קשיים בהבנת הנקרא

לפעמים אני מתקשה בהבנת הנקרא. בעיתון "הארץ" מ30.7.2004- קראתי כי ראש הממשלה הנחה את האוצר להתאים את תקציב המדינה הקרוב, בין השאר, לעידוד התעסוקה בישראל. ואכן, ימים ספורים לפני כן קראתי באותו עיתון כי המגזר הציבורי הגדיל את מספר מועסקיו מינואר עד אפריל ב0.6%-. טוב? לכאורה טוב. אבל אז נזכרתי באיש הרזה (הסקטור העסקי) הנושא על כתפיו את האיש השמן (הסקטור הציבורי) ואת זה אמר שר האוצר, שהבטיח לצמצם את מספר העובדים במגזר הציבורי. אז זה לא כל כך טוב.

באותו עיתון ובאותו יום קראתי כי במשרד האוצר מציעים, כחלק מהצעותיהם לתקציב ,2005 להמשיך ולצמצם את מספר העובדים הזרים כדי להגדיל את התעסוקה בקרב הישראלים. יעשו זאת באמצעות הבטחת זכויות סוציאליות לעובדים הזרים והיטל של 8% על מעסיקיהם ומנהלת ההגירה תמשיך ותגרש עובדים לא חוקיים. טוב – לא?  לכאורה טוב. אלא מה? באותו עיתון ובאותו יום מה אני קוראת?  את הכותרת הבאה: "בחסות המדינה: עובדים זרים מטורקיה". מסתבר שהמדינה חתמה על הסכם שעל פיו טורקיה תשלח לישראל 800 פועלים שיעבדו בבניין והכסף שירוויחו יקוזז ממחויבותה של ישראל לרכוש סחורות בטורקיה כדי לזכות בחוזה להשבחת טנקים. העיסקה בוצעה ב 2003 , ולפי תביעה המתבררת עתה ושהוגשה על ידי קו לעובד, תנאי ההעסקה באמצעות חברת תיווך לכוח אדם טורקית היו מחפירים. ומידע אישי: עובדים זרים לא חוקיים מבלים את ימיהם בתנאי מעצר, ובמקומם מובאים ארצה עובדים זרים נוספים – כי זה משתלם לחברות כוח האדם וכי זו עיסקה גלובלית שמגלגלת מיליארדים ולמדינה ממש לא איכפת.

עו"ד יהודית קנולר עורכת את כתב העת לענייני עבודה "נטו+"