היום משפחת עופר פיטרה אותי

מתפללת שאכן תצליח להוביל מאבק רציני ומשמעותי ואעשה את כל המאמצים להצטרף ככל שאוכל. אני מבקשת במלוא הצניעות להציע שלפני היציאה תלמד מהמאבקים הקודמים, של חבצלת (אפשר על פי הסרט דרומה של ג'ודי שלז) ושל ויקי, כדאי לשוחח איתן על נושאים כמו: הצלחות וכשלונות, מטרות ויעדים, אסטרטגיות למאבק וליצירת הזדהות, תמיכה והצטרפות א/נשים רבים ככל שניתן, גיבוש הנהגה וכדומה.
מאחלת לך שישמרו כל הכוחות הבונים – שלך ושל מקורות תמיכה ראויים.

אני יכול רק לחזק את ידך, ואת ידי האנשים הטובים המוכנים לעזור לך. ישראל הפכה לג'ונגל דארוויניסטי והלוואי ומאבקך יהיה סימן למיאוס מפני אי הצדק החברתי/כלכלי השורר בארץ, ולתחילת היפוך המגמה. מאחל לך הצלחה מכל הלב.

לא האמנתי שזה מה שיקרה. באמת לא חשבתי שזה עומד לקרות, אבל הרוע השתלט. אני סומכת עליך שתחשוב על משהו חכם ומספיק חזק ותלך עם זה. אני לא חושבת כמו פחזנית שצריך לערבב כמה "שמחות" ביחד. אני גם לא סגורה עלהענין שזה מאבק דרומי. זה מאבק על כבוד האדם, על זכותו לדבר ולבטא עצמו, על זכותו לזעוק את כאביו, ועל זכותו להציג את צדקתו. ומאבק כזה הוא של כולנו. שלך ושלנו. של כל מי שחרד למה שקורה פה. גם אני איתך כאמור ואני לוחצת את ידיך בחוזקה מתוך התכוונות גדולה.

מה שעשיתי בסרט זה מעשה אמיץ וחשוב, רק אדם שבאמת נפגע מאוד יכול להוריד את המסכה ולומר דיי.
דיי לחברות כוח האדם שרומסות ומנצלות את העובדים ושבקושי משלמות להם מה שצריך (תנאי עבודה ללא ביטוחים והטבות שונות, תשלומים על ימי חופש בחירה וכ"ו).
עובדי המדינה עובדים ולא איכפת להם מה קורה בשטח , יש עובד אחד שלא עושה כלום ועובד קבלן עובד במקומו, והוא בזמן הזה מקבל משכורת תנאים, תשלום לגני ילדים ,קייטנותבתי מלון (מתי פעם אחרונה היתה במלון?, וכו , ועובד הקבלן כמו עבד שחור, לפעמים זורקים לו פירורים.
אסור לוותר צריך שהיו חוקים שיגנו על העבודים, ושימנעו עבודות בדרך הזו או כל צורה אחרת.
קל לנצל "אנשים קטנים מהדרום" הם לא יעשו בעיות יותר מידי הם לא רוצים לאבד את העבודה, בקושי יש עבודות.
זה מה שמגדיל את הפער החברתי זה מה שיוצר בעיות, ביבי צריך לבטל את חברות כוח האדם וצורת העבודה הזו בדרום ולאפשר לחברה בדרום לעבוד בכבוד.
הסרט "זהב לבן" הוא סרט טוב וחזק שנגע בלבבות רבים שעובדים קשה ורוצים להתפרנס בכבוד, אבל מה נתונים לחסדים של אחרים.
גם אפילו שהעבירו את חוק חברות כוח האדם עדיין המצב קשה.

עצה אחת לי אליך הסרט שהיה חזק ועשה את שלו, אני מציע שתפנה לערוץ 2 בבקשה לשדר את הסרט שוב, לא רק שידורים חוזרים של "אהבה מעבר לפינה" שמייצגת חלומות, צרייך שוב את הסרט להקרין ולצאת למאבק חברתי אמיתי נכון ולהתייעץ אם אחרים שנכשלו (ויקי כנפו) ולא לתת טרפ לאחרים לתפוס טרמפ עליך. כמו כן יש להפנות קריאה ישירה לאמיר פרץ ולומר לו שהוא אחראי למה שקרה לך ושהוא ידאג לך לא רק לעובדי חברת החשמל.
בהצלחה.
"מי יתן ושבורא עולם יתן לך עצה נכונה…"

יש הרגשה שהדרום הוא מין ארץ גזירה. על כל אידיאליסט שהלך שמה מתוך בחירה, יש 100 שנזרקו לשם לפני עשרות שנים. מה עושה את הדרום לארץ גזירה? אולי המרחק הגיאוגראפי, אולי הריחוק המנטאלי מלב ה"ציביליזציה", אולי האקלים, אולי הדלות, אולי הקושי להחלץ משם, ואולי כל אלה גם יחד.
קל לנו לשכוח את הדרום חרף האמפתיה, ואפילו רגש האשם (הלא-מוצדק), שאנו חשים. בכל פעם ששאלה "דרומית" עולה אנחנו איתם, אבל מתקשים לשָמר את הגחלת. לאחר כל מאבק מתוקשר יש תחושה נפלאה של פורקן, ואחריה משתררת דממה….. כך היה עם המתפרות, ועם ויקי, ועם חיפה-כימיקלים-דרום, וגורל דומה (הלוואי שאתבדה) מצפה לדימונה ומפעלי ים-המלח, ולמאבק במועצה האיזורית "תמר".
הרעיון של "מאבק דרומי" לא בא להחליף אידיאה אוניברסאלית כלשהי (כפי שנרמז), אלא הצעה טקטית גולמית לדיון. מי שמאמין בכוחה של סולידאריות (מקצועית, מעמדית, עדתית, מגדרית וכיו"ב), יוכל לבחון גם אפשרות לסולידאריות על בסיס גיאוגראפי. המאבק הדרומי אינו רק נגד העוני. גם דימונאי עשיר ומצליח זקוק לרכבת מהירה לת"א, לשירותי מד"א, ולגנים ציבוריים.