• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

שכרם של 630000 עובדות ועובדים

איציק ספורטא

בעשרה ביוני דווחה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים הנוגעים בשכר הממוצע במשק הנתון החשוב לטעמי הוא מספר האנשים המשתכרים שכר נמוך שאינו מאפשר חיים בכבוד. באופן עקבי כ-27% מן השכירים משתכרים שכר הנמוך מחצי השכר הממוצע במשק, כך היה ב-2002, 2003 וברבעון הראשון של 2004. הפעם גם ניתן פרוט של המשתכרים הללו על פי תעשייה, מתברר שישנן תעשיות רבות שמעל שליש מעובדיהן נהנה מהשכר הגבוה הזה.

המככבת בין התעשיות היא תעשייה הנקראת "גיוס עובדים ואספקת כח אדם" ש-56% מן העובדים בה משתכרים עד לחצי מן השכר הממוצע. שכרם הממוצע של אלו הוא 1475 שקלים לחודש. גם העובדות ב"שרותי אירוח ואוכל" נמצאים הצמרת, 49.7% מן העובדות משתכרות שכר שכזה כאשר הממוצע הוא 1629 שקלים.

בחקלאות,שירותים עסקיים, שירותי בריאות רווחה וסעד, ושירותים חברתיים כשליש ויותר נמצאים באותו מצב. התעשיות בהן מיעוט של העובדים נמצא בקטגוריה הזו הן חשמל ומים (3.4%), מינהל ציבורי (5.3%) ובנקאות ופיננסים (10.4%).

ברור שבשכר כזה אי אפשר להתקיים בכלל ובעיקר לא בכבוד. רטוריקת הצאו לעבוד כאשר זהו המצב בשוק העבודה היא לעג לרש. מלבד הנתונים הללו בשנים האחרונות שכר המינימום הפך במקצועות רבים לשכר מקסימום. מעסיקים השוכרים עובדים חדשים, כאשר הם עושים זאת, מתנהגים כאילו הם עושים טובה לאנושות ושוכחים שמה שקובע את הצלחת העובדים אינו עלות השכר לכשעצמה אלא עלות השכר יחסים לביצוע העבודה. קשה לי לראות עובדת ועובד שנאבקים לשרוד כמודל במדינה דמוקרטית בעידן הכלכלה הפורחת (לפחות על פי חכמי הכלכלה).

כנראה שיעניין אותך גם: