עוד משפט מפתח מדו"ח היועץ
"84. אשר לכישוריו של גלעד ולרקע המקצועי שלו-
מהודעות שרון ועומרי עולה, כי גלעד הוא בוגר הפקולטה לחקלאות במגמת כלכלה, ובעל תואר שני, או לימודי המשך, בכלכלה או מינהל עסקים בתחום השיווק."
הגדרה יותר מדויקת ביחס להשכלתו של אדם קשה למצוא.
בא.ה לפה הרבה?
נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!
תודה רבה.
תגובות
ממש תודה על התיווך בהעברת הדו"ח לקוראי העוקץ, ועוד בתשלומים, פיסקה ליום, למתקשים בקריאה. בואו נקווה שכמה מאיתנו קראו אותו בשלמותו עם פרסומו, ולא נזקקו ללינק לפרשנות הלא ממש מעמיקה של חני קים.
הדיון בנושא הוא הרדוד ביותר שנתקלתי בו כאן. מעניין למה. הימור שלי: המתח הבלתי נסבל של הנוגעים בדבר בין השתייכויותיהם לאליטות שונות ומנוגדות: האקדמיה המפונקת (בעד ארבל), המזרחיות המקצועית (בעד דרעי. אופס, מזוז), וכל הנגזר מכך. צרות של עשירים ואפס ניתוח ויושר אינטלקטואלי
אז אולי תאירי את עינינו בפרשנות "אחרת"
ממי היית קונה מכונית משומשת, ממר מזוז או מגב' ארבל?
וזו לא השאלה היחידה שנותרה פתוחה
ג'וד, תודה רבה על העומק הרב שאת מעניקה לדיון.
אני משער שהיית רוצה להיכנס למיים העמוקים באמת ולהסביר לכולנו למה הטיעונים של חנה קים הם רדודים, למשל, אבל עקב שביתת המצילים את נבצרת מלעשות כך.
כשתעשי זאת, אולי גם תוכלי להעלות טיעונים קצת יותר רציניים בנוגע לספקות שהועלו כאן לגבי החלטת מזוז?
התשובה לשאלתך היא, לטעמי, זו:
מארבל לא הייתי קונה כי היא נראית לי אחת שיכולה לנסותבדיעה צלולה למכור לי גרוטאה במחיר של פררי.
מזוז נראה לי אדם מאד הגון, וגם תמים מאד, שמבין במכוניות עוד פחות ממני, והוא באמת מאמין למה שאמרו לו, שהגרוטאה הזו שהוא צריך למכור היא פררי.
אז משני כוונים שונים היינו מגיעים לאותה תשובה. לקנות מכונית במקום אחר.
מי שקרא את ההחלטה של מזוז נאלץ להודות שקשה, מבחינה משפטית, להתווכח איתה – במובן שהיא מציבה סימני שאלה אמיתיים בנוגע לסבירות הסיכוי להשגת הרשעה, בשיטה המשפטית הנוהגת בישראל, ובהינתן חזקת החפות והדרישה לראיות שמסירות כל ספק סביר. על פניו נראה שקל יותר יהיה להרשיע את שרון בפשעי מלחמה, דבר שלטעמי גם מומלץ.
אבל לא זו הנקודה: דיברתי על רדידות הדיון במובן של היותו צפוי לעייפה: מראש ברור מי יגיד מה, ולמה. איך זה שלא קראנו, לא כאן ולא במקומות אחרים, הגיגן או פובליציסט אחד שיבוא ויאמר: ואללה, השתכנעתי, ארבל טעתה. או, לפחות: אחרי קריאת 76 העמודים של מזוז, יש לי הרהורים שניים? ולחילופין ההפך – חשבתי ששרון ואפל ממש בסדר, אבל ממכלול העובדות, הסיפור נראה מסריח?
כלום. נאדה. גורניש. ואללה אישי. דממה. אף גלגל שיניים לא חורק באף ראש. נשארנו רק עם תגובות פבלוביות.
הבנתם אותי עכשיו, גל, נמרוד (ג'וס, לא ג'וד, נמרוד) וכל השאר?
אז אם השאלה לגבי מי מציג עבודת מחקר לא חשובה? אז מה כאן חשוב בעצם? כמו שהייתי מתאר לי שאנטרופולוג שחוקר את שבט המסאי בקניה, בודאי בחר להתעניין בשבט ספציפי זה, כאן לא מדובר בבחירה(על פי הנתונים לעיל) כאן מדובר בניקור ובדוגמטיות, ותסלחו לי ,אבל גם לא מעט חזירות, לחשוב שקבוצה אחת חוקרת ושנייה נחקרת לא מותיר הרבה ברירות לגבי זהותם של החוקרים, אני הייתי אומר: קולוניאליסטים!