חסידי בוש, ההגנה הפוליטית על האמת ולמה העדפה מתקנת

יוסי דהאן

בתיאולוגיה הכלכלית של שר האוצר וחסידיו בעיתונות, המזור לבעיות הכלכליות והחברתיות של ישראל מצוי בהזרמת כספים לבעלי ההון ולתאגידים הכלכליים. קיצוץ בשיעור המיסים המוטל עליהם אמור לחולל לדעת הפנדמנטליסטים הללו צמיחה כלכלית שתיצור מקומות עבודה וכך תיפטרנה בעיותיהם של המובטלים והעניים. כל זה כמובן בטווח הארוך, ארוך מאד. עקרון האמונה הזה משותף לחסידים אלה ולנשיא האמריקאי ג`ורג` בוש שהפך את הורדת המיסים לעשירים לנדבך מרכזי במדיניותו הכלכלית. אולם גם בעקרון אמונה דתי ניתן להטיל ספק. דניאל גרוס במגזין האינטרנטי "Slate" מסביר כיצד מדיניות הורדת המיסים של בוש משיגה בדיוק את התוצאה ההפוכה – הורדת מיסים נוסח בוש גורמת דווקא לחיסול מקומות תעסוקה של אמריקאים רבים. עכשיו לכו תסבירו את זה לעדת החסידים השוטים של כלכלת הצמיחה נוסח נתניהו ו"הארץ".~

הגנה מעניינת על החשיבות הפוליטית של ערך האמת מציע מייקל לינץ` פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת קונטיקט. לינץ` יוצא להגנת האמת מפני אויבים פוסטמודרניסטיים וספקנים אחרים כגון פילוסופים כסטנלי פיש ופוליטיקאים כג`ורג` בוש. לינץ` מצביע על שלשה טעמים מרכזיים לחשיבותה הפוליטית של האמת.  הטעם הראשון לנחיצות מושג של אמת קשור בצורך שלנו בקריטריון שבאמצעותו נוכל להעריך את טענות שנטענות אודות העולם, להבחין בין טענות נכונות או כאלו הנראות נכונות לבין טענות בלתי נכונות, בין טענות הנשענות על ראיות לבין טענות שהן משאלת לב. מושג של אמת מאפשר לנו למשל לבחון את טענותיו של בוש על הימצאות נשק להשמדה המונית בעירק. הנימוק השני קשור למושג הזכות. מושג הזכות, לדעת לינץ`, מניח מושג של אמת אובייקטיבית. והנימוק השלישי התומך בטענה שלאמת ערך פוליטי היא שמושג האמת מאפשר לנו להגן על עצמנו מפני עריצות. הוא מאלץ את השלטון לא לנקוט בפעולות שמטשטשות את האמת – הסתרה והונאה. מושג האמת מחייב שקיפות וזרימת אינפורמציה אל האזרחים שמעניקים להם את היכולת לשפוט את השלטון. ללא מושג האמת לא ניתן לקיים דמוקרטיה.

העדפה מתקנת (Affirmative Action) הוא אחד הנושאים האחרונים שעלה לדיון בתכנית הרדיו של הפילוסופים קן טיילור וג`ון פרי. טיילור ופרי ארחו בתכנית את אליזבת אנדרסון, מרצה לפילוסופיה מאוניברסיטת מישיגן. הטענה של אנדרסון הייתה שמדיניות של העדפה מתקנת ניתנת להצדקה משני טעמים: 1. כתיקון לאי צדק שנעשה בעבר 2. כניסיון ליצור חברה מגוונת ופלורליסטית (diversity). טיעון זה היה הטיעון המרכזי של בית המשפט העליון האמריקאי כאשר דחה את העתירה שביקשה לבטל את מדיניות ההעדפה המתקנת באוניברסיטת מישיגן. אנדרסון מרחיבה בנושאים אלה, עומדת על הביקורת כלפי מדיניות זו ומסבירה מדוע יש צורך בהעדפה מתקנת לקבוצות כנשים ושחורים וכיצד מדיניות זו מובילה לחברה סולידרית יותר.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. אילן

    השאלה אם הורדת מיסים מגדילה את התעסוקה היא שאלה לא פשוטה בארצות-הברית. אם מקטינים מיסים יש לאנשים יותר כסף לבזבז מה שאמור לתת זריקת מרץ לכלכלה. גם אם הדבר נבון בארה"ב הוא לא יכול להיות נכון בארץ.

    מדוע? פשוט כי מדינת ישראל אינה מייצרת את רוב מוצרי הצריכה. אם לכל משפחה יהיו 1000 ש"ח (נניח) יותר כל חודש רק חלק קטן יבוזבז על אוכל ושירותים. חלק ניכר ייצרך במכוניות, טלויזיות, מחשבים וכו … מוצרים שמייצרים בסין, לא בישראל.