האיור לימי הקיץ של נולי עומר
קשה שלא לשים לב לאיור של מאיירת בשם נולי עומר המעטר את שער "עכבר העיר" השבוע. ~
"בבון" מזרחי מטריד בחורה ורודת עור הקוראת להנאתה ספר המספר על נוכחות מעיקה של מטריד.
על מנת להבטיח שהקוראים לא יתבלבלו חלילה בזהותו האתנית של המטריד, עורו כהה, גופו שעיר לחלוטין, ואותיות "חי", ענקיות, שלא ברור ממה הן עשויות, מתנוססות להן במרכז חזהו. גבותיו העבותות תפורות זו לזו ואצבעות ידו השמאלית משחקות באשכיו כשהוא מביט באשה התמה במבט מטורף
.
ה"בבון" מלבד היותו מטריד הוא גם בור פרימיטיבי ועילג. "אר יו טוריסט"? שואל האנס האוויל את האשה המבוהלת ורודת הירכיים והזרועות ש"לפתע, חשה מוטרדת. נוכחות מעיקה התנחלה בקרבתה. היא הצמידה ברכיה זו לזו ואחזה בספר בחוזקה".
בפרשנות נדיבה במיוחד ניתן להניח שנולי עומר התכוונה לאייר את הנושא הטרדות נשים על ידי גברים בים, בעוורונה וחוסר מודעותה היא יצרה איור רע, מכוער, נמוך ודוחה.
נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!
תודה רבה.
סבירה יותר תהיה שהגב' עומר מאיירת את הראייה הסטריאוטיפית של קבוצות שונות בחברה הישראלית: גם הבחורה והתגובה שלה לפנייה אליה הן קריקטורות. האיור מבטא את חוסר היכולת של אדם מקבוצה אחת לראות בכלל את המציאות, בגלל ההשלכות שאנחנו מבצעים על בן-הקבוצה האחרת. איך בכלל אפשר להחמיץ את הלגלוג על תגובת הבחורה?
נולי עומר היתה נשואה לשחקן שאול מזרחי (המ"פ בשתי אצבעות מצידון). שאול חביבנו נעצר לפני כמה שנים במהלך חזרות להצגה בתיאטרון הלאומי, בגין הטרדת שחקנית אחרת ותקיפתה הפיזית.
יעני, כל אדם קרוב אצל עצמו.
ועוד קטנה על נולי עומר. הגברת עשתה קריירה משידרוג תרבות הסתאאאאם הישראלית. בהצגה שהריצה עם חברתה דבי בשם "כזה, כאילו" בשנות ה-90.
קשה להגיב בלי לראות את האיור המדובר, אני מופתע שהטקסט מפורסם ללא האיור.
אם המאפיין היחיד של אותו המטריד היה צבע עורו אז ללא ספק הייתה כאן גיזענות. מאידך על פי התיאורים שלך אני מבין שהדמות היא בעלת מאפיינים שאינם קשורים לשיוך גיזעי כמו ענידת תכשיטים גסים או תנועות גוף גסות, תכונתו המאפיינות גברים מסויימים במזרח ובמערב. מיותר להתעלם מקיומם של טיפוסים כאלה מאחר ואנחנו רואים אותם יום יום ברחוב, הם באים בצבעים וגזעים שונים ומשונים. זכותה של המאיירת להצביע על כך.
מצורפת לקטע שלך תגובתו של דוד שהיא בעיניי נמוכה בהרבה מאיור זה או אחר אז מה לך כי תלין על אחרים? חבל שכל דיון מהותי מוביל לתקיפה "צהובה" נגד היוצר.
הסטריאוטיפ של המזרחי כיצור מגעיל ודוחה מופיע שוב ושוב בכל מני מדיה. לאחרונה צפיתי עם ביתי בתכנית טלוויזיה לילדים בה הטיפוס היחיד שייצג את הרע היה בעל מבטא מזרחי וזהות כהה.
כבר דובר על כך רבות בתקשורת
שלום יוסי ,
כתבת שכדי שזהותו האתנית של המטריד תהיה ברורה "עורו כהה,גופו שעיר לחלוטין, ואותיות "חי", ענקיות, שלא ברור ממה הן עשויות, מתנוססות להן במרכז חזהו. גבותיו העבותות תפורות זו לזו ואצבעות ידו השמאלית משחקות באשכיו כשהוא מביט באשה התמה במבט מטורף"
יוסי היקר, אין לי ויכוח איתך בנוגע לקשר בין צבע עור וזהות אתנית, אבל יש לי בעיה קשה עם הקשר שאתה עושה בין שאר הסממנים לזהות אתנית. אם אתה מפרש מבט מטורף, גירוד אשכים, תליון "חי", וגוף שעיר במיוחד כרמזים לזהות אתנית מסויימת אז אולי הסטריאוטיפ לא נמצא דווקא במוחה של נולי עומר……..
זה מכבר ברור שמצב האלימות בארץ שמתחיל בשטחים ביחס האפרט-הייד נגד הפלסטינים משפיע פנימה ומחלחל לכל פינה במציאות הישראלית, תופעת הביצ'בוי שהיא תופעה עולמית רק טבעי יהיה שתצבע בצבעים המתוארים אם הכותבת מחשיבה עצמה עליונה על פי צבע עורה הורוד ודמה הכחול, טבעי ומפגר!
שהאיור היה כולל מישהו עם אף גדול ועקום ותליון מגן דויד, שרוצה כסף. גם אז יכולת להגיד ששיוך התכונות האלה להיודים הוא סוג של ראייה סטריאוטיפית, ולכן אסור לטעון שיש פה אנטישמיות?
שהמטריד היה לבנבן ג'ינג'י והמוטרדת שחרחורת. הרי זה בכלל לא היה עולה לדיון, לא?
הכפוף, מתולתל השיער השחור, והאף הארוך.זה לא היהודי האשכנזי?, ההוא מהקריקטורות של גבלס.?
אז באמת אחת ולתמיד אני מת להבין. איך השחור הכפוף והאף הארוך . שסימל את האשכנזים ,עבור הגרמנים והפולנים.
הפך פתאום בישראל , לבלונדי זקוף עם עיניים כחולות .?.
אגב, אני מכיר וראיתי הרבה יותר צברים ממוצא מרוקאי עם עיניים בהירות למשל, מאשר צברים ממוצא פולני,עם עיניים בהירות..(הבהירים ביותר אגב, הם הסקנדינביים,והססלאבים+רוסים לא יהודים) .יש מחקרים שהתפרסמו.
על כיצד יהודי מזרח אירופה, שזכו לכינוי: "אוסטיודן" (יהודים מזרחיים) תייגו את היהודים מארצות ערב והאיסלאם כ"מזרחים", ובכלל על "שרשראות האוריינטאליזציה" בקרב היהודים, ראה את מאמרה של עזיזה כזום בסוציולוגיה ישראלית, 1999, או ב: American Sociological Review, 2003.
זו בדיוק הנקודה! מגן דויד מסמל יהדות כשם שצלב מסמל נצרות ותלתן מסמל את אירלנד. לכן הייתה לי בעיה אם היו מציירים מישהו עם מגן דוד שרוצה לעשות כסף בדרכי מרמה. התרעומת הייתה בגלל קישור של סמל אתני מובהק (מגן דויד) לתופעה ראויה לגינוי (הוצאת כספים במרמה). מגן דוד הוא בהגדרה סמל יהודי.
אתה לעומת זאת מביא צרור סימנים שאם הם נתפסים בעיניך כ"מגן דוד" של קבוצה אתנית זו או אחרת אזי אתה הוא החוטא בסטריאוטיפיות. האם גירוד אשכים, מבט מטורף, תליון "חי" וגוף שעיר הם ה"מגן דויד" כאן? האם הם הסימול האתני שאין לטעות בו כמו המגן דויד?
כיוון שאני לא תרמתי למערך התגובות, אני מניח שאתה מתכוון לענות למי שהגיב על תגובתך.
אני הגבתי ל"ונניח" וחשבתי שזה אתה.
אבל עובדה שזה לא – זה אף פעם לא
היתממותכם מעוררת תהיות לגבי כנותה: כל סטראוטיפ, בין אם חזותי או מילולי, ממלא תפקיד כלשהו עבור הקהילה שמשתמשת בו, ולפיכך, מן הסתם, הוא מובן על ידי כל אלו שמשתייכים אליה. דומני שצירוף התיוגים באיור הנזכר (כמותית ואיכותית), לא מותיר צל של ספק בקרב כל בר ובת דעת שזכו לגדול במדינת ישראל, לגבי זהותם האתנית של המטריד והמוטרדת באיור (היינו, צבע עור כהה, שיעור יתר, מיניות חיתית מתפרצת, תליון חי מוזהב, בורות עילגת, וככלל שידור של איום לא מרומז; ומנגד, גוון עור ורדרד, ארשת של "אינטלקטואליות" – קריאת ספר, ותחושת מאויימות ובעתה). כדי לאשש דברים אלו ואת תגובותיהם של חיים, "ונניח", גלית ואביבית שלעיל, די להצביע על דוגמא מקרית שעלתה בדעתי בעקבות צפייה חוזרת בסרטו המעולה של ג'וזף לוסי (Losey) "מר קליין" (1976). באחת הסצנות, נראה קהל צרפתי בורגני מדושן עונג בפריס של 1942 הצופה במופע קברט. כשלבמה עולה דמות כעורת פנים, עקומת אף, כפופה ומתנודדת, בעלת שיער שחור מקורזל שממששת את חזה של אחת הדמויות הנשיות ומסירה ממנה בזריזות שתי שרשראות זהב, אין ספק כלל מתגובת הקהל (ולא רק שלי הצופה בסרט) כי הוא מבין היטב שמדובר "ביהודון" חמדן. זאת, יובל ב., מבלי שהדמות תענוד מגן דוד כלשהו, תזדהה מפורשות כיהודי או תדבר כלל. מבחינת הפרקטיקה של תיוג גזעני היוצר דלגיטימציה והדרה של קבוצה חברתית, אין הבדל בין שני המקרים.
העובדה שזה לא טוענת ש: א. אין גזענות מן הצד (השחור) כלפי הצד (הלבן) או שב. אי אפשר לייצר דימויים סטראוטיפים מן הסוג הזה שבהם הדמות הלבנה היא "הפרימטיבית" והדמות השחורה היא ה"תקינה"? מאחר ותשובה א. היא לא נכונה עובדתית (למשל הביטוי "אשכנזי מאנייק", מרבית סרטי הבורקס של זאב רווח וכו') הרי שייתכן וקיימת בתרבות תפיסה יסודית של "פרימטיבי" ו"תקין". זה לא הופך את הציור שבנדון לתקין יותר, רק לחלק קטן ממערך כוחות הרבה יותר גדול ובעיקר בלתי נשלט.
אני מופתע שוב ושוב מהגיזענות והסטרואוטיפים של אלו הצועקים חמאס כנגד "גיזענות".
פרט לצבע העור אין כאן שום פרט מזהה גיזעית. ממתי לכל הרוחות "שיעור יתר" מזוהה עם מיזרחי? זכור לי מהצבא שדווקא מרוקאים היו שעירים פחות מאשכנזים (תיראו לאילו כיווני מחשבה גיזעיים וסוטים אתם לוקחים אותי). תכשיטים גסים נוהגים לענוד גם גברים מאצ'ואיסטים וסליזים במערב אירופה ובמזרחה (למשל חלק משחקני כדורגל בליגות האירופאיות) ובנוגע ל"גירבוץ" (גירוד ביצים) צריך להיות גזען כדי להגיד שהוא מצביע על שיוך גיזעי. אנא ממכם, קחו את ריגשי הנחיתות שלכם למקום אחר (אולי לספת הפסיכולוג) והשאירו כאן דיון קונסטרוקטיבי. אתם אלו שחושפים כאן את הדימוי הגיזעני שיש לכם על הגבר המיזרחי, אני מצידי עובד במשרד בו רבים מהעובדים הבכירים הם מיזרחיים ולא הייתי מעלה על דעתי לשייך אותם לדמות המתוארת באיור.
אני אנסה להדגים את טענתי ע"י הבדיחה הבאה
עומד בנאדם וצועק "ראש הממשלה חרא! ראש הממשלה חרא!" תופסים אותו שומרי הראש של אריק שרון ועומדים לעשות בו שפטים. אומר האיש "אבל לא אמרתי איזה ראש ממשלה……" והם עונים "בחייך, כולם פה יודעים איזה ראש ממשלה הוא חרא!" אתה בעצם אומר לי "בחייך, כולם פה יודעים מי מגרד בביצים ומתנהג באופן בהמי"
הטענה שלך לוקה בהגיון מעגלי. אתה אומר "נולי עומר לא צריכה להציג מזרחי כאדם שעיר שמגרד בביצים ומסתובב עם תליון חי" ואיך אתה קובע שהיא התכוונה למזרחי? – פשוט מאוד, הרי מדובר באדם שעיר, עם תליון חי שמגרד בביצים אז מי זה יכול להיות…..
לפי ההגיון שלך בכל פעם שמציגים מגרבץ עם תליון חי מציגים בעצם מזרחי שמגרבץ עם תליון חי והמסקנה המתבקשת היא שאסור אף פעם להציג דמויות כאלו כי בהכרח זה תמיד יהווה פגיעה במזרחיים. זהו ההגיון הכי סטריאוטיפי שיכול להיות.
בנוגע לדמות הכפופה בעלת האף המעוקל שמטרידה מינית. אין לי ספק שהיוצרים התכוונו לתאר יהודי, אבל כל זמן שאין שם מגן דוד, כיפה או לבוש יהודי מובהק (לצורך העניין לבוש חרדי) אין לי בעיה עם זה כי כדי שסטריאוטיפ יתקיים חייב שיתקיים קישור בין מאפייני הסטריאוטיפ לבין מי שמולבש עליו הסטריאוטיפ. אנחנו הרי יודעים שיהודים אינם אנשים כפופים שכל עניינם הוא לגנוב ולהטריד מינית. לפיכך התאור הנ"ל לא יחזיק מעמד לאורך זמן מבלי שהיוצר אותו יפמפם קישור בוטה יותר בין הזהות האתנית לבין מאפייני התאור. אם הוא לא ידאג לעשות זאת המציאות, כפי שהיא מוכרת לצופים, תפגום ביעילות התיאור.
הפעם זה אני, ראית את האיור?
הניחוש שלי הוא שמתוך מדגם של 100 אנשים, היה קשה למצוא אחד שלא היה מזהה את הדמות של המטריד כמזרחי, וזה חוסך את הדיון הסכולסטי והמפותל הזה.
קודם כל, אולי באמת היה כדאי להביא את האיור. אני למשל לא קורא את "העיר" (או "עכבר העיר") ומסתמך רק על מה שהובא כאן. אבל בוא נלך עם מה שאתה אמרת. מה יש בציור שמבהיר אפילו לאדם מסוגך שמדובר במזרחי? זוהי השאלה. אם היה כתוב על החולצה שלו "אבוטבול" אז בהחלט הייתי מזדהה איתך, אבל מהו ה"אבוטבול" כאן?
ברור שכל גזעני היה מלביש על המטריד הבהמי את הזהות הנוחה לו, וברור גם שיש הרבה סטריאוטיפים בחברה. אבל לפי ההגיון הזה אסור להציג איורים של שתיינים – כי זה מחזק את הסטראוטיפ על הרוסים, איורים העוסקים בקמצנים מחזקים את הסטריאוטיפים על פרסים ובכתבה על נשים הסובלות מפריג'ידיות יש להקפיד שבתצלום האילוסטרציה לא תופיע מישהי עם חזות בהירה מדי, שהפולניות לא תעלבנה.
דיברת על מדגם של 100 איש? קודם כל סטטיסטית חלק גדול מהם הם בעצמם מזרחיים, האם גם הם יזהו אותו כמזרחי? כל ישראלי פגש בחיים שלו כמה מזרחיים שלא מתנהגים באופן וולגארי וכמה לא מזרחיים שכן. אני טוען שסטריאוטיפ מצליח לעבוד על אנשים באחד משני המקרים הבאים – או שיש לו אחיזה במציאות או שמי שיוצר אותו מקפיד להדגיש את הקישור הפסול שוב ושוב.
ונולי עומר היא, דרך אגב, ביתו של הלל עומר הידוע יותר בשם ע. הלל.
לפעמים התפוח לא נופל ממש קרוב לעץ.
לא הגזמתם? מה רציתם שהאיור ייתאר חנון מחשבים לבנבן עם עיגולדים?
אותו סטריאוטיפ של המזרחי הדפוק מופיע גם בשיר של זמרת בשם רוני. היא נשמעת בו אומרת '.. שנים כבר סבלת מקיפוח, אז זה עושה אותך גס רוח (פחות או יותר זו רוח הדברים).
יש בהחלט מגמה בחברה המיזרחית/ערבית להאשים את העולם כולו בצרותינו אנו.
מיותר להתעלם מהעובדה שכל התנועות שליכדו אחריהן מיזרחיים בארץ עשו זאת ע"י חיזוק השינאה ל"אחר", החל מבגין נגד המפא"יניקים, דרך ש"ס נגד החילונים ועד הקשת המזרחית נגד הקיבוצים/מושבים. ניתן לראות את אותן תופעות במדינות ערביות בהן השינאה ל"מערב" או מדינת ישראל ה"אחרים" הן הגורם המלכד. בניגוד גמור לאיור המתאר אדם בודד כאן מדובר בתופעה תרבותית שהיא מוטיב חוזר כמעט בכל תנועה או גילוי של המיזרחיים (כמו גם האתר הזה). כמובן שעדיין אני מסתייג מהתאור של המיזרחי בשיר כ"מטריד נשים", שהוא לא מאפיין תרבותי אלא צורת התנהגות של גברים שונים בתרבויות שונות.
ליהודית קנולר שלום!
תגובתך מראה רק כמה את עצמך שבויה במלכודת הסטריאוטיפ הגזענית.
כמה שהקוף עולה יותר גבוה על העץ, ככה רואים יותר את התחת שלו.
הפכתי בתמונה שוב ושוב רק על מנת למצוא איזה פרט קטן שיוכיח לי שלא מדובר במזרחי. אני לא בטוחה שניתן להקיש מן האיור על גזענותה של נולי עומר. אבל בהחלט ניתן להקיש ממנו על הלך מחשבתה של החברה בה אנו חיים.
שיקום כאן אחד שראה את האיור ולא קישר זאת לדמות הארס המטרידן כפי שהיא נתפסת בעיני החברה:
שחור, שעיר, עילג,בהמי וכן מזרחי.הבחורה "האינטלגנטית" קוראת ספר (ספר טיסה למתעכבים על הפרטים הקטנים)
האנשים המשתכשכים בים הם דמויות ורודות/לבנבנות ולא מעיקות.
יהודית קנולר כתבה מעליי שלא סביר שיציגו חנון מחשבים לבנבן עם עיגולדים, זה רק מראה עד כמה אנחנו שבויים. הרי ברור לנו שאותו מטרידן הוא בטלן שכל תפקידו עלי אדמות הוא להציק לעלמות חן ורדרדות בשעת הרחבת "השכלתן".
אני כמעט בטוחה שאיורה של נולי עומר לא נבע מגזענות מכוונת אלא מתוך מעין רפלקס מותנה, וזה הרבה יותר מפחיד. לפחות אותי.
כבן דפוק של העדה הגרוזינית שהיא כידוע עדה של פסיכים, מפגרים בשכלם ושעירים להחריד, אני רוצה לומר כמה מילים.נולי עומר שהיא גם סטנדאפיסטית, שוחרת אך טוב,אין היא אלא פרי באושים אחד של תרבות הבידור הקלה
הישראלית התקועה כבר שנים רבות מדי ב"הצחקות" על בסיס חיקוי מבטאים, ( "בחייך יצפאן, תעשה פרסי"),
המולבשים על סטריאוטיפים נמוכים של עדה מסוימת, נניח הפרסי הקמצן או הפולניה הפריג'ידית.
דבר נוסף המאפיין את הסטנדאפיסטים בעיני עצמם הוא בדיחות על נרקומנים, זונות, זקנים, הומואים, חולי נפש וחלשים אחרים, ושוב ושוב עדות עדות ומבטאים מבטאים עד לזרא ואתה יושב מול הטלויזיה צופה מיואש וכמעט סוטר לעצמך ומתחיל להתגעגע לנעוריך בהם ראית את "מלכת האמבטיה" של חנוך לוין, את "אנשי הבסדר גמור, עם אצבע בתחת ושיר בגרון, כי טוב ומסריח וחם". קשה לי להסביר איך הגענו לרמה רדודה זולה וגזענית זו של בידור קל וסאטירה עלובה.
זכורים לי ימים של יוסי בנאי,רבקה מיכאלי,כוורת וגזוז שפרצו כיוון חדש ומבריק של בידור מהנה ומצחיק עד דמעות.
לצערי אין לי תשובות ואולי אמצא אותן כאן מאחד החברים של "העוקץ".
ונולי ? -נולי היא "ממוש!!"
יש אנשים "חכמים" , שזאת כל דרכם להראות את חכמתם. האיור הנ"ל של ה ג ב ר ת נ ו ל י מעיד על המאיירת, ואין צורך להוסיף מלים .
בעיני זה נורא פשוט: מאייר משתמש במילים כמו כולנו, רק שהוא מצייר אותם, והוא אחראי על הבחירה בצבעים ובדמויות שלו כמו שכותב אחראי על המילים שבחר בהם. אנחנו מסתכלים על איור ומנסים להבין למה הכוונה בין היתר על ידי זה שאנחנו הופכים את הסמלים הויזואליים שבו למילים שמצטרפות למשמעות.
אז בואו נבחן את האיור של נולי עומר: נהפוך את התמונות למילים – ברמה הכי פשוטה – מה רואים?: גבר שחום עור ופרימיטיבי מטריד משכילה ורדרדה.
אם הצבע לא חשוב – הוא לא צריך להיות שם. אם הנושא הוא הטרדות בים, מה פשוט יותר מלצייר מטריד וורדרד שמטריד בחורה ורדרדה? מרגע שנצבע המטריד בצבע שונה, בחברה שאינה עיוורת צבעים ושממילא יש בה סטריאוטיפ שלילי שקשור לצבע, האמירה של המאיירת השתנה. היא כבר לא נייטרלית.
אז או שהיא גזענית, או שאין לה מושג שהיא גזענית כי היא הפנימה כל כך את הסטריאוטיפ עד שאין לה מושג מה היא עושה. בשני המקרים היא לא יוצאת טוב.
מעבר לזה, האיור סתם מכוער ומשעמם.