חג, עוני, ומיתון נפלא

בארבעת הימים האחרונים נותקתי משהו מן החברה בה אני חיי. ימי חג הם ימים אשר בהם, חלקנו, מתרכזים בסביבתנו הקרובה. למרות זאת שום דבר לא ממש משתנה אצל מאות האלפים שנזקקו ונזקקים למזון. המבצעים שבהם נאספו מוצרי המזון נעלמו כמו המזון עצמו. מה יהיה בערב יום כיפור, וערבי החג של סוכות, ובכלל בסתם ימים של חול שכידוע גם בהם צריכים אנשים לאכול? לזה אין לאף אחד תשובה. מזל שביום כיפור חלק גדול מאזרחי ישראל היהודים צם, אולי צריך להרבות בחגים בהם אין צורך לאכול, במקום ארבעה ימי צום בשנה אפשר להדר ולהוסיף ימים, למשל יום בשבוע, כך יהיו 52 ימי צום בשנה, ימים שבהם לא תצטרך החברה לדאוג לאספקת מזון למי שאין להם.~

כיון שאני עוקב אחרי נתונים המתפרסמים השכם והערב בנושאים שונים, בעיקר כלכליים, אני קצת מופתע שדו"ח העוני מתפרסם פעם בשנה, בסביבות אוקטובר נובמבר. בנוסף, הנתונים אינם לגבי השנה הנוכחית אלא לגבי השנה הקודמת. זאת אומרת שהנתונים מגיעים באיחור של כמעט שנה. יתר הנתונים מפורסמים או מידי חודש או מידי רבעון. אנו יודעים מה תהיה הצמיחה השנה, מהי עליית המדד החודשית, מהו השכר הממוצע ועוד. אבל אנו לא יודעים מהם ממדי העוני באותם טווחי זמן. בנוסף, בנושאים כמו צמיחה, מלבד מקורות רשמיים, גורמים נוספים, כמו הבנקים, מפרסמים תחזיות לשנים הבאות, לא כך הדבר בנושא העוני. כאשר יפרסם המוסד לביטוח לאומי את נתוני העוני יח"צני משרד האוצר יהיו מוכנים עם תשובה שתהיה משהו בסגנון, הנתונים הם לשנת 2003 וכידוע המצב הכלכלי השתפר להפליא ב-2004 לכן הנתונים אינם אומרים דבר. כך יהיה גם בשנה הבאה. כיון שהעוני הוא גורם יותר מידי חשוב מכדי להתעלם ממנו, הייתי מציע למוסד לביטוח לאומי, ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה, וגורמים אחרים לסגל לעצמם פרסום נתונים מהיר יותר ובפרקי זמן קצרים יותר. גם אם יש קשיים טכניים יש לפתור אותם.

הצורך בנתונים כאלה מתעצם בעיקר כאשר קוראים מאמר בשם: "איזה מיתון נפלא" ובו נאמר: "נותרה עבודה רבה, אבל כאשר מסתכלים לאחור על שלוש השנים האחרונות, אי אפשר שלא לחוש גאווה, תקווה ושמחה". איפוא בדיוק כותבת המאמר חיה? אולי באיזה כוכב לכת שלא שמעתי את שמעו. אילו היו בידי הציבור נתונים מעודכנים אני מניח שגם אותה כתבת לא הייתה יכולה להתעלם מהם, ואולי כן.