מהי מלחמה צודקת? מהו כיבוש צודק?

יוסי דהאן

האם המלחמה בעירק צודקת? האם המלחמה באפגניסטן צודקת? האם הכיבוש הישראלי צודק? האם התערבות צבאית למען מטרות הומניטריות מוצדקת? הפילוסוף מייקל וולצר הוציא ספר חדש בשם "Arguing About War" הדן בשאלות אלה. הבחנה חשובה שקיימת מימי הפילוסוף אוגוסטינוס היא ההבחנה בין הצדקת המלחמה ומטרותיה (jus ad bellum)  לבין הצדקת ניהול המלחמה (jus in bello) . ניתן להצדיק יציאה של מדינה למלחמה מנימוקים של הגנה עצמית אולם עדיין להתנגד לאופן הבלתי מוסרי שבו מנהלת מדינה זו את מלחמתה, או ניתן שלא להצדיק את היציאה למלחמה ומטרותיה ועדיין להצדיק את אופן ניהול המלחמה.

וולצר מדגיש עתה מושג שלישי והוא הצדקת התנהגות המדינה וכוחותיה הצבאיים לאחר המלחמה (jus post bellum) למשל במצב של כיבוש עירק או כיבוש השטחים. וולצר סבור למשל שמלחמת ששת הימים הייתה מלחמה מוצדקת אולם סיפוח שטחים והקמת התנחלויות אינם ניתנים להצדקה מוסרית. הרדיו הציבורי האמריקאי (NPR) ערך ראיון ארוך עם וולצר המשיב גם לשאלות מאזינים. (ברדיו הציבורי שלנו אנחנו נצטרך להסתפק בינתיים בג`ודי מוזס ואמנון נדב). הראיון מתחיל בערך כעשר דקות לאחר התחלת מגזין החדשות.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. יוסי לוס

    לפני כמה חודשים הייתי בפריז ושם ראיתי סרט שעד כמה שאני יודע לא הגיע לארץ ולא הוקרן בארץ בשום מסגרת, גם לא מחתרתית. סרטו של ארול מוריס ושמו The Fog of War. כל הסרט כולו הוא ראיון עם מי שהיה שר ההגנה (או המלחמה?) של ארה"ב בזמן מלחמת וויטנאם – רוברט מקנמרה. לפני כן, בעת מלחמת העולם השניה מקנמרה היה סטטיסטיקאי בצבא ארה"ב, ולאחר מכן הוא כיהן כנשיא הבנק העולמי בין השנים 1967-1981. הסרט מטלטל ומרתק מכמה בחינות וראוי לסקירה וחקירה רצינית. המצלמה לא עוזבת את פניו של המרואיין אלא כדי להציג קטעי ארכיון.
    הסרט של מוריס נוגע בדיוק בנקודה שיוסי הצביע עליה. מלחמות שמוצדק לצאת אליהן אבל האופן שבו מנהלים אותן אינו מוצדק בעליל. קשה להצביע על מאבק אלים מוצדק יותר מאשר זה בגרמניה הנאצית. ובכל זאת, מקנמרה שהוא בעצמו מילא, לפי עדותו, תפקיד חשוב במכונת המלחמה האמריקאית בעת מלחמת העולם השניה, אומר במפורש: "אילו היינו מפסידים את המלחמה, כולנו היינו עומדים לדין כפושעי מלחמה… הוא [ככל הנראה הנשיא], הייתי אומר, ואני נהגנו כפושעי מלחמה."
    אחת העובדות שלא היתה ידועה לי מעולם לגבי מלחמת העולם השניה ומקנמרה העיד עליה בסרט היא שבמשך זמן ארוך במהלך המלחמה הרבה בטרם הוטלו פצצות האטום על מאות אלפי אזרחים יפנים, מטוסים אמריקאים הפציצו בפצצות שריפה ערים "בינוניות". מכיוון שבתים ביפן היו בנויים מעץ דק ונייר, הם נשרפו בקלות רבה והערים שהופצצו בפצצות השריפה הפכו במהירות הבזק למלכודת מוות. מאות אלפי אזרחים יפנים ואולי יותר נשרפו למוות במהלך המלחמה. כך העיד רוברט מקנמרה בעצמו. כאשר הוא פירט את שמות הערים שהופצצו הוא ציין את שמותיהם של ערים אמריקאיות בגודל מקביל כדי שהצופה המערבי יקבל קנה מידה של מידת ההרס המוחלט שהביאו המטוסים האמריקאים על אזרחים יפנים.
    הדיון שאת חלקו אפשר לקרוא בלינקים אלה, מוביל לויכוח בין היסטוריון לבמאי סרטי תעודה, מוביל לזירה של סמכות על ניסוח האמת ההיסטורית, אבל הוא גם נותן מושג על הסרט. יהיה ראוי אם מישהו ייקח את היוזמה להביא את הסרט הזה לארץ ולהקרין אותו.
    http://www.thenation.com/doc.mhtml?i=20031215&s=alterman
    http://www.thenation.com/doc.mhtml?i=20040126&s=exchange

    הנושא הזה דיכא את מצב רוחי ואני חייב להוסיף משהו חיובי. באותה עיר – פריז, הלכתי בערב אחר לקברט צפון אפריקאי. הכנסותיו של ערב זה הוקדשו כמו אירועי תרבות רבים אחרים שהתקיימו באותו שבוע בעיר לאגודה שמטפלת באוטיסטים שהיו בעצמם חלק מהקהל. היה זה שילוב בין מוזיקה צפון אפריקאית והופעות של לוליינים. אירוע מרהיב מאין כמוהו במחיר שווה לכל נפש. ליד הקופה בכניסה היה תלוי שלט קטן שפירט את האוכלוסיות שזכאיות להנחה במחיר הכניסה. אינני זוכר את כל הקטגוריות, אולם אני זוכר בוודאות אחת מהן כי היא היכתה אותי בתדהמה. "מבקשי עבודה", זוהי המילה הצרפתית ל"מובטלים". כן. מבקשי עבודה מקבלים הנחה בכניסה למופעי תרבות. אני מניח שאין צורך לפרט את הפער העמוק בין הנחות היסוד שמייצרות את היחס הישראלי למובטלים לבין היחס הצרפתי למבקשי עבודה. בת זוגי, מיכל, שהיתה אחראית להגעתי לפריז ולבילוי הן בסרט והן בקברט, הסבירה לי אז שמבקשי עבודה זכאים לכניסה חינם או להנחה בכניסה לכל המוזיאונים בעיר. אני מניח שיחס זה בתוקף גם אם מבקשי העבודה הם יהודים. בישראל, יחס זה אינו בתוקף, אפילו אם המובטלים הם יהודים. אולי מישהו שואל, למה זה חיובי בעיני? כי אני רואה אופציה ממשית אחרת. אני לא רק מדמיין אותה בחדרי לבי ובבועות חברתיות מצומצמות, אלא רואה מדינה שלמה שמתנהלת אחרת לגמרי מ"ההיגיון" האמריקאי-ישראלי. יש למה לשאוף. יש למה לקוות. יש מקום שממנו אפשר לקחת דוגמא. הרימו כוסית לחיי צרפת. אנטישמים? לא יותר מאחרים. גזענים? בטח לא יותר מהישראלים.