הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
תרבות הדממה
בשבועות האחרונים אני מייצגת אשה אמיצה אחת, אוה גסביץ, עיתונאית בת 26 שבאה לסקר את פעילות השמאל נגד הגדר על מנת להראות שיש כאן ציבור המתנגד למדיניות ההרס והחורבן של הממשלה הזאת, שהמציאות הישראליות אינה רק תמונות חיילים במחסומים /פלסטינים עומדים בהריסות / אוטובוסים מפויחים ומפות בלתי מוסברות הגודשות את התקשורת הבינלאומית. ~
אוה, שכתבה למגוון של עיתונים ואתרים, גם מעירק, היתה כאן פעמיים בעבר ופעלה במסגרת פעילויות הומניטריות של התנועה לסולידריות בינלאומית. את עיקר זמנה בילתה בנסיעה באמבולנסים פלסטינים וכתבה גם מאמר על חוויותיה שזכה לפרסום רב.
ביום 11.8.04 אחרי 7 שעות של תחקור על ידי השב"כ, הממונה על ביקורת הגבולות אסר את כניסתה וקבע כי יש לגרש אותה מכיוון שהיא מהווה סיכון בטחוני (כשהיתה כאן ב2002 אווה היתה עדה להרג של נער בן 14 בשם בהא אל בהש בשכם על ידי חיילים ונסתה, יחד עם עורכי דין וארגונים, להביא לפתיחת חקירה. חצי שנה אח"כ ענה הפרקליט הצבאי הראשי למכתב של ח"כ גוזנסקי "כי הנער עדיין בין החיים". שנה לאחר מכן הודיע הפרקליט כי לא נפתחה חקירה כי אולי היה שם בקבוק תבערה, או אבנים, או ילדים בורחים או אלוהים יודע מה שהעמיד את הכח בסכנה
עתרנו לבית המשפט המחוזי בתל אביב. בינתיים שהתה אוה במתקן המסורבים
בבית המשפט המחוזי היה קרקס אמיתי. תחילה סרבה הפרקליטות למסור תצהיר של השב"כ שגיבה את עמדתם, אחר כך התנגדו שאחקור את איש השב"כ, אחר כך הסכימו שיעיד רק מאחורי פרגוד.
השופטת קבעה בהחלטה משונה כי "לא ניתן לאמר כי העותרת לכשעצמה מהווה סיכון למדינת ישראל, ברם עלולים לנצל את תמימותה ו/או אולי את להט אמונתה במה שהיא מכנה מניעת פאשיזם וגזענות
ביום רביעי בבוקר אנחנו מערערות בעליון. אוה תהיה בתנאי מעצר 22 ימים.
איגוד העיתונאים הישראלי שלח מכתב לראש הממשלה. אולם אין אשת אקדמיה אחת שאמרה משהו על זה שהשב"כ קובע איזה עיתונאים יכנסו לישראל.
לא מהמחלקות לתקשורת, לא ממשפטים, לא מאלו המלמדים זכויות אדם. אף סוציולוג שחקר את השב"כ, או הסטוריון שהתעסק איכשהו במנגנונים של השתקה במדינות אחרות. הסיפור הופיע יומיום ב"הארץ" ו"בג`רוזלם פוסט", "בגארדיאן" וב – BBC ואף פרופסור ישראלי לא אמר חצי מילה.
החלטתי סופית שזה מה שאני רוצה לבדוק. מהיכן מגיעה השתיקה הפוליטית באוניברסיטאות?
נודיע לכם כשנדע משהו. עד אז המסקנות חסויות.
נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!
תודה רבה.
אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.
מאמר מצוין. מתחבר יפה לדיווח המאיר-עיניים של יהודה שנהב מן הכנס שהשתתף בו.
אני אשמח לקרוא את מסקנותייך. תודה.
…
השב"כ והשופטים מתחברים למין יישות טואליטארית, ואני לא מבין למשל איך לא התירו את כניסתה של העיתונאית של הלייבור מבריטניה ואיך כתבה שכזו זכתה לכיסוי צדדי בהארץ למשל. הטענות היו בדיוק אותם טענות שאת מעלה, שהיא תמימה והיא לא אובייקטיבית.
שתיקתה של האקדמיה הציונית-אשכנזית לא מפליאה אותי דווקא.
רציתי לספר לך ששלחתי מכתב למח"ש בעקבות הפרעות שעברנו בא-ערם והתקשרו אלי מהמשטרה להעיד, ובשיא הכנות הם אמרו לי שאם אבוא להעיד על השתתפות בהפגנה לא חוקית, אז הם יכול להיות ייאלצו לבדוק מדוע השתתפתי בהפגנה שכזו. אמרתי תודה ולא התקשרתי אליו יותר. אבל התמונות של החוקרים עם המסיכות והפלסטינים הכורעים על הריצפה עם ידיהם קשורות ורגליהם קשורות לא עוזבות את עיניי וכל זה בגלל הפגנת סולידריות נגד החומה הנבנית בכל עבר….
השב"כ והשופטים מתחברים למין יישות טואליטארית, ואני לא מבין למשל איך לא התירו את כניסתה של העיתונאית של הלייבור מבריטניה ואיך כתבה שכזו זכתה לכיסוי צדדי בהארץ למשל. הטענות היו בדיוק אותם טענות שאת מעלה, שהיא תמימה והיא לא אובייקטיבית.
שתיקתה של האקדמיה הציונית-אשכנזית לא מפליאה אותי דווקא.
רציתי לספר לך ששלחתי מכתב למח"ש בעקבות הפרעות שעברנו בא-ערם והתקשרו אלי מהמשטרה להעיד, ובשיא הכנות הם אמרו לי שאם אבוא להעיד על השתתפות בהפגנה לא חוקית, אז הם יכול להיות ייאלצו לבדוק מדוע השתתפתי בהפגנה שכזו. אמרתי תודה ולא התקשרתי אליו יותר. אבל התמונות של החוקרים עם המסיכות והפלסטינים הכורעים על הריצפה עם ידיהם קשורות ורגליהם קשורות לא עוזבות את עיניי וכל זה בגלל הפגנת סולידריות נגד החומה הנבנית בכל עבר….
Some 40 years ago, Moshe Shertok told that while he was strolling along the pavement in front of the Kremlin, he was approached by a local who asked him from where did he come.
"I'm from Israel" sais Shertok.
"What kind of country is this?" asked the local
"This is the new homeland for the Jews" said Shertok
"And are Jews really living there?" asked the local
"Yes, Jews from all over the world are living the in Israel" said Shertok
"I do not believe it, it is impossible!" said the local;
"Why do you say so?" retorted Shertok
"Because, if Jews were living there, in this independent new State, the would have shouted and we would hear them shouting!" answered the local
Not much, regrettably, has changed since the 50s.
קראתי על מאבקה של אווה (באמצעותך) נגד המפלצת בידיעה ב"הארץ". חובה לציין לדיראון את שם השופטת שישבה בדין – ד"ר דרורה פלפל – ולהזכיר שוב את הדברים השערורייתיים שאמרה. פלפל סבורה שהסיכוי שתנוצל "תמימותה או להט אמונתה" של אווה הוא "במתחם הסבירות". האם הגב' פלפל היתה מורה לעצור פעיל ימין יהודי-אמריקני הנראה לה תמים ובעל אמונה לוהטת?
גם פרופ' יהודה שנהב התייחס לשתיקת האקדמאים ברשימתו "על הסוציולוגים בסן-פרנסיסקו ובישראל", כאן לפני כ-3 ימים. הוא העיר כי:
"רק 6% מן הסוציולוגים הישראלים מתפקדים באופן קבוע כאינטלקטואלים ציבוריים, משמיעים את דברם ומבקרים את הממסד. 18% חתמו על עצומה כלשהי בשנתיים האחרונות. אם נגדיל את המספר לשתי עצומות המספר ירד המספר ל-5%. […] רק סוציולוג אחד מלמד קורס של ממש על הכיבוש (יובל יונאי. גם מאיה רוזנפלד מלמדת קורס שקרוב לנושא). הכיבוש לא הפך לנושא נלמד בישראל למרות מרכזיותו והדומיננטיות שלו בחיי החברה בישראל."
התשובות לתהיות של יעל ברדה הן ,בין היתר,בנאום הפחד-וחשבון של משה שרת בועידת הדחת בן-גוריון ,בשתיקת האינטליגנציה האמריקאית בתקופת מק-קארתי,בשתיקת האינטליגנציה הסובייטית בסוף תקופת סטלין ובשתיקת האינטלגינציה הגרמנית בתקופת היטלר.כאשר מתווסף לשלטון כוחני האלמנט הלאומני של פחד מאוייב חיצוני,קשה למצוא מי שייצא נגד הרוב המוסת.
רציתי להזכיר לגברת יעל ברדה דבר קצת לא נעים
המתאבד במסעדת mike's place נכנס תחת הכסות של פעילות הומניטרית של תנועת הסולידריות הבינלאומית
ממש כמו העיתונאית אוה גסוביץ , ואם הגב גסוביץ תרצה אשמח לספק לה תמונות של אמבולנסים פלסטנים מעבירם נשק וחומרי נפץ, דבר שכמובן היא לא מעלה בדעתה שיכול פלסטינאי כלשהו לעשות
אמיר שלום!
רציתי להזכיר לך שהרוצח של ראש הממשלה נקרא יגאל עמיר, ועמיר מצלצל דומה לאמיר, כך שאולי השב"כ צריך להיכנס לפעולה בעניינך. זה קשור בדיוק כמו שקשורה הפעילות של פעילי התנועה הבינלאומית לסולידריות לפיגועים. אם הבנתי נכון, הרי שאין כאן כל התחזות. כל פעולותיה ההומניטריות של העיתונאית הן שקופות ידועות ומדווחות בעולם. הבעיה היא שיש לא מעט ישראלים-יהודים שלא יכולים לדמיין שיש אנשים שוחרי שלום שמוכנים לסכן את נפשם, ואם הם עושים זאת הרי שהם תמימים ומנוצלים. אם מדובר בנשים אז זה בכלל קל לטפול עליהן את הסטריאוטיפ של האישה הפותה. אולי תנסה לחשוב אחרת, הראש הביטחוניסטי של אנשים כמוך לא בדיוק מראה הרבה הצלחות. הרוב המכריע של פעילי השלום הוא נשי, הרוב המכריע של פעילי המלחמה הוא גברי. מה עוד צריך לקרות כדי שטיפול כושל ישונה?
האמנם אותה עיתונאית באה בשביל להציג את הפעילות הפרו-פלסטינית של חלק קטן וצבוע מעם ישראל?
אולי. ואולי היא באה לארץ בשביל להציג את המסכנות של האוכלוסייה הפלסטינית, לעורר אמפטיה בעולם לאויבנו ובכך לעזור לתעמולה הפלסטינית.
נכון, יש מסכנים בחברה הפלסטינית, אך מי שגרם למסכנות בחברה הפלסטינית היא החברה עצמה, שבחרה לה מנהיגים מושחתים דוגמת ערפאת, שהלבין כספים, ולקח את כספי הרשות בשביל פעילויות הטרור במקום לדאוג לציבורו!
העיתונאים האלה, דוגמת אווה, באמת פוגעים במדינה ועוזרים לרשות הפלסטינית. חלקם מביימים מצבים, עוזרים לתעמולה השקרית הפלסטינית (ארונות קבורה ריקים, מספרי הרוגים מוגזמים, האשמת ישראל בירי פגז כשבעצם לא זה המצב והפלסטינים יודעים זאת).
אותם עיתונאים מציגים באופן מוטעה בכוונה את ציבור 'המתנחלים', ואני אישית יודע זאת.
די לפרובוקציות!