M.S.B.P (Munchausen Syndrome By Proxy) – בעברית, סנדרום מינכאואזן מתווך. סנדרום חדש המתאר אמהות המשתמשות בהונאה או גורמות לילדיהם לחלות בכוונה על מנת לזכות בתשומת לב סימפטיה ובכרטיס לעולם הרפואי של בית החולים. כתבת תחקיר ארוכה ומעניינת ב "New Yorker" כיצד הפכה התסמונת הנדירה הזו לתפיסה מרכזית בממסד הרפואי, כשתוצאותיה הן חשדנות בסיסית כלפי אמהות, גם כאלה שילדיהן סובלים ממחלות במשך תקופה ארוכה. התופעה הפכה להיות מוגדרת כמחלה מגדרית למרות העדר מחקר אמפירי מבוקר לביסוסה. הסינדרום הזה הורחב גם לאמהות המגלות הגנת יתר על ילדיהם במוסדות חינוך ובהקשרים חברתיים מוסדיים אחרים. במקרים מסויימים ילדיהם של אמהות המאובחנות בסינדרום זה נלקחות מהן באמצעות צווי בתי משפט. על רודנותו של ז`רגון רפואי וסכנותיה של פרופסיונליות מופרכת. (תודה להילה דיין על ההפנייה).
דיווח של ה"Guardian"" מהכנס השנתי של האגודה האמריקאית לסוציולוגיה, המצביע על כיוונים חדשים ורדיקליים יותר של הסוציולוגיה האמריקאית. זו האגודה היחידה שיצאה נגד המלחמה בעירק, ואחד הדברים שעלו מן הכנס היה ביקורת על שיח הכלכלנים הניאו ליברלי הדומיננטי. נושא הכנס היה סוציולוגיה ציבורית. על פי ההבחנה של מייקל בראאוי, נשיא האגודה, בעוד שסוציולוגיה מקצועית, זו המופיעה בז`ורנלים אקדמיים, עוסקת בפתרון חידות, וסוציולוגיה העוסקת במדיניות ציבורית מנסה לפתור בעיות עבור עולם העסקים והשלטון, סוציולוגיה ציבורית, עוסקת בשיח חברתי ביקורתי על ערכים. בין היתר ביקורת על "מדינת התאגידים" ו"אפרטהייד גלובלי".
"אמריקה והעולם" ראיון עם יורגן הברמס: על ההבחנה בין הביקורת על פלישת האמריקאים לעירק וההצדקה להתערבות הצבאית בקוסובו. על יחסיו עם הפילוסוף הצרפתי ז`ק דרידה, על הכשל שבהבחנה של רוברט כגן המבחין בין האמריקאיים הריאליסטיים – "ההובסיאניים" והאירופאיים האידיאליסטיים -"הקאנטיאניים" ומחשבותיו של הפילוסוף החד ורחב האופקים הזה על מלחמות צודקות, רולס, וולצר ומשפט בינלאומי.
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
קראתי ולא הבנתי – האם כיבוש עיראק היה מוצדק לו נומק על ידי האמריקאים ברצון לשחרר את אזרחי עיראק ממשטר עריץ באותו אופן שההתערבות בקוסובו מוצדקת על ידי הקונספציה של "אזרחי העולם"?