נציב שוויון הזדמנויות (EEOC) סטיוארט אישימרו ביקר בישראל רותי סיני מתארת פגישה איתו. מעניין לקרוא את ההתייחסויות שלו לישראל ואת הדמיון שהוא מוצא בין שתי המדינות בהיותן מדינות הגירה ובכך שבשתיהן ישנן אוכלוסיות שהיו בהן לפני ראשית ההגירה (Native Americans בארה"ב, וערבים בארץ).
ה-EEOC (Equal Employment Opportunity Commission) משמשת מעין רשות שיפוטית היכולה לכפות על מעסיקים מימוש חוקי השוויון האמריקאים, גם באמצעות קנסות עוד לפני דיון בבתי המשפט. בארץ לא קיימת רשות כזאת ועובדים שהופלו צריכים לפנות לבית הדין לעבודה שם נמשך התהליך זמן רב. מי שנכנס לאתר האינטרנט של הרשות יכול לגלות למשל שבנושא הטרדה מינית שלמו מעסיקים 50 מיליון דולר, בנושאי אפליה על בסיס גזע התשלומים הגיעו ל-69 מיליון דולר.
הנציב מתאר מפגש שלו עם אנשים בארץ: "חלק גדול מהעבודה שלנו הוא בתחום האכיפה. אני מתרשם שלכם יש חוקים טובים, אולי אפילו טובים משלנו, אבל מכניזם האכיפה לוקה בחסר", אמר אישימרו. "אנשים שנפגשתי אתם נדהמו לשמוע שיש אצלנו סוכנות פדראלית עם משרדים ברחבי המדינה, שאליה יכולים לפנות עובדים ולהתלונן. הארגונים שדיברתי אתם הביעו בכך עניין רב". אכן החוקים אצלנו מתקדמים, למשל חוק שוויון הזדמנויות בעבודה-1988 אשר קבוצות האנשים המוגנות מפני אפליה רבות יותר מאשר הקבוצות המוגנות בחוק האמריקאי. ועוד יותר נכון שהאכיפה כאן לוקה בחסר בלשון המעטה. החלק השני בדבריו מראה שגם אנשים בארץ שאמורים להיות מעורים בנושא נדהמים מקיומה של הרשות. אני מקווה שהנציב טועה בהתרשמותו, אבל זוהי כנראה תקוות שווא. אנחנו רוצים להיות כמו ארה"ב אבל רק באלמנטים המטיבים עם השוק ובעלי ההון ובאותה עת מתעלמים ממנגנונים המגינים על העובדים. אם ארה"ב אז עד הסוף, אבל למה לנו כל זה הרי השוק מעצם טבעו אמור לפתור את בעיות האפליה. אם זה לא קורה את מי זה מעניין, את שר התעסוקה או אולי שר המשפטים, אבל אלו עסוקים בדיון עקר על שניים או שלוש התנחלויות עם כמה עשרות אנשים ולא עם מצבם של מאות אלפי עובדים.
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
היום יוסי מלמן מפרסם ב"הארץ" ידיעה מסוכנות הידיעות הצרפתית, לפיה מנהיג הפרמיליטרים הקולומביאני, קרלוס קסטניו, הוברח לישראל בעזרת ארה"ב.
מדובר באחת מחלאות האדם הנוראות ביותר עלי אדמות. הארגון שבראשו הוא עומד אחראי לרצח של כ-1000 אזרחים בשנה, בינם עיתונאים, מועמדים לנשיאות, נציגי ארגוני עובדים, חקלאים קשי יום, מורים, קבצנים ואינדיאנים. הארגון ידוע באכזריות רציחותיו, הכוללות אונס מול עיני קרובים, ביתור איברים במסורים חשמליים, שריפה בחיים, ביתור נשים הרות. הם לא חסים על איש – לא נשים, לא ילדים, לא קשישים…
קרלוס קסטניו שהה בעבר בישראל, בקיבוץ שאת שמו אני לא יודע, והוא מתהדר בקשריו עם פונקציונרים במערכת הביטחון הישראלי. הוא גם מתהדר בספרו שהוא בעצמו רצח אנשים רבים.
יש לציין שהפאראמיליטרים בקולומביה לעיתים קרובות משמשים ככח לא רשמי המבצע את העבודות המלוכלות עבור הצבא הקולומביאני ומשרת אינטרסים של ממשלת קולומביה ושל גורמים שונים מארה"ב, למשל הארגון אחראי לרציחתם של שמונה נציגי ועד עובדים של מפעל קוקה קולה, והוא גם אחראי ל"ניקוי" אזורים עתירים בנפט מיושביהם, עבור חברות נפט שונות.
יש גם לציין את העובדה ששגריר קולומביה בישראל הוא לא אחר ממפקד חיה"א הקולומביאני לשעבר, שאפילו ארה"ב מאשימה אותו בפשעי מלחמה (לא מזמן הוא הורשע באחריות לטבח של 18 איכרים תמימים, בינם גם ילדים).
יש לעשות משהו!
לא יאמן שישראל הופכת להיות עיר מקלט לחלאות אדם אלה!
No surprise that the gap between the shape of the legislative system and its application is enormous. No surprise that we are condemned to find it time and time again in all aspects of israeli "society". In the only bolshevik-like state today it is clear that THEY DO´NT MEAN IT. The keen adherents of the stalinists (not socialists), which ran away to find themselves nihilistic shelter in this part of the middle east, learned how to use the positive words, values, ideas, laws for obtaining legitimacy, and then power, welth and nihilistic way of life. The soviet constitution is the purest democratic one which was writen ever, and the same principle of using its retoric and facade to enable the oligarchy commit the worst crimes which were needed for obtaining their prevalence, is used in israel. So surprising is the surprise time and time again.