השב"כ כסיכון בטחוני

השמאל דיכא את כל המתנגדים למדיניות שלו בצורה הזו – באכזריות , וברוטאליות נוראה. איש לא פצה פה אז – אף עורך דין, אף עיתונאי, אף חוקר זכויות אדם, לאיש לא היה אכפת, כי היה מדובר בפעילים של הימין, אנשים המתנגדים לתהליך אוסלו.
היה ברור כבר אז – שמירת הערכים כמו זכויות אדם, זכות ההפגנה והבעת הדעה לטובת צד אחד בלבד בפוליטיקה הישראלית, יוצר כאן מדינת משטרה. מה הפלא שעכשיו הכלי שיצר השמאל בישראל מופנה נגדו?
וגם היום, איש לא כותב על אי-חוקיות פינוי מאחזים (מנוגד להחלטת ממשלה) או על הברוטאליות של המשטרה בפינוי, על מכות רצח שחוטפים ילדים ביישובים.
מניסיוני אני יודע שאצל רבים בשמאל המטרה מקדשת את האמצעים. אבל ההיפך הוא הנכון – האמצעי הוא המטרה.
you are what you do
מי שהקדיח את התבשיל הדרקוני הזה – שלא ייתפלא שהוא מסריח עד השמיים.

בקרוב אצלכם:
ראש השב"כ מתריע על הסכנה בלעבור את הכביש
מספר הנהגים הלא מנוסים עלה
מספר התאונות בדרכים עולה מידי שנה

ראש השב"כ התריע על הסכנה שבתהליך הנשימה
מספר החיידקים באויר גדל
מספר המפעלים שמשחררים כימיקלים גודל
כמות החומרים גדלה
אסור לנשום בתל אביב
צריך לפנות את תל אביב לערבים
ולעבור בהתנחלויות
וצריך לפנות גם את ההתנחלויות והאויר שיש שם
כי שם יש סכנה אחרת ששמה ערבים פלסטינים טרוריסטים

והכי טוב שלא נהיה קיימים כי ככה כבר שום סכנה לא תרחף על ראשנו
השב"כ מציע פתרון התאבדות קולקטיבית כדי להמנע מסכנות…

מצד אחד שלושה מתנחלים ניסו לפגוע בתלמידי בית ספר ערבים.
מצד שני , יוזמי תהליך אוסלו נתנו נשק לערבים שטענו בגלוי שהם ישתמשו בו נגד יהודים. התוצאה (בין היתר): יותר מאלף הרוגים, עשרות אלפי פצועים.
מי יותר מסוכן למדינת ישראל? האנשים שמתכננים יחד עם אויביה הגרועים ביותר את השמדת המדינה, או כמה עשרות תמהונים (ואין יותר מזה) שחצי מהם מופעלים בכלל ע"י המחלקה היהודית של השב"כ (זוכר – רביב, שהכיר את יגאל עמיר. סרק סרק. כל זה).

לפני הבחירות, רבין הבטיח לא לדבר עם עראפאת. והוא הפר את הבטחתו.
כנ"ל ברק שהבטיח לא לחלק את ירושלים – והפר את הבטחתו.
כנ"ל ביבי(הסכם חברון)
כנ"ל שרון שמבצע עתה את המדיניות של מצנע, יריבו בבחירות.
מה יותר סכנה לדמוקרטיה מההתנהלות הזו? מהשתיקה של האינטליגנציה הישראלית נוכח המהלכים הללו?

יו"ר המפלגה מפר לחלוטין את מצע מפלגתו, ומתעלם מהוראות בוחריו הברורות ביותר. כדי להעביר את החלטת הגירוש בממשלה הוא מפטר שרים.
מה יותר סכנה לדמוקרטיה מהתנהלות כזו? מה יותר סכנה לדמוקרטיה מהשתיקה של השמאל – התקשורת, האקדמיה נוכח הפרת כללי המשחק הדמוקרטיים?
איך בכלל אפשר לדבר כאן על דמוקרטיה כשזה המצב?

אז אין טעם להפגין נגד הממשלה כי סתם חוטפים מכות רצח, במקרה הטוב! במקרה הרע זה כתבי אישום מופרכים ומאסר.
אין טעם להשתתף במשחק הדמוקרטי כי ברגע שמצליחים , השלטון והאליטות פשוט משנים את החוקים או מתעלמים מהם.
מה נשאר בדיוק? איזו אופציה השארתם לציבור היהודי במדינה? לכל אלה שאין להם דרכון זר ולא יושבים על המזוודות?
ושוב ושוב ושוב – היום זה הימין מחר זה יהיה כל אחד אחר, והתהליך כבר התחיל כפי שנכתב באתר.

לסיכום – הסכנה לדמוקרטיה טמונה שהפיכתה ממטרה לאמצעי. אם נמשיך כך, ניראה יותר ויותר דומים למצרים וסוריה, שגם הם כידוע, רפובליקות עממיות ודמוקרטיות.

כשכתבתי את המאמר הזה, כוונתי היתה להתייחס לקלות שבה השב"כ מייצר רשימות שחורות של אזרחים פעמים רבות ללא מידע מבוסס וללא בקרה חיצונית. התגובות הפליאו אותי באלימותם.
הסכנה של יד חופשית לאלימות ממוסדת של המשטרה או שירות הבטחון והעמקה נוספת של security culture הם, בין היתר, מה שימנעו לעד אפשרות לבנות כאן חברה אזרחית "של האזרחים".
חייבים להפריד בין מחאה והפגנה, לגיטימית גם אם היא קשה, לבין אלימות וסכנה ברורים. הבעייה העיקרית היא דווקא זעקות "הזאב זאב" של גורמי הבטחון שיוצרות טשטוש בין פעולה ודעה לגיטמיים, לבין אלימות אסורה ומסוכנת, חוקית ומוסרית. דיכוי אגרסיבי של מחאה וביטוי לגיטימיים, נותנים דלק לקיצוניים בכל קהילה שיכולים לבוא ולאמר "הנה תראו, שוללים מאיתנו את האפשרויות הדמוקרטיות, האזרחיות והבלתי אלימות שלנו והנה לכן, אלימות היא לגיטימית". להפך, דיכוי של צורות מחאה והתארגנות דמוקרטיות והוקעה שלהן היא לחם החוק של הקיצוניים כנגד אנשי אי האלימות וההדברות, הרוצים לנקוט בפעולה לא אלימה, הכוללת גם את אי השיתוף הפעולה הגנדיאני.
יש קבוצות מתנחלים אלימות בטירוף כנגד פלסטינים, משריפת תבואה ועד להרס המוחלט של איזורי המגורים של הכפריים, בדרום הר חברון למשל. לפני כמה חודשים היתה התנפלות המונית של מתנחלים על פלסטינים באיזור חוות מעון. נעצרו מספר לא מבוטל של אנשים ששוחררו על ידי בית משפט השלום בירושלים ללא תנאים. לא הוגש נגדם כתב אישום. גורמי הבטחון אינם מרימים את קולם לגבי ההקצנה והאלימות המטורפת של הימין הקיצוני, אלא בתזמון פוליטי מושלם וזה החלק המדאיג. הסנכרון בין הזרועות שלהן מנדט לפעול באופן חשאי, לבין מהלכים פוליטיים ודעת הקהל.
לפני עשר שנים הייתי בהלם לגלות שיש חוקרי שב"כ שהם "יונים" מבחינה פוליטית. היום זה לא מפתיע אותי כלל. יש רבים שזכויות אדם תופסות רק לגבי הציבור שעליו הם נמנים ולפעמים הם יכולים להיות מפחידים יותר מפאשיסטים מוצהרים

לא התייחסת כלל להיבט של חוסר המעש כנגד הידק.
זכויות אדם אינן בלתי מוגבלות, ומי שמנצל את הדמוקרטיה כדי לפעול לחיסולה או מנצל את חולשותיה לצרכיו האלימים, אינו ראוי לקבלת זכויות המחאה במלוא היקפן.
בפעילות הידק צפויה סכנה לקיומנו לא כחברה אזרחית כי אם כחברה בכלל.
מהידק תצא שפיכות הדמים הבאה, שתפגע ביהודים ובפלסטינים.
ההתייחסות זאת מציעה נותנת לי תחושה – בלי לפגוע- של אי לימוד החומר ההסטורי הרבלנטי שממנו ניתן לראות כיצד התייחסות ליברלית כוללנית ובלתי מוגדרת בגבולות ברורים גרמה אסון.
שהרי הטענות שלי הן לא נגד הפגנות מתנחלים או ימין אלא כנגד הפעילות המאד מובחנת של הידק.
ובאשר לך יואב, כשאחד כמוך אומר לי להזהר אני מתייחס לזה במלוא הרצינות.