התעניינות נרחבת בעולם לתלונה ייחודית נגד האוניברסיטאות בישראל

"הקשת", "אחותי", "מוסאווה"

"אחותי-למען נשים בישראל", "הקשת הדמוקרטית המזרחית" וארגון "מוסאווא" הגישו בסוף מרץ 2004 תלונה למבקר המדינה, בדרישה לחקור מדוע כל המחלקות לאנתרופולוגיה בכל האוניברסיטאות בישראל אינן מנסחות קוד אתי מחייב, כפי שנהוג באגודות אנתרופולוגיות בכל רחבי העולם. מטרת הקוד האתי לשמור על הנחקרים מפני שימוש לרעה שעלולים החוקרים-אנתרופולוגים לעשות בחומר המחקר, שמבוסס על חייהם האינטימיים. "אחותי" ו"הקשת" רואות בהיעדר קוד אתי עבירה על חוקי הקניין הרוחני והתרבותי , שמאפשרת לחוקרים לעשות רווחים המבוססים על חייהם ותרבותם של הנחקרים.

רוב המחקרים האנתרופולוגיים שנעשים בישראל נערכים על אוכלוסיית המזרחים והפלסטינים. רוב החוקרים החוקרים את האוכלוסיות הללו הם ממוצא אשכנזי. וכך, על פי התלונה למבקר המדינה, נרמסות ונשללות זכויותיהם של המזרחים והפלסטינים פעמיים: פעם ביחסים ההיררכיים של חוקר-נחקר, ופעם כאשר החוקר "משתמש" בחייו של הנחקר לקידום מקצועי-אישי. על גבו הוא זוכה ליוקרה מקצועית, להכרה בינלאומית, לתנאי שכר גבוהים, לקרנות מחקר נדיבות. הנחקר, לעומתו, נותר חשוף, חסר הגנה, נתון לחסדיו וטוב ליבו של החוקר. כל זאת בהיעדר קוד אתי שיגן על הנחקר.

וכך, אחרי עשרות שנות מחקר אנתרופולוגי, נוצר בארץ מאגר מידע ענק המבוסס על חייהם ותרבותם הנכחדת של המזרחים והפלסטינים, מאגר המאפשר את קידומם של החוקרים, אך אינו מנוצל לטובתם של הנחקרים.

אגודות אנתרופולוגים ברחבי העולם, כמו האגודה של ארה"ב, האגודה המלכותית הבריטית, האגודה הכלל-אירופאית, על סניפיהן, נדהמו לשמוע על היעדר קוד אתי לחוקרים הישראלים והעניין החל להתפרסם במגזינים המקצועיים החשובים בעולם.

עניין נוסף שהועלה בתלונה הוא דרישת "אחותי", "הקשת" ו"מוסאווא" ממבקר המדינה לבדוק, מדוע כל המחלקות לאנתרופולוגיה בכל האוניברסיטאות בישראל אינן מקבלות לשורותיהן חוקרים וחוקרות מזרחיות/ים ופלסטיניות/ים. בכל המחלקות לאנתרופולוגיה באוניברסיטאות בישראל יש רק מזרחי אחד בסגל הבכיר, שני מזרחים שגדלו במערב אירופה, והגיעו לישראל בבגרותם נמצאים בסגל האקדמי הזוטר, ואין אף פלסטיני אחד אזרח ישראל אף לא בין שורות הסגל הזוטר, בעוד ש 67% מהאנתרופולוגים בעלי התקנים באוניברסיטאות ישראליות מתפרנסים מחקר המזרחים והפלסטינים אזרחי-ישראל, שזכויות היוצר שלנו על תרבויותינו או הפרטיות של חיינו אינן מוגנים על פי חוק בפני אנתרופולוגים אלה.

כמו כן מבקשות "אחותי", "הקשת" ו"מוסאווא" לברר, מדוע לא הוקצו תקנים לסגל מזרחי ופלסטיני-ישראלי בכיר במחלקות לאנתרופולוגיה בישראל, במידה שתשקף את תרומת קבוצות אלה להתפתחות האנתרופולוגיה הישראלית.

האנתרופולוגיה המערבית, לעומת זאת, מקפידה כיום לתת ייצוג נכבד למייצגי האוכלוסיות הנחקרות.

למשל 48% מחברי/ות הסגל בעלי התקנים הבכירים במחלקה היוקרתית לאנתרופולוגיה תרבותית באוניברסיטת סטאנפורד שייכים למיעוטים לא לבנים.

30% מחברי/ות הסגל בעלי התקנים במחלקה האנתרופולוגית המצויינת של קולומביה-בארנארד שייכים לאוכלוסיה לא לבנה, שבישראל היתה מוגדרת כ"נחקרת" בלבד.

25% מחברי/ות הסגל בעלי התקנים במחלקה היוקרתית של ברקלי שייכים למיעוטים לא לבנים.

התלונה ממשיכה את פעילות ה"קשת" ו"אחותי" בעניין שהחלה במחאה נגד הכנס האנתרופולוגי שנערך בשנה שעברה בנווה אילן.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. דודי מחלב

    במחלקות לאנתרופולוגיה חוקרים האנתרופולוגים/יות את המזרחים והערבים, במחלקות לחינוך מסבירים/ות הוגים/ות בחינוך את כשלונם/ן של המזרחים והערבים, שופטים ושופטות דנים בעניניהם, בטלביזיה ובעיתונות מסבירים אותם….
    כך בכל תחומי החיים. ואני הייתי רוצה לראות את מסעודה משדרות או את מסעוד מקרית שמונה מגישים חדשות , עם הח' והעין הנפלאות.ולזאת קוראים אצלנו דמוקרטינה ישראלית…

  2. תוכי ושמו מוקי

    נניח: לדרוש קוד אתי מטעמם של במאי הקולנוע התיעודי שעוסקים בפלסטינים ומזרחיים, לבקש שאחוז מסוים מיוצרי הסרטים הללו יהיו פלסטינים ומזרחיים בעצמם, אח"כ לבחון את הספרות העברית – אולי כדאי לגבש קוד חמור לגבי נושאי הכתיבה ולדקדק בציציות הכותבים. אח"כ לעשות פעולה הפוכה: לבדוק למשל את היצירה והמחקר העבריים אודות השואה ולשאול מדוע אין גם כאן מכסות שוות, אולי כדאי גם לעשות חלוקה שווה לפי תפוצות ואחוז יחסי באוכלוסיה של החוקרים במוזיאון לוחמי הגטאות. אולי כדאי להקים מכון מרכז מתחרה, למשל על צלע ההר הצופה על יד ושם בין שיכוני ברזיל בואכה בית מזאמיל שיעסוק בנקבת הפלסטינים ודיכוי המזרחים. ועוד היד נטויה. וגם לכך, בוודאי, תהיה תהודה בינלאומית. בכלל, היום, יותר מאשר רעיונות טובים, צריך יחצן טוב.

  3. סמי כנפו

    אני אמנם לא מכיר את האקדמיה.. אז שאלה פשוטה, האם המצב במחלקה האנטרופולוגית שונה באופן מיוחד משאר המחלקות? אני מבין שמקצוע זה במהותו הוא פטרוני האם זו הסיבה שחוסר האיזון בו זועק? ושאלה אחרת , האם יש גישה באינטרנט לעבודות דוקטורט שנעשו על מיזרחיים? אשמח ללינק..
    תודה

  4. שאלה

    האם קיבלתן תגובה כלשהי ממבקר המדינה ו/או מהאוניברסיטאות ובמיוחד מהמחלקות לאנתרופולוגיה?

  5. אנתרופולוג

    67%על סמך מה את קובעת ש-
    מהאנתרופולוגים בעלי התקנים באוניברסיטאות ישראליות מתפרנסים מחקר המזרחים והפלסטינים אזרחי-ישראל?

  6. אנתרופולוג עצמי

    מספר שאלות

    האם נכון שמזרחי יצבור הון אקדמי על גב קהילתו?

    מיהו מיזרחי?
    לא פעם נתקלתי במושג "משתכנז" – האם ראוי להשתמש בהגדרה מהותנית ולהגדיר מיזרחי על פי המוצא ?

    אולי ניתן יהיה לקזז את אחוז האנתרופולוגים האשכנזים במידה ויתגלו כמה שמחקריהם נוטפים טרמינולוגיה פוסט קולוניאלית , הכניסו כמה ציטטות של אדוארד סעיד ומילאו אתנוגרפיות בדקונסטרוקציות של זהותם האשכנזית
    ההגמונית ומצאו את הזיקה בינה להשתקת ה"אחר".

    שאלה אחרונה
    במידה ומוצאו של החוקר תואם למוצאו של הנחקר מתבטלים יחסי הכוח חוקר\נחקר?

  7. ליאור

    כאדם שקורא באתר יום יום,ואינו מזרחי,הייתי מבקש מאנשי האקדמיה לנסות ולהגדיר לי מה זה מזרחי?? ומה
    הם תנאי הקבלה ? .

  8. סוציולוג

    ככל הידוע לי, האגודה האנתרופולוגית הישראלית עסוקה באינטנסיביות בניסוח קוד אתי בשבועות האחרונים (הוקדש לכך מושב בכנס השנתי של האגודה לפני כחודש).

  9. סמדר לביא

    ההודעה הזו לעיתונות נכתבה ע"י חברת "אחותי", שביקשה להישאר בעילום שם, בשם כל האירגונים התומכים בתלונה. בתחקיר ובכתיבת הטקסטים מהם גובשה התלונה המפורטת עסקו ויקי שירן מנוחתה בגן עדן, יפעת הילל, נורית חג'ג', ורדית דמרי-מדר, רפי שובלי ואנוכי.

  10. סמי כנפו

    אתה מציג שאלה אני רואה את התשובה בגוף ה'שאלה'..אהה

  11. ליאור

    אולי אני טיפה ציני, אבל מהחודשים שאני קורא את מה שיש לכם לומר , הדבר הבולט ביותר בשאלה מיהוא מזרחי היא שאלת התודעה ולא שאלת המוצא,וכן אני חושב שהרבה מזרחים אינטלקאואלים מרויחים את לחמם מעצם ההתעסקות בשאלההנ"ל., וחוץ מזה אני חיפשתי אתר סוציאל דמוקרטי, ויש יותר מדי שאלות תועדותיות ופחות מדי התיחסויות חברתיות שמחפשים את המשותף.

  12. סמי כנפו

    לדעתי, בהצגת השאלה שלך אתה לא ציני כמו שאתה פרו-ממסדי וזה כניראה נוח לך..

  13. מתיתיהו

    http://student.cs.ucc.ie/cs1064/jabowen/IPSC/php/db.php?tid=28

    יש כאן מספר כתבות, אבל אני זוכר שמצאתי כמה עבודות מאסטר כשחיפשתי בגוגל…
    ויש את עבודת המאסטר של דלית מרקוביץ על כינון זהות מזרחית חילונית בבית ספר קדמה
    בדרום תל אביב מ-1999 ועוד…
    תכתוב את השאלה בקדמה ותוכל לקבל יותר מידע

  14. אנתרופולוג

    הנה כמה דוגמאות לפטרונות המתנשאת של האנתרופולוגיה הישראלית, מתוך הרצאות בכנס האנתרופולוגי האחרון, בתקווה שמבקר המדינה יתערב במהירות:

    (המקור – http://www.anthropology.org.il/PageBuilder/Pic/82.doc)

    ספא אבו-רביעה
    אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

    מי חוקר את מי? כניסה לשדה המחקר הגברי בנגב. ליוויו של אבי למהלך המחקר בשדה

    קרן מזוז
    אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

    "הנשים המזרחיות: הפילפנית, המרוקאית ואני" – הרהורים ביקורתיים על ייצוגן

    ריקי שופר
    אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

    השתלבות באמצעות יצירת גבולות: מנגנון לכינון האשכנזיות, מנגנון להבניית שליטה

    יהודה גודמן
    האוניברסיטה העברית בירושלים
    וניסים מזרחי
    אוניברסיטת תל- אביב

    "הכל תלוי ברצון ובמאמץ": השיח הפסיכולוגי ודה-פוליטיזציה של המיון בתיכון בישראל

    אסתר הרצוג
    מכללת בית-ברל

    העבודה הסוציאלית כמנגנון לפיקוח על נשים

    יעלה לבנת
    אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

    שיתוף פעולה או עזרה פטרנליסטית? דרכי העבודה המשותפת של עמותות ערביות ויהודיות בנגב

    מוחמד מסאלחה
    מכללת רופין

    הכיתה כזירת מאבק חברתי

    שמישהו יעצור כבר את האשכנזים הקולוניאליסטים האלה!!!

  15. יוסי

    אתה מוצא באתר "יותר מדי שאלות עדתיות ופחות מדי התיחסויות חברתיות שמחפשות את המשותף".
    א. מה רע בשאלות עדתיות? חיפוש אחר זהות הוא תכונה מבורכת.
    ב. לא תמיד צריך לחפש את המשותף ובכל מקרה יש מספיק ערוצי תקשורת שעושים זאת (ערוץ 2 למשל, אם אתה קולט אותו, הוא אחד מהם)
    ג. לפעמים, לצערינו, יש חפיפה בין ההתיחסויות החברתיות לעדתיות.

    לעצם המאמר –
    האקדמיה הישראלית בכללותה דלה, למרבה הצער, במרצים ממוצא מזרחי או פלסטיני. בתחום האנתרופולוגיה הדלות הזאת פשוט צורמת יותר. לא הייתי מחפש משמעות קונספירטיבית בעובדה הזאת. יותר מעניין אותי היה לבדוק האם יש לה משמעות בתכני המחקרים.

  16. רק שואל

    כמה קריירות אקדמיות נבנו על גב הדוס התורן !!!

    כמה דתיים \חרדים מהווים חלק מהסגל האקדמי במחלקות לאנתרופולוגיה?

    מה אחוז הנשים באותן מחלקות ?

  17. אנתרופולוג

    סמדר לביא התפרסמה בעולם בזכות מחקר אנתרופלוגי שהיא ערכה על בדווים בסיני, בשם
    The poetics of military occupation : Mzeina allegories of Bedouin identity under Israeli and
    Egyptian rule

    האם העובדה שלביא איננה בדווית מצרית מספיקה על מנת לקבוע שהחוקרת השתמשה "בחייו של הנחקר לקידום מקצועי-אישי. על גבו היא זוכה ליוקרה מקצועית, להכרה בינלאומית, לתנאי שכר גבוהים, לקרנות מחקר נדיבות",
    או שרצוי להסתכל על המחקר עצמו ולא רק על המוצא הביולוגי של הכותבת?

    חבל שהתביעה הצודקת לייצוג נרחב יותר למיעוטים מתערבבת פה עם טענה ביולוגית גזענית ששופטת מחקרים לפי המוצא של מחבריהם.

  18. פחזנית

    אני לא מבינה מדוע יש "לשמור על הנחקרים מפני שימוש לרעה […] בחומר המחקר, שמבוסס על חייהם האינטימיים". כיצד ידעו הכל על גילוי עריות, על מילת נשים, על עריצות, וכיו"ב אם לא יֵחַקרו נושאים אלה. אם החוקרים אינם מציינים שמות אנשים, ואינם מסלפים עובדות, הרי שהם מביאים מידע חשוב לידיעת כל דיכפין. כיצד אפוא יסַכּנו את הנחקרים?
    קשה לי גם להבין מה מקומם כל-כך ביחסי חוקר-נחקר. כולנו חשים נחותים בעמדנו מול רופא, פקיד משכנתא, או שוטר תנועה. יש בהחלט מקום להסדיר יחסים אלה, אבל האמירה שביחסים כאלה "נרמסות ונשללות זכויות" היא גרוטסקה.
    גם הדרישה לאפליה מתקנת במינויים אקדמיים היא בעייתית, ואפילו מעליבה. אולי הדרך הנכונה היא "להפלות לטובה" (במילגות למשל) מזרחים, פלסטינים, ואחרים המבקשים לחקור את קהילתם. זה יהיה סביר בהחלט במקרים בהם יש "מחסור" בחוקרים מקרב העדה.

  19. החצר האחורית

    מה קרה? לאיזה תזזית הכניס אותך המאמר הנוכחי? אז מתחילים לדבר על הלובן של המחלקות לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ואתה נכנס לז'ננה. האם זה משנה אם 76% או 67% מן המחקרים נערכים על מזרחים ופלסטינים? האם זה משנה אם מספר זעום של אנשי אקדמיה, מרביתם זוטרים, הציגו מאמרים בכנס האנתרופולוגי או הסוציולוגי האחרון? יא חביבי, מרבית בכירי הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה הישראלית הם אשכנזים אשר עד לא מזמן תפיסות אירופצנטריות הנחו את עבודתם על אודות בני המזרח. וכן, צריך לכתוב על זה וכן צריך לדבר על זה וכן צריך להתחיל לשנות. במקום להשמיץ את סמדר לביא או לחפש מסטרנטים ממוצא מזרחי בכנסים האנתרופולוגיים, אולי תנצל את שארית השבת ותתחיל לערוך בדק בית על כיצד מסומנים המצטיינים במחלקות המהוללות שלכם החל מן התואר הראשון, כיצד מעניקות מלגות ההצטיינות לבנים המובחרים קרש קפיצה בהשוואה לאחרים וכיצד מוענקים תקנים ללא שקיפות וביקורת חיצונית…

  20. מרסלה

    קראתי בעיון רב את התגובות של כולכם ואני חושבת שאים נפסיק את ההטחות אלה באלה ונקום כולנו בקול צעקה שיהיה כבר חינוך חינם בארץ גם באוניברסיטאות לכולם ללא הבדלים או אז פרצופה של המדינה אולי ישתנה.אני מאוד מעריכה את הפעילות של חברותי מאחותי ומהקשת. אבל בכדי לעשות טיפול שורש לבעיה ביכללותה צריך להאבק בכל פורום ובמה בנושא בצורה כוללת ולא פרטנית. נמשיך כך ועוד ארבעים שנה המצב רק יחמיר אני לא רואה שזה הולך לכיוון של איזשהוא צימצום פערים.בכל מיקרה בהצלחה.
    אתם מוזמנים להישתתף בכנס ייסוד של חברה עכשיו ביום ד' 30 ביוני, בית דניאל, רח' בני דן 62, תל-אביב פתיחת הכנס בשעה 17.00.
    חברה עכשיו היא תנועה בלתי -מפלגתית השואפת לאגד את מירב הארגונים והיחידים הדוגלים בצדק חברתי, בהגנה על מדינת רווחה נאורה . חברה עכשיו קמה ביוזמת יחידים שוחרי צדק חברתי, אירגונים לשינוי חברתי אגודות סטודנטים, תנועות נוער, ואיגודים מיקצועיים,אגף המשימות של התנועה הקיבוצית, ובשיתוף מטה המאבק של ההסתדרות. מרסלה מאהל מחאה נודד

  21. אופיר עבו

    למה את מניחה ש"אחותי" ו"הקשת" פועלות בצורה פרטנית ולא כוללנית? אם את טוענת זאת, סימן שאינך מכירה כלל את הפעילות המבורכת של שתי התנועות הללו. האם הדרישה לחינוך חינם היא הדרישה האולטימטיבית בעיניך? נניח ותתקבל דרישתך זו, האם זה ישנה באופן מהותי את מפת החינוך בישראל? האם במסגרת הדרישות של "חברה עכשיו" מופיעה הדרישה לבטל את החינוך המקצועי (או הטכנולוגי) שדן עשרות ואולי מאות אלפי ילדים לחיי בגרות של עוני? האם במסגרת דרישותיכם למערכת החינוך, מופיעה הדרישה להוציא אל מחוץ לתוכניות הלימודים בסמינרים למורים ובתי הספר לחינוך באוניברסיטאות (אלה שמכשירים את מורי ילדינו) קורסים העוסקים בתיאוריה הגזענית של קרל פרנקנשטיין הרואה בילדים לא-מערביים "פרימיטיביים", ושמכונה בחוגים יודעי-דבר "הוראה משקמת"? האם ניתן להתעלם מכך שקווי האי-שוויון המעמדי עדיין חופפים במרביתם את קווי ההבדל האתניים? האם זה מוצא ביטוי בקווי היסוד של "חברה עכשיו"? אפשר לדבר גבוהה-גבוהה על צדק ושוויון חברתי ולהיראות נאורים ומתקדמים, אך באותה השעה להותיר מחוץ לגדר נושאים שאנשים רבים מעוניינים להתעלם מהם אך הם קובעים במידה משמעותית מאוד את הלך הרוחות בקרב השכבות המוחלשות בישראל ושבלעדיהם לא יכונן צדק חברתי אמיתי. ככל שנבין זאת מהר יותר, כך ייטב למאבק החברתי. מה "חברה עכשיו" מציעה לערבים ולערביות בישראל? מה היא מציעה למזרחים ולמזרחיות? מה היא מציעה למהגרים ולמהגרות עבודה בישראל? כאשר תנועה זו תצליח לתת תשובות מספקות לשאלות אלו ואחרות, אוכל להצטרף אליה וליטול חלק בפעילותה.

    בברכת הצלחה בכל מקרה,

    אופיר עבו

  22. אנתרופולוג

    הטענות שלך מנומקות, משכנעות וחשובות. ההתנגדות שלי היתה בעיקר לנימה התוקפנית והמכלילה של סמדר לביא כנגגד כלל המחקר האנתרופולוגי בארץ, ולא לעצם הטענה על אי שיוויון אתני בסגל הבכיר. אני שמח שהוספת את ההסתייגות "עד לא מזמן" על הנימות האירופוצנטריות במחקר, כי הטענות של סמדר לביא נשמעות מאוד משכנעות למי שאין לו שום מושג מה מצב המחקר כיום.

  23. אלישע בן אבויה

    בתור מישהו שמכיר את הנושא, הייתי מצפה ממך שתגיב לעצם הטענות שהועלו כאן בנוגע למחקר האנתרופולוגי בישראל (אשר לטעמי, הן אבסורדיות ובעלות קשר קלוש למדי למציאות).
    האם שתיקה כהודאה? איכשהו, ציפיתי ממך ליותר.

    ולא רק אתה: אולי דני רבינוביץ קורא כאן? האם אין לו מה לומר?
    במחשבה שניה – בתור אשכנזי, הוא חלק מהבעיה. כל מה שהוא יגיד נובע מהיחס הקולוניאליסטי שלו.

    אז אולי מלכה שבתאי? אורית אבוהב? סראב אבורביע-קוידר? מירב אהרון – גוטמן? מישהו? (דרך אגב, אם מישהו מכם גם הוא אשכנזי – שיחקתם אותה, והוצאתי אתכם בסדר).

    אנא, השמיעו קול.

  24. יוסי לוס

    לפני כשלוש שנים סיימתי לכתוב עבודת מ.א. על מיסוד האנתרופולגיה הישראלית בשנות
    ה- 60 וה- 70. התמקדתי באנתרופולוגים אשכנזים שחקרו מזרחים. מספר מחקרי השדה
    שנערכו על קהילות של אשכנזים לא היה שונה בהרבה ממספר מחקרי השדה שנערכו על
    קהילות של מזרחים, אולם האחרונים הניבו באופן משמעותי הרבה יותר פרסומים
    מהראשונים. כמו כן, החוקרים שקבעו את דמותו של האגף האנתרופולוגי של המחלקה
    לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בת"א שהיה במשך שנים לא מעטות מרכז המחקר
    האנתרופולוגי בישראל, היו אלה שהתמקדו במזרחים – שלמה דשן ומשה שוקד
    (מינקוביץ') ובבדואים – עמנואל מרקס. מרקס עסק בעיקר במחקר של בדואים אבל חקר
    גם את האלימות של מרוקאים במעלות.
    בשלבי המחקר הראשוניים שלהם הם היו פקידי ממסד (דשן ושוקד במחלקה להתישבות
    ומרקס במשרד ראש הממשלה) שלקחו על עצמם באופן גלוי וללא בושה לסייע לממסד
    להגשים את מטרותיו הלאומיות. האנתרופולוג הרביעי שניתחתי את הטקסטים שלו הוא
    אלכס וינגרוד. הוא נעדר מהארץ בעת מיסוד האנתרופולוגיה בישראל והוא הציע אופן
    ניתוח חריג ביחס לתקופה. בספרו מ- 1966 הוא הדגיש את השליטה החיצונית במושב
    חקלאי ולא את "התרבות המזרחית המפגרת" כגורם מרכזי באי הצלחת המושב. מרגע
    שהשליטה החיצונית נחלשה ואיפשרו לתושבי המושב יותר עצמאות החל המושב לפרוח.
    תיאורם כקולוניאליסטים הוא נכון עד גבול מסוים. הגבול הוא שאותם אנתרופולוגים
    התגייסו לטובת הגשמת מטרות הממסד מתוך ראייה תמימה שבכך הם מסייעים לפרוייקט
    מוסרי שאמור לשקם את העם היהודי. אין ספק שמול עיניהם עמדה גם הקריירה שלהם,
    אולם לשרטט את דמותם של בני אדם כחד ממדיים היא שגיאה לדעתי בין אם מדובר
    בנחקרים או בחוקרים.
    את העבודה בעברית אפשר למצוא בספרייה של אוניברסיטת ת"א

  25. מרסלה

    אני מיתנצלת לפני אחותי והקשת ומסאווה אים השתמע זילזול מצידי קטונתי על הפעילות שלהם וכו' וכו'. ולפניך על האיחור שלי, לא היתה לי שום כוונה לזלזל בפעילות של מי מהאנשים הפועלים בין באירגונים ובין בצורה פרטנית, אלא שאני לא רואה שמישהוא מאיתנו מצליח לקדם את הנושא החברתי וצימצום הפערים בכל הפעילויות של האירגונים כאשר הדבר נעשה בפיזור מאמצים כל מה שאני מנסה להבהיר הוא שעדיף לנו להתחיל ליזום במאמצים משותפים , לא למדתי באוניברסיטה וסליחה שוב אים הובנתי לא נכון וגם לא 'תיכון. לגבי חברה עכשיו אפשר להיצטרף להוסיף נקודות למצע הקיים לשנות אבל בשביל זה אבו אתה צריך להיות שותף וזו הזמנה. להיתראות מרסלה

  26. יוסי דהאן

    למי שכתב תגובה באנגלית תחת השם "אנתרופולוג?" ותחת הכותרת "למען הסר ספק" כיוון שכותב/ת התגובה לא מזוהה והיא כוללת טענות קונקרטיות נגד אנשים המזוהים בשמם הפרטי ומואשמים בגניבות ספרותיות, איני יכול לפרסם את התגובה בצורתה זו.