שלא יעבוד עליכם

יהודית קנולר

לאחר שלמדתי מנחמיה שטרסלר, בשבוע שעבר, אגב הסרט הדוקומנטרי ששודר בטלוויזיה על מפעלי ים המלח, כי בעיית עובדי כוח האדם, טמונה בעצם בעמיתיהם העובדים הקבועים ובוועד שלהם, וכלל לא במעסיקים שבמקרה הזה גם נמנים על האנשים העשירים ביותר בעולם האחים עופר, שום דבר אינו מפתיע אותי יותר.

לכן היומן שלו מהיום ב"הארץ" הגיוני באותה מידה. כלומ,  הבעייה של 11% המובטלים במשק היא בעיית מיסוי.

שיעורי המס השולי הגבוהים והמעצבנים ביותר נמצאים ברמות השכר שבין 11,000  ל19,710 – שקלים (קופצים מ30% ל 43%)  עוד 2% יישלמו מי שמקבלים עד 34,140 שקלים (שמחת עשירים) ואילו אצל העשירים עוד יותר – המס ירד מ50%- ל49% על כל שקל נוסף.

משמע, "ה נזק" הגבוה ביותר מצוי אצל מקבלי המשכורות הבינוניות-גבוהות, אבל עוד לא שמעתי על מי שמקבל משכורת של למעלה מ11,000- שקל שאינו הולך לעבוד בגלל בעיית המיסוי. אך שמעתי על הרבה מאד מקבלי שכר מינימום, שאכן עושים את השיקול של לקבל הבטחת הכנסה ולעבוד עוד קצת ב"שחור" כדי להתקיים ולא להפסיד את ההטבות הסוציאליות, שאולי גם מאפשרות קיום בכבוד, הטבות ששטרסלר רואה בהן את אם כל חטאת.

אגב עבודה בשחור. תשאלו את מקבלי השירותים במשקי הבית מתי הם שילמו לשיפוצניק, צבע, אינסטלטור, חשמלאי וכל אלה שביקרו בביתם תוספת של מע"מ, למה מי מת? אם ההוצאות הללו היו מוכרות בצורה זו או אחרת שיעור הגבייה היה עולה פלאים. ובעלי המלאכה ומזמיניהם לא היו שותפים להעלמות מס הכנסה ומע"מ גם יחד, אבל זה כמובן מצריך מתן "גזר" ובנציבות מס הכנסה שלנו יותר מאמינים ב"מקל".

תגלית נוספת של שטרסלר היא שהמיסים שלנו הם מהגבוהים בעולם. ממש גילה את אמריקה. אז יש תוספת מיסים, שמחכה לגאולה ושטרסלר מצטט בשמחה את תמיכתו של אלן גריסנפאן האמריקאי (כאמור, שטרסלר גילה את אמריקה) בנתניהו, לפי גרינספאן את עודפי הגבייה יש לנצל להורדות מס נוספות.

אולם אין  לשכוח שרק השנה קוצצו זכויות של נתמכים (קשישים, נכים, קוצצו שעות סיעוד, ילדים בקשיי לימוד). נקודה זו אינה מטרידה את העורך הכלכלי חברתי בכיר של הארץ. הוא אינו חושב שאת עודפי הגבייה צריך להחזיר תחילה לאוכלוסייה החלשה שנגזלה ורק אחר כך לחשוב על הורדת מיסים, שלא תפטור את מצבם של 11% מכלל כוח העבודה המצויים במצבת המובטלים.

עו"ד יהודית קנולר היא עורכת כתב העת לענייני עבודה "נטו+"

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. שחר

    11,000 ש"ח לשנה זה לא מעמד בינוי אלא מעמד גבוה. כדאי שנפנים את זה. ואני אסביר…
    המאמר מעניין וכתוב טוב.
    אך לדעתי יש בו שגיאה קטנה אך משמעותית החוזרת על עצמה המון בשיח הציבורי. המעמד הבינוני הפך למאוד פופולרי. אבל מי זה המעמד הבינוני? לדעתי אם מחלקים את הציבור באמצעות חלוקה השוואתית, למעמד נמוך, בינוני וגבוה, הרי שהחלוקה צריכה להיות: מעמד נמוך- עשירון 1-3, מעמד בינוני-עשירון 4-7, מעמד גבוה עשירון 8-10.
    נתון בסיסי וחשוב ביותר שאותו יש לנסות להחדיר לשיח הציבורי הוא שהמשכורת הממוצעת במשק, שהיא בערך 7,000 ש"ח לחודש, מקבילה לשכר המקובל בעשירון השביעי! רוב הציבור בארץ לא מתקרב למשכורת הממוצעת!!
    לפיכך כאשר מדברים על רמות שכר גבוהות מהשכר הממוצע, מדובר כבר על המעמד הגבוה.
    ולעצם הכתבה, כאשר מדובר על גביית מיסים מהמשתכרים 11,000 ומעלה, הרי הם כולם שייכים למעמד הגבוה.
    האם שיעור המיסים מוצדק? אינני בא לקבוע עמדה כאן. מה שלדעתי ברור הוא שצריך להסיר מהדיון הציבורי את הנימוק של המעמד הבינוני הנרמס תחת עול המיסים, כשלמעשה מדובר במיסוי של המעמד הגבוה.