ארנרייך על אי שוויון, רדיקלים וגלובליזציה, ומעמד מול זהות.

יוסי דהאן

בעקבות המלצה של איציק, הרצאה של ברברה ארנרייך בכנס על אי שוויון בארצות הברית, ההרצאה של ארנרייך חכמה ומשעשעת ורובה מוקדשת לחוויות וללקחים מעבודתה בשכר מינימום כמלצרית, עובדת ניקיון ועובדת ברשת הידועה לשמצה "Wallmart", העניים הם הפילנתורפים האמיתיים של החברה, מה שמאפשר את העושר הגדול של בעלי ההון הוא הניצול של עובדות ועובדים שיוצאים כל יום לעבודה ואינם יכולים לקיים את עצמם, זה נכון באמריקה וגם בישראל. באתר ניתן לצפות, בין היתר, בהרצאות של העיתונאי ביל מויירס והעיתונאי והסופר ווליאם גריידר.

כמה סקירות על גלובליזציה, פרנסיס פוקיאמה סוקר את "Multitude", ספרם החדש של Hardt ו Negri. ספרם הקודם של הארדט ונגרי Empire שפורסם לפני כארבע שנים חולל דיון ציבורי ער. הטענה בספר הראשון היתה שהעולם נשלט על ידי כוח אימפריאלי שבניגוד לשליטה בעבר שהייתה בעיקר צבאית, הכוח האימפריאלי החדש אינו מרוכז במוקד אחד, הוא כולל מדינות לאום עשירות, תאגידים בינלאומים ומוסדות עולמיים כגון קרן המטבע הבינלאומית וארגון הסחר העולמי. הסדר האימפריאלי החדש הוא בלתי דמוקרטי ודכאני לא רק עבור העולם השלישי אלא גם עבור רבים במערב.

הספר החדש מציע דמוקרטיזציה רדיקלית של כל מערכות החיים כתגובת נגד לאימפריאליזם החדש.

פרנסיס פוקיאמה סבור שספרם החדש של הארדט ונגרי מבולבל ומופרך, הוא טוען כי המחברים מתעלמים מהמורכבות של תופעת הגלובליזציה. פוקיאמה מצביע על יתרונות שמדינות כסין והודו זכו להם כתוצאה מגלובליזציה לעומת המשבר שבו נתונות  מדינות אפריקאיות שהגלובליזציה פסחה עליהן. אחת הסיבות להצלחת סין והודו הוא קיומו של מנגנון מדינתי רב עוצמה, מנגנונים מדינתיים שאינם קיימים בחלק ממדינות אפריקה. פוקיאמה יוצא נגד המלצתם המרקסיסטית הותיקה של הארדט ונגרי לפירוק המדינה. פוקיאמה מצטט את הסיסמה של הירוקים בגרמניה: "קידום ניתן להשגה לא באמצעות חלומות אוטופיסטיים אלא במסע ארוך של שיפור מוסדי".    

  ועוד בעניין גלובליזציה, Will Hutton אחד הפרשנים הכלכלים הבריטיים האינטילגנטיים ביותר, אנחנו צריכים להסתפק בהגיגים המופרכים של שטרסלר-פלוצקר וחקייניהם, סוקר שני ספרים על גלובליזציה, אחד בשבחי הגלובליזציה והאחר ביקורתי. הספר הראשון הוא של מרטין וולף, עורך כלכלי ב"פיננשל טיימס" והשני של דויד הלד, אחד החוקרים המרכזיים של גלובליזציה. בקרוב אכתוב כמה מילים על התזה המעניינת של הלד אודות הסדר הגלובלי הרצוי. 

בסוף השבוע ב"הארץ" סקירה של צפי סער על הויכוח בין הגישה הרב תרבותית לבין הגישה המעמדית בישראל. הויכוח הזה הוא תיאורטי ומופרך במידה רבה, כיוון שהדוברים המרכזיים של הגישה הרב תרבותית הם מהמובילים המרכזייים של מאבקים מעמדיים ומאבקים אחרים לצדק חברתי בעוד שאת חלק מאנשי הגישה המעמדית קשה לאתר במאבקים חברתיים, מעמדיים או אחרים, במיטב המסורת של יריביהם השנואים הפוסט מודרנסיטיים הם עסוקים בניתוח השיח הרב התרבותי, בניתוץ דחלילי קש פרי דמיונם, או בקידום סדר יום לאומי.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. אור דורון

    מה שמדאיג אותי לאחר שמיעת הרצאתה של ארנרייך הוא הדמיון המפליא הקיים בין התפיסה בישראל כיום- על תוצאותיה המיידיות- והתפיסה השמרנית או הניאו שמרנית,בארצות הברית ששורשיה בשנות ה70 וה 80 עם הפסקות קלות לתיקונים אך לא לשינויים בכיוון הכללי.
    אנחנו ידועים כמדינה "אקלקטית" – אוספים רעיונות מכל העולם ומתאימים אותם למדינתנו. התוצאות לא תמיד מעודדות,אם לדבר בלשון המעטה, כך קורה כיום עם האמונה החזקה של המובילים החברתיים כלכליים בממשל הישראלי האצים רצים לחקות את המתרחש בארצות הברית הגדולה, המוסרית , ה"דואגת" לענייה. לא מפתיע כי חלק נכבד (לא ידועים לי האחוזים) מן העוסקים הנחשבים בתחום העבודה הסוציאלית ואי השיוויון החברתי הם יהודים מבני עמנו. הדבר נובע בראש ובראשונה מתפיסות חברתיות מוטמעות היטב ביהדות הבאות לידי ביטוי מודרני לחלוטין בכתבי הרמב"ם, וכן בתפיסה של כל ישראל ערבים זה לזה הבאה לידי ביטוי בתרגומה האוניברסאלי אצל אותם מבני עמנו שהם הדוברים הראשיים נגד אי השיוויון המתרחב בארה"ב. אין להבין מדברי , חלילה שרק יהודים עוסקים בכך ורק להם איכפת – לא כך הדבר! אבל נשאלת השאלה, במדינת היהודים, מדוע לא שומעים את הקולות הללו במאבק נגד אי השיוויון, נגד ההפרטה למוות בעד הערבות ההדדית והגנת הדל והאביון?