מנפץ מיתוס ההתבכיינות

יוסי דהאן

לפני מספר ימים כתב כאן גיא אבוטבול על ראיון עם דר` גור אלרואי בעקבות צאת ספרו "אימיגרנטים" (28.7.2004).

כפי שכותב גיא "הספר מתאר קבוצה די גדולה מאנשי העלייה השניה ש"נשכחה". מדובר ב-כשלושים וחמישה אלף איש מתוך 36-37 אלף איש שהגיעו בסך הכל לארץ במהלך העלייה השניה. קבוצה זו, לטענתו של אלרואי, הגיעה ממזרח אירופה בעיקר בשל מניעים כלכליים ולא אידיאולוגים, בניגוד לשאר 1500 ה"חלוצים" הנותרים. קבוצה זו שהתאפיינה במאפייני תעסוקה והשכלה דלים, הצמיחה גם תופעות כגון סחר בנשים – העברתן של נשים ממזרח אירופה לבתי זונות ביפו, בבואינוס איירס, ליברפול ומקומות נוספים". ~

גיא כתב כי קשה היה למראיין דב אלבוים לחלץ אמירה ביקורתית מפיו של אלרואי על המיתוס הציוני של העלייה השנייה.

אולם לגור אלרואי יש לעומת זאת כמה אמירות ישירות, נחרצות וביקורתיות לומר על תושבי עיירות הפיתוח, בעיקר כשהוא משווה אותם לענקים החלוצים שהגיעו לפני כמאה שנה לעמק הירדן.  וכך כותב אלרואי הבוקר במאמר  ב Y-net :

"ואולם סיפור הצלחתו של עמק הירדן נעוץ בראש ובראשונה בסוג האנשים שהגיעו לשם. בניגוד לתושבי עיירות הפיתוח, החלוצים מעולם לא חשבו שהיישוב, ואחר-כך מדינת ישראל, צריך לספק להם פרנסה ולתמוך בהם. הם פשוט יצרו לעצם מקורות קיום יש מאין. לעתים הצליחו יותר ולעתים פחות, אבל מעולם לא חשבו שמישהו צריך לדאוג להם ולספק את צורכיהם.

אין ספק שלוּ היו מתיישבי העמק מגיעים לפני מאה שנים לדרום ארץ ישראל, ותושבי עיירות הפיתוח היו מתיישבים בשנות החמישים בעמק הירדן, היה דרום הארץ כיום אזור פורח ומשגשג ועמק הירדן מדבר צחיח שבלבו אגם. כאן נעוץ ההבדל בין חלוצי העלייה השנייה לבין תושביהן הוותיקים של עיירות הפיתוח. החלוצים באו מתוך אידיאולוגיה ציונית והכרה לאומית בעוד שרוב תושבי עיירות הפיתוח היו חסרי כל תודעה ציונית. המוטיבציה והחזון שאפיינו את ראשית ההתיישבות התחלפו במרירות ובכעס כלפי מפלגת השלטון, שכביכול "דפקה" אותם".

ולאלרואי יש גם כמה עצות מעשיות להשיא לתושבי עיירות הפיתוח, עצות שיסייעו להם לצאת מן המצב בו הם נמצאים. ראשית קובע אלרואי:

" על תושבי עיירות הפיתוח – בצפון ובדרום – לעשות שלושה דברים מידיים לשינוי מצבם. בשלב הראשון לחדול מההתבכיינות הבלתי פוסקת. הקסאמים שנופלים על שדרות מדי יום הם כאין וכאפס מול המתאבדים שהתפוצצו באוטובוסים ובמסעדות הומות אדם בתל-אביב, בחיפה ובירושלים. בימים אלה כל הארץ חזית, גם שדרות."

לא קראתי את "אימיגרנטים" אבל אני מקווה שהוא מבוסס על תשתית מוצקה יותר מבליל הדיעות הקדומות הבורות והאטימות שמציג ההסטוריון אלרואי במאמר הזה.

כנראה שיעניין אותך גם: