרטי הדרום החשוב מאד שייערך השבוע בשדרות ושמביא לענ"ד למסך את הפעילות הקולנועית החשובה ביותר שנעשית כיום בארץ, קולנוע פרפריאלי "אחר" ומ"האחר" שגר בדרום היה ראוי ועמניין הרבה יותר מהכתבות המשעממות והתלאביביות שאיכלסו את המוסף הזה.
    ואולי צריך עיתון אחר.

  3. כנ''ל

    וטוב שהקדימו אותי. מושא הלעג היא לא הפעלוה ברפיח אלא האופן שבו התקשורת העסוקה בעצמה מטפלת בו.

  4. נחום שטיינברג

    אם זה היה הפוך על הפוך, אז אולי מישהו יואיל בטובו להסביר לי את ההפוך. ובכלל, מרוב הפוך על הפוך ומרוב הפוך שאיננו הופך איזשהו הפוך הסאטירה בארץ (ואולי לא רק היא) איבדה כבר מזמן את השכל הישר.

  5. יושב על הגדר

    אפעס זו מילה ביידיש שמובנה הוא :דבר מה ,משהו.ואני סברתי שמה שצריך להפריע מאוד הוא השימוש במילה פרענק-
    שהוא כינוי גנאי לאחינו הספרדים ואולי אף למזרחייםבכלל.מה דעתך דודי?

  6. דודי נתן

    לדני ואחרים, יש דברים שלא ראוי לעשות עליהם הפוך, או הפוך על הפוך וכו' וראוי להגיד למתבדחים שיצחקו על עצמם ולא על הרוגים והריסת בתים.
    לדודי, אני לא יודע מה זה בדיוק אפעס אבל בבקשה לא ליחס לנו (לכל האשכנזים) את כל ה"אידישקייט" המוגזם הזה מבית מדרשם של החרדים החדשים, דרך אגב – הנה דוגמא מה קורה עם פוליטיקת הזהויות כאשר הזהות החרדית יוצאת לציבור, ומה מתגלה: כוחנות גזענית ורדודה עם קצת אידיש

  7. דודי מחלב

    נו באמת… מה לא ברור לך מה אני חושב על המלה פרענקים???

  8. יונתן לרנר

    ומה עם אותם טקסטים בדיוק היו מופיעים ב"דבר אחר"? האם גם אז הם היו מבוקרים באופן השלילי שבוקרו כאן? האם סטירה תלויה במי שמחבר ומציג אותה או שהיא עומדת בפני עצמה?

  9. דרור

    קודם כול, הכתיב הנכון הוא "עפעס" (יש לבטא:epes ובמלעיל). ניכר בכותבי המדור שכבר התרחקו מתרבות היידיש מרחק ניכר.
    קשה מאוד להסביר את משמעות המילה למי שלא גדל בבית עם השראה פולנית. אפשר לדמיין סיטואציה שבה בחורה מביאה את החתן לעתיד לבית הוריה, ואמה, החמות לעתיד, מסננת בקול שקט לכיוון האבא: "הוא נראה קצת נעבעך, עפעס…" (=הוא נראה מסכן-משהו).
    אגב, כבוד לתרבות היהודית-פולנית חשוב לא פחות מכבוד לתרבות היהודית-ערבית. חשוב לזכור גם שהיהודים הדוברים יידיש היו הקהילה היהודית הפורה ביותר מבחינה תרבותית במחצית הראשונה של המאה ה-20.
    לעניין מוסף הארץ – הגרסה החדשה של המוסף מאכזבת מאוד. אלכס ליבק נעלם לטובת "הכפולה הפותחת" שאין לה טעם ואין לה ריח. המדור "מלח הארץ" בוטל בלי שנוצר תחליף הולם. הסטירה מעלה פה ושם חיוך לכל היותר. המאמרים שטחיים (לא ברור לי איך זה קרה. הרי העורך התחלף, לא הכותבים…)
    עוד לא מאוחר להגיד "דאנק אבער נישט" (=לא תודה) ולחזור לפורמט הקודם, אם מישהו ב"הארץ" עוד מקשיב לקוראים.

  10. יוסי לוס

    גם אני ניסיתי לענות לשאלה של דודי ולא ממש הצלחתי. לתאר דוגמא כפי שעשית זו אולי הדרך היחידה האפשרית. אין ספק שזו דוגמא משעשעת למרות שהיא סטריאוטיפית, בניגוד לחוש ההומור של עיתון הארץ על חשבון סבלם של אחרים. מרכיבי התרבות שדורשים תרגום, אי אפשר לתרגם כי אין להם חלופה ישירה וברורה בתרבות אחרת. הם הם המייצגים הפרטיקולריים של התרבות המתורגמת ואותם אי אפשר להעביר כיחידה נפרדת לתרבות אחרת. כדי לשמר אותם, צריך לשמר את התרבות בכללה, ואת זה הציונים הטובים לא עשו, אלא להפך. אני לא מבכה זאת מכיוון שאני כבר בן הדור שאחרי. לא חוויתי השמדה תרבותית כמו בני הדור של הוריי. אני הוא אחד מאלה ששימשו, בטרם הבנתי זאת, כלי ההרס של הציונות נגד תרבות היידיש.
    אתה צודק במאת האחוזים שיש לגלות כבוד לתרבות היהודית-פולנית כמו גם לתרבות היהודית-ערבית. לא מפתיע אותי שהכותבים באתר העוקץ לא גילו חוסר כבוד לתרבות היהודית-פולנית אלא התקוממו נגד השימושים הגזעניים שבה. ככל הנראה, בגלל שכולנו מכירים בחיובי שבכל תרבות אנושית באשר היא ומתנגדים לשימושים הגזעניים האפשריים בכל תרבות אנושית באשר היא. מי שגילה חוסר כבוד כלפיה הוא הבורים מעיתון הארץ, שכמו שאתה כותב, התרחקו מתרבות היידיש מרחק ניכר.
    אני, דרך אגב, ביטלתי את המנוי על העיתון הזה לפני חודשים ארוכים כאשר הם החליטו לחגוג את כיבוש ירושלים ואת כיבוש השטחים על ידי הוצאה חגיגית של הגליון שדיווח על כיבוש ירושלים ב- 67. כך חסכתי כסף שאותו אני תורם לעתים לארגוני סרבנים וכעת למען הסיוע לטלי פחימה.

    טלי פחימה נעצרה ביום ב', ה-24 במאי לאחר שהות של שבועיים בג'נין. בזמן זה פעלה, בשיתוף פעולה עם תושבי מחנה הפליטים ג'נין, להקמת מועדון לימוד ומשחק לילדי מחנה הפליטים ג'נין, בערב התרמה שנערך בעזרת יוסף עספור וקפה "יאפא" מיפו למען מטרה זו גויס סכום כסף צנוע לרכישת צעצועים, צבעים, ודמי כיס למימון שהייתה במקום.

    פעילות זו באה בהמשך לביקורים שערכה טלי במטרה להתוודע למצב בו חיים האנשים במחנה הפליטים ג'נין, מצב אותו תיארה במלים: "אני הייתי שם, ראיתי בעיניים שלי וזה מזעזע מה שאנחנו עושים שם". בביקורים אלו הכירה את זאכאריא זביידה מפקד גדודי אלאקסא בג'נין, ומבוקש ע"י כוחות הבטחון, ואנשים ונשים נוספים במחנה עמם יצרה קשר כן ואנושי.

    כעת כוחות הביטחון מנסים להלביש על טלי פחימה תיק, על-מנת לקטוע מהלך אנושי ומיוחד שיש בו הזדהות, חמלה ופעולה משותפת לא-אלימה.
    היום, ה-28.5.2004 התקיים דיון במעצרה. במסגרת דיון זה קבע השופט אברהם קסירר כי "אינני משוכנע כי בהיבטים הגלויים של מעשי פחימה כפי שהוצגו ע"י שני הצדדים וכפי שהוצגו על ידה בתקשורת נלמד על מסוכנותה לציבור ולביטחון המדינה. …פעילות הומניטרית הוא מעשה חסד של המשיבה ואחרים לשכנינו, …תאור הפעילות של פחימה בהיבט זה שובה את הלב ומבורך". בית משפט השלום בפתח-תקווה האריך את מעצרה ביומיים, על מנת לאפשר למשטרה להשלים את החקירה, ואפשר את שחרורה ביום א' למעצר בית בערבות של 5,000 ש"ח בהפקדה במזומן. כמו כן עליה לשלם סכום של 1000 $ (דולר) לעורכות הדין שייצגו אותה במשך הארכות המעצר.

    טלי פחימה היא בת למשפחה מעוטת אמצעים מקרית גת – בת לאם חד הורית ל-3 בנות, ואין ביכולתן לעמוד בהוצאות הרבות שנגרמו כתוצאה מהטפלות השב"כ והמשטרה.

    כאקט של סולידריות אנו מעוניינים לכסות את ההוצאות המשפטיות של טלי פחימה – ובמיוחד דחוף לאסוף את סכום 5,000 הש"ח הנחוצים לשחרורה בערבות.

    לפרטים נוספים:
    לין 4502694-052

    קשר להתרמה באזור חיפה והצפון:
    איריס בר 4420806-054
    nur@netvision.net.il

  11. אביבית א.ד.

    המדור המדובר אכן הזכיר לי את סוג הבדיחות שמפזרים בתכנית הבוקר של 102 אף אם. גם הטקסטים בגוף הגליון נושאים אופי מקומי. דומה כי מוסף הארץ פונה לפלח שוק (עם דגש על המלה שוק) מצומצם המרוכז רובו ככולו בתל אביב רבתי.

  12. מתיתיהו שמואלוף

    הקשר בין הצדקת חוסר המוסריות של הכיבוש לבין התקשורת הלאומנית מגיע כל פעם לשיא חדש,
    והפעם בעיתון סופ"ש במעריב כתבה ענקית של שמונה מונולוגים של חיילי סיירות שרצחו פלסטינים/יות.
    קשה שלא להתקומם כנגד אוזלת היד של הכתבים/ות או ומערכת העתון
    שלא העמידו עמדה מוסרית בוטה כנגד המעשה הנפשע. היה גם ניסיון לא מוצלח, לטעמי, להתחמק מדיון עמוק
    במשמעות הרג בני אדם. הכתבים מצאו לנכון לכתוב כיצד כל החיילים הרוצחים לא מתחרטים על מעשיהם ולא דנו
    במונולוגים, במעין בריחה מדיון מעמיק שמתבקש!

    "מחסלים ממוקדים" – שמונה מונולוגים (האם דרמה כזאת יכולה להעלות בפסטיבל עכו ?) של לוחמי יחידות מובחרות (מובחרות כמו קציני הסס, הערה שלי מ.ש), שראו דרך הכוונת הצה"לית (פרי התודעה הציונית-אשכנזית הערה שלי מ.ש) את הלבן בעינים הפלסטיניות ולחצו על ההדק. כולל וידוא הריגה (!) בלי לספר אחר כך להורים ולחברים (מאוחר יותר ספר אחד החיילים, שהוא קיבל מדליה על הרג מחבל ולא ידע מה לעשות איתה, חוץ מלהרשים את החברה, ואני חשבתי מדוע הם לא לובשים את המדליות שהם מקבלים, על החגורה שלהם, כמו קרקפות מודרניות הערה שלי מ.ש) . —– אף אחד מהם לא מתחרט —— (איזה גברים, איזה חוש אשמה, איזו רמת ערכים מוסרית, איזו מדינה…הערה שלי מ.ש).

    הנה ציטוטים מהרוצח הראשון :

    אסף-סיירת גבעתי:

    אתה מתחיל לרחם. לא בריא לרחם.

    כל הזמן טוחנים לך את השכל, אז לא חשבתי.

    פק אתה רואה אותו נעלם מהכוונת, מגעיל להגיד, אבל אתה מתמלא שימחה, כאילו ניצחת בכדורגל….

    אתה נהפך לילד קטן. מדי עם אתה פוחד וכל היתר אתה פועל כמו רובוט עם התלהבות ואדרנלין.

    בסוף הפעילות אתה כאילו שמח, יש מן תחרות של מי מוריד יותר, מי פוגע יותר טוב, עם הזמן אתה מתחיל לחשוב
    וככל שהוא עובר אתה יותר ויותר מדחיק, כאילו מעלים את זה מהחיים שלך.

    —-
    לסיום, לשימחתי אלוהים יצר אותנו עם חוש אשמה ורגשות, ואיני מאמין שהם יכולים להיות אנשים רגשיים ומוסריים
    ובעלי חמלה ולהסתובב בינינו מבלי להרגיש כלום, משהו קורה שם מתחת לקרחון האנושי, ולא יעזור טיול בחו"ל
    ולא תעזור אהבה.

    ואם אתם/ן נתקלים/ות בחיילים כאלו שמספרים לכם על כמה שהם הרגו,..חשבו פעמיים על החלק שלכם/ן
    בהרג, כשאתם/ן שותקים/ו ולא מעמידים להם פני מראה.

  13. נכון מאוד

    רוגל אלפר איכזב בגדול

  14. אביבית א.ד.

    הדעות השמרניות של אלפר צצות חדשות לבקרים מן הסאב טקסט. יש המון דוגמאות לכך. לטעמי המוסף בעריכתו מאוד מאוד צפוי.

  15. דני זמיר

    מתיתיהו בוא נסכם שאתה פרובוקטיבי לאללה, ולהבא תתייחס באופן ענייני לנושאים שחשוב לך שיתקיים בהם דיון.
    אם חיל הורג פלסטיני חמוש שהיה מעורב בפעילות גרילה או טרור, אז זה לא רצח בדיוק כפי שלמרבה הצער אם פלסטיני הורג חיל בעזה גם זה לא רצח אלא פעולת גרילה לגיטימית.
    יחידות מובחרות בצהל אינן עוסקות בריכוז אזרחים פלסטינים והוצאתם להורג ולכן ההשוואה בינן לבין האס אס היא נמוכה ודבילית.
    חבל שנושא שראוי לדיון, כמו האם הבחירה של עיתון נפוץ מאד במונולוגים של חילים כפי שתיארת היא בחירה ראויה, מה היא מסמלת וכו', משמשת עבורך במה לפרובוקציות מיותרות וזולות ולא מאפשרת התייחסות לנושא עצמו.

  16. מתיתיהו שמואלוף

    לא, אני לא מוכן שנסכם שאני פרובוקטיבי לאללה,
    ההפך הוא הנכון, האדישות שלך דני וההתקרנפות של הציבור כולו מכעיסה אותי מאוד
    ואל תרצה לי מוסר, איך לכתוב. אני חושב שכתבתי באופן עייניני.

    ובהתייחס לעיקר דבריך, אפילו במונולוגים של הרוצחים הללו
    ואף בנתונים אחרים מתגלה שנהרגים המון אזרחים/יות חפים מפשע.

    לא שמעתי פעם אחת את הביטוי לוחמי גרילה פלסטינים בעיתונות הישראלית ובכל חיי כאן באיסראיל.
    יחידות מובחרות בצהל גורמות לפרובקציות והורגות חמושים שיוצאים כנגדם,
    מה שקורה בשטחים הוא רצח! בדיוק כמו ברפיח, כמו בג'נין,או כמו אחד המסורות שסיפר אחד הרוצחים
    כיצד הוא וחבריו יוצאים ויורים קצת במאג במחנה הפליטים עד שמגיעים החמושים
    ואז הם צולפים בהם.

    תסלח לי אבל כמה פסיקות דין היו בפרקליטות השנה, כנגד הרג חפים מפשע?
    ואיזה עונשים הם קיבלו בדיוק ?כלומר, מה המחיר של הרג פלסטיני בשטחים הכבושים
    לבין הרג אזרח ישראלי ?

    כן יש השוואה בין הדה לגיטמיציה שעושה החברה הישראלית לדה לגיטימציה הגרמנית האירופית
    ל"אחר" בחברה הגרמנית. לצערי זה נובע מאותו המקום. אותה הזהות האירופו-אשכנזית-ציונית
    שמדמיינת את עצמה כמערבית, תרבותית, נעלה, רציונאלית, אל מול המזרח, המפגר, הנחות, האי-רציונאלי
    היא זו שנותנת לגיטמציה אקדמית, תיקשורתית, ציבורית, סיבתית, למעשי הרג של חפים מפשע,
    שכל פשעם הוא להיוולד פלסטיני בפלסטין.

    אל תקלל ואל תאמר שזו השוואה דבילית, לפני שתחקור את בעית הזהות של המדינה הציונית,
    לפני שתבדוק לעומק את דברי מתנגדיך, אשר מדברים אליך בכבוד.

    שבוע טוב
    מתיתיהו

  17. פחזנית

    דודי, אתה מפטיר בבוז שאינך מכיר את המילה 'עפעס' כי אתה "ישראלי, בן להורים עיראקים-בגדדים […] ובכלל היא לא נשמעת ישראלית או ערבית". ובכן, כפי שאתה כבר יודע זו מילה ביידיש, בדיוק כמו בייגלה, דרֶק, שלוּק, צימעס, קרעפלך וכו'. אני מזמינה אותך להכיר מילים אלה ולהעשיר בהן את לשונך, כמו שאני עושה עם חלאס, מבּרוּק, חמסה, בָּלאטה, חפלה, ותַעבּאן.
    עוד עניין, וסליחה על הבורות, האם עיראקים-בגדדים זה זן מובחר של עיראקים? אצלנו, יוצאי כתריאליבקה, לא נהוג להדגיש את עיר המוצא.

  18. דודי מחלב

    לדני זמיר, אין צורך לסכם. גם אין צורך להתנשא… אתה יכול להסתייג מדברי מתתיהו, אך מי שמך ל"סכם". ובכלל זה מעלה לי אסוציאציות לא טובות. כאן זה לא הקולקטיביות הרעיונית של מפ"ם. תתן לאנשים לדבר חופשי ואל תסכם עבורם.

  19. שלומי בר אדון

    שאלה למתי:
    האם לפלסטינאים יש יחידות מובחרות המתאמנות ברצח האם לחיזבללה או לצבא סודאן? האם הם קשורים להגמוניה האשכנזית ציונית מערבית. האם בכלי התקשורת הפלסטנאים או במסגדים אין התרברבות ברצח אזרחים?
    האם הם חלק מההגמוניה הציונית-אשכנזית.

  20. דודי מחלב

    אני מדגיש לגבי הורי את ה"בגדדים", משום שכך הם נהגו לדבר על עירם האהובה. הורי נהגו לדבר תמיד על בגדד , פחות על עיראק.אינני יוצר כאן שום דירוג סנוביסטי בקרב יהודי עיראק. זאת פשוט הדרך שלי להיות נאמן לזכרם של הורי האהובים.

  21. סמי כנפו

    אני אוהב את המילה פראענק גורמת לי להרגשת שייכות, וכשהיא נהגת בפי צאצאי היהודונים שנמלטו מאירופה הנה למזרח זה נשמע קצת קומי..ואגב, גם כפראענק אני לא אוהב את השיר "בלבלי "..מה לעשות…

  22. יוסי לוס

    הביקורת של דודי, כפי שאני הבנתי אותה, היא כלפי אלה שמתיימרים לטעון שהם ישראלים ובשם הישראליות לשלול את המקום של תרבויות ערביות (יהודיות ולא יהודיות). אותם אנשים, טוען דודי לפי מיטב הבנתי, לא מתקוממים כיום לנוכח הכנסה של אלמנטים יידישאיים לתרבות הישראלית באותה מידה כפי שהם מתקוממים לנוכח הכנסה של אלמנטים ערביים. הביקורת של דודי אינה כלפי תרבות היידיש וכל ניסיון לטפול זאת עליו היא, לטעמי אי הבנה במקרה הטוב.
    ובנוסף,
    מה אומרת העובדה שבעדה שלך, פחזנית, לא מקובל להזכיר את עיר המוצא?
    שכך ראוי שיהיה? שכך מוסרי? שכך תרבותי?
    מי את ומי העדה שלך שיקבעו נורמות של שייכות?

  23. יונתן לרנר

    אז בהתחלה היתה ביקורת על מוסף הארץ ועל איכות המדור הסאטירי שלו.
    מכאן הגענו לשאלה הלגיטימיות בשימוש במילה באידיש כשם למדור (ואם היו קוראים למדור במילה שמוצאה מהמזרח? האם היה מתפתח אותו דיון?)
    מכאן הגענו גם למילה "פרענקים" והאם מדובר להשתמש בה.
    מכאן הגענו לפעילות צה"ל ברפיח.
    מכאן גם הגענו לדיון על הדיון עצמו.
    שלא לדבר על כך שגם ערבנו את ההורים.
    מישהו עוד זוכר בעצם על מה מתווכחים כאן?

    נ.ב. – אני עדיין מחכה שמישהו יגיב על שאלתי – מה היה קורה אם אותם דברים בדיוק היו מתפרסמים ב"דבר אחר". האם גם אז היה מתפתח כאן דיון כזה?

  24. יושב על הגדר

    סמי כנפו ,נראה שנפגעת מאוד אחרת קשה להבין עד לאן הרחקת.לדעתי השימוש ביהודון פוגע יותר וחמור יותר.
    קרובי שחוסלו בשואה כונו יהודונים ע"י מחסליהם.מנין לך הביטחון שצאצאיהם עשו שימוש בפרענקים?

  25. ירון ח.

    יותר מפריע לי שמוסף הארץ פוזל לעבר קוראי מוספי הצהרונים , בשביל מחזור סיפורה של הלית ישורון לא צריך את הארץ נושאים אחרים? בדיוק נדחק לקרן זוית הדיון בבית המשפט על זכותו שך הלאום הישראלי להיקרא כך בתעודות רשמיות קפקא היה מתפקע מדינת ישראל המוגדרת ככזו מבחינת שטח (שאמנם נוטה להתפשט) לשון מסרבת להכיר בעצמה, כלומר בישותה הנפרדת מאיזה עם שהמשותף לו הוא מרכיבים דתיים אבל הלית ישורון זה יותר חשוב

  26. גל לוי

    רציתי להגיב קצת יותר באריכות, אך ממילא דף התגובות התארך, ואכן איבד כבר מזמן את נקודת הראשית שלו.

    הסכמתי עם הביקורת על מוסף הארץ בגרסתו הצהובה-חדשה. או אולי לא ממש חדשה. קודם לכן שלט בו ניחוח אנתרופולוגי משהו שחיפש את האקזוטי והמיוחד במה שהסוציולוגיה המאוחרת קוראת לו "האחר". ועכשיו. כמו האנתרופולוגיה עצמה, אך ללא מעטה מעין-אקדמי, מוסף הארץ חופר בנבכי קהל קוראיו. ההיבט האקדמי הוא בעיקר באורך המאמרים.

    מה שלא אהבתי, זה ניחוח המישטור של הסאטירה.
    סליחה!? אסור לעשות סאטירה על כיבושה של רפיח? אסור שלסאטירה יהיה גוון יידישאי? אנו בהחלט יכולים לבקר את זה, להתווכח עם זה. אבל לא זו היתה הרוח שעלתה מדבריו של יוסי, או מחלק מהתגובות. זה אכן מעניין בפני עצמו מדוע בחר אלפר להביא את החבר'ה מאפעס לבימת הארץ. יש כאן אמירה משמעותית, אני חושב, לגבי התפיסה שלו את קהל היעד של המוסף. הקלות בה ה"חבר'ה" החרדים, מרגע שהם חלק מהלוחמים (זק"א), ומתחילים לדבר ב"שפה שלנו", נעשים מקבולים לכאורה בעיני חלק מהקהל השמרני ליברלי של הארץ, הינה בהחלט תופעה מרתקת. כן, גם בהקשר של הדיונים שעלו כאן על פרנקים, יהודים-בגדדים וכו'. ובכל זאת, חברים וחברות, נסו להיות קצת פחות שוטרים, ויותר מבקרים.

  27. פחזנית

    ליוסי לוס,
    בתגובתי לדודי מחלב היתה אמנם נימה של תרעומת, וגם עקיצה קטנה בסוף, אבל דודי קיבל את הדברים ברוח טובה, והגיב (בסטייל) על העקיצה בלבד. הפרשנות שלך מקטבת את ה"תת-דיון" הידידותי הזה שלא לצורך. חאליק, חפיף, בואו נתעצבן רק על דברים מעצבנים.

  28. אל תבלבל

    ההורים שלי הם דווקא אשכנזים, ניצולי שואה. והם עשו שימוש בביטוי פרענק, והביטוי היה מעליב ומשפיל. השתמשו בו כשלא היה פרענק בסביבה.
    אולי הם היו היחידים?

  29. דני זמיר

    העלית נושאים רציניים שלחלק ניכר מהם אין לי בכלל מה להשיב כי אני מסכים עם הבעיה שהם חושפים או עם התופעות שהן מסמלות. בדיוק מהסיבה הזו הפרובוקציות בכתיבה שלך מיותרות(לדעתי כמובן, כדי שדודי לא יגיד שאני מתנשא…) למשל ההשואה הדבילית והנמוכה של יחידות צהליות ליחידות אס אס, וזו לא קללה ולא גידוף. פשוט השוואה מיותרת ואוילית.

  30. מתיתיהו שמואלוף

    כולם חייבים לקחת אחריות על מעשיהם.
    גם בסודן וגם בישראל…

    אם זאת אני לא מתכוון לצה" כצבא שחייב לרצוח ולכבוש אלא
    כלומר איני רואה בעיה של מהותנות/פרימורדיאלית, בצבא אלא שהוא שייך פר-אקסלנס
    לבעיית זהות כאן פלסטין-ישראל, בעיה שנולדה בראי התודעה ההגמונית הציונית-אשכנזית,

    לגבי הרוצחים, עד שלא יהיה משפט בשטחים הכבושים
    אני מתייחס להרג חפים מפשע כרצח.

  31. אתמהההההה

    חסרות לך מטאפורות שאתה נדרש דווקא ל-.ס.ס? דווקא להשוואה הזאת אתה נדרש? אתה יודע מה זה באמת, אבל באמת ה-.ס.ס? ההשוואה הזאת שהיא אכן דבילית ומטופשת מזיקה ובעיקר לך, אתה מחטיא וחוטא למטרה שבשמה אתה מתבטא ונלחם.

    יהודונים זה פשוט גועל נפש ובכל קנה מידה. פרענק זה וולגרי ונמוך ובכל קנה מידה. אי אפשר לדבר אחרת? חסרות מילים בעברית?

  32. מתיתיהו שמואלוף

    אני חוזר בי מהמילה ס.ס, אם נחזור לדיון בנושא.

  33. ליאור

    לא הבנתי. למה אסור לצחוק על סיקור התקשורת וסלבס, כאלה ואחרים, את המתרחש ברפיח? אותי זה מאוד הצחיק. ולא מצחיק אותי בכלל מה שמתרחש שם, ההרג והריסת הבתים. מה היה רע הקטע שצחק על "בלבלי אותו"?
    הרי זה היה מכוון בראש ובראשונה כנגד "ספרות ותרבות" (וכל גילגוליה), על הפלצנות שבהשוואת תרגומים ועוד כל מיני נפיחות שממלאות את המוסף הזה. זה היה מצחיק כיוון שזה לקח בכוונה שיר דבילי שיש בו רעיון אחד ושורה אחת שחוזרת על עצמה כמה פעמים והפך אותו למושא לביקורת דמויות הביקורות ב"ספרות ותרבות". וכשכותבים "פראנק" הכוונה לצחוק על טומי לפיד ושכפוליו שכל שיר בניגון ים-תיכוני/מזרחי מעקם להם את האף. והתרגום לאנגלית בא לצחוק על ניסיונה המגוחך של שרית חדד לשיר באנגלית בארוויזיון לפני שנה ועל ניסיונו הפאטתי של דוד דאור לעשות אותו דבר.
    האם יש קורטוב של גזענות באפעס נגד "האחר"? אולי, אבל זה מצחיק ומרענן.

  34. יעל ברדה

    אכן צריך להקים עיתון אחר, אוניברסלי אבל לא מנוכר שעוסק בשאלות של יומיום ומחבר אותן לגלובאלי יש עשרות עיתונאיות שמתחרפנות מלכתוב לעיתון השבע עד זוועה שמתעים למדינת תל אביב וגם רק למה שבין ביאליר לרוטשילד. גם כשכותבים על שדרות או פלורנטין, זה תמיד בנימת תגלית על ילידים.
    לדעתי אפשר גם לגייס לזה צוות (קואופרטיב) אדיר וכסף אם יש קבוצת אנשים שתתחיל להניע.
    לא יודעת איך נקרא לו אבל הוא יהיה "עיתון לאנשים אמיתיים" ואולי התפוצה שלו תהיה קצת רב גונית יותר, כתיסבה מנקודת מבט של שותפות וביקורת שגם מקדמת פתרונות ולא רק את הכותבים שרוב הזמם רואים רק את עצמם.
    משהו שמוציא לי עשן מהנחיריים זה שרב הכותבים על נושאים חברתיים, מעולם לא חוו רב תרבותיות, כמעט בטוח שלא פעלו ואם כן, בביקורת וסלידה כלפי השונים מהם , אלא אם הם פלסטינים אבל גם אז רק כקולקטיב.
    forgive them for they do not know
    אבל יש את יולי חרומצנקו שנכנסה ככתבת חינוך, שווה לשתף אותה ברעיונות ומידע וזה בוודאי ישפיע עד מהרה.
    ואפשר להיות רציניים ולהקים עיתון.

  35. ליאור

    אני איתך. רק תגידי מתי ואיפה. ביטלתי את המינוי על "הארץ" (ולא רק בגלל הכסף). זה באמת עיתון שבע שקורא במדינ תל-אביב לאנשים בורגנים ניאו-שמרנים או ניאו-ליברלים, זה ממש לא משנה. מהכרותי הקצרה את הנפשות הפועלות ב"הארץ", יש שם המון אנשים שישמחו לעשות משהו אחר מכיוון אחר. אבל חשוב שהעיתון לא יהיה ממותג כ"שמאלני" יש אנשים דעתנים שכותבים טוב גם בימין (המגזין "ארץ אחרת", אורי אורבך). צריך גם תרגומים על בסיס שבועי של כותבים פלסטיניים, לא רק כחלק מעיתון מיוחד. והכי חשוב שלא יהיה תל-אביבי. לא עוד תואם "העיר". ואני אומר זאת בתור תושב תל-אביב.

  36. ירון ח.

    השבוע הם נטפלו לדליה רבין אביה נרצח באורח מסתורי (אם ינצלו את הקשרים הטובים שלהם עם אחד עמיר -הם יגלו את האמת) אמא שלה מתה מסרטן (נורא מצחיק) ובעלה עזב את הבית אוי שוקן מע יגלה עפר מעיניך