למעסיקים הידד

איציק ספורטא

במאמר ב"ידיעות" מציע גדעון עשת לאוצר לזנוח את תוכניתו לייצר כאילו תחרות בין הנמלים, כיון שתחרות לא תהיה, המחירים לא ירדו וכל המאבק הוא כדי להציל את כבוד האוצר. כמו שנאמר במקומות אחרים נראה שכל המהלך נועד לשבור את איגודי העובדים. עשת אינו מבין למה התעשיינים תומכים באותה תוכנית.~

אני רוצה להתייחס לעמדת המעסיקים הגורסת ששביתת הנמלים גורמת לנזקים כלכליים שבעטיים יאלצו מפעלים להיסגר. כדי להמחיש זאת הם מפגינים עם עובדים במפעליהם המשתכרים מה שקרוי שכר מינימום פלוס. על פי זה אפשר להניח שמאז קום המדינה לא נסגר אף מפעל על ידי תעשיינים בגלל שיקולים משיקולים שונים, בעיקר שיקולים של רווח. כיון שמפעלים נסגרים השכם והערב נראה שלא על סגירת מפעלים הם מתרעמים אלא על סיבת הסגירה. סגירת מפעל כתוצאה מרצונם של תעשיינים להרוויח יותר היא סגירה לגיטימית, לא כך הדבר אם סיבת הסגירה (אם בכלל) היא תולדה של מאבק עובדים, ולא משנה איזה מאבק. כידוע אותם תעשיינים לא פעם מאיימים בסגירת מפעלים אם הממשלה לא תסבסד את מפעליהם. דוגמה מעניינת  קשורה למפעל "כיתן" דימונה.

אתמול נעצר לחקירה מנכ"לה אותו אחד שבתוכנית "בולדוג" טען שאין באפשרות המפעל לעבור לסולר פחות מזהם כי אז יאלץ לסגור את המפעל, רק אחרי לחץ הסכים המנכ"ל להחליף את הסולר שבו הוא משתמש לסולר דל גופרית שמזהם פחות. חברת האם של כיתן, אי.די.בי, מנסה למכור את המפעל אבל כיון שמוצע מחיר נמוך מידי לטעמה היא אינה מוכרת אותו בינתיים. אם המפעל יימכר יש חשש שהיצור יועבר לחו"ל והמפעל ייסגר. אם העובדים היו בראש דאגתה של החברה סביר שלא היו מעלים על הדעת לעשות זאת. כך שהעובדים בעצם מעניינים אותם פחות משלג דאשתקד.  

אותם עובדים מפגינים משתכרים שכר נמוך, שאינו מאפשר לטעמי חיים בכבוד, אולי מישהו שכח אבל את השכר הזה משלמים אותם מעסיקים. שחלקם מעבירים מפעלים למקום בו השכר נמוך יותר כדבר שבשגרה. כל הזמן גם לוחצים המעסיקים על הממשלה להוריד את עלות העבודה וכמעט תמיד הצלחתם רבה. בתוכנית הכלכלית של השנה הבאה מדובר על הפחתה של 1.5% בתשלומי הביטוח הלאומי שעלותה למשק יותר מחמישה מיליארד שקל. כמו כן ישנה תוכנית רב שנתית של הפחתת מס החברות באחוז בשנה. מס החברות שהיה 60% בשנות השמונים ירד ל-36% וכעת ירד ל- בשנים הקרובות 30%.

נושא חשוב אחר שאי אפשר להתעלם ממנו הוא הפרת הצו, על פי הדיווחים בתקשורת,  של בית הדין לעבודה על ידי עובדי הנמלים. תמיד כשאני מלמד בנושא אני טוען שיחסי עבודה, ומקומו של המשפט בהם אינו דומה לדין בבתי משפט אחרים לפחות בשני תחומים. האחד, יחסי עבודה בחלקם הגדול הם קיבוציים. והשני, אלו יחסים מתמשכים. שני אלו מכתיבים ניהול יחסי עבודה תוך משא ומתן מתמיד. כאשר צד אחד, במקרה זה הממשלה, מנסה לכפות את דעתו והצד השני אינו מקיים צווים של בית משפט המערכת נכנסת למצב שפוגע הן ביחסי העבודה והן מה שקרוי שלטון החוק. אפשר לכפות על העובדים לבוא לעבודה אבל אי אפשר לכפות עליהם לעבוד במלוא התפוקה וזאת אחת התוצאות של מהלכים חד צדדיים ביחסי עבודה.

גם אם איני מסכים להפרת צווים של בתי משפט איני יכול שלא לראות באותה עת את חדלונה של המדינה באכיפת חוקי העבודה. האם כולם מקבלים שכר מינימום? האם כל העובדים בשבת עושים זאת על פי חוק? האם עובדי הרשויות והמועצות הדתיות לא מקבלים שכר על פי איזה חוק שלא שמעתי עליו? אבירי שלטון החוק, ביניהם היועץ המשפטי, הממשלה והתעשיינים, צריכים לקחת זאת בחשבון.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. דויד

    האם המעסיקים לא תורמים שום דבר לכלכלת ישראל? הם רק הרעים בסיפור הזה?

  2. דרור

    המעסיקים לא עושים טובה לאף אחד בכך שהם מקימים מפעלים. הם (ברובם) אזרחי המדינה, ואני מניח שהם רוצים בטובת החברה הישראלית כמו כל אזרח. הם מתפרנסים היטב מהמפעלים ומהעסקים שהם מנהלים, וטוב שכך. עם זאת, העובדה שהם משלמים שכר מינימום (במקרה הטוב) ואינם מהססים לסגור מפעלים מעידה שפרנסת העובדים השכירים אינה בראש מעייניהם.