האם ללימודי הכלכלה השפעה מזיקה?

יוסי דהאן

למקסם רווחים או להימנע מפיטורים?

זו השאלה שהציב פרופ` אריאל רובינשטיין לקוראי עיתון "גלובס" ולקבוצת סטודנטים בחמישה חוגים באוניברסיטת תל אביב (כלכלה, מינהל עסקים, משפטים, מתמטיקה ופילוסופיה) וסטודנטים לכלכלה באוניברסיטה העברית.~

 "הנח שאתה סמנכ"ל בהנהלת החברה "IJLK". החברה עוסקת בשירותי הדברה, מעסיקה עובדי מנהלה קבועים ו-196 עובדים לא קבועים הנשלחים למשימות הדברה מזדמנות. החברה נוסדה לפני 5 שנים והיא בבעלות 3 משפחות ותיקות.

מדובר בעבודה בעלת רמת מיומנות נמוכה: כל עובד עבר הכשרה בת שבוע אחד בלבד בטרם החל לעבוד. כל העובדים מועסקים בחברה בין 3 ל-5 שנים. החברה משלמת לעובדים שכר מעל לשכר המינימום. שכר כל העובדים כולל שעות נוספות נע בין 4,000 ל-5,000 שקל לחודש. החברה מקפידה להעניק לכל העובדים את כל הזכויות הסוציאליות הקבועות בחוק.

לחברה היו במשך תקופת פעילותה רווחים נאים. לאחרונה, בעקבות המיתון המתמשך, חלה ירידה ברווחים אם כי החברה עדיין נהנית מרווחים.

אתה משתתף בישיבת הנהלה בה אמורה ליפול הכרעה לגבי פיטורי חלק מהעובדים.

מחלקת הכספים והכלכלה ב-ILJK הכינה תחזית רווחים שנתית כמפורט בטבלה".

תקוו שהמנהלים במקום עבודתכם הם פילוסופים ולא בוגרי החוג לכלכלה

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. ורד

    זה לא משנה הרי הכלכלנים תמיד יאמרו שפילוסופים לא מבינים בכלכלה ולכן הם יפטרו פחות. לעומת זאת הם מפטרים מתוך ""שיקולים כלכליים מקצועיים"""

  2. החמור של סעדה

    תעודת שרידה – זה מה שצריך לקבל מזרחי מודע או ערבי ישראלי לאחר הלימודים באוניברסיטה. במיוחד אם הוא גם ממעמד כלכלי נמוך ו/או מהפריפרייה. לא היה לו מודל הזדהות, נתנו לו להרגיש אפס קטן ומושפל. אם רק פתח את הפה לדבר על הנושא המזרחי – כל אולם ההרצאות היה כמרקחה, ואמרו לו "עוד פעם השד העדתי?". אם היה ערבי, בטח הקשיבו לו בסימפתיה, כי כידוע, באוניברסיטה מקבלים את ה"אחר". גם אם הפילוסופים מהר הצופים ינהלו בית חרושת, במקום הכלכלנים, בטוח תהייה שם גזענות.

  3. כנ''ל

    ראשית, אנא רשמו את מורת רוחי מהנוהג החדש לחתוך מאמרים באמצע ולהפנות את הקוראים אל דף אחר.

    ואם כבר עושים את זה, אז בבקשה לא למסמך וורד. הבאתי לינק חלופי שבתוכו הכתבה מגלובס ואפשר לראותה בפורמט ידידותי יותר.
    http://arielrubinstein.tau.ac.il/articles/globes05.htm

    לעצם העניין: המאמר מומלץ ביותר לקריאה (אנא עשו פורוורד לסטודנטים לכלכלה שאתם מכירים). חשוב במיוחד לשים לב למסקנות של המאמר:

    —-
    אין תשובות נכונות בכלכלה. העובדה שבדרך כלל מקובל לחשוב ש"התשובה הכלכלית" הנכונה בסיטואציה שכזו היא שעל הפירמה להעסיק רק 100 עובדים היא עובדה סוציולוגית מצערת לגבי הכלכלה. יותר מדי כלכלנים מתייחסים למודלים שהם מלמדים כאל "אורים ותומים". אבל זה עניין למאמר אחר.

    בסך הכל, ההתייחסות לתוצאות הסקר תלויה בעמדה הערכית של הקורא. מי שסובר שחובת העל של מנהל היא למקסם את רווחי הפירמה, צריך לשבח את החינוך הכלכלי שסייע בהפנמת העיקרון הזה. אבל מי שסבור שבסיטואציה שכזו מקסום רווחים הוא ביטוי להשתעבדות לעגל מקסום הרווחים צריך לשאול שאלות לגבי מהות לימודי הכלכלה באוניברסיטאות. אולי לימודי הכלכלה מעקרים את הסטודנט מהדילמות האמיתיות של החיים? אולי ה"כלכלה בתחפושת מדעית" עושה בני אדם לפתרון של משוואה? ואולי עדיף שהצעיר המוכשר המתעניין בשאלות כלכלה וחברה ילמד לתואר ראשון מקצועות דורשי מאמץ רב יותר ופחות דוקטרינריים מאשר כלכלה. למשל, פילוסופיה, מתמטיקה, אמנות או ביולוגיה. ורק אחר כך, מצויד בבסיס ידע רחב יותר, הוא ייגש ללמוד לתואר שני בכלכלה, תואר שנוטה יותר להציב שאלות ופחות לתת תשובות.

    ואני לפחות ארשום בסיפוק את העובדה שרוב מכריע של מנויי עיתון העסקים של המדינה אינם חושבים שמטרת מקסום הרווח של הפירמה צריכה להיעשות בהתעלמות משיקולי רווחת העובדים.

    —-

    בשולי הדברים אעיר כי לא חסרים מנהלים ובעלים אשר נלחמים ומחזיקים "בשיניים" את העובדים שלהם גם בתקופות קשות, אולם למצער מדובר בעיקר בעובדים בעלי הכשרה מהותית, בעוד שהשאלון מתייחס במפורש לעובדים "לא מקצועיים". מי שמנסה בדבקות מרשימה ליישם את התיאוריות הכלכליות הוא המעסיק הגדול במשק, המדינה, על אף שבדרך כלל הוא מופקד על אספקת מוצרים ציבוריים.

    הבדל נוסף בין המחקר למציאות הוא העדר מרכיב אי-הודאות, כלומר ההנחה במחקר היא שהדו"ח של מחלקת הכספים הוא אמת צרופה, ויתממש בסבירות של 100%. במציאות התחזיות הכלכליות קצת פחות מדויקות. אולי בגלל שעושים אותן כלכלנים.

  4. יונתן

    פרופ' רובינשטיין שכח עוד אפשרות והיא לפטר את כל העובדים ולגייס חדשים בשכר מינימום ואז הרווח בחישוב מהיר יהיה 4 מיליון ש"ח במקום 400 אלף ש"ח אם לא יפוטרו עובדים כלל או במקום 2 מיליון ש"ח אם יפוטרו מחצית מהעובדים. משום מה זה התסריט היותר נפוץ במשק בלי קשר להשכלת המנהלים.
    אתם חושבים שזה לא אפשרי. תשאלו את קופת חולים מכבי איך היא נהגה כלפי רופאי השיניים שלה.

  5. דקלה לבני-יערי

    אכן, הסיפור עם מכבי ו"מכבי-דנט" ידוע . האפשרות האחרת שעליה אתה מדבר חיה ובועטת. על בשרי אני עוברת כיום את "פירותיה" (הבאושים). החברה הגדולה בה עבדתי החליטה, בעידוד המדינה, להעביר את המחלקה שלי לאשקלון, שם יש אבטלה גדולה. לקחו שם 20 עובדות חדשות ואותנו – 15 בנות – "שלחו הביתה". הן כמובן מקבלות שכר נמוך משלנו כש- 1000 ש"ח משלמת המדינה כ ל ח ו ד ש עבור כ ל עובדת כזו למשך 10 ש נ י ם!!! אם המדינה לא היתה נותנת יד לסיוע הנכבד הזה – זה לא היה קורה. החברה הזו מרוויחה את הכסף בכיף, על גבנו השחוח, כשרובנו עדיין לא מוצאות עבודה. הרעיון הזה של לתת לחברות גדולות מענקים עבור העתקת מיקומם למקום מוכה אבטלה הוא רע מיסודו. היה מקום לתת מענקים כפולים אפילו, אם היו מקימים שם מחלקה חדשה, מחלבה חדשה, אולם יצור חדש, פס יצור חדש וכו' אבל לזרוק פה אנשים לאבטלה כדי לתת עבודה לאנשים אחרים בשביל אותה עבודה – מה הועילו "חכמים" בתקנתם?