אביר האיכות וממשיכו של בן גוריון
אף פעם לא היתה לי סימפטיה ל"ג`ינג`י" – עורך הדין אליעד שרגא אביר איכות השלטון, פנדמנטליסט של מינהל תקין וקנאי נלהב של פרוצדורות. רוב הזמן התנועה הזו עוסקת בשולי ובטפל. כשהיא מתרווחת לה עמוק בלב הקונצנזוס, מרכז פעילותה של התנועה הזו אינה פגיעה בזכויות אדם, הס מלהזכיר זכויות פלסטינים, או מאבקים לשוויון וצדק חברתי. לפני מספר חודשים יזמה התנועה האנמית והשמרנית הזו מסע נגד העלאת מיסים.
השבוע חשף צפריר רינת, הכתב החרוץ של "הארץ" לעינייני איכות הסביבה, את מעלליו של אביר איכות השלטון הג`ינג`י.
מסתבר שמר שרגא הדואג לאיכות החיים בארצנו עומד לקבל, שלא על פי כללי המינהל התקין השלטוניים והתכנוניים, חוות בודדים ליד קיבוץ שדה בוקר, את המתנה הזו תעניק לו המועצה האזורית רמת הנגב שלה הוא מסייע משפטית. חוות בודדים בנגב היא שלב נוסף במהפכה האגררית שבה נכסים ציבוריים ניתנים כמתנה למיוחסים, מקורבים ובעלי פריבילגיה.
כשנשאל לפשר "השי הצנוע" שהוענק לו בעורמה והליך בלתי תקין השיב האביר בשם משפחת שרגא:
"משפחתי שומרת חוק ותדקדק בכל תג. כבר מספר שנים שמשפחת שרגא שוקלת לממש את חזונו של דוד בן גוריון וליישב את הנגב, וזאת לאור אהבתה לטבע ולנגב ולאור היותה חלק ממשפחת עובדי החברה להגנת הטבע לשעבר. כידוע, מספר מועט מאד של אנשים חפץ להתגורר בנגב, ולצערי אין רשימה של אנשים המתדפקים על הדלתות. לא לחינם מונה אוכלוסיית הנגב שלושת אלפים איש, וזאת בגלל תנאי המחייה הקשים. לכן יש אופציה שבעתיד הלא נראה לעין, בשלב ב` של חייה, אכן תעשה משפחת שרגא צעד לא שגרתי כזה".
תגיד לי בן גוריון כשאתה אומר "אוכלוסיית הנגב מונה שלשת אלפים" – זה כולל את תושבי הכפרים הלא מוכרים או רק את החוואים הטקסנים הבודדים שמשפחת שרגא בצעד בלתי שגרתי תצטרף אליהם "בשלב ב` של חייה"?
נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!
תודה רבה.
אבל מה קשור זה שהוא ג'ינג'י?
האביר ידוע גם בכינויו זה.
אולי שרגא, כמו בן-גוריון, מחכה שהבלתי מוכרים יתגיירו, ואז ניתן יהיה לספור גם אותם.
ג'נג'י, תבוא לגור בדימונה, לגור בדימונה זה לב חזון הציונות של בן גוריון, זו שליחות לבוא לגור בדימונה. מעבר לשליחות ולחיי ה"זוהר" בחווה מבודדת הידעתה שמועצת רמת נגב מחזיקה שטחים בצורה המנציחה את עוולות שנות הקמת המדינה, הידעת שמועצת רמת נגב מחזיקה שטחים גדולים בקרבה ובסמיכות לעיר דימונה בצורה מקוממת. הידעת (ואני בטוח שאתה יודע) שבשטח המועצה יש את הפגיעה הקשה ביותר באיכות הסביבה במדינת ישראל.בוא לגור בדימונה תעזור בעיוות הקרקעות של מועצה אזורית תמר וכן מועצת רמת נגב, בוא לגור בדימונה כי זו שליחות מה לך באיזה חווה מבודדת כש"תצעק" בלילה קולך יהדהד לתוך הנחלים ולאוזניים ערלות, בדימונה כשתדבר יקשיבו לך, ג'נג'י בוא לגור בדימונה.
ה"אביר " אינו סופר את באר שבע (149,400 תושבים), דימונה (30,800 תושבים), ירוחם (7400 תושבים), מצפה רמון (4,500 תושבים) ואפילו עומר (5,780 תושבים) . על רהט (22,400 תושבים) באמת אין מה לדבר. אבל כיון שבשדה בוקר יש 400 תושבים אז די ברור מי נספר.
(הנתונים מהמפקד ב-1995 של הלמ"ס)
גם לי אין סימפטיה לג'ינג'י, אבל דווקא יש לי סימפטיה למינהל תקין. גם לי נדמה ש"רוב הזמן התנועה הזו עוסקת בשולי ובטפל" (מי לא?), ולכן הבה נודה לה על עיסוקיה האחרים. אפשר להגיד שהתנועה-לאיכות-השלטון היא מעט "בורגנית", אבל לטעון שאינה עושָה די בעניין הצדק החברתי, זה כמו לטעון נגד "העוקץ" שאינו מקדם את הספורט בישראל.
הכתבה ב"הארץ" לא קוממה אותי בגלל הפריבילגיות של הג'ינג'י, אם היו כאלה, אלא בגלל התופעה המשונה וחשודה (שאינני מבינה אותה כל כך), של חלוקת חבלי ארץ לאנשים פרטיים. ארצנו הקטנה רוחשת פעילות חשאית של אינטרסים סמויים, וכאשר צפה תופעה כמו התיישבות-בודדים, העטופה ב"ערכים" ובאהבת-מולדת, אני נוטה לשקוע בדפרסיה. סופן של תופעות עלומות אלה להיחשף רק כאשר הנזק כבר אינו ניתן לתיקון.
זה שהוא מכונה ג'ינג' אותו "אביר" , זה לא אומר שגם אתה צריך לכנותו כך, ועשית זאת בנימה מזלזלת. יש בזה חשש ליסוד מכליל, משל היה הג'ינג' – שם גנרי לאנשים מסוג מסויים. וכזכור לך שני ילדיי ג'ינג'יים, אביר ואבירה אמיתיים, שלא במרחאות, אז אנא לחסוך בעלבונות לא רלוונטיים.
לא קראתי הארץ (סליחה), אבל בנושא הדיון אין ספק שאדרי צודק מיליון אחוז. אם חזון, הגשמה ושליחות הן המילים המפעילות א עו"ד שרגא אין ספק שהמעשה הראוי הוא התיישבות של משפחה שיש בה אדם בעל ערך מוסף ציבורי כמו עו"ד שרגא בדימונה, ירוחם, אופקים, נתיבות ושאר יישובי הנגב הוותיקים.
פרשת חוות הבודדים היא שערוריה בפני עצמה ונטולת כל הצדקה אפילו לא מההיבט היעני לאומי כפי שתומכיה, ובראשותם ריפמן, טוענים, מהסיבה הפשוטה שחלק ניכר של חוות הבודדים הנ"ל מוקם באזורים שאין בהם בידואים, כך שמדובר בחלוקה חסרת הצדקה של אדמות הלאום לאנשים יחידים ללא כל תמורה ממשית.
בושה.
מירב,
מרכאות ולא מרחאות!
יושב על הגדר –
חומה ולא גדר!
מוכר לך"…יושב על הגדר רגל פה רגל שם…"
תכליתן של תנועות אוואנגארד הוא ליצור שינוי ,להוליך אחריהן מעטים שיהפכו להמונים. טבעם של ארגונים שלאחר התמסדותם הם מתקבעים והופכים אטומים ומתנגדים לשינוי שבעצמם הטיפו לו בראשית דרכם הנועזת, כלומר האוונגארד הופך לשמרני. מערכת שלא חלים בה שינויים אינה מערכת חיה ומתייעלת ומטבע הדברים תתפרק ותאבד. צא וישב את הסתירה – להיות או לחדול ובכל זאת לשרת את המטרה שלשמה הוקם הארגון.
תשאלו מה הקשר לג'ינג'י? אולי אין קשר ישיר לג'ינג'י עצמו אך בוודאי לתפקוד האירגון שהוא נמצא בראשו. כאשר טענו ששררה הורסת התכוונו להסתאבות האירגון האוונגארדי והפיכתו לעוד מקור שכר לפעיליו. שררה היא גם היכולת להשתמש בקשרים באופן לא הוגן או אפילו הגון – לקבל עדיפות במקום בו יד הגורל היא העשויה לקבוע אם זכית או לא. גם לי, באופן אישי, ההסתמכות על חזונו של בן גוריון, נשמע כטיעון שאין מאחוריו ולא כלום עם אידיאולוגיה אלא ראייה עתידית מפוכחת, גם אם לא נוחה לי ולאחרים, של ל'עשות למשפחתי' (שאינו פסול כל עוד נעשה בהגינות).
ניתן לסכם זאת באימרה היהודית שאיני זוכר את מקורה "זה כשר אבל מסריח" במיוחד ממי שמטיף לשלטון הגון ושקיפות מירבית.