• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

כוכב, גזזת ותמונה

איציק ספורטא

ביומיים האחרונים שני דברים לא חשובים תפסו את תשומת ליבי. האחד קשור לפער הבלתי נתפס בין מספר הצופים בערוץ הפרסומות הנקרא ערוץ 2 לבין סרט דוקומנטארי "ילדי הגזזת" ששודר בערוץ 10. והשני תמונה שהתפרסמה במוסף הכלכלה של "ידיעות".

הוברר בפירוש ש-900000 מאזרחי ישראל מוכנים לראות 41 דקות פרסומת במהלך תוכנית שבה שירים ישנים מושרים על ידי זמרים צעירים. לעומת זאת רק כמה עשרות אלפים מוכנים להתעמק בסרט שעוסק בנושא שהשפיע על חייהם של מאה אלף שהוקרנו בקרני רנטגן (בכמות שדומה ל35000 צילומיי רנטגן רגילים) כאילו אין מחר, ובאמת לחלקם המחר היה עגום וכואב. רוב המוקרנים, הפתעה, היו מזרחים.~

בעוד שמעל 30% צפו בערוץ הפרסומות רק 2.7% צפו בסרט החשוב. אילו כל נפגעי הטיפולים בגזזת, בני משפחותיהם וחבריהם היו צופים בתוכנית היה שיעור הצפייה גבוה בהרבה. מעניינת גם ההחלטה של ערוץ 10 לשדר את הסרט הדוקומנטארי במקביל לתוכנית בערוץ 2. האם ערוץ 10 החליט לשמש אלטרנטיבה לערוץ המסחרי? הסיכוי לכך הוא קלוש כיון שגם ערוץ 10 הוא מסחרי. אומנם מסחרי עם אחוזי צפייה של ערוץ שבקושי קיים אבל עדיין מסחרי. סביר יותר להניח שהסרט שודר בידיעה שלא יצפו בו. מהלך כזה משרת את הערוץ בשני אופנים, לא מבזבזים תוכנית שיש לה פוטנציאל צפייה גבוה יותר וגם מראים יצירה מקורית דוקומנטארית שהם חייבים בה על פי הזיכיון.

הנושא השני שעליו רציתי לכתוב עוסק בייצוג של נשים במדורי הכלכלה בעיתונים. מידי יום אני קורא את מוספי הכלכלה ומביט בתמונות. מספר התמונות של נשים, לא דוגמניות, הוא קטן עד להכאיב. מזה זמן אני מנסה לעניין סטודנטיות לכתוב עבודה בנושא ללא הצלחה. במוסף כלכלה של "ידיעות" אתמול הייתה תמונה אחת שבה אישה ושני גברים.  מתחת לתמונה היה כתוב כך: " והנה דן פרופר, מנכ"ל ויו"ר אוסם, חוגג עם גביע גלידה בסינמה סיטי, לכבוד "הכדור המיליון" שמכרה גלידריית נסטלה במקום". עד כאן סתם פרסומת בוטה במסווה של ידיעה עיתונאית, לזה כבר התרגלנו. בהמשך נכתב מי בתמונה: "מצד ימין של פרופר: יעקב כהן, מנכ"ל הסינמה סיטי. מצד שמאל: מוכרת אנונימית". מה צריך לומר יותר, לכולם יש שם ותואר רק למוכרת שבמקרה היא אישה, החשובה פחות מהגלידה, אין שם. כאשר עיתון רוצה לפרסם תמונות, שהן בעצם שירות פרסום, לפחות יקפיד שמי שמופיעה בתמונה גם אם אינה מנכ"לית (מנכ"ל)  או יו"רית (יו"ר) או שתיהן תופיעה בשמה ולא כאיזה חפץ עזר לשירותם של החשובים.

כנראה שיעניין אותך גם: