הבראה בפקיעין
תשמעו סיפור. יצאנו לנפוש בכפר הדרוזי פקיעין הידוע גם כישוב ש"יהודיו מעולם לא עזבו אותו". (היום גרים בו שני יהודיים המנהלים בינם לבין עצמם מלחמת עולם על הזכות להחזיק במפתח בית הכנסת
התפלאתי מאד על הזוהמה ברחוב במיוחד בקומפלקס החדרים שבו התגוררנו במרכז הכפר. כארם בעל הבית שלנו הסביר לנו את עובדות החיים: "אתם יודעים על הצורך בהבראה במועצות המקומיות, אז אצלנו צמצמו את העובדים בחצי. היו שני עובדי ניקיון. הצעיר שבהם
הכפר הוא פנינה תיירותית, האוכלוסייה בו ידידותית ובעלי העסקים החיים מתיירות יודעים איך להתחבב על הנופש ואיך ליצור עבורו הרגשת בית. כל מגע מסחרי מלווה בשתיית קפה, תה, פירות או תקרובת אחרת ובסיפורים על העדה. לא ברור מי רוצה יותר: המבקר לשמוע, או המארח לפטפט.
כך או כך הכפר שעוברים בו מדי יום מאות תלמידים, חיילים ועובדים מטונף כיוון שעובד הניקיון יצא לחופשה. אבל זו לא הנקודה. אם הפרטים שנמסרו לנו, לפיהם הגירעון נצבר תוך שנה אחת, הם נכונים, מישהו במשרד הפנים צריך לשאול שאלות. כבוד תכנית ההבראה במקומה מונח אך 20 מיליון שקלים לא הולכים ברגל.הם הוסטו לאן שהוא.
משבר הרשויות המקומיות לא נוצר השנה, מן הסתם יש במשבר הזה גם ניהול לקוי, גם שחיתות וגם דחייה בהעברת הכספים שהמדינה הייתה אמורה להעביר. אולם מה שזועק לשמיים זה שאין פיקוח. מאחר ומדובר בכספי ציבור, האזרחים וגם המדינה זכאים וחייבים לקבל דו"ח ומאזן שנתי. אנחנו מצפים זאת מועד הבית למה שלא לא נקבל דו"ח כזה מראשי הרשויות?
עו"ד יהודית קנולר היא עורכת כתב העת לענייני עבודה "נטו+"
נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!
תודה רבה.
לדעתי רוב ה"גרעונות" הם תוצאה של הפניית כספים לקבלנים של פרויקטים של תשתיות או פרויקטים גדולים אחרים ללא מכרז, הפניית פרויקטים למקורבים או העברות כספים לבכירים במנגנון העירוני עצמו.
בול פגיעה. עכשיו רק נותר לברר מי ביצע עבודות בשנה האחרונה, ומי רשם את הדברים בספרים.
כיצד אירע המחדל הנוראי ועובד הנקיון מועסק ישירות על ידי המועצה, ולא דרך חברת כוח אדם. ואיך אני יודע שלא מדובר בעובד זמני ? נו באמת. שבועיים חופש…
ומילה לבונבון: תגובות כאלו מקומם יפה לטוקבקים באתרי החדשות דוגמת וואלה וויי-נט. בלי ספק שחיתות מהסוג שתיארת תרמה למצבן הקשה של הרשויות, אבל הנושא מורכב הרבה יותר.
כמה מרענן לקרוא שגם הדרוזים – שיהודית קנולר כל כך מתפעלת מהם – גם הם מושחתים. ייתכן שהמדינה מעכבת כספים אולם אין ספק שרובו הגדול של הגרעון נגרם כתוצאה מניהול כושל ושחיתות של המועצה המקומית שהיא – יש להניח – על טהרת הדרוזים מסבירי הפנים ומכניסי האורחים. ואם תושבי הכפר כל כך סובלים מהזוהמה, למה לא קמה שם יוזמה מקומית לעשות משהו לפחות כפתרון זמני? משום שנוח יותר להתבטל, להתבכיין ולחיות בלכלוך. שתו לי אכלו לי ודווקא לכם אשאר רעב. ואגב פנינה תיירותית – יש כמה פנינות תיירותיות בגליל שהן הרבה יותר נקיות והרבה יותר יהודיות, יודית. אולי שווה לנסות גם אותן.