אתמול שלח היועץ המשפטי לממשלה מכתב ליו"ר ההסתדרות ובו הוא דורש מן ההסתדרות להפעיל את סמכותה כדי שעובדי הנמלים יחזרו לעבודה במלוא התפוקה, כפי שקבע בית הדין לעבודה. מה יותר פשוט וברור מזה, בית הדין החליט והעובדים צריכים לציית. רק מה יש לי כאן בעיה קטנה, היא נובעת מכך שאותו יועץ משפטי לא מגלה עניין מיוחד בעבריינות בחסות הממשלה. למשל, לא קראתי מכתב שלו לשר הפנים והאוצר שבו הוא מתרה בהם שהרשויות המקומיות והמועצות הדתיות אינם משלמות שכר ובכך פוגעות בשלטון החוק, בעצם לא בשלטון החוק אלא בחוק עצמו, חוק הגנת שכר. גם לא כל כך שמעתי את קולו כאשר עסקים רבים עוברים על החוק בהעסיקם עובדים בשבת ללא אישור. גם לא קראתי שום מכתב שלו למשרד התמ"ת העוסק באכיפת חוק שכר מינימום. כמו כן לא מצאתי בכתובים מכתבים שבהם יוצא היועץ חוצץ כנגד אפליה בשכר ושכירה לעבודה של קבוצות רבות באוכלוסיה.
גם אם איני יכול להצדיק את עובדי הנמלים, אני חש שהדרך בה פועלת המדינה היא כזאת שרק בעלי כח יכולים להתמודד עמה כיון שכל היתר הם כעפר הארץ בעיניה. אם אין לכם עוצמה מאיימת אין שום סיכוי שהתייחסו אליכם, גם לא היועץ המשפטי לממשלה.
כאנקדוטה, עשיתי חישוב קטן בנוגע לתעמולה של משרד האוצר ביחס לחיסכון שתביא המהפכה בנמלים. על פי ההודעה לעיתונות של המשרד נקבע שכל משפחה תחסוך 5000 שקל לשנה. בארץ יש בערך מיליון ושמונה מאות חמישים אלף משקי בית. נכפיל את שני המספרים ונקבל סכום של תשעה מיליארד ורבע שקלים
(1850000*5000=9250000000). חיסכון ניכר. הכנסות הנמלים בשנת 2002 לפי הדו"ח השנתי שלהם הייתה פחות משני מיליארד שקל וההוצאות כמיליארד וחצי שקל. נניח שלנמל לא יהיו הוצאות בכלל, אזי החיסכון יהיה מיליארד וחצי שקל בלבד ולא תשעה מיליארד, מאיפוא בדיוק יבוא ייתר הכסף? בואו נתייחס לשכרם של העובדים נניח שהשכר הממוצע הוא בערך 25000 שקל לחודש, הלוואי על כולם, בחישוב פשוט עלות השכר השנתית היא שש מאות שישים מליון שקל (25000*12*2200). בואו נשלם לכולם שכר מינימום אזי ההוצאה על שכר תקטן ל- לשמונים ושבעה מליון שקל, כך שנחסוך כ-חמש מאות שבעים מליון שקל. ניקח את מספר המשפחות ונחלק ביניהן את החיסכון נקבל 308 שקלים למשפחה כמעט זהה ל-5000 שקל אותם מפרסם האוצר. גם אם להפעיל את הנמלים לא יעלה דבר החיסכון למשפחה יהיה בערך 900 שקל. עוות נתונים וטיעונים מופרכים הפכו כבר מזמן לכלי של האוצר כדי לשכנע את הציבור במדיניותו הקלוקלת.
כדאי לנאמני שלטון החוק ולמומחי הכלכלה לבדוק את עצמם לפני ובעת שהם יוצאים בהצהרות המגנות התנהגותם של אחרים.
האם באירופה לא הופרטו/מופרטים נמלים?
אם אינני טועה ,רק לא מזמן הופרט בהולנד נמל התעופה.
אז אולי בכל זאת יש הגיון ותועלת בדבר?
להפרטה, כמו לכל דבר ולכל שיטה, יש צדדים חיוביים ושליליים, וכל מקרה צריך להישפט לגופו. הבעיה היא עם השימוש בהפרטה כמעין "תרופת פלא" לכל תחלואי הכלכלה. הדוגלים בהפרטה מעלים על נס את רעיון ביזור הכוח ואת התחרות הבריאה בין גורמים כלכליים שונים. הניסיון מראה שבפועל ההפרטה לא מפחיתה את ריכוז הכוח ולא יוצרת תחרות (ברוב המקרים). ממילא, אין הרבה אנשים, או ארגונים, שיכולים לקנות נמל, או אפילו חלק מנמל. התוצאה, בדרך-כלל, היא שהשליטה של המדינה, מוחלפת בשליטה של בעל-הון, שהוא בדרך-כלל גם מקורב לשלטון. במילים אחרות, ההבדל לא כל-כך גדול, אלא שגופים ממשלתיים חייבים לפחות בשקיפות, חופש מידע וביקורת מסודרת. בעל-הון מחויב לכל אלה הרבה פחות (אם בכלל).
בעיה אחרת היא הניסיון לשבור ארגוני עובדים באמצעות הפרטה. ארגוני עובדים הם מוקדי כוח, שמאזנים את כוחם של התעשיינים ובעלי ההון. במגזר הציבורי, הממשלתי, ארגוני העובדים עדיין בעלי השפעה. במגזר הפרטי הם רוסקו לגמרי. אמנם בארץ יש חוקי עבודה לא-רעים, אבל הם לא נאכפים. למעשה, בארץ, בכל מקום עבודה שבו אין ארגון עובדים, הזכויות הבסיסיות של העובדים אינן מובטחות (כולל הזכות הבסיסית לקבל משכורת!). העברת השליטה בנמלים, או בכל מתקן או משאב ציבורי אחר, לידיים פרטיות, אמור להחליש עוד יותר את ארגוני העובדים, ובכל מערער עוד יותר את הביטחון של מי שעובד בהם.
השאלה היא האם הכסף הגדול נמצא בחסכון בהוצאות התפעול , או שמא במקום אחר.
הטענה העקרית כנגד הנמלים היא חוסר יעילות שבאה לידי ביטוי בשרות גרוע ליבואנים וליצואנים,
זמני פריקה וטעינה ושאר דברים מהסוג הזה שמסרבלים,מסבכים ומכניסים גורמי אי וודאות לאנשי העסקים ופוגעים
בעסקיהם, ולפיכך , החסכון לציבור יבוא מהקטנת העלויות העקיפות שנוצרות במבנה הנוכחי,ולא מצימצום העלויות התפעוליות של הנמלים עצמם.
אחת הטענות המרכזיות הנטענות בעד הפרטה היא שחברות ממשלתיות אינן יעילות ולכן הן מפסידות ועל מנת להפוך אותן לרווחיות יש להפריטן. במקרה הנמלים הנתונים הכספיים מציגים תמונה שונה.
טענה נוספת המועלת ע"י שר האוצר היא העלות הכספית הגבוהה למשתמשים בשרותי הנמל. כאן מתעלם שר האוצר מהעובדה ששרותי הנמל בישראל הם מהנמוכים בעולם, מה עוד אם עלות השימוש נראית לשר האוצר גבוהה והוא דואג כל כך ליבואנים וליצואנים המשתמשים בשרותי הנמלים, יואיל שר האוצר לוותר על חצי מיליארד ש"ח ויוזיל את עלויות השימוש בשרותי הנמל.
כסף מבנק בארץ -רכישת מפעל בפרוטות-הורדת שכר עובדים-ייצור בעלויות נמוכות -רכישת נמל בפרוטות-הורדת שכר עובדי הנמל-ייצוא ימי-רווח בחו"ל –
הכסף מועבר לבנק ב…חו"ל.סוף.
סוף המעגל. וחסר ליולי עופר, נמל אחד או שניים.במעגל הזה
הרי אי תשלום הפנסיה התקציבית היה/הינו לדעתי עבירה על זכות הקניין. זה משול כמעט לכניסה לכיסו של הפנסיונר
מה ניתן לעשות? אין תביעה ייצוגית ?קובלנה? תביעה אישית נגד האחראים ?