רציתי היום להפנות את תשומת ליבכם/ן לשלוש כתבות במוסף ממון של העיתון "ידיעות אחרונות". האחת, דנה בהצעה לקבוע שכר מנהלים כמכפלה של השכר הנמוך ביותר בארגון המעסיק שנכתבה על ידי גדעון עשת. השנייה, בתוכנית וויסקונסין וכשליה שנכתבה על ידי גיא לשם. והשלישית המתעדת את "מצנחי הזהב" של שורה לא קטנה של מנהלים ישראלים. לצערי איני יכול להפנות אתכם/ן לשתי הכתבות הראשונות כיון שבאתר האינטרנט של אותו עיתון הכתבות הללו לא מופיעות.
בכלל נראה שכתבותיו של עשת אינן אינו זוכות לאהדה אצל עורכי אתר האינטרנט. הכתבה האחרונה של הכותב שפורסמה באתר היא מה-18/5/2004 זו שלפניה ממרץ אותה שנה. ככלל נראה שכתבותיו של עשת מפורסמות בערך פעם בחודש על אף שהוא כותב כמה פעמים בשבוע בעיתון המודפס. עשת, לעומת הכתב הכלכלי האחר של ידיעות (פלוצקר), מציג בדרך כלל נקודת מבט רעננה על הנושאים השונים ואין הוא משרת את הממסד הכלכלי. אבל כנראה שקוראי האינטרנט אינם מתעניינים בנושאים הללו לפחות לדעת העורכים של האתר. כל זה לא אומר שאני מסכים לכל מה שהוא כותב ולתפיסה הבסיסית שלו, אבל כל מי שמתעניין בנושא הכלכלי רצוי שייחשף לכתיבתו.
אחד הטיעונים המעניינים במאמרו האחרון העוסק בהגבלת שכר המנהלים הוא שגם תשלום שכר למנהלים בסקטור הפרטי הוא על חשבון הציבור ליתר דיוק על חשבון תשלומי המס של החברה. אם מישהו רוצה לשלם שכר בלתי מוגבל למנהליו יתכבד ויעשה זאת על חשבונו ולא על חשבון החברה.
הכתבה על תוכנית וויסקונסין, שגם בה דנו פה, מביאה לידיעתנו את מנגנון התמריצים המעוות על פיו משלמים לחברות הפרטיות המפעילות את התוכנית. כיון שהתשלום יעשה על בסיס מציאת עבודה, או ליתר דיוק הורדת האזרח מרשימת מקבלי הבטחת הכנסה, סביר שהחברות המפעילות את התוכנית יפעלו במרץ, לא לטובת האזרח שלו הם אמורים לעזור אלא לטובת חשבון הבנק שלהן.
כרגיל ישנם אזרחים הזוכים למצנח זהב, בשווי מיליונים רבים, והאחרים זוכים לצניחה חופשית מהנה בחסות ממשלת ישראל המטיבה.
תשלום שכר מופרז למנהלים אינו מקטין את תקבולי המס! נהפוכו, כיוון ששעור המס על חברות נמוך יותר משעור המס השולי ברמות השכר הגבוהות -ארבעים וחמישה אחוזים לעומת שלושים ושבעה אחוזים.הענין הוא אחר ,האם השכר הגבוה מוצדק בהשוואה לרמת השכר הנמוכה ביותר בפירמה או בארגון .האם תרומתו לארגון ניתנת בכלל למדידה!?
יש להקטין את השכר הרגיל ולקשור את תגמולי המנהלים לביצועים של הפירמה .מכל מקום יש לקבוע בחוק את רמת הפער המותרת בשכר של הבכיר ביותר לעומת הזוטר ביותר.צמצום פערים ומידה של שיוויוניות הינם ערכים חשובים כשלעצמם ויכול להשפיע על מורל העובדים והזדהותם עם מקום עבודתם.
הרגלי הצניחה של המנהל העברי הם עוד עדות קשה למקום הנמוך בו אנו שרויים. העובדה שחלקם משמשים כמנהלים בחברות ובארגונים שבבעלות המדינה, חמורה במיוחד. לו היינו חיים בחברה מתוקנת, היה על לקוחות בנק דיסקונט (למשל) לקום כאיש אחד ולסגור את חשבונם. אבל חברתנו אינה מתוקנת, ויודע כל לקוח שאם יעניש את דיסקונט הוא בסה"כ …מחליף את המגף המונח על צווארו.
המגיב ששמו "היושב על הגדר" מציע, לצד הקטנת שכר המנהלים, "לקשור את תגמולי המנהלים לביצועי הפירמה". מדוע יהיו רק למנהלים "תגמולים" בנוסף לשכר? מדוע יתוגמלו רק מנהלים על ביצועים טובים? הדרך הנכונה היא שיטת שכר אחידה למנהלים ולפועלים, ואם מחולק בונוס על ביצועים טובים, יחולק לכולם.
לגבי גדעון עשת יש לזכור (והדבר נרמז בכתבה למעלה) שהוא קפיטליסט גמור, ולכן יש לקרוא את ביקורתו בהתאם. עשת אמנם מעניין, ואינו יס-מן של אף אחד, אבל עשת אינו "משלנו".
אני מסופק אם תגמול המנהלים האמיתי מתבצע דרך תלוש שכר שדומה לשלי ולשלך.
סמוך עליהם, שהם יודעים לתגמל את עצמם בדרכים מתוחכמות יותר שממלטות אותם ואת החברה מתשלום מס.
צמצום פערים ומידה של שוויוניות? ערכים חשובים? אתה בטוח שהיית פה ב-3 שנים האחרונות? אני מבקשת לשלוח אותך לראות את הסרט של טלי שמש שהוקרן אתמול בטלויזיה (אם לא ראית – הוא מוקלט אצלי) ותלמד משהו על שוויוניות וערכים חשובים ועל פערים.