למה הוא מתכוון כשהוא אומר "חיזוק חברתי"

סליחה על חוסר הבהירות. באשר להעברת המיליארדים לעשירונים העליונים, מדובר בהפחתות מס שרובן זורמות אליהם. מאז תחילת הרפורמה במס זה הסכום שהועבר ויועבר לשכבות אלה כהפחתות מיסים שונים. יש גם הפחתות אחרות שיש לתמוך בהן כגון הפחתת מס ערך מוסף או הורדת נטל למרויחי שכר נמוך, אולם רוב ההנחות במס מוזרמות כאמור לעשירונים העליונים. המספר הוא חיבור של ההפחתות כפי שהן מוצגות בתכנית.
באשר לעובדי חברות כוח אדם, קיים חוק "העסקת עובדים באמצעות קבלני כוח אדם" משנת 1996 שתוקן בשנת 2000 התיקון נועד לגרום לכך שלא ניתן יהיה להעסיק עובדים באמצעות קבלנים למעלה מתשעה חודשים. תכנית האוצר היא להאריך בחזרה את התקופה לשלש שנים. כמו כן החוק קבע השוואת תנאים של עובדי חברות כוח אדם לעובדים רגילים החל מהיום הראשון, גם את זה האוצר מנסה לבטל על ידי יצירת אפשרות לחתום על הסכמים קיבוציים שלא באמצעות ארגוני עובדים. אני מקווה שזה מבהיר את התמונה.

התקציב המוצע הוא דוגמה מבישה של עליבות וחרפה: חברתית, כלכלית, מקצועית.

בספר התקציב 150 עמודים. מתוכם מוקדשים 2 עמודים (1.33%) ל-"סדר עדיפויות – חיזוק חברתי". הסעיפים המוקדשים ל-"חיזוק חברתי" מסתכמים ב-900 מיליון ש"ח מתוך 267 מיליארד (0.3%). לזה קוראים שינוי סדר עדיפויות.

ל-"ייעול המגזר הציבורי" מוקדשים 51 עמודים. כדוגמה לאיכות הדיון בחרתי בפרק על "שינויים במבנה הארגוני של משטרת ישראל". אין במסמך שום מדד ביצועים: מה קרה בתחום תאונות הדרכים? מה קרה בתחום הפשיעה?
אין במסמך שום ניתוח של עלות מול תועלת: האם ייתכן שהגדלת התקציב בסעיף מסויים תביא להגדלת הכנסות הממשלה? (לפי האיחוד האירופי – שעור התשואה הממוצע של מאבק בתאונות הדרכים הוא 500%-http://partnet.vtt.fi/rosebud/).
ההנחות העומדות בבסיס התקציב אינן מוצגות כלל:
אין מדדים חברתיים (מדדי אי שויון, רמת חיים, שיעור אבטלה ועומקה, רמת השכלה, בעיות סמים, זיהום אויר, מים וקרקע, איכות חיים וכו')
אין הסבר מדוע חייבים לקצץ את המגזר הציבורי (אולי להיפך?)
אין הסבר מדוע לא ניתן להגדיל את מסגרת התקציב (בהחלט ניתן, ואפילו כדאי לפי כל נקודת מבט)
אין התיחסות לעובדה ש-"הגמשת שוק העבודה" מהווה בעצם הורדה חריפה של השכר והורדת חלק ניכר של האוכלוסיה אל מתחת לקו העוני.

אין בתקציב שום יעדים: הורדת מספר ההרוגים בתאונות דרכים בשיעור כלשהו. הורדת זיהום האויר והמים בשיעור כלשהו. העלאת השכר הממוצע של עובדים בעשירונים התחתונים בשיעור כלשהו.
אין שום תחזית ראויה לשמה של השפעת קיצוץ התקציב על עניין כלשהו (פרט לגודל התקציב).
דוגמה להגיון התקציב: (עמוד 93): "נוכח היקף פעילותה של משטרת ישראל מחד, הדוחק במשאביה והצורך בהתייעלות בהתאם, מוצע להגדיל את מספר חיילי החובה המוצכים במשטרה…").
הדוחק במשאבים הוא פרי דרישת האוצר, בגלל דבקות ב-"עיקרון המקודש" של קיצוץ בתקציבים. היקף הפעילות מוצג כנתון, ולא כנגזרת של המצב בתחומים עליהם מופקדת המשטרה (כאמור, אין רמז למדדי ביצוע). הרעיון של הגדלת מספר חיילי החובה מבליע את ההנחה ששוטר איננו בעל מקצוע, אלא קולב למדים. לכן ניתן להעביר קולבים מצה"ל למשטרה. לפי אותו הגיון ניתן לקצץ את מספר הפקידים באגף התקציבים באוצר ולהציב במקומם חיילי חובה.

מסמך התקציב הוא עלבון לאינטלגנציה ולכבוד האדם.
לו אני חבר כנסת או שר בממשלה הייתי דוחה אותו על הסף ומחזיר אותו עם ציון 4 לכותביו.
הייתי שולח את כל המעורבים בו, כולל השר, להשתלמות של לפחות 4 שנים וממנה אחרים תחתם עד שיעברו אלה את ההשתלמות בהצלחה.

ביטול הפטור ממס חל על כספים שהעובד והמעביד מפרישים לקרנות ההשתלמות, עד עתה היה פטור ממס והאוצר רוצה לבטל אותו למי שמשתכר מעל 7000 שקלים.