למה הוא מתכוון כשהוא אומר "חיזוק חברתי"

יוסי דהאן

בשנה שעברה זה כונה "חיזוק השכבות החלשות", השנה זה מכונה "חיזוק חברתי" ג`ורג` אורוול מסמיק בקברו לנוכח שכלול ה"Newspeak" הביביאני. "שחור" הוא "לבן" ו"שקר" הוא "אמת" ו"המכונית השקועה בבוץ" מליאה בבעלי הון שמובטלים, שכירים ושאר מאכלסי העשירונים הנמוכים דוחפים.

פתחתי את המסמך "התכנית הכלכלית לשנת 2005" באתר של משרד האוצר כדי לעמוד על משמעותו של הביטוי  "חיזוק חברתי". ומעיון ראשוני התברר לי שעל מנת לחזק את החברה יועברו מתחילת הרפורמה ועד לסוף שנת תקציב 2005, 8.7 מיליארד שקל בהטבות מס לבעלי הון ובעלי הכנסות גבוהות, אלה שהשר מכנה אותם "איש הרזה", במסמך הם זוכים לדימוי המוטוריסטי "מנוע הצמיחה". אלה שנושאים על גבם אותנו – "האיש השמן" הסובל מעודף משקל.

המשכתי לדפדף, ואל יהיה הדבר קל בעיניכם כל קריאת עמוד כרוכה בסבל וייסורים קשים מנשוא, והגעתי לעמוד 28 בספר התכנית.~

תחת הכותרת האורווליאנית "שיפור הגמישות בשוק העבודה" מוצע לתקן את סעיף 12א בחוק העסקה באמצעות קבלני כוח אדם, תיקון שמשמעותו שעובדי קבלן כוח אדם  יועסקו שלש שנים ולא תשעה חודשים באמצעות אותם קבלנים. והנימוק בדברי ההסבר "צעד זה של הפיכת עובדי חברות כוח אדם לעובדים קבועים מביא לביטול ענף כוח האדם הזמני במשק ומבטל את היתרונות הכלכליים שבהעסקת עובדים באמצעות קבלני כוח אדם". יתרונות למי? ישאל השואל, ל"חיזוק החברתי" יענה הקוסם. מעמד ה"ראיסים" במדינת ישראל מעולם היה טוב יותר.

על מנת להגדיל את גמישות ההון של המעסיקים ושל אוריאל לין מוצע גם לתקן את סעיף 13 לחוק העסקת עובדים באמצעות קבלני כוח אדם, הסעיף עוסק בהשוואת תנאים של עובדי קבלן כוח אדם לעובדי המעסיק החל מן היום הראשון, אלא אם נקבעו תנאי העסקתם בהסכם קיבוצי כללי שהורחב בצו הרחבה. האוצר רוצה לתקן גם את הסעיף הזה ולפגוע בזכויות העובדים. קראו היטב את ההסבר הנפלא בציטוט הבא – "הסעיף האמור מביא להתערבות בשוק העבודה ופוגע באפשרות העומדת בפני השוק להתכנס לשווי משקל של ביקוש והיצע, שיווי המשקף הן את העדפות העובדים והן את העדפות המעסיקים". על פי ההסבר הזה ההסדר הזה כופה על עובדים המעוניינים לזכות במעמד של עובדי חברות כוח אדם ולעבוד בשכר נמוך במיוחד וללא זכויות סוציאליות מלממש את העדפותיהם. ביבי "אין מי שדואג לחלשים כמוני" עומד על משמר חופש הבחירה של עובדי קבלן. מאות שנים של מאבקים חברתיים ודורות של התפתחות במשפט העבודה הופרכו באבחה אוצרית שקרית אחת. 

כיוון שבאוצר היתה הרגשה ש"החיזוק החברתי" רופף משהו הוחלט גם להוריד את דמי הביטוח שמשלמים המעסיקים למוסד לביטוח לאומי באחוז וחצי בסך הכל, חצי אחוז בשנה הקרובה. וכיוון שהעובדים הם לא רק בטלנים אלא גם רשלנים וכתוצאה מכך הם נפגעים בתאונות עבודה, הם כנראה משליכים את עצמם בכוונה תחילה אל תוך הלהבים של מכונות הייצור, הוחלט גם לבטל את המענק לנפגעי תאונות עבודה.

בפעם הבאה נרד לשורשיו של "החיזוק החברתי" בחינוך. 

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. טלי

    חיכיתי לקרא את תגובתכם על תכנית הקסמים החדשה אבל נותרתי מבולבלת לנוכח הפעלולים המילוליים של משרד האוצר, ואשמח אם תוכל להסביר קצת יותר את פשר הסעיפים הראשונים אליהם אתה מתייחס.

    ומה באשר ל"ביטול הפטור ממס"? מה הוא זומם שם?

  2. יוסי דהאן

    סליחה על חוסר הבהירות. באשר להעברת המיליארדים לעשירונים העליונים, מדובר בהפחתות מס שרובן זורמות אליהם. מאז תחילת הרפורמה במס זה הסכום שהועבר ויועבר לשכבות אלה כהפחתות מיסים שונים. יש גם הפחתות אחרות שיש לתמוך בהן כגון הפחתת מס ערך מוסף או הורדת נטל למרויחי שכר נמוך, אולם רוב ההנחות במס מוזרמות כאמור לעשירונים העליונים. המספר הוא חיבור של ההפחתות כפי שהן מוצגות בתכנית.
    באשר לעובדי חברות כוח אדם, קיים חוק "העסקת עובדים באמצעות קבלני כוח אדם" משנת 1996 שתוקן בשנת 2000 התיקון נועד לגרום לכך שלא ניתן יהיה להעסיק עובדים באמצעות קבלנים למעלה מתשעה חודשים. תכנית האוצר היא להאריך בחזרה את התקופה לשלש שנים. כמו כן החוק קבע השוואת תנאים של עובדי חברות כוח אדם לעובדים רגילים החל מהיום הראשון, גם את זה האוצר מנסה לבטל על ידי יצירת אפשרות לחתום על הסכמים קיבוציים שלא באמצעות ארגוני עובדים. אני מקווה שזה מבהיר את התמונה.

  3. מתיתיהו שמואלוף

    האם נתניהו לא בעצם קונה את קהל בוחריו העתידי ?

  4. רון גולדרינג

    התקציב המוצע הוא דוגמה מבישה של עליבות וחרפה: חברתית, כלכלית, מקצועית.

    בספר התקציב 150 עמודים. מתוכם מוקדשים 2 עמודים (1.33%) ל-"סדר עדיפויות – חיזוק חברתי". הסעיפים המוקדשים ל-"חיזוק חברתי" מסתכמים ב-900 מיליון ש"ח מתוך 267 מיליארד (0.3%). לזה קוראים שינוי סדר עדיפויות.

    ל-"ייעול המגזר הציבורי" מוקדשים 51 עמודים. כדוגמה לאיכות הדיון בחרתי בפרק על "שינויים במבנה הארגוני של משטרת ישראל". אין במסמך שום מדד ביצועים: מה קרה בתחום תאונות הדרכים? מה קרה בתחום הפשיעה?
    אין במסמך שום ניתוח של עלות מול תועלת: האם ייתכן שהגדלת התקציב בסעיף מסויים תביא להגדלת הכנסות הממשלה? (לפי האיחוד האירופי – שעור התשואה הממוצע של מאבק בתאונות הדרכים הוא 500%-http://partnet.vtt.fi/rosebud/).
    ההנחות העומדות בבסיס התקציב אינן מוצגות כלל:
    אין מדדים חברתיים (מדדי אי שויון, רמת חיים, שיעור אבטלה ועומקה, רמת השכלה, בעיות סמים, זיהום אויר, מים וקרקע, איכות חיים וכו')
    אין הסבר מדוע חייבים לקצץ את המגזר הציבורי (אולי להיפך?)
    אין הסבר מדוע לא ניתן להגדיל את מסגרת התקציב (בהחלט ניתן, ואפילו כדאי לפי כל נקודת מבט)
    אין התיחסות לעובדה ש-"הגמשת שוק העבודה" מהווה בעצם הורדה חריפה של השכר והורדת חלק ניכר של האוכלוסיה אל מתחת לקו העוני.

    אין בתקציב שום יעדים: הורדת מספר ההרוגים בתאונות דרכים בשיעור כלשהו. הורדת זיהום האויר והמים בשיעור כלשהו. העלאת השכר הממוצע של עובדים בעשירונים התחתונים בשיעור כלשהו.
    אין שום תחזית ראויה לשמה של השפעת קיצוץ התקציב על עניין כלשהו (פרט לגודל התקציב).
    דוגמה להגיון התקציב: (עמוד 93): "נוכח היקף פעילותה של משטרת ישראל מחד, הדוחק במשאביה והצורך בהתייעלות בהתאם, מוצע להגדיל את מספר חיילי החובה המוצכים במשטרה…").
    הדוחק במשאבים הוא פרי דרישת האוצר, בגלל דבקות ב-"עיקרון המקודש" של קיצוץ בתקציבים. היקף הפעילות מוצג כנתון, ולא כנגזרת של המצב בתחומים עליהם מופקדת המשטרה (כאמור, אין רמז למדדי ביצוע). הרעיון של הגדלת מספר חיילי החובה מבליע את ההנחה ששוטר איננו בעל מקצוע, אלא קולב למדים. לכן ניתן להעביר קולבים מצה"ל למשטרה. לפי אותו הגיון ניתן לקצץ את מספר הפקידים באגף התקציבים באוצר ולהציב במקומם חיילי חובה.

    מסמך התקציב הוא עלבון לאינטלגנציה ולכבוד האדם.
    לו אני חבר כנסת או שר בממשלה הייתי דוחה אותו על הסף ומחזיר אותו עם ציון 4 לכותביו.
    הייתי שולח את כל המעורבים בו, כולל השר, להשתלמות של לפחות 4 שנים וממנה אחרים תחתם עד שיעברו אלה את ההשתלמות בהצלחה.

  5. טלי

    אבל מה לגבי ביטול הפטור ממס?
    אני מקווה שהכוונה לא לביטול הפטור ממס הכנסה למשכורת שמתחת למינימום….

  6. יוסי דהאן

    ביטול הפטור ממס חל על כספים שהעובד והמעביד מפרישים לקרנות ההשתלמות, עד עתה היה פטור ממס והאוצר רוצה לבטל אותו למי שמשתכר מעל 7000 שקלים.

  7. יצחק

    עובדי כח-אדם, "עבדי שנות האלפיים" אינם נדפקים רק בתקציב זה ואין זה מעלה ומוריד אם תחום העסקתם הוא 9 חודשיים או 3 שנים. כל עוד משרדי ממשלה ומוסדות ציבוריים מעדיפים לקחת עובדי קבלן ובעסקאות סיבוביות העובדים מקבלים שכר מינימום ללא זכויות סוציאליות. כאשר המעסיק מקבל את כל זכויותהם מן המוסד הרישמי ואת ההפרשים הוא משלשל לכיסו. ובסופו של דבר לפני תום תקופת העסקתו העובד מפוטר כדי שלא יקבל קביעות. הרי כל השינוי הקוסמטי בתקציב לא משפיע