במדינת מופז

יעל ברדה

במדינת מופז אם השב"כ והמשטרה לא מוצאים עליך מספיק מידע כדי להגיש כתב אישום אחרי חודש של חקירה, מוסרים לך צו מעצר מנהלי.

במדינת מופז, הפרקליטות, תגן על עמדת השב"כ ותאמר שאין אפשרות להגיש כתב אישום כי זה יגלה חומר חסוי.

במדינת מופז יכלאו אותך, יסרבו את כניסתך לישראל ויגרשו אותך מן הארץ על סמך מידע חסוי שרק השב"כ יודע מהו. לפעמים המידע החסוי הזה הוא שהשתתפת בהפגנות או ארגנת אותן. למשל ההפגנה במחסום רפיח אחרי שמסוק צה"ל ירה והרג 7 ילדים שהלכו בהפגנה שקטה לבית הספר שלהם.~

במדינת מופז איש מילדיו או הוריו של שרי הממשלה לא נפגעו בפיגוע. הם לא נוסעים באוטובוסים. ילדיהם לא ישרתו במחסומים, כי הם לא נועדו לתפקידים כאלה.

בחודשים האחרונים ייצגתי פעילים פוליטיים שמסרבים להתיר את כניסתם לישראל, מגרשים אותם מן הארץ וכולאים אותם במעצר מנהלי – הכל על סמך מידע חסוי של השב"כ.

בפברואר השנה, בהחלטה אמיצה, השופט הצבאי סא"ל שלומי כוכב בערעור על מעצר מנהלי קבע כי נעים מוראר מן הכפר בודרוס נעצר מעצר מנהלי לא בשל מסוכנותו, אלא בגלל פעילותו הפוליטית נגד בניית גדר ההפרדה בכפרו. השופט כוכב קבע שהתביעה הטעתה את שופט המעצרים במידע שאיננו עדכני וכי אסור שמעצר מנהלי יהווה כלי פוליטי.

לפני חודש, בית המשפט המחוזי אישר את כניסתה לישראל של אן פטר, גרפיקאית בת 44 מניו יורק שהשב"כ סירב את כניסתה לישראל בטענה שהיא מהווה סיכון לפעילות חבלנית עוינת. אן פטר היתה בישראל פעם אחת קודם והשתתפה בהפגנות נגד גדר ההפרדה. אחרי 34 יום ששהתה בתנאי מעצר, השופט מודריק הכניס אותה לישראל.

השב"כ גם סירב את כניסתה של אוה גסביץ, עיתונאית בריטית. שתי שופטות בית המשפט המחוזי בתל אביב, אסתר קובו ודרורה פלפל, קבעו בהחלטות נפרדות כי היא איננה מסוכנת לבטחון המדינה. אולם השופטת פלפל קבעה גם שהיא  עלולה להיות מנוצלת "עקב תמימותה ולהט אמונתה במניעת מה שהיא מכנה פאשיזם וגזענות". לכן סרבה לכניסתה של עיתונאית לארץ.

השב"כ מחזיק את טלי פחימה 30 יום. הם היו חייבים לקבל אישור של היועץ המשפטי לממשלה או להגיש הצהרת תובע – שהם הולכים להגיש כתב אישום. באותו יום הוציא מופז את צו המעצר המנהלי.

החוק הפלילי מאפשר שתי אופציות. אחרי שסיימת לחקור חשוד. או שתגיש נגדו כתב אישום, או שתשחרר אותו. השב"כ שכנעו את הפרקליטות לעקוף את החוק הפלילי ולהשתמש במעצר מנהלי, שהוא מעצר המונע סיכון עתידי, לגביו חייבים שיהיה מידע.

זו לא תהיה הפעם הראשונה שהשב"כ ינהל לנו את המדינה והמערכת הפוליטית. פרשת נאפסו וקו 300 נשכחו משום מה. שופטת בית המשפט העליון, מי שהייתה פרקליטת המדינה בפרשת קו 300, אמרה בכנס סגור של צמרת השב"כ שעליו דיווח עיתונאי "ידיעות אחרונות" נחום ברנע, במוסף לשבת 25.6.04 "אני שבה ושואלת את עצמי מה הדבר המדהים שהתגלה לנו בפרשה הזאת. התשובה היא: הכוח הבלתי מוגבל של שירות הבטחון הכללי. רק במהלך הטיפול בפרשה הבנו שהכוח יכול להיות מופנה כלפי כל אחד, גם כלפי מערכת המשפט ואם צריך גם כלפי הדרג המדיני. "

במדינת מופז מנסים להשתיק פעילים פוליטים. לא נותנים לאוטובוסים של מפגינים לעבור במחסומים, מזמינים פעילי שמאל ישראלים לחקירות הפחדה בשב"כ, זורקים כמויות מסחריות של גז מדמיע ורימוני הלם כדי לפזר הפגנות, מכניסים מכות רצח לצלמים, שולחים מזכרים סודיים על סטודנטיות ש"לא מפחדות לקיים קשרים עם פלסטינים" על מנת ליסוע וללמד ילדים בשטחים אנגלית ומחשבים, מאזינים לטלפונים, גם לשיחות עם עורכי דין ועיתונאים, משפילים בשדה תעופה, מחרימים מחשבים ניידים וגם אופניים באדיבות חברת ישראייר.

אני לא מכירה את טלי פחימה באופן אישי. אבל אין לי ספק שבמדינת מופז לטלי פחימה יש ייעוד אחד בלבד והוא להפחיד את כל מי שמתנגד למדיניות הממשלה ומנסה לעשות משהו בקשר לזה חוץ מלקונן.

מדינת מופז היא ממלכת השב"כ והמידע החסוי. הדרך היחידה להפסיק את זה היא לומר את דעתך בגלוי.

יעל ברדה היא עורכת דין וממקימות תנועת "מהפך" 

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. תוכי ושמו מוקי

    נניח שלשב"כ יש מודיע טוב מאד באיזור ג'נין. ונניח שהמודיע הזה נמצא בסכנה, וצריך להציל את עורו. דרך אחת היא להוציא אותו משם – אבל אז המודיע יישרף. דרך שניה היא להטעות את רודפיו ולהציג את המודיע בתור "הכי פטריוט". למשל, מאפשרים לו לבצע פיגועים קטנים, למשל מאפשרים לו לקחת אחריות על כמעט פיגועים גדולים (שנמענים ברגע האחרון בזכות מידע שהגיע בשניה האחרונה), למשל מנסים להתנקש בחייו (אבל מפספסים). אבל צריך להסביר למשל למה יש לו קשרים עם ישראליים וכו' – אז מסדרים איזה פעילת שלום (או אולי סוכנת שב"כ בתור פעילת שלום) ומספרים סיפור שלם על התכתבות באינטרנט (מישהו ראה? עוד מישהו פה התכתב אי פעם?) ועל נסיעה לג'נין (לבד! מישהו ניסה? מישהו מוכן לנסות?) ועל היפוך מגמה פוליטי וכו'. ואחרי זה, כדי לחזק את האמינות – עוצרים את הפעילה הזו ומציגים אותה כמסוכנת. הארגונים השמאליים עושים רעש ומגבירים את האמינות. ועוד משתמשים בתירוץ הנהדר של "הגנת מקורות" כעילת המעצר המינהלי. ואולי העצורה היא אותם המקורות עצמם? ואולי גם היא בעצם נתונה בסכנה?
    עובדה היא שמעט מאד אנשים הכירו את טלי פחימה כפעילת שמאל. עובדה היא שמשפחתה לא כל כך הגיבה על מעצרה או מעשיה (השוו את משפחת וענונו/סרבנים וכו') ועובדה היא שזכריה זוביידי מופיע יותר מדי בחדשות בזמן האחרון הן בתור "מטרה" והן בתור "מתכנן פיגועים" שאינם יוצאים לפועל. בקיצור, הסיפור הזה כל כך משונה, שהתאוריה הזו טובה בדיוק כמו "הסיפור האמיתי" שמספרת התקשורת.

  2. שרלוק

    תוכי ידידי,

    אכן חומר מעניין למחשבה. ואפשר להוסיף את התרחיש שניסחת לאוסף תרחישי הקונספירציה הפופולריים בשכונתנו (השב"כ גם החליף את כדורי הסרק בכדורים חיים באקדח של יגאל עמיר. זוכרים?). זה בהחלט מאתגר את הדמיון ומוסיף עוד טעם ומשמעות לחיים.

    אבל לא בפיקנטריה ובסיפורי בלשות עסקינן כי אם בחיינו, בחברה אליה אנו משתייכים ובמנגנוניה. לכן הסיפור של טלי פחימה ממש לא חשוב כאן. זה יכול להיות בסיס מעולה לסרט (שאולי אפילו ימומן ע"י השב"כ ונציגיו בוועדה לביקורת סרטים ומחזות), אבל אל תמעיט בערך דבריה של עו"ד ברדה. העניין הוא בהצטברות האירועים ולא באנקדוטה של פחימה.

    וליעל ברדה – יישרי כח!!

  3. דני זמיר

    יעל את יכולה להפנות אותי להפגנה שבה נהרגו הילדים ברפיח (דרך המייל)?

  4. דני זמיר

    ראשית, למרות שאני מבין שזה מקלקל את "המרירות", לפחות חלק מילדיו של מופז ושל שרים נוספים משרתים במחסומים.
    קשה לי גם להבין את קו הטיעונים הזה: כשמישהו משרת במחסום אז הוא "קלגס", וכשהוא לא משרת אז הוא גם לא בסדר כי הוא לא שותף לגורל של החיל הפשוט.
    מסקנה: במדינת ברדה אם אתה חיל, פשוט או בעל ייחוס משפחתי עאלק, אתה לא בסדר לא משנה מה אתה עושה.

    שנית אודה לך אם תוכלי להעביר לידיעתי את פרטי הארוע שבו לדברייך "נהרגו 7 ילדים בזמן שערכו הפגנה שקטה בדרך לביה"ס", זה אירוע שאני לא מכיר וחשוב לי מאד להכיר אותו ולראות מה הצבא עשה בעניינו.

    שלישית, אכן מעצרים מנהליים סתמיים והצקות לפעילים פוליטיים אזרחי ישראל יהודים וערבים פסולים מכל וכל. (כמו שכבר כתבתי איני יודע אם זה המצב בענינה של טלי פחימה ולדעתי גם את לא יודעת ועל כן כל עוד מדובר במעצר בודד ושהחומר בעניינה עבר את ביקורות הפרקליטות בהמ"ש אני נוטה לקבלו כמוצדק).
    לעומת זאת, להבנתי ישראל רשאית, כמו כל מדינות המערב, (שלא לדבר על משטרים אחרים שזכויות הפרט מעניינות את הסבתא שלהם), למנוע כניסת אזרחים זרים שאין להם שום כוונות הומניות אלא רצון לסייע בפעילות פוליטית גרידא לפלסטינים.
    המאבק בינינו ובין הפלסטינים מתנהל לא מעט במישור התקשורתי ואין שום סיבה לסייע לפלסטינים במאבק הזה.

  5. דודי נתן

    לתוכי ושמו מוקי, וגם לשרלוק ואחרים..
    אכן, רעיון קונספירטיבי נאה, ונראה לי שדי משכנע – אותי לפחות, אפשר לומר הלוואי, אני בהחלט אשמח לדעת מתישהו שטלי פחימה נעצרה במסגרת "משחק" מתואם שלה עם השב"כ, ושזביידה פעיל לטובת סיום המלחמה בשלום..
    למרות ההסתייגות האוטומטית שיכולה להיות לכולנו מארגונים חשאיים, מצב כמו המתואר בתיאוריה של תוכי ושמו מוקי ישמח אותי כי זה יגיד לי שהחושך הנראה לי כיום הוא פחות חשוך.
    אני רוצה להרחיב כאן: מה שמצטייר לי כיום הוא שראשי הצבא (יותר מופז מיעלון – ואולי יעלון נגרר אבל מה זה משנה כאן..) תרמו בכוונה להסלמה, שראשי השב"כ מנצלים את המתח הבטחוני להשליט יותר ויותר הפחדה על פעילי שמאל והסיפורים ידועים…
    בהחלט מצטייר מדרון חלקלק של יותר ויותר דיקטטורה, ולכן – אם יש כאן משחק, יותר עדיף..
    א ב ל, מכיון ששנינו לא יודעים, ואפילו בתוך ה"משחק", תפקידנו למחות נגד המעצר השרירותי הזה שנראה בהחלט כ"תפירת תיק".
    דרך אגב, גם אם הכל קונספירציה – בטח לא נדע זאת אף פעם.. ואם לא – זה הרבה יותר גרוע. בקיצור תשוחרר טלי פחימה, קדימה ההתנתקות וקדימה לשיחות שלום כדי להתחיל לחיות כמו בני אדם על האדמה הזו,
    וכמובן שגם יקל עלינו לשים זרקור על השודדים הראשיים בישראל: ראשי המשפחות הפשע הליגאלי והלא ליגאלי

    דודי

  6. אלון מרכוס

    אינני יודע לאיזה מקרה של הרג ילדים ברפיח התכוונה יעל ברדה כיון שישראל הרגה כה רבים מהם, ובכל זאת דוגמא אחת לפחות אני יכול לתת לך.

    בתאריך 19/5/04 במהלך המבצע ברפיח (שהיה "בתגובה" להרג החיילים הישראלים בשני הנגמשים) פתחו הפלסטינים בהפגנה אזרחית במחאה על ההרג והרס הבתים. מסוק של צה"ל ירה טיל לעבר המפגינים והרג 8 מהם:

    ואליד נאג'י אבו-קמר (10),
    מובארק סאלים אל-חשאש (11),
    מחמוד טאריק מנסור (13),
    מוחמד טאלאל אבו שער (20),
    עלא מוסאלם אל-שיך עיד (20),
    פואד חמיס אל-סקע (31),
    אחמד גמל אבו אל-סעיד (18)
    וראג'ב נימר בארהום (18)

    כמו כן נפצעו כ-50 מפגינים נוספים 10 מהם היו במצב קריטי. כל זאת לפי הדיווח השבועי של PCHRGAZA

    http://www.pchrgaza.org/files/W_report/English/2004/20-05-2004.htm

    במידה ואתה לא מוצא את הדיווח הזה אמין, אתה יכול לנסות את YNET

    http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2919036,00.html

    אבל הם מדווחים על 10 נערים ילדים הרוגים בהפגנה מפגיעת המסוק באותו יום ללא ציון שמם וגילם כמובן.

    המקרה הזה אולי מזעזע אבל אפשר להתנחם בדברי שר החוץ:

    "מדובר בטעות מצערת. צה"ל אינו נוהג לירות לעבר קהל מפגינים, מעולם לא עשה זאת בעבר, לא יעשה זאת בעתיד ובוודאי שלא ניתנה הוראה שכזאת"

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2919487,00.html

  7. דני זמיר

    מההפניה עולה שמדובר באירוע המפורסם ברפיח שבו נהרגו אזרחים מירי טנקים של צה"ל.
    יעל ברדה כתבה על הרג מטיל שירה מסוק (ירי מכוון מאד ומדוייק מאד) של שבעה ילדים בהפגנה שקטה שערכו הילדים בדרכם לבית הספר.
    מרכוס מזכיר שישראל "הרגה כה רבים מהם (קרי: מהילדים- ד.ז.)" כאילו הרג מכוון של ילדים ונ ערים ע"י מסוקים ישראליים הוא מחזה נפוץ.
    מטעמי פליאה ועניין אמיתי אני מבקש שוב: שיעל ברדה תראה בדיוק את הארוע עליו דיברה או שמרכוס יצביע על אחד "מהאירועים הרבים" שבהם מסוקים ישראלים ירו טילים על ילדים שהלכו בשלווה.
    ואם אין לזה סימוכין אז כדאי אולי להגיד.
    .
    לילה טוב.

    .

  8. אלון מרכוס

    נראה לי העניין של דני זמיר בתגובה שלי הוא סטטיסטי בעיקרו, דהיינו על כמה מקרים בדיוק אני יודע בהם נהרגו בדיוק
    7 ילדים ברפיח בהפגנה שלוה ממסוק. לא נותר לי אלא להודות שוב שאינני מכיר את המקרה המדובר, כפי שאכן ציינתי בתגובתי הקודמת.

    חיפשתי ומצאתי דיווחים על הרג 10 (ולא 7) ילדים ונערים בהפגנה ברפיח מירי מסוק (אך ייתכן ודובר צה"ל צודק
    והמסוק שירה לא פגע אלא ירי הטנק הוא שפגע) וגם דיוחים על מספרים שונים לגבי אותה תקרית, אך בכל מקרה
    אין כל ודאות שההפגנה ההיא אכן היתה שקטה.
    מצאתי עוד דיווחים על הרג 8 ילדים מירי מסוק/מטוס שישנו בבתיהם – הוצאה להורג ללא משפט של סלאח שחאדה – והם אכן היו שקטים אך לא ברפיח והם לא הפגינו. מצאתי עוד עשרות דיווחים של בצלם על הרג ילדים ברפיח בכלי
    נשק שונים בהפגנות, ברחוב ובבית, בשקט וברעש, אך כמו להכעיס לא התקיימו כל התנאים שדני ביקש.

    לא נותר לי אלא לציין שכשכתבתי "כיון שישראל הרגה כה רבים מהם" התכוונתי : כיון שישראל הרגה כל כך הרבה ילדים ברפיח ולא כפי שניתן היה אולי לחשוב : כיון שישראל הרגה כל כך הרבה ילדים ברפיח בהפגנה שקטה בדרך לבית הספר
    בירי ממסוק. כאמור אין לי שום ידע מדויק על סוגי כלי הנשק ששימשו את צה"ל ועוצמת הרעש שהילדים עשו לפני מותם.

    בעשרה הימים הנוראים הבאים עלינו אבקש סליחה על כל הקורבנות, ישראלים ופלסטינים, שלא ספרתי כאשר הרכבתי
    את הרשימה המחרידה של 69 ילדי רפיח שנרצחו ונהרגו מאז אוקטובר 2000 ע"י צה"ל:

    נתוני בצלם:

    1. 12/10/00 סמי פתחי אבו ג'זר (13)
    2. 29/10/00 חוסני חסן א-נג'אר (14)
    3. 1/12/00 מוחמד סאלח מוחמד אל-ערג'ה (12)
    4. 20/12/00 האני יוסף א-סופי (14)
    5. 24/01/01 ספואת עיסאם קשטה (16)
    6. 17/04/01 ברא ג'לאל מחמוד א-שאער (10)
    7. 24/05/01 עלאא עאדל יוסוף אל-בוג'י (15)
    8. 7/07/01 ח'ליל איבראהים אל-מור'רבי (11)
    9. 22/07/01 רפעאת א-נחל (15)
    10. 19/08/01 מןחמד אבו ערר (13)
    11. 29/08/01 סאמר זוערוב (17)
    12. 8/09/01 סמיר אבו לבדא (15)
    13. 26/09/01 מחמוד ג'לאל סעיד קישטה (16)
    14. 27/09/01 מועאוויה עלי אחמד א-נחל (14)
    15. 13/12/01 ראמי חמיס זוערוב (13)
    16. 6/02/02 פאדי אל-עזזי(13)
    17. 21/02/02 באסל אל-עטר (17)
    18. 21/02/02 איהב פתחי עבד אל-ווהאב (16)
    19. 6/04/02 סאלווה דהאליז (10)
    20. 6/04/02 סומאייה חסן (5)
    21. 30/04/02 הודא שלוף (1)
    22. 7/05/02 ג'מאל סאמי א-שאער (17)
    23. 13/05/02 סאלם סאמי א-שאער (15)
    24. 22/05/02 מוחמד טלאל כסאב (17)
    25. 24/06/02 עבד אל ווהאד אל-ג'ורני (17)
    26. 29/08/02 עבד אל-האדי אל חמאידה (13)
    27. 9/10/02 מוחמד עשור (14)
    28. 10/10/02 תא'אר סלאח סאלח אל-חות (13)
    29. 11/10/02 מיסאא זנין (12)
    30. 11/10/02 אחמד רדואן (15)
    31. 13/10/02 תאופיק חוסאם חאפז בריקה (2)
    32. 17/10/02 שיימאא כמאל יוסף אבו שמאלה (8)
    33. 17/10/02 מוחמד סאמי זכרי אבו הילאל (15)
    34. 26/10/02 סאלם א-שאער (13)
    35. 26/10/02 מחמוד סמאר אבו מור (16)
    36. 11/11/02 נאפז משעל (2)
    37. 11/11/02 מוחמד אבו נג'א (8)
    38. 13/11/02 חואמד אל-מסרי (2)
    39. 16/12/02 עיד אבו חלאל (16)
    40. 18/12/02 עלאא מוחמד מוסלח א-סדודי (15)
    41. 19/12/02 נדא מאדי (11)
    42. 21/12/02 חנין אבו סיתה (12)
    43. 28/01/03 עלי ר'ריז (8)
    44. 25/02/03 אחמד אבו עדואן (14)
    45. 19/04/03 מחמוד אחמד איבראהים אבו קוש (14)
    46. 19/04/03 מוחמד איבראהים אל-חמאידה (14)
    47. 24/09/03 מוחמד עיסא עבד אל-עזיז חמדאן (15)
    48. 10010/03 איבראהים אחמד אל-קירנאווי (10)
    49. 10/10/03 סאמי טלאל נג'יב סלאח (12)
    50. 10/10/03 אטווא יוסף אבו מוחסן (17)
    51. 16/10/03 שאדי ח'ליל איסמאעיל סקר (17)
    52. 19/10/03 שאדי נביל מחמוד אבו עלוואן (17)
    53. 11/11/03 שאדי נעים ח'ליל אבו ענזה (14)
    54. 6/12/03 ג'יהאד מוסא חסן אל-אח'רס (16)
    55. 11/12/03 סולימאן מוחמד סלאמה אל-אחר'ס (15)
    56. 17/12/03 מוסטפא עבד אח-חמיד אל-המס (16)
    57. 12/02/04 בשיר ח'ליל מוחמד אבו עמראנה (14)
    58. 4/03/04 מוחמד עבד חסן עות'מאן (13)
    59. 17/03/04 עלאא וואא'ל עלי א-נג'ילי (16)
    60. 4/04/04 מוחמד זידאן מוסא אבו סמהדאנה (17)

    נתונים חלקיים מ- PCHRGAZA לחודש מאי 2004

    61. 17/05/04 מוחמד מוסה מוואפי (15)
    62. 18/05/04 איבראהים איסמעיל רבח'י אל-בל'עווי (17)
    63. 18/05/04 מוחמד ג'אסר אל-שעאר (17)
    64. 18/05/04 אחמד מוחמד אל-מוח'ייר (10)
    65. 18/05/04 אסמה מוחמד אל-מוח'ייר (14)
    66. 19/05/04 סאבר אחמד אבו לבדה (13)
    67. 19/05/04 ואליד נאג'י אבו קמר (10)
    68. 19/05/04 מובארק סאלים אל-חשאש (11)
    69. 19/05/04 מחמוד טאריק מנסור (13)

  9. דני זמיר

    מצמרר לקרוא את רשימת הילדים הפלסטינים מרפיח שנהרגו במלחמה הזו, רשימה שאת חלקה פרסמת.
    דווקא בגלל זה אין שום צורך להמציא או להיות ציני.
    כשמאבדים אמינות – וכל כתבה נראית מוטית אז היכולת לשכנע נהיית קלושה.
    הילדים שנהרגו בעת הטלת הפצצה על שחאדה, כמו גם הילדים שנהרגו בעת שהיו במקרה ליד מבוקשים, נהרגו על לא עוול בכפם בפעילות שלא צריכה היתה להתרחש.
    כדי להתמודד עם העוולות ולהצליח גם לשמור על צבא מנצח וגם על מינימום עוולות צריך להצמד לעובדות ולא להמציא.

  10. פחזנית

    אלון מרכוס היקר, קיימת אי-התאמה חמורה בין רשימת הקורבנות שמסרתָ כאן, ובין החומר שקיבלתי ממקורותַי. הקורבן מספר 36 ברשימתך (נאפז משעל, בן שנתיים, מת ביום 11/11/02) אינו מוזכר ברשימות שפירסם הצלב האדום הבינלאומי, ויתכן שהנתון מפוברק. אודה לך אם תאיר את עיני ותסביר לי את פשר ה"טעות".
    הפיסקה הנ"ל אינה אמיתית כמובן. ביקשתי רק להדגים כיצד יכול פטריוט אחד נחוש, להטריד אתר ביקורתי פעיל, ולהסיט דיון חשוב ממסילתו. במקום הנושא החמור שהביאה יעל ברדה מתעסקים בדברים של מה-בכך. יופי דני.

  11. matityaho shemoelof

    mofaz is a puppet in the hands of the goverment who uses his mizrachi identity in part of this un-democratic actions. mofaz denial of the politics of idendity in general and his blindess towards his roots and identity is a shame.
    i think that if he was more wise and he would take his mizrachi identity and bring into it demcratic actions and un-barbaric figures that show that he is to bring peace to the middle-east and not terror fear and anger and in-justice.

  12. תוכי ושמו מוקי

    בפעם הלא ראשונה וכנראה לא אחרונה נצטרך להתמודד עם הטיעון המתנשא שמזרחים מסוימים "לא מסוגלים" להכיר בזהות של עצמם ומנוצלים בידי "הגמוניה (אשכנזית)". כלומר, מופז הוא מין "בובה" עיוורת, נטולת חוש מידה כלשהו. מין גולם מזרחי (והעובדה שמזרחים רבים תומכים בו כנראה מלמדת שהוא לא הגולם היחיד). לעומת זאת, היות מזרחי "אותנטי" פירושו "לא להיות ברברי" ולפעול בדרכים דמוקרטיות. אבל מי באמת הפשטני פה? ומי הגזעני פה? אלהים אדירים, עם זאת הגישה האופוזיציונית, ממש לא ברור מה עדיפותה על השלטון הנוכחי. ואם זה מה שלומדים באוניברסיטה, אז אולי באמת עדיף לסגור את המוסדות האקדמים.

  13. כנ''ל

    מדברייך עלול להשתמע כאילו אסור לבקר אתרים ביקורתיים, ולא כך הדבר. לדעתי כוונתו של דני היא שטיעוניה של יעל מדברים בעד עצמם, ומידע לא מדוייק מחליש את הטיעון ולא מחזק אותו.

    דרך אגב, בתו של השר לשעבר יצחק לוי, איילת השחר לוי נרצחה בפיגוע בירושלים בתאריך 2/11/2000. אולם זהו ככל הידוע לי המקרה היחיד שבו נפגעו בפיגוע בכירים או קרובים לבכירים בפוליטיקה הישראלית. בעצם גם הבן של יוסי גינוסר נהרג בעת שירותו בשטחים. אבל במקום מקרים ספורדים, מעניין יהיה לראות את התפלגות קורבנות הטרור לפי עשירונים של הכנסה.

    ועל הטענה של מתיתיהו כאילו מופז הוא בובה בידי הממשלה יש לי שתי מילים להגיד: נו באמת.

  14. דני זמיר

    איני חושב שזוהי ה סטה מהנושא לגלות שבמאמרה החשוב יעל ברדה מביאה סיפור שלא היה ולא נברא.
    אם צריך להמציא סיפור שישראל הורגת במתכוון ילדים שהולכים בשלווה לבית הספר, אז כדאי אולי לשאול את עצמינו למה צריך להמציא סיפור כזה.

    התגלית האקראית הזו על שימוש במעשיה בדויה היא בסך הכל סימפטום:
    ישראל מתמודדת בקשיים עצומים עם הטרור.
    ביקורת על הפעלת כח שגורמת להרג אזרחים ללא סיבה חשובה מאד גם בנסיבות כאלו אבל בגלל זה אסור לה להמציא ולפברק סיפורים.
    מאחר, ו (כנראה) בשונה ממך אני מעורב מאד בנסיון לטפל בתוך הצבא בחריגות בגין השימוש בכח כנגד אזרחים התענינתי בארוע שהזכירה ברדה כי לא היה מוכר לי, ולא העליתי על דעתי שברדה ומרכוס ועכשיו גם את אדישות לכך שההאשמה הזו אין לה שום בסיס למרות תוכנה המפלצתי.
    האשמת שווא של ישראל ברצח מכוון של ילדי בית ספר ההולכים בשלווה לבית ספרם הוא בעיניי חריגה מוחלטת מכל אמות מידה של יושר אינטלקטואלי וביקורת ראויה.

    גם באתר "ביקורתי" מותר להתנגד ולבקש הסבר ממי שהביקורת שלו חושפת אותו כמי שממציא סיפורים זוועתיים רק כדי לאשש את התיאוריות שלו.
    שבת שלום.

  15. דודי נתן

    אני מצטרף לדני בחשיבות הדיוק. דווקא בגלל שהארועים הקשים שאנחנו מחוללים בשטחים מספיקים בפני עצמם – אסור להוסיף סתם..

    יחד אם זה, אין לי (ואולי לדני, אני לא יודע..) כוונה שאי אפשר להגיד מילה בלי לבדוק אותה 20 פעם.. למשל האמירה שאנחנו מעוללים עוולות גדולות, לא נבדקה לפי רגע, מיקום מדויק וכו', אבל אם הייתי אומר שאנחנו אונסים פלסטיניות – (אני מקווה שלא..) ראוי היה שאביא דוגמה..
    פשוט, בלי זה אכן אנחנו מתדרדרים לאי יכולת להאמין גם לידידינו לעמדה..

  16. matityaho shemoelof

    some can ignore the politics of identity, but one shouldn't need to go to the university in order to understand it. it been shown on the screen and if the goverment not accepting the diffrents categoration bettween mizrachi and askenzi in term of real equality and use of it by the forces to keep it silenced by measures of false reprstantion, so this will be a down stream of the israeli society,…

  17. כנ''ל

    Identity-based thinking might seem innocent, but repercussions can be tremendously harmful
    הדובר הוא פרופ' אמארטיה סן, ולקחתי את הדברים מתוך הקישור שיוסי הביא בשבוע שעבר.
    http://www.imf.org/external/pubs/ft/fandd/2004/09/pdf/people.pdf
    מצד שני, אנא עראף, אולי גם הוא מתכחש לזהותו המזרחית.

  18. יעל ברדה

    למר זמיר היקר.
    מה שאני יודעת זה שממשלת שרון מנסה לשבור כל התנגדות וכל האמצעים כשרים, גם האשמות שווא של השב"כ ומעצרים מנהליים וגם פיטורים של פעילים לצדק חברתי כמו ג'קי אדרי. ואני רוצה להתעסק בזה.
    אכן התכוונתי לירי על המפגינים אשר הפגינו ברפיח כנגד הפלישה של כוחות הצבא. יתכן וטעיתי במספר. יכול להיות שהיו עשרה מפגינים ולא שבעה. היו אלו ילדים שהשתתפו בהפגנה שקטה שיצאה מבית הספר שלהם והלכו עד המחסום. הייתי באותה העת מחוץ למחסום כיסופים עם קבוצת עיתונאים, עובדי ארגונים לזכויות אדם וכמה עשרות מפגינים. אני לא ידעתי את שמות ההרוגים אבל התכוונתי לאותה תהלוכה של תלמידים מבית הספר למחסום. וזכרתי שהיו שבעה הרוגים. בוודאי תאמר עכשיו שהדבר שונה לגמרי ולא דין תלמידי בית ספר מפגינים כדין תלמידי בית ספר שהולכים לשיעור מתמטיקה. צר לי שלא הבאתי את כל הנתונים, הדבר היה חוסך מילים. לא דיברתי על 11 ההרוגים בשכונת אל דרג' בעזה ו 78 הפצועים אחרי ששני מטוסי חיל האויר שיספו את שמי עזה והטילו פצצת טיל בת טון על סלימאן שחאדה, משפחתו וחצי שכונה בחצות הליל בעת שנמו את שנתם. בתקופת ההתמחות שלי כתבתי תביעה נזיקית על האירוע הזה, שבה הטענה העיקרית היא שהדבר מדבר בעד עצמו ומי שזורק פצצה של טון על שכונה ישנה לא יכול לטעון דבר להגנתו. אבל לא לזה התכוונתי.
    אבל אתה מר זמיר, שהדיוק חשוב לך כל כך, אולי תוכל לסייע בידי, כי אני, אין בי את כוחות הנפש שדורשת הביורוקרטיה של הכיבוש הזה, לא יותר מיש לי כוח למבחני ההכנסה של ביבי הקצב לגבי האימהות החד הוריות.
    העיסוק במספרים מחליא אותי, כמו המספרים ב"מחסומים ההומניים", כמו מספרם של כתבי האישום שמוגשים כנגד כל מפגין שמגיש תלונה במחלקה לחקירת שוטרים, כמו מספרם של האנשים שיודעים לבקר רק אחד את השניה במקום לקום ממסך המחשב ולצאת החוצה כדי לבנות עולם חדש על זה שמתפורר סביבינו.
    אני לא זוכרת את שמות ההרוגים. לא הישראלים ולא הפלסטינים. מנגנון השכחה שלי עובד יפה כדי להתמודד עם כל בוקר. כל מה שאני יודעת זה שממשלת שרון מנסה לשבור כל התנגדות וכל האמצעים כשרים, גם האשמות שווא של השב"כ ומעצרים מנהליים וגם פיטורים של פעילים לצדק חברתי כמו ג'קי אדרי. ואני רוצה להתעסק בזה.

  19. דני זמיר

    יעל שלום.
    אני מרשה לך לקרוא לי דני למרות שאני מבין שע"י השימוש ב"מר זמיר" את יוצרת ריחוק שנוח לך.
    תשובתך העציבה אותי כי עולה ממנה שיעל שכותבת מכתבים ביקורתיים וגם מאמרים ביקורתיים וגם פעילות משפטית חשובה אחרת עושה ואני לא, וזאת את מסיקה רק על סמך העובדה שבמסגרת "אי עשייתי" ביקשתי להבין לאיזה ארוע את מתכוונת ולא קיבלתי תשובה. (סליחה, עכשיו אחרי הרבה מכתבים את אומרת שלא היה ארוע כזה כמו שתיארת בתחילה. ממש ביורוקרטיה נודניקית לגלות שהטענה שמסוק של צה"ל רצח במתכוון שבעה ילדים שהלכו בשלווה לבי"ס לא נכונה).
    אלו לא אי דיוקים קטנים וזו לא ביורוקרטיה של כיבוש, ואין שום קשר בין ההתנגדות לשיטות פסולות שבהן מטפלים במי שמתנגד למהלכים של בעלי כח בממשל לבין העובדה שאת לא מסוגלת להתמודד עם שאלות ועם ביקורת.
    ממשלת שרון, בפעולתה הצבאית בעזה מתמודדת עם טרור בדרך צבאית וכוחנית בקרב אוכלוסייה אזרחית ענין בעייתי מאד שגורם במקרים שציינת וגם אחרים שלא ציינת להרג של אזרחים.
    כשההרג הזה נעשה בחוסר אכפתיות (כמו במקרה שחאדה), או תוך אי שקילת הסיכון לאזרחים זה חמור מאד ואסור. אין לזה שום קשר לכיבוש, כי גם אחרי ההתנתקות (במידה וימשיך להיות ייצוא טרור לישראל) צה"ל ימשיך לפעול ברצועה ולכן הצורך להמשיך ולשמור על נורמות פעילות צבאית ראויות שאינן גורמות להרג לא מוצדק של אזרחים הוא דבר שלא יסתיים גם לאחר הכיבוש.
    הכתיבה הלירית-פואטית שלך במקום ההתייחסות העניינית, כולל האפשרות לבחור בלהגיד: סליחה טעיתי, מעורר עצב כי הוא מאפיין בדיוק את הכתיבה הרליגיוזית-פנאטית-צדקנית שלעולם "לא טועה" ו"לא יכולה לטעות".
    אין לי כוונה לפגוע בך ואני חושב שמה שאת מעלה הוא חשוב וככל שהדברים נוגעים לנושאים החברתיים כלכליים אינני בטוח שיש בינינו הרבה פערים.
    זה לא אומר שאי אפשר ללמוד ולשמוע והנסיון האינסטינקטיבי שלך להטיח במי שמבקר אותך- כמוני- שהוא לא עושה כלום (לא קם ממסך המחשב וכו') הוא איוולת מבחינה עקרונית ולא נכון עובדתית לגביי.

    אמשיך לעשות ככל יכולתי כדי שיישמר המבצ הקיים שבו מסוקי ומטוסי צה"ל אינם רוצחים ילדים שהולכים לבית ספר.
    אני סבור שלא שכנעת מדוע אסור למדינה דמוקרטית למנוע כניסת פעילים פוליטיים המסייעים לאויביה.
    ואני חושב שהצעת פורז לחוקק חוק שימנע פיצוי הלנת שכר לעובדי הרשויות המקומיות הוא כתם מוסרי.

    שנה טובה יותר לכולנו , דני

  20. עוד מיכל אחת

    יעל ברדה כתבה 'מסוק צה"ל ירה והרג 7 ילדים שהלכו בהפגנה שקטה לבית הספר שלהם'
    כלומר, מראש לא נכתב 'במתכוון' וצויין שזו היתה הפגנה.
    דני זמיר כתב 'הטענה שמסוק צה"ל רצח במתכוון 7 ילדים שהלכו בשלווה לבית הספר שלהם אינה נכונה'
    אז מי חוטא כאן באי-דיוקים ולמעשה בדמגוגיה, דני זמיר?
    אני שמחה מאד שאתה פועל לשמר את המצב הקיים שבו צה"ל לא רוצח ילדים שהולכים לבית הספר אלא רק הורג ילדים שהולכים בהפגנה.
    חזק ואמץ.

  21. דני זמיר

    מסןק שיורה טיל לשבעה ילדים שהלכים בשלווה לבי"ס זה מסוק של צבא מפלצתי שורצח ילדים.
    התברר שזה לא המצב.
    אבל את לא תוותרי.
    אין בעינייך שום הבדל משמעותי אם אנחנו צבא של רוצחים או לא.

  22. פחזנית

    דני זמיר הרג את הדיון. מרגע שנכנס, הוסט הזרקור מהמטריה אל הפרוצדורה. זמיר השליך קצת רפש פה ושם, רמז לנו שצריך להתנהג יפה כי הוא "מעורב" ויש לו מהלכים, וכמו כל איש-של-כבוד דרש "יושר אינטלקטואלי". יופי דני.