ממה הם באמת מתנתקים

במסגרת מאמרים על היבטים שונים של התנתקות החברה הישראלית, מאמר של יוסי יונה על התנתקות כלכלית והחברתית של הממשלה ממערכת החינוך. ~

"איך אפשר להסביר את הסתירה שבפעולות הממשלה ושרת החינוך? מדוע הם מפריטים את החינוך מצד אחד, אך רוצים, מצד שני, להשתמש בו כדי ליצור סולידריות חברתית? הסיפור פשוט. זוהי סולידריות נעדרת כל מחויבות לרווחת אזרחי המדינה. הממשלה והשרה מקוות שאם התלמידים יתמקדו בלימוד "הגורל המשותף לכל היהודים" כפי שהתגלה בזמנים ובמקומות שונים, הם לא יתנו את דעתם לכך שהממשלה זה מזמן התנתקה מהם ונטשה אותם לגורלם".

ודני גוטווין על תכנית ההתנתקות של נתניהו המנתק בין עשירים לבין עניים, תכנית ההתנתקות החברתית בולמת את התרחשותה של תכנית ההתנתקות המדינית.

"ככל שגדל בישראל הפער החברתי, כך הסיכויים לצאת מהשטחים הולכים וקטנים. ארץ ההתנחלויות היא לא רק עובדה ביטחונית או תיאולוגית; היא בעיקר מדינת רווחה, המחליפה את זו שחוסלה ממערב לקו הירוק. שירותי חינוך, בריאות, אפשרויות דיור ותשתיות ברווחה ובאיכות שאינם מוכרים בישראל, מוצעים למי שיהגרו לארץ ההתנחלויות. הכיבוש הפך אפוא למנגנון פיצוי לעניים הישראלים, המאפשר להם להגיע לרמת חיים אנושית הנשללת מהם בישראל הריבונית".

על התזה הזו כתב דני גוטויין במאמר ב"תיאוריה וביקורת" שניתן למצוא גירסה שלו גם באתר יסוד.

אתר "יסוד" הפך להיות בלוג חברתי מעניין שכדאי לסור אליו. האתר מפרסם באופן קבוע מאמרי ביקורת חברתיים וכלכליים מנקודת מבט סוציאל דמוקרטית מלווה בביקורת עוינת של התפיסה הרב תרבותית.

ובאתר "`קדמה" ניר ברעם כותב "מצטער שהשבתי למעליבים בעלבונות" מודה ועוזב ירוחם.