איך בונים מאחז בלתי-חוקי?
חוקר וכותב בנושאים של אזרחות, מזרחיות חינוך ודמוקרטיה, ובמיוחד אקטיביזם פוליטי עכשווי. בעבר חבר בקשת הדמוקרטית המזרחית
היה משעשע לראות אתמול את תכניתו של מיקי רוזנטל בערוץ 2, <StrippedTag/FONT>בולדוזר<StrippedTag/FONT>. לרוזנטל — מעין מייקל מור מקומי (ראשיתה בתכניתו בולדוג בערוץ 8) – מטרה עיקרית אחת: "להיכנס בהם". השאלה מיהם אותם אלה בהם נכנסת התכנית היא שעושה אותה מעניינת מבחינה סוציולוגית. אתמול מיקי נכנס בהתנחלויות.~ או נכון יותר, במאחזים הבלתי-חוקיים. אז קודם כל, חשוב לדעת שההתנגדות למפעל ההתנחלות התנחלה בלבבות הערוץ השני. הקונסנזוס של המדינה. האם זה סימן לרוחות המשתנות? אולי. מן הסתם, גם לפרנסי הערוץ השני יתכן ונמאס מעלויות המלחמה. <StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>
מה שהיה משעשע (ונכון מבחינה עתונאית) זה ההפוך-על-הפוך שהתכנית הציעה. במקום לחשוף את אי-החוקיות של המאחזים (הטקטיקה המאפיינת את "שלום עכשיו"), רוזנטל בא להראות את חוקיותם ואת הממסדיות העוטפת את המפעל הזה. במאמץ יוצא דופן, הקים צוות ההפקה מאחז לא-חוקי. אלא שבמקום חיבוקים, הסתבר לו כי הדרך לאי-חוקיות רצופה אישורים ותקנות מכל גורם שרק משחק בשטח. מועצת ישע, הצבא, ועוד. המאחז פונה, ולצערו של רוזנטל, שר הבטחון סרב לקבל בשדור חי את תואר יקיר העיר "מעלה מופז". אך אין ספק כי ממופז ושרון ועד ברק רבין ופרס, ממשלות ישראל אחראיות למפעל המפואר הזה. כולם מכירים את הטריקים, אף אחד לא מנסה להסתיר. ואמריקה – זו שלכאורה נאבקת בהתנחלות – לא רק "מפנה עין עצומה", אלא נותנת גושפנקא למפעל הרמייה הזה. כך נחשפת לא רק ערוותה של המדינה (המבקשת לשכנע אותנו כמה קשה להסיר את המאחזים או את ההתנחלויות), אלא גם זו של "<StrippedTag/FONT>שלום עכשיו<StrippedTag/FONT>" המבקשת להמשיך ולהסתמך על אמריקה שתוציא אותנו מהבוץ.<StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>
לפי הדווחים <StrippedTag/FONT>מועדת החוץ-ובטחון<StrippedTag/FONT> מהיום, מלאכת הרמייה עדיין נמשכת. משעשע זה כבר לא.<StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>
נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!
תודה רבה.
הו, כמה שאתה צודק.
ליתר דיוק, למיטב הבנתי, אין חוקי בנוגע להתנחלויות בשטחים. השטחים הם שטחי הפקר (אין להם ריבון מוכר מאז
48'!) וכבושים לפי החוק הבינלאומי. ישראל, בכוונה תחילה, לא החילה עליהם ריבונות חוץ ממזרח ירושלים כדי לא לאזרח בתוכה את הפלשתינים. מצד שני שלחה אזרחים לגור שם בחסות הצבא. בעצם, הקו הירוק קיים רק לפי שיוך אתני: הוא קיים לגבי הפלשתינים, הנתונים לשליטה צבאית ותחומים לשטחים, אך לא לגבי הישראלים (המתנחלים) הנהנים מזכויות מלאות של החוק הישראלי. מצב של להיות עם ולהרגיש בלי… ולהיפך.
אף פעולה ישראלית שקשורה לישוב ישראלים שם לא הייתה חוקית גם אם מדובר במעלה אדומים ואפילו לא מזרח ירושלים. זה המצב הפורמלי מ1967 עד היום. רק מה? אחרי קרוב ל40 שנה באזור דימדומים וכשלון (הכשלה) של תהליך אוסלו אולי עדיף לראות המציאות ולדבר על מאבק חדש-לא פינוי התנחלויות, שהיה רצוי אבל לא יקרה בקרוב ובודאי לא בכל הקשור לגדה (עוד נראה מה יצא מהדיבורים על עזה) ולישובים הותיקים (ולכן שוב צדקת מאוד ששלום עכשיו נלעגים במאבק על מאחזים לא חוקיים. אלה הרי כוללים יותר חיילים ממתנחלים. בינתיים בונים עוד מאות יחידות דיור בישובים האמיתיים…) אלא מאבק על זכויות שוות וצודקות לכל, ללא הבדל דת מין גזע ולאום. נגיד, למשל, השוואת זכויות התנועה והבנייה של הפלשתינים לאלה של המתנחלים (בלי להמשיך עם הפרסה של הרשות הפלשתינית המקוטעת והמקרטעת שאינה יכולה לספק שלטון דמוקרטי וממשי לפלשתינים). חברון ועזה, שתי דוגמאות בולטות, יכולות להיות המקום הראשון בו אף פלשתיני לא יחכה במחסום בגלל מתנחל או יהיה בעוצר בגללו, שלא לדבר על שימוש שוויוני באדמה שלא יתבסס על מחטפים וכוח. מי יודע, בשיא הרצינות, אם זה לא היה מפתח סוג יחסים חדש ושונה לטובה מהקיים? כן, אני יודע. אבל אפשר לחלום…ע"ע דרום אפריקה וצפון אירלנד. בסופו של דבר, תנועה חופשית לכל פלשתיני יותר חשובה מפינוי דמה ואפילו מהפינוי האמיתי, שאולי, רק אולי, ניתן להמיר אותו באזרחות שווה.
אני משתף במחשבות שיש לי בשנים האחרונות לאור הזוועה הנמשכת מחד והתקיעות של פתרון מאידך. אוסלו היה הבטחה גדולה שהוחמצה בגלל כשלון המנהיגים והצמדות לניירות וסעיפים בלי לשים לב למה שקורה בשטח אצלנו ואצלם. שלבי הביניים לא מולאו מספיק ולא הושלם הסכם הקבע. נשארנו במצב עוד יותר גרוע מקודם.
מה שחשוב זה האנשים, כל האנשים שבמרחב בין הנהר לים וחייהם. חייבים להתאים את הפתרונות אליהם ולא להיפך ולהפסיק להתקע בקבעון כמו של שלום עכשיו שכבר אין לו ערך. הגענו ל2004 ותראו איך זה נראה. מה הלאה?!?
מתנצל מראש אם הארכתי מדי או חזרתי על מה שידוע כבר…אבל היה נראה לי חשוב. חשוה שיהיה היום דיון אמיתי בנושא כשכמעט כולם כולל פסאודו שמאלנים סוגדים לחומת ההפרדה ולהתנתקות.
מודי