הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
הדמוקרטיה באמריקה
כך נראית הדמוקרטיה בעיר הגדולה ביותר בדמוקרטיה הגדולה ביותר. הרחובות סביב המדיסון סקוור גארדן, ואיזורים סמוכים נוספים סגורים לכלי רכב זה שלושה ימים. הולכי רגל נאלצים ללכת בשבילים מסומנים על ידי חוטי פלסטיק וכל החורג מהם ננזף על ידי המשטרה. העיר מלאה שוטרים חמושים עומדים בכל פינת רחוב ובכל כניסה לרכבת התחתית. הפגנות מתוחמות לאיזורים בהם אין עתונאים (כאילו שהם מדווחים אם הם רואים משהו שחורג מתפיסת עולמם השמרנית). כל הפגנה באיזורים פתוחים ונראים לציבור מסתיימת במעצר. רק אתמול השליכו שוטרים חכת דייג גדולה על מפגינים ועצרו אותם יחד עם עוברי אורח שעמדו שם באקראי. הפגנות רבות, לא חוקיות לא נראות על מסכי הטלויזיה ולא מדווחות מעל דפי הניו-יורק טיימס, הניו-יורק סאן, או הדיילי ניוז. היום למשל הוצגו בסנטרל פארק שמות החיילים האמריקאים שנהרגו בעיראק (מה שהיו קוראים אצלנו: "הנופלים") והמשטרה מחקה את ההפגנה תוך דקות ספורות.~
לעומת זאת מקבלים האמריקאים דוזות של דיווח מן הכינוס הרפובליקני. אתמול בהיתי מול הטלויזיה. הייתי כחולם. צריך לראות כדי להאמין. יותר מחצי שעה של טמטום שוורצנגרי מן הסוג הירוד ביותר. כיצד הגיע לפני 21 שנה לארה"ב מבלי שידע אנגלית. כיצד עטף את עצמו בדגל ארה"ב כשקיבל אזרחות ולא הוריד את הדגל מעל עצמו כל היום. איך חזה בזוועות הקומוניזם באוסטריה (!), וכיצד ארה"ב החופשית (!) היא המקום היחיד שבו אפשר לממש את החלום האמריקאי. כיצד כל מי שרוצה לעבוד קשה ולהצליח יכול לעשות זאת באמריקה. כיצד ניקסון, רייגן, בוש האב ובוש הבן שייכים לשושלת נדירה של מנהיגים עקשנים ובעלי חזון המגינים על כולנו. אחר כך ג`וליאני שוב על 9/11, ושוב על הכבאים, ושוב על השוטרים. ושוב 9/11, ושוב 9/11.
שוורצנגר זה כלום לעומת מופע האימים של צ`ייני. מבהיל ממש. שוב הפטריה של פצצת האטום שמאיימת על כולנו. שוב על חיסול קיני הטרור באפגניסטן ועיראק. שוב על כך שהקם להרגך השכם להרגו. עצוב היה לראות את כל הצעירים שחושבים כמו זקנים עומדים ומרעים לו. עצוב היה לראות את השלטים "ארנולד אנחנו אוהבים אותך". עצוב היה לראות את כל זה באמריקה החופשית. למה יש לי הרגשה כל כך חזקה שבוש עומד להבחר שוב, ואם לא גם אז זה לא כל כך משנה.
נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!
תודה רבה.
אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.
מעניין לציין בהקשר של המאמר כי ראיתי היום בטלוויזיה את המפגינים נגד הוועידה הרפובליקנית. כל מה שהראו בתקשורת זה צעירים ובעיקר נשים חצי ערומות, הרוקדות במתחמים המיועדים להפגנה. בכך התקשורת הצליחה להשיג שתי מטרות באבן אחת: להראות נשים חצי ערומות-דבר שתמיד מביא רייטינג טוב-, והמטרה השנייה-אולי לא בכוונה- להראות את ההפגנות כמשהו קוריוזי, שלא צריך לקחת ברצינות יותר מאשר סתם מופע משעשע. את ההפגנות היותר ליגיטימיות, כמו ההפגנות שמוזכרות במאמר, כמו הפגנות לזכר "הנופלים", הצליחו עורכי הדשות להעלים מעל מסך הטלוויזיה שלי.
דומה שממש כמו מנהיגי הארץ לדורותיהם גם האמריקנים מבקשים 'לאמץ' אויב עמ"נ 'להתאחד': כשאין שום מכנה משותף צריך להתמקד ב'אחר' עמ"נ להדבירו. (אבל מה יקרה אז?)
הפחד מהשמעת דעות אחרות דווקא מעיד על איזו חולשה של המשטר הנוכחי למרות שגם האלטרנטיבה לשלטון (הדמוקרטים) היא בעצם שינוי קוסמטי ולא שינוי מהותי.
זה נורא, צריך להתאחד, כל הכוחות המתקדמים (מבן-לאדן וצפונה), כדי להפיל את המשטר הדיקטטורי-פשיסטי האמריקאי.
מה זה פה – לא נותנים לדבר, סותמים למייקל מור (הגאון) את הפה! נורא. אגב, מענים עיתונאים דמוקרטים, ומוציאים להורג מתנגדי משטר.
נורא.
אין משטר גרוע יותר מאמריקה.
יהודה תיזהר, עוד מעט יעצרו אותך גם!
הכול נכון. אבל חייבים לציין לטובה שבעיר הכי קפיטליסטית ומנוכרת כבר קרוב לשבוע שלא מפסיקים להפגין. זה התחיל עוד לפני יום ראשון – ביום שישי עם המוני רוכבי אופנים (רבים נעצרו) ונמשך עד רגע זה. אתמול הסתובבתי ב Union Square ולמרות צבא השוטרים האדיר, המוני בני אדם באו להפגין, מצטופפים סביב במות מאולתרות (ארגזי סופרמרקט) ומקשיבים לנאומי רחוב מאולתרים. אומנם כפי הנראה זה שולי – אבל לא יכולתי שלא לקנאות במקצת .
הדיווח של יהודה רק מראה כמה חסרים גם דיווחים בעברית על המתרחש בימים אלו בניו-יורק, אולי אחד המקומות הבודדים כיום בעולם בו מתקיימת מחאה מסיבית בלתי-אלימה בעיקר נגד מדיניות החוץ של ארה"ב, אשר יש לה השפעה ישירה עלינו. יש כמה אתרי אינטרנט בהם ניתן לעקוב אחר ההתרחשויות:
אינדימדיה ניו-יורק:
http://nyc.indymedia.org/
Save Our Civil Liberties
http://www.saveourcivilliberties.org/en/index.shtml
אבל המקום החביב עלי הוא ה"פוטולוג" של anomalous, בחור ניו-יורקי חריף, אשר בימים "רגילים" מקדיש את עמודי הפוטולוג שלו בעיקר לאינפורמציה יומיומית על פעולות הצבא הישראלי בשטחים הכבושים ולתיאור מחאות כנגד הכיבוש בניו-יורק. מאז תחילת כינוס הועידה הרפובליקנית הוא עוסק בעיקר במחאה שמסביבה, יוצא כל יום לרחובות מנהטן, מצלם ומדווח ומתפלא מחדש שעדיין לא עצרו אותו. באחד הימים הוא פנה לגולשים מחוץ לניו-יורק והציע להם שיכתבו לו סיסמאות אותם יזעק עבורם ברחובות העיר. מיד ביקשתי שיצעק: "די לכיBUSH, די לכיBUSH".
הדיווחים המצולמים שלו, מנקודת המבט של אקטיביסט, מדהימים. צילומיו מתמקדים בפורטרטים של מפגינים, על שלל הסיסמאות המקוריות הכתובות על גופם, חולצותיהם או שלטיהם, וכן באלימות של "כוחות הביטחון" לגווניהם. מצד אחד די קשה להאמין שכל זה קורה שם, בתפוח הגדול, אבל מצד שני, מדינה שצבאהּ מאמץ בעיראק שיטות לוחמה של הצבא הישראלי, אין מה להתפלא שמשטרתהּ מאמצת שיטות של האמסטפים מהיס"מ.
סידרת הצילומים והדיווחים מתחילה כאן (לחצו על next כדי לדפדף קדימה):
http://www.fotolog.net/anomalous/?photo_id=8382967
אז מה יהיה? באחד הימים הגיב anomalous למישהו שכתב "אל תשכחו להצביע!", בזו הלשון [המקור באנגלית, תרגום שלי]:
"למי בדיוק אנחנו אמורים להצביע? יש את כל הסיבות להאמין שקרי יהיה גרוע מבוש במרבית הנושאים הקשורים לישראל ופלסטין.
עבור אלו מאתנו המבקשים להתנגד להתפשטות והכיבוש הצבאי הישראלי, ולסדרה האינסופית של מלחמות גזע כנגד מדינות ערביות שהציונות דורשת, הבחירה בין מיליונר ציוני א' (בוש) או מיליונר ציוני ב' (קרי) איננה כלל בחירה. ניתן כבר לראות של את ברווזי הציונות מסתדרים בשורה לקראת בחירות 2008: מיליונר ציוני ג' יהיה מן הסתם אדולף ג'וליאני, אשר זה עתה פנה לועידה הרפובליקנית בנאום שבאותה מידה יכול היה להיכתב על ידי אריאל שרון".
יש מקום לתיקון ושינוי גדול במדינה הדמקורטית הגדולה בעולם. עדין זו המדינה שהובילה בעבר וגם היום שחרור של עמים רבים מדיקטטורות שונות.
יוסי, אני חושש שהציניות שלך אינה במקומה. בניגוד לתדמיתה, ארה"ב מגלה (ותמיד גילתה) סימנים מדאיגים של פאשיזם. זה לא חדש. וולטר בנימין שיקף זאת בצורה מבריקה ב"מלאך של ההיסטוריה".
זוכר את תקופת מאקרתי? זו לא הייתה תופעה של סנטור בודד. זו הייתה תופעה אמריקאית. אדם בודד לא יכול ליצור ציד מכשפות שכזה. זוכר את המלחמה בוייטנם? זוכר את הקשר של הסי איי איי עם המשטרים הפשיסטיים בדרום אמריקה? את הקשר שלו עם הטליבן? עם בין לאדן? את המלחמה המלוכלכת שלו בקומוניזם הן בשנות החמישים באירופה והן בשנות השמונים?
אשמח לשמוע את דעתך בשני עניינים ספציפים עליהם לא תהיה לך בודאי מחלוקת ביחס לעובדות.
1. האופן שבו גויסה אמריקה ודעת הקהל שלה למלחמה בעיראק. השימוש השקרי ב"נשק להשמדה המונית". שלא תבין אותי לא נכון. סדאם חוסיין הוא חלאת המין האנושי. אבל האם אתה באמת לא מודאג מן האופן שבו שיקר הממשל של בוש על קיומו של נשק להשמדה המונית? אני בטוח שאתה מסכים שאפשר להצביע על המימדים הפשיסטיים בארה"ב מבלי להיות מזוהה עם בין לאדן.
2. היותם של כמה מאות עצירים מנהליים בגואטנמו ביי מזה כשלוש שנים. ללא משפט, ללא סיבה, ללא הסבר. סתם כך
בגלל צבע העור שלהם.
זו אמריקה החופשית? זה האידיאל שלנו?
just came back from walk in oslo where israel thought she can ran away from the idea of the right of return. the west and east of oslo is diffrent by colour,
in front of the israel embessy is the only place in oslo where they have guards,,,and also the american embessy gonna get aplace out of the city in a military camp.
people here think that israel and zionism are one and that america and opression is one, but they luck the understanding that nationalism hegomonic ethinicy is the root of the corupt demcracy. i been to syrian coffe and talked with iranian and middle eastran norvigian and fast we got the understading that middle east can be with open border if we can talk. but the israeli goverments dont wont to make peace and give back the territories and right of return …and give justice and equlity between all the societies inside of israel and as role alson in the arab world.
ארה"ב דמוקרטית? הצחקתם אותי. האם שכחנו מה עשו אותם אמריקאים לאדומי העור, לשחורי העור (כשבקק"ק תמכה אוכלוסיה גדולה ורחבה ומוסדות ביטחון הפנים פשוט העלימו עין) ולמיעוטים אתניים שונים. ארה"ב ה"טובה", הנוצרית, הפוריטנית, הקהילתית, אינה אלא שקף מוגדל של התמונה הזוועתית העולה מתוך "דוגוויל". ב"בית התה של ירח אוגוסט" מתבטא האדמיראל האמריקאי, בערך בלשון זו: "אנו נהפוך את מלוכסני-העין (היפנים) לדמוקרטים, גם אם הדבר יעלה במחיר חייהם של מיליוני יפנים". אחלה של גישה דמוקרטית, ש"משום-מה" התפספסה לקאובוי הטקסני ביציאתו להילחם ב"איש הרע" אשר בבגדד.
כשאתה מדבר על אמריקה ש"מגלה (ותמיד גילתה) סימנים מדאיגים של פאשיזם", האם אתה מתכוון לאותה מדינה שבניגוד למדינות מערביות אחרות עם נטייה לפאשיזם, דווקא התגייסה למגר את גרמניה הנאצית ?
אז מה?
המלחמה של ארה"ב נובעת מאלף סיבות שאינני צריך להזכירן כאן, לא מעט גם בשל מעמדה בעולם. אבל, גם אם עשתה את זה ממניעים אלטרואיסטים טהורים, כשבמרכזה סדר יום אמריקאי להלחם בפאשיזם, האם זה אומר שלא יכולים להיות בארה"ב סימנים מדאיגים של פאשיזם?
אגב: גם "דמוקרטיות" נלחמות ב"דמוקרטיות". תלוי רק איך מגידירים אותן.
הדמוקרטיה הגדולה בעולם היא הודו. על כל מה שמשתמע מזה.
האם שכחנו את ההפצצות המרושעות של בנות הברית, ובעיקר ארה"ב, על אוכלוסיה אזרחית, חפה מכל רבב ופשע – על ערים תמימות בגרמניה, שבה נרצחו (כן-כן, ואין לי ביטוי משפטי קולע יותר) נשים, זקנים וטף, כשכל פשעם היה גחמה מפונטזת, נקמנית, התנשאותית וצמאת דם של ארה"ב ובריטניה.
האם שכחנו את ההפצצה המרושעת, שאין לה כל תקדים בהיסטוריה, על הירושימה ונגסאקי, כאשר היפנים נכונו, שעות רבות קודם לכן, לחתום על הסכם כניעה עם האמריקאים.
האם שכחנו את ההפצצות הזדוניות של האמריקאים בקוריאה ובווייטנאם ואת ההתנהגות הברוטאלית, הטורפנית, של חייליה כלפי המקומיים, ומיהם חייליה אם לא שקף אמין של ציבור המצביעים.
דמוקרטיה בהתגלמותה ממש.