יודע לא יודע

איציק ספורטא

רציתי לכתוב משהו על תקציב השנה הבאה, אבל חבל לי לבזבז אנרגיה בנושא בשלב זה כיון שעדיין לא פורסמה התוכנית הכלכלית בשלמותה. כמו שכבר נכתב פה לא אחת התוכנית החברתית הטובה ביותר של אבירי הכלכלה יכולה להסתכם במשפט "הכה את העני" ו"לטף את העשיר". כאשר התוכנית הכלכלית תתפרסם נבחן אותה לאור הגישה הזו.

השופט חשין צוטט כך: "איני יודע מה זו אפליה מתקנת".  קצת מפתיע ששופט בבית המשפט העליון יאמר משפט שכזה, אבל בהמשך הדיווח מתברר שהוא יודע גם יודע, ולא רק זאת אלא שיש לו גם עמדה ברורה בנושא. הוא הוסיף וטען שהוא מטיל ספק בצורך באפליה מתקנת לטובת נשים בישראל בימינו. בדברים אלה יש הבנה עמוקה שאולי בעבר כן היה צריך העדפה מתקנת אבל היום כבר לא צריך. בנוסף הוא גם מעודכן במה שקורה בארה"ב שם, לדבריו, בוחנים מחדש את ההעדפה לנשים במקומות עבודה. אני מבולבל האם הוא יודע או שאינו יודע, אי אפשר בעת ובעונה אחת לדעת ולא לדעת, לפחות בלוגיקה הפשוטה שאני מכיר.

 בארה"ב אחרי יותר משלושים שנה של העדפה מתקנת ומספר גדול של מחקרים בנושא סביר שייבחנו את הנושא. אבל אנחנו בישראל ויש לנו איזו יכולת פלאית לבחון תוצאות של מדיניות בלי לנקוט בה. לא רק זאת אנו כה בטוחים בצדקתנו עד כדי כך שביהירות אנו יכולים לטעון שבעצם אנחנו לא יודעים על מה מדובר. זה מזכיר לי כתבה בידיעות אחרונות כאשר טוני מוריסון זכתה בפרס נובל בספרות, שם נטען שבטוח לא מגיע לה הפרס כיון שהיא אפריקאית-אמריקאית, כי גם אם היה מגיע לה הפרס הוא לא היה מגיע לה. מכך אפשר לפחות להניח שהכותב היה מומחה בכתביה של הסופרת, אבל בלי בושה הוא טען שלא קרא אף אחת מהיצירות שלה. יפה לדעת שגם שופטים עליונים לוקים באותו אופן חשיבה.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. מתיתיהו שמואלוף

    הנה דיון מעניין על מוזיקה מזרחית (לא קשור לתגובה זו) –
    http://stagemag.co.il/Articles/184

    אוקיי תגובה לבלוג זה על 'אפלייה מתקנת'
    אני כותב כרגע עבודה על הניאו-ליברליזם הכלכלי חברתי בארה"ב בתקופתו של רייגן והשפעתו
    על השחורים.

    הנה כמה מילים שקשורים להתנערות של השמרנות הימנית האמריקאית מה-AFFIRMATIVE ACTION
    האפרו-אמריקאי בפרט וערכי השיוויון והצדק בכלל.

    הממשל של רייגן סירב לדבר עם המנהיגות של הקהילה השחורה ובעזרת ביצוע פעולות, מינויים לבית משפט העליון ופעולות של הקונגרס הוא ניסה בסיסטמטיות להפוך ניצחונות של האפרו-אמריקאים בשטחים של זכויות הצבעה וחקיקה נגד הפרדה, והתקדמויות בנושאים החברתיים-כלכליים. (Dawson, 1994 :214, Wolters, 1996:285-286 ) . התקפת הממשל של רייגן קיבלה חוסן אקדמי ואינטלקטואלי כשכלכנים כמו צ'אלרס מוריי (Charles Murray) ב-1984 ומויניהם (Moyniahm,1986) פרסמו עבודה סטטיסטית לתמוך בטיעונים שמדיניות רווחה של העבר נכשלה לעזור ליעדיה ואף החמירה את מצבם ופגעה בם. תוכניות לעוני הוא טען צריכים להיזנח.
    על מנת להתמודד עםם הבעיות שעמדו בפני אמריקה הממשל של רייגן הציע את התכנית הכלכלית שמכילה את המרכיבים הבאים:
    מצד אחד האינפלציה ירדה, בתקופת כלכלת ההיצע הרייגנאסטית, משיעור של 10.3% ב-1981 לשיעור של 3.6 ב-1987 ונוצרו כ-17 מיליון מקומות עבודה חדשים, הם יותר מכל השיעור באירופה באותה התקופה. אך מנהיגי השיוויון האזרחי השחורים הראו סטטיטיקה אחרת, ההכנסה הכללית של השחורים בארצות הברית ירדה ב-3.7 אחוז בתקופת רייגן. האבטלה בקרב השחורים אחרי 1984 עלתה (Wolters, 1996:289-290). משום ששחורים יותר מרוכזים בקרב האוכלוסייה מעוטת-האמצעים, מאשר הלבנים, ההעמקה של אי השיוויון בין העשירים לעניים מביאה אותנו לחשוב שאי-השיוויון הגזעי גדל יותר באותה התקופה וכעובדה זה מה שקרה בתקופה הנתונה. מ-1980 ל-1984, ההכנסות של משפחות ירדה בצורה אבסולוטית גם לעשירים שחורים וגם לעניים שחורים וירדה גם יחסית להכנסות של המשפחות הלבנות (Shulman, 1984).

    Walters Raymonds. Right Turn: William Bradford Reynolds, the Reagan Administration, and Black Civil Rights, New Jersey: Transaction Publishers, 1996.

    Shulman, Steven. Competition Racial Discrimination: The Employment Effects of Reagan’s Labor Market Policies, Union for Racial Political Economies. Volume 16, number 4, winter 1984.

  2. אור דורון

    שלום מתיתיהו
    נדמה לי מהדברים המעטים אך המעלפים( זו לא שגיאת כתיב) שהבאת בקטע יש מקום לאנלוגיה על הניאו ליברליזם של נתניהו. אצלו חזות הכל היא יצירת מקומות העבודה אך ראה זה פלא … זה אינו מתכון מנצח לשיפור המצב החברתי ! ההיפך הוא הנכון.
    ועולם כמנהגו ינהג – העשירים יתעשרו העניים ירויחו פחות ופחות עד מתי? (ראה מקרה הסוס שהפחיתו את כמות השעורה שקיבל והסוף ידוע) זהו סוף ידוע מתחילה.
    יישר כוח ואשמח לקרוא את המאמר כולו.