על משבר התיאוריה והפרקטיקה הכלכלית

רון גולדרינג

מנקודת מבטם של מנתח המערכות, המהנדס, מדען החברה, הביולוג ואנשי מחקר ומעש אחרים, התאוריה הכלכלית, או ביטויה בתהליך קבלת ההחלטות בתחום הכלכלי והחברתי, מעוררים השתאות: האם המורכבות העצומה של החברה והכלכלה האנושית מצטמצמות ל-"הכרחי להקטין את המגזר הציבורי", "הכרחי לשמור על רמת הגרעון כך שלא תעלה על X אחוזים", ו-"עידוד אנשים לעבוד" באמצעות הרעבתם? מהי המתודולוגיה העומדת בבסיס גיבוש המדיניות הכלכלית? מהם הפרמטרים המשמשים את המתודולוגיה? מה מגדיר את חיותה (viability)  של המערכת הכלכלית – חברתית? מהן התשומות המדעיות בתהליך גיבוש המדיניות?

בדיקה של הדיון הציבורי העוסק במדיניות הכלכלית-חברתית מגלה ליקויים, שכבל תחום אחר לא היו נסבלים. גשרים שתכנונם היה נסמך על בסיס מתודולוגי כזה היו מתמוטטים עוד לפני שהמכונית הראשונה הייתה עולה עליהם. חולים שריפויים היה מתבסס על תשתית רפואית כזו היו מתים בהמוניהם. ואף על פי כן – קביעת המדיניות הכלכלית ממשיכה להתבצע בשיטות כאלה.~ ואף על פי כן, הביקורת המתודולוגית על תהליך התכנון נשמעת בקול ענות חלושה, וכמעט כולה מפי אנשים שאינם כלכלנים על פי מקצועם. לא ניתן להסביר את הפגמים בדרך קביעת המדיניות הכלכלית רק באישיותם של מקבלי ההחלטות, יועציהם ופרשניהם. הבעיה נרחבת וחמורה יותר: קיימים פגמים יסודיים בתיאוריה ובמתודולוגיה הכלכלית. נכון יותר: הזרם המרכזי העוסק היום בתיאוריה ופרקטיקה כלכלית לא פיתח, או אימץ, מסגרת מדעית-מתודולוגית שתאפשר לשלב כלכלה, חברה ותחומים אחרים למודל כולל שייקח בחשבון גורמים רחבים ומשמעותיים יותר מאלה שנלקחים היום בחשבון בעת קביעת המדיניות הכלכלית. העדרו של מודל כזה גורם להתמקדות במטרות לא נכונות וכתוצאה מכך להעמקת המשבר.

מודל כזה קיים: תוך שימוש בכלים מתורת הקיברנטיקה העוסקת בבקרת מערכות, נבחנת התנהגותן של מערכות מורכבות בסביבה משתנה. הדוגמה המובהקת  למערכות מורכבות הוא האורגניזם הביולוגי. פרופסור קונסטנטין ברווי , המדען הראשי ממייסדי המכון לטכנולוגיות אינטלקטואליות באשדוד ניסח את "פרדיגמת החיות"  (viability paradigm) – הקובעת, שכל אורגניזם ביולוגי מצוייד במנגנוני בקרה שיבטיחו את חיותו לנוכח תנאי בריאות וסביבה משתנים. במרכזם של תהליכי הבקרה מבטיחי החיות נמצאת פעילותו האל-הכרתית של המוח.

יישום של פרדיגמת החיות למערכות מורכבות אחרות מראה, שבהגדרה מתאימה של "חיות" ניתן להגיע לתפעול ותחזוקה אופטימליים של מערכות תעשייתיות מורכבות. כך, למשל, "חיות" של מטוס משמעותה יכולתו לטוס ולהגיע בשלום לנחיתה. מתוך הגדרה זו נגזרות באופן היררכי הגדרות "חיות" למרכיבים שונים של המטוס, מזוהים הפרמטרים החיוניים, ונגזרים תהליכי הבקרה המפורטים הנדרשים. "פרדיגמת החיות" כבר יושמה בהצלחה בפרוייקטים טכנולוגיים.

בחזרה לכלכלה וחברה:  יישום של פרדיגמת החיות במסגרת חברתית דורש קודם כל הגדרה של חיות החברה. תנאי ראשון לחיות של חברה הוא יציבות: כללי משחק מוגדרים צריכים להשמר. האינטרסים החיוניים ביותר של אחד ממרכיבי החברה חייבים להשמר. עוני ורעב מערערים את היציבות. פשע ואלימות מעבר לרמה מסויימת אינם מאפשרים יציבות, וכך הלאה.

מתודולוגיה של קביעת מדיניות כלכלית-חברתית המבוססת על שמירת החיות של החברה תאפשר גיבוש מדיניות כלכלית-חברתית נכונה יותר ודיון ציבורי אינטליגנטי ודמוקרטי יותר. עצם הגדרת החיות וקביעת האינטרסים החיוניים של כל מרכיב בחברה יאפשרו שיתוף של קבוצות רחבות יותר בתהליך קביעת המדיניות, והכנסת תשומות מתחומי ידע אחרים (כמו סוציולוגיה, רפואה, עבודה סוציאלית) – תחומים המודרים היום לחלוטין מתהליכי גיבוש המדיניות הכלכלית-חברתית. שיטות מדידה שפותחו במסגרת מדעי הכלכלה והחברה ישמשו לקביעת פרמטרי חיות. אם היום הפרמטרים הדומיננטיים לקביעת מדיניות הם שיעור הצמיחה, גודל הגרעון והמושג הערטילאי "יעילות", שימוש במושג ה-"חיות" יביא אל מרכז הבמה פרמטרים אחרים כגון שיעור העוני ועומקו; היקף האבטלה מספר ההרוגים והפצועים בתאונות דרכים; מספר הילדים בסיכון; שיעור הפשיעה וכו`.

אמצעי הבקרה הכלכליים והאחרים יבחנו על פי תרומתם לשיפור חיותה של החברה. בתהליך זה לא יזרקו לפח הישגי תורת הכלכלה: שיעור האינפלציה והחוב הלאומי יהוו חלק מקבוצת פרמטרי החיות. הידע הקיים על השפעתם של אמצעים כלכליים אלה ואחרים על פרמטרי החיות ישמשו את תהליך התכנון. אבל: לכל גורם במגזר הציבורי, ממשלתי, מקומי או אחר, יהיה חלק בשמירת חיותה של החברה. יהיו פרמטרים שעל פיהם ייבדק תפקודו: הגורמים העוסקים בבטיחות בדרכים ייבחנו לפי מספר הנפגעים. הגורמים העוסקים במניעת זיהום הסביבה ייבחנו על פי שיעור ירידת הזיהום, וכך הלאה.

הגדרה מאוזנת של חיות תמנע את הדומיננטיות המוחלטת שיש היום לשיקולי האוצר ובנק ישראל על שיקוליו של כל גורם אחר.  המבוא לתקציב המדינה יציג את "פרמטרי החיות" של החברה הישראלית, את התפתחותם בשנים האחרונות, את ערכי היעד שהוגדרו עבורם בשנת תקציב זו. הדיון הציבורי שיעסוק בתקציב יהיה מעוגן ביעדים, ולכן יהיה שקוף יותר. יעד כמו "הקטנת המגזר הציבורי" לא היו כלול בהכרח ברשימת היעדים שתיגזר מפרמטרי החיות. לעומת זאת, סביר להניח שיעד כגון הקטנת האבטלה אכן יימצא שם.

ברור, שהפוליטיקה ומאבקי הכוח לא ייעלמו. אך אם יוגדרו עבור כל מגזר אינטרסים חיוניים, קוים אדומים שאין לעוברם, יתנהל המיקוח הציבורי בגבולות שלא יסכנו את עצם קיומה של החברה. יובטח שכר מינימום הוגן. תובטח רמת פעילות סבירה במסגרת המאבק בתאונות דרכים. יובטחו תקציבים סבירים לחינוך ובריאות. לעומת זאת, לא יקרה ששר האוצר יכנס ביום שישי מסיבת עיתונאים שבה יודיע על הורדת המס על DVD מבלי שאף שר או חבר כנסת יקום וישאל כיצד תורם צעד זה לשיפור בפרמטרי החיות של החברה הישראלית.

המשבר הכלכלי-חברתי הפוקד אותנו (למרות מצהלות השמחה של מאמרי המערכת ב-"הארץ") איננו ייחודי לנו בעולם. תנאי החיים הנוראים במדינות העולם השלישי, הפערים המתעצמים בין עשירים ועניים בארה"ב ובאירופה, העלייה במספרי המשתמשים בסמים, הירידה במספר האנשים הזוכים לטיפול רפואי נאות – כל אלה אינם מעידים על פרקטיקה כלכלית מוצלחת. העדר הביקורת מצד רוב הכלכלנים על הפרקטיקה הכלכלית, לאור התוצאות העלובות של פרקטיקה זו, מעיד על פגם בסיסי במתודולוגיה הכלכלית. גם העדרו הכמעט מוחלט של המושג "פיתוח בר קיימא" מן הדיון הציבורי ומן הדיון בקרב הכלכלנים מעיד על פגם זה.  

ניתן כבר היום להשתמש בתוצאות המחקר בתחום  הקיברנטיקה לשיפור המתודולוגיה של קביעת המדיניות הכלכלית ולשפר באופן מובהק את המדיניות ואת המצב הכלכלי-חברתי. כך, למשל, אם נחליט שמספר הנפגעים בתאונות דרכים הוא אחד מפרמטרי החיות, ולכן חשוב להקטינם, נוכל לפעול מיידית בכוון זה ולהסתמך על מחקרים אירופייםהמעריכים כי ניתן להוריד את מספר נפגעי התאונות בשוודיה ונורווגיה  ב-50% – 60% תוך עשר שנים בדרכים יעילות כלכלית .(cost effective) אין סיבה להניח כי המצב אצלנו שונה לחלוטין.

 אין ספק, שהדרך עד לגיבושה של מתודולוגיה מפורטת לקביעת מדיניות כלכלית, גיבוש הסכמה על פרמטרי החיות הנמדדים, פיתוח מודלים המבטאים את השפעתן של פעילויות  כלכליות ואחרות על ערכי פרמטרי החיות – דרך זו ארוכה, ודורשת יוזמה אקדמית במימון ציבורי. במסגרת יוזמה אקדמית זו יילמדו תורת הקיברנטיקה וחוקיה, יפותחו מודלים לחיות של חברה (והחברה הישראלית בפרט), יגובשו פרמטרי החיות, וייחקרו התהליכים המשפיעים על פרמטרים אלה. מרכיבי תורת הכלכלה ישולבו במודלים הקיברנטיים, ובסופו של דבר תגובש מתודולוגיה מפורטת.

היוזמה האקדמית המוצעת תוכל לסייע בגישור הפער בין ה-"כלכלה" וה-"חיים". רוח הנכאים ותחושת התבוסה המאפיינת את כל מי שדמותה של החברה חשובה לו, לנוכח התהליכים המתרחשים היום, ישתנו לחלוטין כאשר קביעת המדיניות הכלכלית תסתמך על תהליך של שמירת חיות החברה וקידומה – תהליך שההשתתפות בו תהיה תמצית הדמוקרטיה.

כנראה שיעניין אותך גם: