תסתכלו על דימונה ותראו את אשדוד

לא יכולתי להפסיק לחשוב על אשדוד. הסתכלתי על דימונה וחשבתי על אשדוד. עיר שיש לה מפעל או מפעל שיש לו עיר? עיר שיש לה נמל או נמל שיש לו עיר?

התסריט של מפעלי ים המלח – דימונה, צריך להילמד טוב על ידי פרנסי העיר אשדוד, ולא רק על ידי וועד עובדי נמל אשדוד.

אתמול בתוכנית פוליטית מופיע שר האוצר זחוח מתמיד. הוא הוריד אתמול מיסים. למשתכרים 4000 ₪ ומטה לא תהייה העלאה. ולכל השאר עוד 50, 70, 80 שקלים במשכורת. ובנשימה אחת הוא מודיע. הפרטת הנמלים זאת עובדה, ואם לא בהבנה, זה ילך בחקיקה. למה לא? זה עבד לו פעם אחת עם הסכמי השכר, למה שלא יעבוד פעם שנייה?

אשדוד עומדת כבר שנים ללא הכרעה: מעמדה כעיר סמי פריפריאלית מנכיח בו זמנית את יתרונותיה, משאביה ואת מקור עוצמתה ובמקביל את מאפייני "עיירת הפיתוח" שבה. הפרטת נמל אשדוד תהווה הכרעה חד משמעית. אשדוד תהפוך לעיירת פיתוח גדולה ולכן גם אכזרית יותר, כל משאביה ומקור כוחה יהפכו למקור בלתי אכזב לתסכול, לכעס ולשנאה.  לכאורה ההחלטה  להפריט את רשות הנמלים איננה מעניינה של עיריית אשדוד, או של מועצת העיר אשדוד. זה עניין "פנימי" של הוועד אל מול רשות הנמלים או יותר נכון של פרץ מול ביבי.

אחרי שלוש שנות מחקר בעיר אשדוד, הספקתי לצבור "שעות אשדוד" על מנת לשרטט עבורכם את התסריט של סרט האימה: אשדוד ביום שאחרי הפרטת רשות הנמלים:

המנהלים החדשים של הנמל , יוציאו מכרז לקבלן. הם יקבלו אין ספור הצעות. ממכרז למכרז תנאי העבודה והשכר של העובדים – יפגעו. והפגיעה לא תיעצר שם: יפגעו כל מעגלי התעסוקה אשר משמשים את הנמל. מובילים, אלה שהיום משמשים בתור עובדי קבלן של רשות הנמלים ועוד שורה ארוכה של מפעלים קטנים, שפרנסתם מהנמל, כמו בשרשרת המזון, תפגע אף היא.

ככל שירדו תנאיהם של העובדים במעגלים השונים כך מעמדה של העיר כעיר קולטת עלייה, יהפוך כלי שרת בידי הבעלים החדשים. הם יפעילו לחץ ורטוריקה ציונית של בניין העיר וחיזוק אוכלוסייתה על מנת להביא לעיר עולים חדשים – חלשים. הם יעודדו דיור זול בבתים קטנים וצפופים ויעבו את מרכזי העוני של העיר. הם יעבדו כעובדי קבלן. נוכחים נפקדים. כאלה שביום פציעתם בעבודה הם נפקדים בעיני הקבלן, ובעיני המנהלים החדשים, אך נוכחים מאוד בעיני ביטוח לאומי, או שירותי הרווחה העירוניים.

אחוז העולים – מובטלים באשדוד מהווה 11.5% מכלל המובטלים. שיעור נמוך יחסית לשיעור העולים  באוכלוסיית העיר (35%). הם אלה שעובדים בעבודות השחורות של אשדוד 2004. על פי נתוני מחלקת הרווחה בעירייה בין השנים 1996-2000 חלה עלייה של כ72% במספר התיקים המטופלים בעיר, בעוד שהאוכלוסייה גדלה ב38% בלבד.

זאת אומרת, בהיעדר מהגרי עבודה הידועים במקומותינו כעובדים זרים, תתגלה (שוב) הציונות המתחדשת כמכרה זהב של חסידי ההפרטה. מהגרי עבודה עולים יהפכו לפיתרון האולטימטיבי: בניגוד לעובדים הזרים, נראותם בפני המדינה (והלא הם יהודים) תאפשר את נפקדותם כעובדים בפני המעסיק. כך, יתגלגלו לפתחה של מחלקת הרווחה עוד מאות מקרים בשנה, עוד אלפי ילדים שאת קייטנת הקיץ שלהם צריכים לסבסד, עוד אלפי ילדים שמישהו יצטרך לרכוש עבורם את ספרי הלימוד. הוריהם במקרה הטוב, יאכילו אותם.

על סולם אחר, אשדוד הממוקמת כעיר השלישית בעונייה בישראל, תצליח בתנאים אלה להתחרות אפילו עם ירושלים ובני ברק. יש עוד לאן להגיע.

ניצני עיירת הפיתוח הטמונים באשדוד יעלו ויפרחו: שיעורי אבטלה גבוהים , נדל"ן זול, משקל נמוך של ענפים עסקיים. שיעור גבוה של עובדים בשכר מינימום (38.5% באשדוד לעומת 33% בראשון לציון). נחיתות במרבית חתכי ההון האנושי לעומת ערי המרכז כולל זכאים לבגרות, סטודנטים לתואר ראשון ואקדמאים.

אשדוד שפרנסיה מוותרים בשנים האחרונות בקלות על התעשיות המסורתיות וממירים אותם בשטחי מסחר לטובת הרשתות הגדולות – תמצא עצמה בפני שוקת כלכלית שבורה. לאנשים יהיה פחות כסף לערוך קניות ברשתות הגדולות וכוחם של השווקים הקבועים ברבעים – יגדל.

כבר היום אשדוד מדורגת נמוך במספר כלי הרכב לנפש, בתנאים של אשדוד מופרטת, מעטים האנשים שיצליחו להביא עצמם לקניות באזורים המסחר הממוקמים באזורי התעשייה שבמיטב התכנון האורבאני נבנו כשהם מופרדים מהעיר.

והחשוב מכל, עובדי הנמל שגרים ברבעים המבוססים של העיר,י"א, ט"ו, י"ב יכונו דור א`, הם יצליחו לשמור על מעמדם. בהסכמי "הצל את עצמך" ואחרינו המבול, הם יצילו את עורם וימכרו את כל שאר תושבי העיר בעבור נזיד עדשים. עובדי הנמל שהשכירו או רכשו זה מכבר דירות בסיטי, לקחו משכנתאות, בנו על הקביעות – יראו איך נתיב הוודאות מכורסם וייסוגו חזרה לרובע ה`,  או ח`, בואכה ג` וב`. במקום שהסיטי יתפקד כמרכז כובד עירוני. כמרכז חברתי, תרבותי. הוא יהפוך לאיזור גבול.

עובדי דור א` יתעקשו שילדיהם לא ילמדו יחד עם עובדי – עולי – קבלן. זה כבר קרה בעיר עם בית ספר "צמח". למה שלא יקרה עכשיו? המרחב הציבורי המצומצם ממילא בעיר אשדוד – ייסגר. "רוגוזין" ימשיך וירד ממעמדו והרי אין עוד עובדי נמל שכספם בכיסם העובדים במשמרות היכולים לבוא בבוקר לשתות קפה, לקנות בגדים בקניונים, ללכת לסרטים.

הילדים המתבגרים של עובדי הקבלן מרובעים ג`, ח`, ו`, ב`, ישוטטו בלילות ברחובות העיר מתוסכלים ומשועממים. גם זה כבר קורה בעיר. הממטרות שמפעילה העירייה על מנת למגרם מגני השעשועים המהוגנים – לא יועילו. הם יפרצו למכוניות. עובדי דור א`, יפגשו, יצקצקו בשפתיהם ויגידו "הברברים האלה, העובדים של ילדי הקבלן. צריך לעשות משהו". הם ירכשו את שירותיהם של חברת שמירה פרטית. כי "המשטרה פשוט לא עושה את העבודה". נוכחותה של המשטרה הפרטית רק תמקד את כעסם של הנערים. סוף סוף יש אויב מוצהר. הם יגיעו כל ערב.

תתכנס ישיבה נוספת. מנהל המשטרה הפרטית יאמר, אנחנו זקוקים לאמצעים נוספים. וימליץ על מצלמות אבטחה, על נשיאת נשק של תושבים רבים ככל האפשר ברובע, וכשלא תהייה ברירה הוא יגיד, נאלץ לסגור את הרחוב בלילה. יתפתח ויכוח. האם לסגור עם שרשרת או עם מחסומים. יזמינו אלוף במיל, "איך עשיתם את זה בשטחים" הם ישאלו אותו, והוא יבנה עבורם מחסום. כך, הוא אומר להם "נשמור על הביטחון שלכם, כמו שעשינו אז, בתקופה של האינתיפאדה השנייה".

פרנסי העיר, עסקני העיר, מה יעשו הם? כלום. סליחה. הם יעשו כל שיכולתם לעודד את המגמה. והרי חלק מעסקני העיר הם בו זמנית ראשי וועדי עובדים, ובו זמנית תומכי ביבי נלהבים. האפשרות ליצור דור א`, יפתור עבורם את הדילמה והם יתפקדו כנציגים נאמנים של מנהלי המפעל במועצת העיר ובהנהלת העיר. עסקני הסניף בדרגות הביניים יכבלו תחת האתוס הציוני וישתתפו במגמת קליטת עולים – עובדים והרי כך תגדל אוכלוסיית התלות – אלה שאתה יוכל להופיע בפניהם כמושיע האישי ולרכוש את קולם. אתה יכול לפקוד אותם למפלגה, לסדר להם עבודה אצל החבר שלך הקבלן והם יהיו שלך. שפוטים שלך. אשדוד תמיד היתה טובה לקבלנים. אז עכשיו היא תהייה טובה לקבלני עבדים.

תסתכלו על דימונה ותיראו את אשדוד.

באשדוד של היום אתה יכול לראות את "דימונה" ואתה יכול לראות את "מודיעין". אבל יותר מזה אתה יכול לזהות צמיחה של אלטרנטיבות (מעמדיות ואתניות) הצומחות מתוך היותה  עיר נמל סמי-פריפראלית המתוכננת ברובעים.

הפרטת הנמלים תהייה נקודת התפנית "דרומה".

מירב אהרון-גוטמן היא דוקטורנטית במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב