אריאל שרון- שותף לעבריינות.
בנימין נתניהו- שותף לעבריינות.
אברהם פורז- שותף לעבריינות.
קובי הבר- שותף לעבריינות.
יובל רכלבסקי- שותף לעבריינות.
גדעון בר לב- שותף לעבריינות.
מני מזוז- שותף לעבריינות. (רשימה חלקית).~
שלא לדבר כבר על כל אותם היושבים סביב שולחן הממשלה ויש להם דעה על כל דבר אבל לא על מעשה העבריינות הזה.
בדיונים האחרונים בנושא תשלום השכר, או לייתר דיוק אי תשלום השכר, לעובדי הרשויות המקומיות ועובדי המועצות הדתיות הפכה ממשלת ישראל על הפוליטיקאים שלה ועובדי הציבור שלה לעבריינית. יותר מכך היא עסוקה בשכלול שיטות הסחיטה הנהוגות במקומות אחרים. פקידי הציבור המנסים לטהר את השרץ לא בדיוק מצליחים אלא אם כן דמגוגיה בגרוש היא הלך עובר לסוחר בימים טרופים אלו. התניית שכר בפעולה שקרויה בשפה נקייה הבראה היא לא יותר מאשר סחטנות פשוטה.
יש חוק, חוק הגנת שכר, שנחקק ב-1958 ונועד להגן על העובדים, אצטט שני סעיפים מתוכו.
סעיף 17. פיצוי הלנת שכר (תיקון תשמ"ה)
א) לשכר מולן יווסף הסכום הגבוה מבין אלה:
1) בעד השבוע הראשון שלאחר מועד לתשלום שכר העבודה- החלק העשרים מהשכר המולן, ובעד כל שבוע או חלק משבוע שלאחריו – החלק העשירי מן השכר המולן.
2) הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלום שכר העבודה עד יום תשלומו, בתוספת 20% על הסכום הכולל של השכר המולן והפרשי הצמדה כאמור בעד כל חודש בתקופה האמורה; בעד חלק מחודש תשלום התוספת של 20% האמורה באופן יחסי.
ב) פיצויי הלנת שכר יהיה לכל דבר, פרט לעניין סעיף זה, חלק משכר העבודה.
סעיף 33. המדינה כמעביד
לעניין חוק זה דין המדינה כמעביד כדין כל מעביד אחר.
שמעתי את הסיפורים שהמדינה היא לא המעבידה והיא בעצם עושה טובה. והתרשמתי מהיכולת הרטורית של פקידי הממשלה המשליכים את מחיר עבריינותם על הציבור. כיון שהתבטאתי בנושא לא אחת אני מוצא עצמי די חסר מילים כדי לתאר את המעשה הזה. בכל זאת אי אפשר להתעלם מכך.
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
בנוסף להיבטים של שלטון החוק והפרתו, כמתואר ברשימה, מן הראוי להסתכל על תוצאות נוספות של הלנת השכר. שכרם של רוב עובדי הרשויות המקומיות אינו גבוה, ואם יש להם בכלל חסכונות, שאותם יוכלו "לאכול" בתקופה הארוכה של הלנת השכר, הם מעטים ונמוכים. הבנקים לא יסכימו להגדיל את סכומי ההלוואות שהם נותנים לבעלי שכר נמוך ולכאלה ששכרם מולן מזה מספר חודשים. אף המקורות הכספיים הנוספים של עובדי הרשויות מועטים, שכן עד כמה ניתן ללוות כסף מחברים ומקרובים ולקנות "בהקפה" במכולת?
כדי לאפשר לעובדי הרשויות להמשיך לחיות, פשוטו כמשמעו, הם נאלצים לפנות למלווים ברבית קצוצה מ"השוק האפור", וגם כאשר משכורתיהם תשולמנה, יהיה להם קשה מאד לעמוד בתשלומים להחזר ההלוואות, שלקחו בתקופת הלנת השכר. ככל שתקופה זו מתארכת, החובות של עובדי הרשויות גדלים יותר ויותר.
התוצאה היא שבמועד החזר ההלוואת הם יעמדו בפני שוקת שבורה, ושכבת העניים תגדל. אינני רוצה אף לרמוז כי לתוצאה זו מתכוונים אלה שידם על הברז, אך גם אם אינם מתכוונים לכך, זו תוצאה נוספת של הלנת השכר של עובדי הרשויות המקומיות – העמקה משמעותית של העוני במדינה, בין היתר בהכנסת עובדים למעגל העוני.
למשל ע"י פנייה לבג"ץ? בג"ץ התערב למשל בנושא החינוך המיוחד. הרי מדובר באי צדק, החוק ברור מאד בנושא הזה, וכשם שלשר הפנים מותר להתערב בנעשה ברשויות המקומיות, כך, מבחינה "תאורטית" המערכת הממלכתית אחראית למעשה לשכרם של עובדי הרשויות.
האם עומדת נגד המדינה תביעה בבית דין לעבודה בנושא זה?
האם אפשר לעשות זאת?
ההצעה להלן בעייתית כי היא כאילו רואה את הניצול כבעיה משפטית, ובכל זאת, האם מישהו נקט בצעד כזה? ואם כן, מה התוצאות? ואם לא, למה לא?
אין שום בושה לשר האוצר ולכל מי שציינת. הם מסוגלים להמשיך לשקר, כאילו ההסתדרות אשמה בעובדה שהעובדים לא מקבלים את שכרם, כי היא לא מאשרת להם לחתום על "הסכמי הבראה". לא משנה ששני צוותים שונים של בנק ישראל ושל המכון הישראלי לדמוקרטיה קבעו שהאשם הוא במשרד האוצר, שלא הבין שיש הבדל בין רשויות כמו מנחמיה וקריית גת לת"א ולראשון לציון. במקום שמשרד האוצר יודה בטעותו ויחזיר את מענקי האיזון הוא מעדיף לשקר. בנוסף מענקים אלו לא ניתנו סתם אלא בגלל שהרשויות מממנות את הרווחה והחינוך מתקציביהן. מנכ"ל האוצר היה חבר בשנה שעברה בצוות שדן באמינות ובשקיפות במשק ( בעיקר בנושא התקציב) ובו נשמעה ביקורת על תהליך התקצוב הלקוי במדינה שלנו. מסביב לשולחנות לא נכחו אנשי הארגונים החברתיים, אלא ראשי המשק ובכירים בשירות הציבורי לשעבר, והטיעונים שעלו שם לא שונים בהרבה מהטיעונים של הארגונים החברתיים. אבל בהגיעו לתפקיד הבכיר באוצר שכח כנראה מר בכר את מסקנות הצוות שלו, כדי להמשיך ולנצל את השיטה הלקויה של התקצוב. בקשר לשר פורז- אם תבדקו באתרי העיתונות את מגוון העמדות שהביע האיש בנושא- תופתעו איזה פליק פלק עושה האיש. לדוגמא בדיון בממשלה ביום אישור תקציב 2005 הוא התנגד לקיצוץ בתקציבי הרשויות ודרש להחזיר את מענקי האיזון. אבל כנראה אחדות הדעים שלו בנושא הכלכלי חברתי עם נתניהו קודמת בעיניו לייצוג עמדות הרשויות המקומיות.
בנוגע לביבי – הוא טוען שהרשויות מושחתות והם ממנות מקורבים בלי חשבון- אני אומר "הפוסל במומו פוסל". לפני שבועיים פירסם יואב יצחק במעריב וב NFC תחקיר לגבי ארגון בשם להב"ה במשרד האוצר- ארגון שמטרתו להביא טכנולוגיות מידע לעיירות הפיתוח, שהוקם ע"י סילבן שלום. ביבי מינה שם 80 אנשים בשכר של 11000 ש"ח לחודש כשחלקם לא יודעים אפילו להפעיל מחשב. מאז התחקיר נעשתה עבודת COVER UP ע"י החשב הכללי. (שם המאמר- הלהב"ה המאכלת)
אם בשר האוצר נפלה שלהבת מה יגידו ראשי עיריות?
בנוסף- נייר המחקר של כנס קיסריה האחרון בנוגע לרשויות מקומיות מראה שבמקום מענקי האיזון לקחו ראשי הרשויות הלוואות בבנקים. מה שמדהים הוא שיש קורלציה בגרף (מוצג באתר IDI.ORG.IL תחת "כנסים") בין הקיצוץ להלוואות.
להזכירכם הבנקים היו המתנגדים העיקריים להסכם להעברת הכספים. מעכשיו אימרו: אם האדם שחייב לבנקים כסף הוא אחד מעשירי הארץ שכשל בהשקעותיו – נגלגל את חובותיו לחובות מסופקים, אבל אם החייב הוא גוף ציבורי- עליו להחזיר את הכסף מיד! אפילו לפני תשלום שכר לעובדים מולנים, או לחברת חשמל ומקורות.
לעניין ביבי:
מעבר להתניה הבלתי חוקית של תשלום שכר-עבודה בתוכנית הבראה כזאת או אחרת, אני מבקשת להסב את תשומת לבכם לעוד אמירה של נתניהו ביום א' בתום ישיבת הממשלה. הוא אמר "כל גוף עיסקי שנקלע לקשיים צריך להציג תוכנית הבראה כדי לקבל אשראי."
גם ממני נעלמה המשמעות של הדברים, רק אחר כך הבנתי את עומק הראייה המשובשת של מהות המגזר הציבורי/השלטון המקומי. גוף עיסקי? מועצה מקומית היא גוף עיסקי? אלו רווחים יכולים להציג עובדים סוציאליים, עובדי-זבל, קברנים? האם נעלמה משר האוצר הידיעה שיש גופים שנועדו שלא להיות רווחיים? האם גוף שאינו רווחי אחת דינו להיסגר? אם כך, הבה ונסגור את צה"ל, את השב"כ, את בתי הספר.
לעניין מזוז:
לפני חודש בערך קרא היועה"מ לעובדי הנמלים שלא לשבות כדי לא לגרום נזקים למשק. תהיתי מה פתאום מתערב יועה"מ בסכסוך עבודה ומצדד באחד הצדדים שעה שהעניין נדון בבית דין לעבודה. זו היתה במפורש התערבות חריגה.
מתברר שמזוז סלקטיבי בהתערבויותיו, והלנת השכר ההמונית שמתרחשת כאן היא לא עילה מספקת להתערבות, בעיניו.
קשה לי שלא לצרף לזה את העובדה שהאיש הזה העניק טיהור פומבי, זיכוי גורף ותעודת הכשר להזרמה של מיליונים מכיסו של איש עסקים פרטי לכיסה של חוות שרון.
די ברור איפה מונחות ההעדפות שלו.
מי שלא משלם חודשים משכורות לעובדים הוא גם רשע וגם פושע. אין שום תירוץ שיכול להצדיק הלנת שכר מעובדים לתקופה כל כך ארוכה, על אחת כמה וכמה עובדים שרובם משתכרים משכורות נמוכות. אז גם אם יש עבודה, כמו שטוען הדמגוג הזה, השקרן, שר האוצר, מה הטעם לצאת לעבודה אם גם שכר המגיע בדין לא משולם? ומסתבר שפסיקת בית המשפט טובה רק כשהיא מתייחסת לאזרחים רגילים (נניח כאלה שחייבים חמשה עשר אלף שקל לבנק, ומוצאים את ההוצאה לפועל בביתם, או שהם נשלחים למעצר), אבל הממשלה עושה כל תרגיל נבזי ובלתי חוקי כדי להימנע מלשלם את מה שפסק בית המשפט. וכמובן שהשביתה המוכרזת על ידי ההסתדרות היא "פופוליסטית". כדאי להקריא לשרים (חלקם דתיים ומסורתיים) מה שנכתב בתורה, שבשמה הם נשבעים על זכותינו לכל "מאחז", על הלנת השכר.
הבני זונות האלה, אם היה גיהינום הייתי מקווה שיגיעו לשם.
לענ"ד בג"ץ יהיה יעיל רק אם פורז או חכמולוג מסוגו ינסו להעביר חקיקה "עוקפת" בית דין לעבודה. אחרת, באופן עקרוני הרשויות יכולות להגיע לידי חוסר פירעון ומצבם של העובדים לא ישתפר באופן מהותי ביחס לחובות העבר. לכן רק לחץ ציבורי מקיר אל קיר וגינוי גורף יכול לשנות את המציאות.
האוצר חייב לשלם את שכרם של עובדי הרשויות והמועצות הדתיות מיד, כולל כל הריביות והקנסות לפי החוק.
כאשר אזרח מאחר בתשלום מיסיו הוא משלם ריבית חריגה.
כך גם המדינה שלא יכלה/רצתה לנהל את הרשויות.
האוצר הודיע שחלק מהכסף הועבר לרשויות ומיד נמסר לספקים, כאילו שהספקים צריכים לפשוט רגל ועובדי הספקים חייבים לוותר על שכרם לטובת "מדיניות ביבי".
איזה ספק יספק גנרטורים, פינוי אשפה או שירות בסיסי ללא שכר.
גם מצב התשלומים במשק יוצר את מדיניות "הקומבינה" וזה עולה הרבה כסף לכולנו ועוד יעלה.
במי האשם:
משרד האוצר מגלה פתאום בזבוזים, כאילו שתקציבים מוצאים ללא אישור.
המערכת הפוליטית ברשות הליכוד ושינוי(ש"ס) התקפלה ולא ניהלה את התקציבים והמשרות המיותרות ועכשיו יש לשלם על בזיון של התקפלות פוליטית.
"השטח" ברשות עוזי כהן ואמיל חדד חברי מרכז הליכוד דאגו לייעול השירות המוניציפאלי, בעיקר להורדת מספר סגני הרשויות בשכר (עוזי אצל ביבי), תשלום ארנונה (אדון חדד חייב מאות אלפי שקלים לעירית לוד והגיעה להסכם פריסת חובות שנפרס לעשרות 100 שנה) ודאגה לאנשינו.
משרד הפנים ברשות ש"ס שלא רצה לנהל מינהל תקין אלה בנית כח פוליטי.
דרך אגב, אין ניתן להסביר שבכל הישובים בשטחים משלמים משכורות.
כנראה ששם ישנם אזורי תעשיה המשלמים ארנונה גבוהה.