על סוציולוגים בסן פרנציסקו ובישראל

יהודה שנהב

הידיעה שיוסי הביא מן ה"גארדיאן" עשתה לי חשק לדווח מה היה בסן פרנציסקו. היה זה אחד הכנסים החזקים ביותר  של האגודה הסוציולוגית האמריקאית. בוראווי, מרקסיסט ואקטיביסט, תיאורטיקן מעולה ואתנוגרף מן הטובים (ראו את ספרו Manufacturing Consent, כותרת שחומסקי אימץ בהקשר אחר לגמרי מבלי לתת קרדיט לבוראווי), עשה מעשה. הייתי שם. האוירה הייתה  מעצימה אבל טעונה. הסוציולוגים האמריקאים (הפרופסיונלים) אינם רגילים לדבר כזה. היא דיבר על המחויבות החברתית של הסוציולוגים ועל עיסוק היתר שלהם בטכנוקרטיה סוציולוגית. קריאתו העיקרית הייתה לעשות לסוציולוגיה האמריקאית פרובינציאליזציה, ולקרוא לכלכלה – מדע טוטליטריאני. זה נשמע טריביאלי, אבל כשעושה זאת נשיא של אגודה סוציולוגית אמריקאית שמונה כ-7000 חברים (5000 היו נוכחים בסן פרנציסקו) זה לא דבר של מה בכך.

לא רק זאת, הוא הזמין סוציולוגים ציבוריים של כבוד לשאת דברים: ברברה ארנרייך, ארונדטי רוי, פול קרוגמן, פרדיננד קרדוסו. ארונדטי רוי דיברה על האימפריה. היא עשתה אבחנה בין הציבור לבין הממשל ותקפה חזיתית את בוש ואת שרון. ברברה ארנריייך הסבירה לאנתרופולוגים איך עושים אתנוגרפיה של עניים, ועשתה את זה ללא התנשאות. קרוגמן היה חלש, למרות שהוא בין הכלכלנים החברתייים ביותר בקרב הקבוצה הממוסדת. אבל לנוכחות שלו הייתה משמעות יותר מסמלית. קרדוסו הוא קרדוסו.

האגודה העבירה בהחלטותיה לא רק גינוי למלחמה בעיראק, אלא גם תקנה שלא יתקיימו יותר כנסים של האגודה במלונות בהם אין הסכם עבודה קיבוצי. בהילטון סן פרנציסקו תם הסכם העבודה והנהלת המלון לא חידשה אותו. בעתיד לא יהיו מקרים בהם יהיו כנסים במלונות כאלה.

ועיקר שכחתי. את מושב הפתיחה הקדיש בוראווי לסוציולוג/היסטוריון האמריקאי  דבויס שנמחק מספרי ההיסטוריה ומתגלה עכשיו מחדש. היה מושב מחשמל.  פטרישיה היל קולינס הצביעה על הצביעות של סוציולוגים שחורים ששכחו את משימתם וביניהם ירדה חזק על קורנל ווסט, על התנהלותו הציבורית ועל ספרו Race Matters, ספר שאוהבים לשנוא בלימודי גזע.

היה גם מושב על סוציולוגיה ציבורית בישראל ופלסטין. המושב עמד בסימן היעדרותו של סלים תמרי שלא יכול היה לצאת מן השטחים. בוראווי הזכיר זאת בנאום הנשיאותי שלו. השתתפו בו ראבב עבדול-האדי שדיברה על תפקידה כאינטלקטואלית גולה, איליה זריק, שסיפר על התנסותו בשדה התעופה בלוד, חנה הרצוג דיברה על לימודי נשים כמתווכים בין יהודיות ופלסטיניות ואני דיברתי על האדישות המוסרית של הסוציולוגים הישראלים.

וובר, ביקש לשמור על הניטרליות של הסוציולוגיה מן העריצות של הפוליטיקה, אבל יש מצבים, ביקשתי לטעון, שצריך להפך את היוצרות ולהגן על המוסר מן הניטרליות של הסוציולוגיה. כמה נתונים מדאיגים על "הניטרליות" של הסוציולוגיה הישראלית ביחס לכיבוש (המצב יהיה יותר גרוע אם אדווח על הניטרליות של הסוציולוגים ביחס לסוגיות החברתיות והכלכליות).

ברשותכם, כמה נתונים מן ההרצאה שלי.

טבלה מספר אחת שמבוססת על כל הסוציולוגים במסלול קביעות בחמש האוניברסיטאות הגדולות מראה שמתוך 133 סוציולוגים יש 2 פלסטינים ו-14 מזרחים בלבד.

טבלה מס` 2 מראה שרק 8 (6%)  מן הסוציולוגים הישראלים מתפקדים באופן קבוע כאינטלקטואלים ציבוריים, משמיעים את דברם ומבקרים את הממסד.  18% חתמו על עצומה כלשהי בשנתיים האחרונות. אם נגדיל את המספר לשתי עצומות המספר ירד המספר ל-5%.

טבלה מספר 3 משווה בין סוציולוגים לבין היסטוריונים ופילוסופים. הפילוסופים נמצאים במצב קצת יותר טוב מן הסוציולוגים וההיסטוריונים, אבל עדיין רחוק מן האידיאל שהייתי רוצה לראות.

טבלה 4, שואלת כמה מן הסוציולוגים מלמדים את הכיבוש או חוקרים אותו. המספרים ממש מדהימים. רק סוציולוג אחד מלמד קורס של ממש על הכיבוש (יובל יונאי. גם מאיה רוזנפלד מלמדת קורס שקרוב לנושא). הכיבוש לא הפך לנושא נלמד בישראל למרות מרכזיותו והדומיננטיות שלו בחיי החברה בישראל.

אחת הסיבות לכך היא שהסוציולוגים – דווקא מתוך עמדה של אנטי-כיבוש — אף פעם לא התייחסו לכיבוש כתופעה קבועה אלא זמנית. משהו שהוא מחוץ לישראל התקינה. לא כולם. ברוך קימרלינג קרא כבר בשנות השמונים להכניס את הכיבוש לתוך הפרדיגמה של החברה הישראלית, וכך גם מירון בנבנישתי ואורן יפתחאל. למרבה הצער, קריאתם נותרה עקרה.

לצפייה בטבלאות הרלבנטיות שלא הוצגו כאן מטעמים טכניים, לחצו כאן

פרופ` יהודה שנהב מרצה בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. ליאור

    האם יתכן שיש מעט עובדים סוציאלים מזרחים או פלסטנים, בגלל שהם פשוט לא רוצים לעזור ל"אחים".

  2. Reuven

    Excellent writeup!

    Keep up the good work.

  3. נועם קנולר

    האם פילוסופים, היסטוריונים וסוציולוגים יוזמים או מצטרפים לעצומות תמיכה במאבקים חברתיים? נדמה לי שכאן המצב חמור עוד יותר ושגם האינטלקטואלים הציבוריים המועטים שישנם לא מציבים אלטרנטיבה לנאו ליברליזם של הימין. בהקשר זה היה מעניין לבדוק לא רק את המוצא האתני או השייכות המגדרית של הפרופסורים, אלא גם את הרקע המעמדי שלהם. כמה פילוסופים, היסטוריונים או סוציולוגים מוצאם מהעשירונים התחתונים?

  4. ליאור

    אני קורא הדוק של הבלוג הנפלא הזה- ישר כוח.
    אומנם את הסוציולוגים אנו מצפים לראות מבקרי השלטון, ויחתמו על עצומות, אך גם על הכלכלנים יש את אותה אחריות.
    שכן אנשים רבים בשלטון, משתמשים במנטרת הכלכלה כאמצעי לעשות רציונליזיצייה להתנהלות שלהם, וההחלטות שהם מקבלים-לא חסרות דוגמאות בנושא- נעשות בשם הכלכלה.
    כאחד שמגיע מהתחום, יש צורך בלהגן עליו, וקולם של האינטלקטואליים-הכלכלנים בארץ ישמיעו את קולם בנושא.
    מעניין לבדוק עד כמה הכלכלנים חתמו על עצומות בשנים האחרונות, והביעו את דעתם-בעד או נגד ההגמוניה הרווחת-הכלכלית.

  5. סמדר לביא

    יהודה, לא מצליחה לפתוח את הטבלאות כי המחשב עתיק. מה ההתפלגות המגדרית של 2 הפלסטינים ו 14 המזרחים אצלכם בסוציולוגיה?
    והאם ה"יהודיות" של חנה הרצוג התפלגו ל"מזרחיות" ו"אשכנזיות"? או ששניכם הייתם הייצוג הרב-תרבותי של המזרחי והאשה הלא מוגזעת מול הפלסטינים בפאנל?

  6. משה

    אני דוקטורנט בכלכלה המתעניין בשילוב פרספקטיבות אלטרנטיביות ממדעי החברה בניתוח הכלכלי . פעמים רבות ניסיתי לפנות לספרות הסוציולוגית בנושאים שאני חוקר אך לרוב מצאתי שהיא כמעט בלתי-חדירה (אני מדבר על הכתיבה מהשנים האחרונות). עומס של זרגון מנופח ושל ניסוחים מסורבלים שמקשים על הבנת הטיעון ובעיקר על היכולת לבחון את מקור תוקפו. זאת אגב, בניגוד חד לספרות בפסיכולוגיה חברתית ובפילוסופיה (אנליטית) של המוסר. קורא שאינו מצוי בדיסיפלינה פשוט לא חושב שהבנת מאמר שיגרתי בזורנל אקדמי מצדיקה רמת השקעה הנדרשת בקריאת הגל או קאנט. אולי זה קשור לממצאים שלך (ביחוד טבלה 3. האם ניסית להרחיב את הבדיקה גם לכלכלנים ואנשי מדע-המדינה?). לפעמים נראה לי שהסוציולוגיה של העשורים האחרונים עסוקה רבות בלהרשים את חברי הדיסיפלינה דוקא ע"י ויתור (מופגן) על הקהל החיצוני. האם לכך התכוונה הקריאה ל"פרובינציאליזציה"? (שוב, מושג מבלבל\מתחכם שניתן בקלות לפרש בדרכים שונות.) האם אתה רואה סיכוי לכך?
    אגב, אולי הטריק בכלכלה הוא שהעיסוק בהרשמת חברי הדיסיפלינה כרוך באופן הדוק בעיסוק האינטנסיבי בהרשמת העולם החיצון.

  7. zvi Ben-Dor

    I can not see the tables.
    great report.

  8. יהודה שנהב

    אני מתנצל שאני מתייחס לכל אילו שכתבו רק עתה. הייתה איזו שהיא תקלה בתקשורת ולא ראיתי את התגובות. דיברתי גם עתה עם יוסי דהאן, וננסה להעלות את הטבלאות עם הטקסט המסביר לקובץ word כדי שאילו שלא הצליחו לפתוח אותן (צביקה בן דור, סמדר לביא) יוכלו לראותם. אפשר לנסות שוב להיכנס דרך הקישור שיוסי ואיציק יצרו. אני הצלחתי להכנס. בכל מקרה אני ממליץ לנסות להכנס אל הטקסט.

    בתשובה לשאלתך סמדר, שני הפלסטינים הם גברים (אחד מהם נדים רוחנא נמצא בארה"ב עכשיו), והמזרחים הם שמונה גברים ושש נשים. אגב: יש 34 נשים אשכנזיות ו-83 גברים אשכנזים (כמה מהם מן החברתיים והפוליטיים ביותר אגב, כמו ברוך קימרלינג, יובל יונאי, אורי רם ולב גרינברג).

    הנה הטבלה של התפלגות הסוציולוגים לפי לאום, אתניות ומגדר (טבלה מס' 1)

    סה"כ פלסטינים נשים גברים נשים גברים
    מזרחיות מזרחים אשכנזיות אשכנזים
    Tel Aviv University 29 1 1 3 6 18
    Hebrew University 35 0 2 1 8 24
    Haifa University 29 1 1 1 8 18
    Ben Gurion University 16 0 1 2 5 8
    Bar Ilan University 24 0 1 1 8 14
    Total 133 2 6 8 34 83
    (1.5%) (4.5%) (6%) (26%) (63%)

    אני מסכים עם ליאור ומשה שכדאי לבדוק מה קורה עם הכלכלנים. אני מסכים עם האינטואיציה ששם המצב עוד יותר בכי רע, במיוחד אם אנו מניחים שההנחות היסוד החברתיות (שלא לדבר על תפיסתם את נושאי הזהות) הן ריאקציונריות.
    אם בא לכם ליאור ומשה, זה תרגיל מעניין ולא יקח הרבה ימים של עבודה.

    לגבי הסגירות של הסוציולוגים. כן. אני יכול לספר לך על כך בלי סוף. ומה לגבי השפה? יש סוציולוגים בישראל שבכל הקאריירה שלהם לא כתבו מאמר אחד בעברית. לפני 15 שנה קיבלתי החלטה לכתוב שווה בשווה בעברית ובאנגלית. אין לך מושג כמה הטפות מוסר קיבלתי על שאני הופך את עצמי רחמנא ליצלן ל"פרובינציאלי". סוציולוגים רבים הפכו לקבלני משנה של הסוציולוגיה האמריקאית. וזה עצוב מאוד.

    למען הסר כל ספק. אינני רואה כל בעיה בכתיבה ובפרסום מחקרים בכתבי עת טובים בחו"ל. אינני רואה כל בעיה גם בלעשות מחקרים על ארצות אחרות (בעצמי כתבתי ספר התפתחות הניהול בארה"ב בסוף המאה ה-19). אבל לעשות מזה אידיאולוגיה, ואידיאולוגיה מדירה. זה סיפור אחר לגמרי.

    אני נתקל בזה גם בהדרכה של סטודנטים מתקדמים. מה לומר להם? לחנך אותם להסתגל לנורמות הדומיננטיות, ולאפשר להם להצליח, או להמריד אותם ואולי להכשיל אותם בזה. זו דילמה לא פשוטה.

    בינתיים אני מקיש מחדש חלק מן הנתונים למען קוראי העוקץ:

    טבלה מס' 2: סוציולוגים בישראל כאינטלקטואלים ציבוריים וכאקטיביסטיים חברתיים

    אינטלקטואלים חברים אקטיביים בארגוני חתמו על עצומה אחת חתמו על שתי עצומות
    ציבוריים מחאה בשנתיים האחרונות בשנתיים האחרונות
    מס' 8 22 24 7

    אחוזים 6% 17% 18% 5%

    טבלה מס' 3: סוציולוגים, פילוסופים והיסטוריונים – השוואה

    אינטלקטואלים ציבוריים חתמו על עצומת הסרבנים

    סוציולוגים 6% 13%
    פילוסופים 9% 24%
    היסטוריונים 6% 13%

    המשך יבוא

    יהודה שנהב

  9. סמדר לביא

    יהודה – יש סיבה כלשהי שאינך מתייחס לקואליציה נגד האפרטהייד באנתרופולוגיה הישראלית, של "אחותי", "מוסאווא", ו"הקשת", שסיפקה נתונים + הסברים אפשריים על היעדרותם המוחלטת של מזרחיות, פלסטינים ופלסטיניות, והיעדרותם הכמעט מוחלטת של מזרחים (למעט חיים חזן) מהנוף הפקולטטי בישראל? שהרי האנתרופולוגיה בישראל מנצלת אותנו ניצול ציני עוד יותר מהסוציולוגיה, והיזמה הראשונית הזו, המקבלת הדים חיוביים נפלאים מהעולם האקדמי, היא בהחלט בת ציטוט. לא?

    או שיש כאן דוגמא אמפירית למודל המסע על ציר הראדיקליות, עליו מדבר סמי בע"מ 312 לספרו על המאבק המזרחי?

  10. יהודה שנהב

    היא בהחלט בת ציטוט ואני מקווה שגם את תצטטי את המספרים בסוציולוגיה, כדי שחס ושלום לא אטען שאת לא מספיק רדיקלית

  11. יהודה שנהב

    הנתונים שהבאתי בטבלה מס' 1 של הטקסט שלי מסן פרנציסקו יכולים לתרום עוד נתונים ליוזמה החשובה שהחלה ב"אחותי", ביחד עם ה"קשת" ו"מוסאווא לשינוי מבני בייצוג של מזרחים ופלסטינים באנתרופולוגיה.
    בהקשר זה אני ממליץ על מאמרה של סמדר שהתפרסם באוקטובר 2003 ב- Anthropology News:

    Lilly White Feminism and Academic Apartheid
    בנוסף לביקורת נוקבת של מצב הייצוג באנתרופולוגיה והסיבות לו (שבו היא משלבת גם הסברים כלכליים-מעמדיים שהם חלק בלתי נפרד מן המבנה האידיאולוגי) מספקת לנו סמדר נתונים על ההתפלגות האתנית, לאומית ומגדרית של האנתרופולוגים בישראל.
    כמו שהבנתי משיחות עם סמדר לביא, הכוונה שלה ושל ויקי ז"ל (שהייתה ממובילות היוזמה הזו עד שנפטרה) הייתה להמשיך את המאבק גם בתחומים נוספים של מדעי החברה כמו הקרימינולוגיה והסוציולוגיה.
    יש סטודנט מא בסוציולוגיה של החינוך, ישראל בלכמן, שהתחיל בזמנו לאסוף נתונים במסגרת עבודת תיזה (בהנחיית איציק ספורטא, אנדרה מאזאויי ואנוכי) על התפללות הסגל האקדמי כולו. אבל אינני יודע מה מצב העבודה כרגע בשל ההעדרות בת השנתיים שלי מישראל. מכל מקום, צריך לשים לב שבעוד שיש התפלגות מגדרית ולאומית של הסגל האקדמי, אין התפלגות מזרחית-אשכנזית שלו. האגודה לזכויות האזרח פרסמה ביום זכויות האזרח התפלגות כזו, אבל לא של המזרחים. הטענה הנשמעת תדיר היא שאי אפשר לקבוע מיהו מזרחי ומיהו אשכנזי. זו שטות מוחלטת וקבלה של האידיאולוגיה המופרכת והמסוכנת של כור ההיתוך.

  12. Leibovitz

    אם הוא רוצה יותר סוציולוגים מזרחיים באוניברסיטה ויותר ציטוטים של מזרחיים בתקשורת אז מן הראוי שפשוט ילכו ללמוד, ילמדו לדבר, וידברו לעניין. בינתיים אף אחד לא קובע נומורוס קלאוזוס עליהם. אף אחד לא מונע מהם ללמוד, לדבר ולהופיע. נדמה לי שהיום אין הפליה בין מזרחי לאשכנזי במופעי הטלויזיה ובמספר קטגוריות כמות המזרחיים עולה על האחרים.