על כלכלת ההונאה, קניין רוחני, תבונת ההמונים ודו לאומיות

יוסי דהאן

ראיון עם אחד הכלכלנים המקוריים ביותר החייים כיום גו`ן קנת גלברייט, גלברייט בן 95 פרופ` לכלכלה מהרוארד, שגריר לשעבר של ארצות הברית בהודו, שעבד בממשל הנשיאים רוזבלט וקנדי, הוציא לאחרונה ספר חדש בשם – The Economics of Innocent Fraud: Truth for Our Time,

הספר מתאר את עוצמתם ההולכת וגוברת של התאגידים, התשלומים המופרזים למנהלים ואיוולת המלחמה בעירק. גלברייט כותב, בין היתר, שטענת המנהלים שהם פועלים לטובתם של בעלי המניות היא שקרית, מנהלי תאגידים דואגים בעיקר לעצמם והם פונים לבעלי המניות רק כאשר התאגיד מתחיל להתפורר, לדוגמה פרשת אנרון. תאגידים גם משתלטים על מנגנון קבלת ההחלטות הדמוקרטי ומשעבדים אותו לטובתם. מלבד קטעים מתוך הספר ניתן לקרוא ראיון עם גלברייט עם צאת הספר.

במסגרת תכניות הרדיו "Philosopy Talk"~

תכניתם של ג`ון פרי וקנת טיילור שני פרופסורים מסטנפורד, שיחה על השאלה "למי יש בעלות על רעיונות?" שיחה עם לורנס לסיג אחד מהאנשים המעניינים ביותר הכותבים על קניין רוחני ואחד המגינים הבולטים ביותר על חופש הביטוי. לסיג שהפסיד לאחרונה בערעור בפני בית המשפט העליון האמריקאי, ערעור שנועד לפסול הסדרים המאריכים את התקופה להגנת זכויות יוצרים, רואה בתאגידים המסחרייים הגדולים את אחד האויבים הגדולים לחופש הביטוי. לסיג משרטט בשיחה לאת גבולות הקניין הרוחני, היקף ההגנה עליו והדרכים לביצועה.

"The Wisdom of Crowds" זהו שמו של ספר חדש של  כתב המגזין "ניו יורקר" James Surowiecki כותרת המשנה של הספר היא "מדוע הרבים פקחים יותר מהמעטים וכיצד התבונה הקולקטיבית מעצבת עסקים, כלכלות, חברות ואומות". התזה של סורקוויקי הנתמכת בממצאים אמפיריים מעניינת מאד. לטענתו השם הרע שבו מוכתמת חשיבה של קולקטיבים אינה מוצדקת. במגוון רחב של שאלות, הקולקטיב אינטליגנטי הרבה יותר מיחידים. במקרים פשוטים כאשר אנשים נדרשים לנחש את משקלו של פר, ממוצע הניחושים של הקולקטיב קרוב יותר למשקל הנכון מאשר זה של מומחה יחיד. במקום עבודה אתה תגיע להחלטות אינטילגטיות יותר אם תשאל לדעתם של העובדים המעורבים מאשר אם המפעל ינוהל רק על פי דעתו היחידה של המנהל או על ידי מומחה, וכך גם בהקשרים נוספים. בהינתן הנחות מסוימות, כגון שהקולקטיב מספיק מגוון, מסתבר שהקולקטיב אינו כל כך טיפש. ניתן להקשיב לראיון עם המחבר המסביר את התזה שלו ב BBC (משדר מספר 0853).

באתר "קדמה" מאמר מעניין של אמנון רז-קרקוצקין על דו לאומיות, במאמר הוא מעניק למושג פרשנות מוסרית ופוליטית רחבה ומקורית החורגת מהמשמעות הפוליטית הצרה שבה מתייחסים למושג דו לאומיות בדרך כלל בדיון הפוליטי. הוא כותב – "אני מציע להתייחס אל המושג דו-לאומיות באופן רחב יותר: לא כאל פתרון פוליטי זה או אחר, בודאי לא כנגד העיקרון של מדינה פלסטינית, אלא כקטיגוריה ביקורתית וכמערכת של ערכים ועקרונות שיש להציב כבסיס לכל תהליך פוליטי, ואשר חיוניים לכל הסדר – של שתי מדינות או של מדינה אחת. במישור היסודי מפנה המושג בהוראה זו לעקרונות פשוטים ובסיסיים: שוויון לאומי ושוויון אזרחי בין יהודים ובין ערבים; פיוס היסטורי המבוסס על הכרה ישראלית באחריותה לשאלת הפליטים ובזכויות הפליטים כבסיס למציאת פתרון; שאיפה לחיים של שותפות וצדק"".

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. ליאור

    התזה מענינת , אם אנחנו יוצאים מתוך הנחה בטוב ליבם של הפלסטינים,עד היום הרצון לשלום מגיע רק ממחנה השלום
    אולי לא מהמחנה הפוסט ציוני ,ששולל את הזכות ליהודים למדינה. אני הייתי רואה לדוגמא ברעיון של עמי אילון וד"ר
    נוסיבה ,שלב ראשון בבנית הוויה משותפת לנו ולפלסטינים,אם יקומו שתי מדינות נוכל אולי בשלב יותר מאוחר להפוך
    את האזור לחבר מדינות או למדינה אחת אם כמה מחוזות,אבל השלב הראשון חייב להשאיר מדינה דמוקטית ויהודית
    כי אחרת לא תהיה לנו מדינה בכלל,והשאלה אם יתנו לנו לחיות כמיעוט היא שאלה שאני לא בטוח שהרבה אנשים ירצו
    להמר עליו. ואני חוגג יום עצמאות ולא את יום הנכבה כי אני ציוני (פסה?),ומה הקשר בין להיות מזרחי ולסכסוך הפלסטיני ישראלי.?