טלי פחימה - סוכנת ק.ג.ב שלא למדה בקיימברידג`, ו"מיהו פוסט-ציוני?"

יוסי דהאן

""אני מכירה אישית חמישה פעילים של השמאל שנהנו מהכנסת האורחים של זכרייה זביידי בחודש האחרון, אף אחד מהם לא נעצר? אז מדוע פחימה?

התשובה היא שהפרופיל שלה אינו הפרופיל המתאים לפעיל שמאל. כוחות הביטחון הישראליים יודעים כיצד צריכים להיראות פעילים שמאליים: סטודנט או אקדמאי מרקע של מעמד בינוני, עדיף ממוצא אשכנזי, חבר בקבוצות שמאל קטנות. כלפי אנשים כאלה קיימת סובלנות כיוון שניתן לפקח ולשלוט בהם.

טלי פחימה היא כמו סוכן ק.ג.ב בריטי שלא למד בקיימברידג`.~ היא מזרחית, היא לא אקדמאית, היא חיה בעיירת פיתוח דרומית ענייה, והפעילות הפוליטית היחידה שלה היתה להצביע עבור אריאל שרון. להפגין עניין פוליטי בגורל הפלסטינים כך לפתע, זה בגדר איסור בישראל"

 כך כותבת דפנה ברעם במאמר במגזין האנגלי השמאלי "Newstatesman"

ברעם מציגה גם את מקרהו של הסרבן רמי חסון, עליו נגזרו תקופות מאסר חוזרות ונשנות, ארוכות יותר משל סרבנים אחרים וכן את העונש האכזרי שהוטל על מרדכי ואנונו, כמקרים של ענישה בלתי פרופורציונאלית המוטלת על מי שנתפס בעיני השלטונות כמאיים על הסדר החברתי והפוליטי, אלה העלולים לעורר את הקהילות מהם הם מגיעים לשאול שאלות. הענישה והרדיפה של השלטון נועדה לבודד ולדכא את המורדות והמורדים החריגים הללו. (ההפנייה למאמר פורסמה על ידי דפנה ברעם באתר "קדמה").

לו תושבי קרית גת היו יותר בטוחים בזהותם הישראלית הם היו נוהגים אחרת בטלי פחימה, כותב יוסי יונה.

"לבי לבי על קריית-גת. ממש חראם. בעוד תושביה מתרפקים על הכוכבת שלהם, נינט טייב, שזה עתה מלאה שנה לכוכבה שדרך, באה טלי פחימה ומקלקלת להם את השמחה. מה הם ביקשו בסך הכול? קצת נחת, להראות שלא הכול דפוק בעיר הזאת. נכון, האבטלה גואה, אין פיתוח, העוני מרקיע שחקים והחינוך על הפנים. אבל יש בעיר גם פוטנציאל ויש בה כשרונות לרוב ורבה אהבת ישראל, תמה ותמימה. ואז באה עוכרת ישראל, זאת שאוהבת ערבים, והמיטה עליהם קלון. אוי לבושה. תושבי העיר מבקשים להדגיש, על-פי הדיווחים, שפחימה מהווה גידול פרא בגינה שכולה צמחיית נוי פטריוטית".

התגובות למאמר של יוסי הם נושא למחקר מרתק בפני עצמו.

שני עורכי דין י` ארנון וי` פסטינגר תבעו זה את זה בתביעת הוצאת לשון הרע. כבוד השופט נועם סולברג מבית המשפט בירושלים סומך את פסק דינו על הבחנות בנייר הלקמוס האידיאולוגי שיודע להבחין בבירור בין ציונים, אנטי-ציונים, פוסט ציונים מתונים ופוסט ציונים רדיקלים נוסח עזמי בשארה, שזה ממש הוצאת לשון הרע.

"לא בחדווה ניגשתי לבחון השקפת-עולם. דיינו, כשופטים, בַּקושי לדון במעשיהם של בני-אדם; קשה כפליים, פּולשני ומביך, לפשפש בדעותיהם.

בגמר הדיון נמצא, כי עו"ד י` ארנון איננו ציוני על-פי ההגדרה המקובלת. אדרבא, על-פי הליכותיו, דומה כי הוא `פוסט-ציוני`, וכי השקפת-עולמו נחזית בעיני הבריות להיות אנטי-ציונית.

עם זאת, לא עומדת לעו"ד י` פסטינגר הגנת אמת הפירסום. השקפת-העולם של עו"ד י` ארנון איננה רדיקאלית אנטי-ציונית  ברוח  `מדינת כל אזרחיה`  של ח"כ עזמי בשארה. לא דומה `מדינת כל אזרחיה` לפי שיטתו של עו"ד י` ארנון, ל`מדינת כל אזרחיה` מבית-מדרשו של ח"כ עזמי בשארה.

עומדת לו, לעו"ד י` פסטינגר, הגנת הבעת הדעה. עו"ד י` ארנון נשא בתפקיד ציבורי, ועל הפרק עמד נושא ציבורי-ערכּי מן המעלה הראשונה. עו"ד י` פסטינגר הביע את דעתו-שלו על דעותיו של עו"ד י` ארנון, בתום-לב. לדידו של עו"ד י` פסטינגר, באה השקפת העולם שיִיחס לעו"ד י` ארנון לידי ביטוי בהתנהגותו של עו"ד י` ארנון כיו"ר הוועדה לשלטון החוק ולזכויות האזרח בכלל, ובהחלטתה המסעירה של הוועדה בנושא `מדיניות החיסולים`, בפרט. סעיף 15 (4) לחוק, מהווה איפוא הגנה טובה לעו"ד י` פסטינגר.

95.        לשווא הטיח עו"ד י` ארנון בישיבת הוועד המרכזי בעו"ד י` פסטינגר, בכעסו, כי הוא שקרן. לא נמצאה הצדקה לדבר, היות ועו"ד י` פסטינגר לא חטא לאמת בחילופי-הדברים עם עו"ד י` ארנון לגבי דבריו בראיון בגלי צה"ל. כיוצא בזה, לחינם לעג עו"ד י` ארנון לעו"ד י` פסטינגר בהציגו את מינויו לבורר כעונש למי שנזקק לבוררות.  נסתתמו טענות שטען עו"ד י` ארנון להגנתו במישור החבות. עם זאת, מדובר במילים שאינן בלתי-שכיחות במקומותינו, והפגיעה בשם הטוב של עו"ד י` פסטינגר, מצומצמת. הנזק מועט ובר-חלוף, ושיעור הפיצוי הכספי, בהתאם.          

96.        תביעתו של עו"ד י` ארנון, נדחית; תביעתו שכנגד של עו"ד י` פסטינגר, מתקבלת בחלקה.

עו"ד י` ארנון ישלם לעו"ד י` פסטינגר פיצויים בסך של 8,000 ₪.

           

עו"ד י` ארנון יישא בהוצאות המשפט, וכן ישלם לעו"ד י` פסטינגר שכ"ט עו"ד בסך של 25,000 ₪ בצירוף מע"מ."

(תודה לעו"ד דן יקיר על ההפנייה)

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. אורלי נוי

    יצא לי לנכוח השנה בטקס חלוקת פרס ישראל ביום העצמאות. ככל שיכולתי לקבוע על-פי החזות החיצונית, הייתי המזרחיה היחידה באולם המפואר, מה שגרם לי לאי-נוחות כבר מתחילת הטקס, אבל הדבר שהדהים אותי ביותר היה תגובת הקהל כשקם יגאל תומרקין לקבל את הפרס. הקהל ממש יצא מגדרו במחיאות הכפיים הסוערות ובשריקות עידוד, כאילו אחד מנביאי ישראל קם לתחיה ועלה לבמה, ואני הייתי במבוכה מעיקה- האם לא זה האיש שהקיא את משנתו הגזענית על המרוקאים ועורר זעם ציבורי? ואז תפסתי- מבחינת האשכנזים/חילונים/שמאלנים שמילאו את האולם, תומרקין הוא האיש שהצליח לעצבן את לימור לבנת, שנואת נפשם, ובאותו הרגע הוא הפך לגיבור מקומי ותוך עיוות שאין למעלה ממנו הפכו את האיש הנאלח הזה לנושא דגל הליברליות הנאורה.
    ולעניין טלי פחימה- אין כל ספק שהחזקתה במעצר מנהלי איננה מקובלת ויש לדחות כל סוג של מעצר מנהלי מכל וכל. אבל אני לא מוכנה "לקנות" את הפיכתה האוטומטית לגיבורה רק כי מדובר בבחורה מזרחיה מהפריפריה שיצאה נגד המימסד. התמונות של פחימה בפוזות מהמערב הפרוע עם זביידי, עם סיגריה בזוית הפה ורובים שלופים לא עושים לי את זה. הרעיון להיכנס לג'נין וללמוד על הסבל הפלסטיני ממקור ראשון הוא רעיון נאצל בעיני ללא ספק, אבל פחימה עצמה בחרה להדגיש בכל הראיונות איתה את קשריה עם זביידי ולפחות אצלי השאירה את ההרגשה שהעניין ההומניטארי לא ממש עמד בראש מעייניה.
    בשורה התחתונה- אין גיבורים אינסטנט, ויש עוד הרבה מאד דברים שצריך ללמוד בעניינה של פחימה לפני שאנחנו הופכים אותה לעמוד האש המזרחי.

  2. פחזנית

    דפנה ברעם מסבירה את ה"טיפול" בפחימה, בוענונו, ובסרבן רמי חסון בכך שהממסד חושש מהתפתחות חשיבה ביקורתית אצל מזרחים, הנחשבים בעיניהם חסידים שוטים של הביטחוניזם. אפשר שהיא צודקת. היא גם טוענת שמע' הביטחון סובלנית כלפי אחרים (ניתן לפקח עליהם), אבל זה כבר לא נכון. "המערכת" מטפלת בגסות רבה (רימוני הלם וגז) בארגוני השלום, ובאלימות של ממש (אש חיה) באנרכיסטים, המזוהים דווקא עם מעמד הביניים האשכנזי. האמת היא שהממסד הביטחוני חושש מכ-ו-ל-ם. ברירת המחדל שלו היא התנכלות לכל גורם "מתסיס" (מין שיוויוניות אוּטוֹפּית שכזאת), והוא מניח רק לאלה שהוא חושש מיכולתם להגיב — ראה שחרורם הסופי של חמשת הסרבנים מהצבא, חרף רמזים גסים שהם יוזמנו שוב לבקו"ם.
    המלצה: קיראו באתר "הגדה השמאלית" (לינק למעלה מימין) את מכתבו של גדעון ספירו לשופט גורן, האיש ששלח את פחימה למאסר פוליטי.

  3. סמי כנפו

    הריי על זה מדובר לא?…
    בפרס האמן יזכה עלאק 'אמן' גם אם הוא בהמה גסה הגזען תומרקין.. יזוכה מאשמת ריגול בסעיף פסיכיאטרי הקולונל טננבאום החמדן והצבוע שביקש לעשות ממון לביתו…ועוד ועוד… ברור שלא כל אחד יכול ללקות בסעיף פסיכיאטרי כדי לצאת זכאי כאילו ..בשביל זה צריך להיוולד נכון..כמו שברור שהסרט 'סוף העולם שמאלה' לא יכלל בתחרות של האקדמיה לקולנוע גם אם הוא היה הסרט הישראלי הנמכר ביותר בתקופה האחרונה.אבל, כל זה לא בא מרוע לב אני בטוח רק מנטייה טבעית של משלנו ושלא משלנו, המגדירים את שלנו מקבלים הצדקה לנוכחותם כאן כמיעוט בקרב היהודים ערבים, נוצרים ערבים, מוסלמים ערבים. התגובה היא ש' המדינה בורחת לנו מבין הידיים' ועוד ססמאות של פרנויה ברורה..עדיין , הכל צריך להילקח בפרופורציות, כמו ששמעון פרס אומר :"אני נמצא בתפקידי הציבורי רק למען דבר אחד, השלום!" עובדה ,הוא נמצא בהנהגה מקום המדינה וכך גם המלחמה! בינתיים הוא קוטף פרסים מקים מרכזים ונהנה ממנעמי השלטון, מה רע? למרות מטר העגבניות שקיבל בירושליים ב-1977 , נו, ולזה יש הסבר?…

  4. פחזנית

    אורלי, כתבת בתגובתך "אין גיבורים אינסטנט". אני דווקא סבורה שרוב הגיבורים (והגיבורות) הם אינסטנט, והם היו נמנעים ממעשה הגבורה לו חשבו שנית.
    צריך לשאול רק: האם המעשה הוא באמת מעשה גבורה?
    גם גיבור אינסטנט הוא גיבור!

  5. דודי מחלב

    אהלן סמי כנפו,העגבניות הומטרו על פרס בשלל נדיב ב1981 בבית שמש.על בסיס זה יצא האנתרופולוג עמוס עוז לכתוב את המסה "על העלבון וזעם",בספרו "פה ושם בארץ ישראל "בסתיו 1982 .שתיחתם לטובהאינשאללה.

  6. שלי יחימוביץ'

    בבואך לפענח את פשר מחיאות הכפיים הסוערות את נדיבה מדי עם מוחאי הכפיים.
    לטעמי היו כאן אלמנטים יותר אפלים מהשמחה לאידה של לימור לבנת.
    הרשי לי לפענח בשבילך כפשוטה את ההמיה החשאית של מחשבותיהם של חלק מהמריעים:
    הנה בא האיש שאומר למזרחים האלה בפנים את מה שאנחנו חושבים בלב. הנה בא האיש שאומר ברדיו ובטלוויזיה ובעיתונים (שעה שמראיניו מחניקים חיוך) את מה שאנחנו נאמר לכל היותר בשיחות סלון. הנה בא האיש שכל זה לא הפריע לו לקבל את פרס ישראל. הנה בא האיש שהמזרחים האלה, ששכחו את מקומם, ניסו לקחת לו את הפרס, ולא הצליחו. הנה האיש שהראה להם.

    זה נשמע וולגרי, אבל האמיני לי שניסחתי את זרם התודעה העכור הזה במתינות רבה. לו הייתי מדייקת, הייתי כותבת "פרענקים" במקום מזרחים, ועוד כהנה וכהנה התבהמויות גזעניות שאני מכירה היטב מילדותי ועד עצם היום הזה.

  7. סמי כנפו

    באותה הפגנה שבה זרקו עגבניות על פרס ב-1977-8? לא אשכח איך מוטה גור ניגש למקרופון וצעק: " אנחנו נעשה לכם את מה שעשינו לפלסטינים" למה הוא התכוון? אולי למה שנעשה עד היום ולנושאי השיחה שמועלים כאן ? ואולי עוד צפוי גירוש?…

  8. תוכי ושמו מוקי

    לגברת יחימוביץ' שלום,
    מאד מרשים היה בית הספר שהעברת היום לשר פורז, הלוואי ומשהו מן הראיון הנוקב הזה ישאר אצל מאזיניו. ונחמד עוד יותר היה הקונטרה שהביא פרופ' גוטווין אח"כ. והכי נחמד היה הראיון עם אותו גוטווין איזה אחה"צ אחד השבוע, באמצע ערוץ 2, שכאילו שכח לרגע שהוא ערוץ פרטי, וככה פתאום מפטפטים להם שני אדומים על זכות השביתה וחובת תשלום השכר, לא מתוך התנצלות. לרגע היה צורך לגרד בפדחת בשביל להבין את גודל ה'חוצפה'. ועדיין, דווקא מתוך הרהיטות של הדיון התקשורתי הזה, ומתוך היכולת המופלאה לדחוק פורזים שכאלו לפינות, אולי הגיע זמנך לעשות מעשה לפיד ולעבור לצד השני של המיקרופון. לא מפני שהמאבק לא מתרחש בתקשורת, אלא מפני שהתקשורת היא הכלבים שנובחים לצד השיירה, ומה לעשות, יש מעט מאד שליחי ציבור שנאבקים את המאבקים האלו במסדרונות שבהם ההחלטות נופלות. ודאי, אין זו אלא משאלת לב, ועדיין, מי יודע, אם האבא של יאיר יכול, אז את, גברת יחימוביץ', יכולה הרבה יותר.

  9. אברם מהשוק

    צריך להשלים את הרשימה:-
    אודי אדיב מגן שמואל שהוא תימני אני חושב, נשלח ל 18 שנות מאסר כי ביקר בסוריה,
    החברים שלו מדרך הניצוץ שהם בוכרים ומרוקאים נשלחו למאסרים בתקופות שונות בגלל שיחות ומכתבים,
    הפרופסור ההוא מהמכון בס ציונה שישב מי יודע כמה שנים שהוא גם כן טוניסאי עם שם משפחה רוסי להטעייה,
    התת אלוף בדימוס הזה (יצא?- שכחתי שכחתי מה שמו המדויק), שיחיאל חורב מהמלמב ניסה להפוך אותו לקרבן שהוא גם כן מזרחי טהור.
    האופנובנק שנשלח ל 20 שנות מאסר (עונש חסר פרופורציה הוא רק שדד שודדים, לא אנס ולא רצח) הוא עם שם משפחה אשכנזי אבל טריפולטאי בדוק.
    צריך להוסיף עוד שמות שיוכיחו את ההטיה המובנית של מערכות המשפט כנגד מזרחיים ביקורתיים ראויים כמו טלי פחימה ומיסטר וענונו.

  10. עזיז ב.ש.

    אלא שלויכוח בין ב"כ הצדדים מהי השקפת-עולמו של ח"כ בשארה, אין חשיבות רבה. השקפת-עולמו ה'אמיתית' של ח"כ בשארה אינה בראש מעייננו, וכבר עמדתי לעיל על הקושי – העובדתי והמשפטי – לסווג עניין כגון דא כאמת או כשקר. ענייננו-שלנו בתביעת לשון-הרע זו, בהשקפת-עולמו של ח"כ בשארה כפי שזו נחזית להיות בעיני הבריות. סוף-סוף, מרבית קוראי מכתבו של עו"ד י' פסטינגר אל היועץ המשפטי לממשלה, שבו יִיחס לעו"ד י' ארנון השקפת עולם רדיקלית אנטי-ציונית "ברוח 'מדינת כל אזרחיה' של ח"כ עזמי בשארה" לא שקדו בעקבות המכתב להעמיק-חקר במשנתו של ח"כ בשארה.
    מלאכתי-שלי בגדרי התובענה דנן, שונה ממלאכתם של שופטי בית המשפט העליון בפסק הדין הנ"ל. משימתם שם הייתה לברר את השקפת-עולמו של ח"כ בשארה כהוויתה, על כל פרטיה ודקדוקיה, כדי לקבוע האם ח"כ בשארה שולל את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ותומך במאבק מזויין של מדינות ערב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל (פיסקה 45 לפסק הדין). מחמת כובד משקלה של הזכות לבחור ולהיבחר, נדרשה שם רמה גבוהה של ראיות, ובדעת הרוב נפסק, כי "גישתו [של ח"כ בשארה – נ' ס'] באשר להיות מדינת ישראל 'מדינת כל אזרחיה' מתקרבת באופן מסוכן לאפשרות השוללת את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. עם זאת, אין בפנינו ראיות משכנעות, ברורות וחד משמעיות כי הגבול נחצה" (פיסקה 46).
    בתובענה דנן, אין צורך באותה רמה ראייתית, ולא במיצוי עד דק של הגדרת השקפת-עולמו של ח"כ בשארה; אלא בתפיסת הבריות את השקפת-עולמו, גם אם זו אינה מדוייקת.

    57. כשם ששופטי בית המשפט העליון נחלקו שם מהי השקפת עולמו של ח"כ בשארה, כך אירע, כאמור, גם לב"כ הצדדים כאן. ואין תימה בדבר. בראיון לארי שביט ב"הארץ" (מיום 29.5.98, נספח א לתצהיר התובע), חיווה ח"כ בשארה את דעתו על כך ש"מבחינה היסטורית הרעיון של מדינת היהודים הוא לדעתי לא לגיטימי, ואם אתה שואל אותי אני לא מוכן לתת לישראל לגיטימציה היסטורית". לדידו, פתרון הסכסוך הישראלי-ערבי הינו "דה-ציוניזציה של ישראל", וקיומה של יישות מדינית אחת, דו-לאומית, מן הירדן עד הים. לעומת כן, בפני ועדת הבחירות המרכזית, דיבר ח"כ בשארה בנימה שונה. לפי האמור בפיסקה 34 לפסק הדין הנ"ל "ח"כ בשארה שולל את הקמתה של מדינה אחת מהים לנהר, בה יהיו היהודים מיעוט. 'רק הוזים ודמיוניים יכולים להעלות אפשרות זו' (סיכום טענות בפני ועדת הבחירות, עמ' 14). לטענתו הוא נאבק נגד אפשרות זו כל ימיו. 'יש רוב יהודי שצריך לחיות איתו במדינה משלו' (דברים בפני ועדת הבחירות, פרוטוקול 214)".

    58. הגם שבפסק הדין הנ"ל, נקבע כאמור כי גישתו של ח"כ בשארה באשר להיות מדינת ישראל 'מדינת כל אזרחיה' מתקרבת באופן מסוכן לאפשרות השוללת את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, הרי שבתודעת הציבור, דומני, קנתה לה שביתה הדעה שאין מדובר רק בקירבה לאותה אפשרות; מדובר בהתממשותה. קרי, הציבור הרחב אשר איננו מדקדק בראיות שקבילותן הוּכחה בבית משפט; איננו קורא תדיר כתבי-בי-דין אלא מסתפּק בראיונות ומאמרים בתקשורת; ציבור זה מאמין יותר לדבריו של ח"כ בשארה בראיון לארי שביט ב"הארץ", מאשר לדבריו של ח"כ בשארה בפני ועדת הבחירות ובפני בית המשפט, דברים שנועדו להכשיר את מועמדותו לכנסת. הציבור מפרש את כפל-הלשון כטקטיקה, ואת ההתנהלות הפוליטית כאסטרטגיה. הנני סבור, כי בתודעת הציבור שולל ח"כ בשארה את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית; בתודעת הציבור, מהימנים הדברים שצוטטו מפיו של ח"כ בשארה בראיון לארי שביט ב"הארץ" בדבר חתירתו לקיומה של מדינה אחת מן הירדן עד הים, יותר מאשר הכחשתו את הדברים הללו בפני וועדת הבחירות ובפני בית המשפט העליון.

    59. הפועל היוצא מן האמור הוא, כי בתודעת הציבור, ישנו פער של ממש בין אנטי-ציוני 'סתם' לבין אנטי-ציוני ברוח 'מדינת כל אזרחיה' של ח"כ עזמי בשארה. גם אם עו"ד י' ארנון איננו נתפס כציוני, וגם אם הוא דוגל בהשקפה שראוי לה, למדינת ישראל, להיות 'מדינת כל אזרחיה', הרי שלא דומה 'מדינת כל אזרחיה' לפי שיטתו של עו"ד י' ארנון, ל'מדינת כל אזרחיה' מבית-מדרשו של ח"כ עזמי בשארה. הפער ביניהן הוא משמעותי. כיוון שכך, לא עומדת לעו"ד י' פסטינגר הגנת אמת הפירסום.

  11. סמי כנפו

    תודה על הדיוק ההיסטורי, ותודה גם על הפרשנות המעניינת שהעלתה על הסרט המחורבן בסינמטק שבעקבותה
    נותרתי חסר זהות אבל רב זהותי..חתימה טובה וצום כבד

  12. דקלה לבני-יערי

    למקרא מכתבו של גדעון ספירו לשופט אורי גורן (תודה לפחזנית על ההמלצה), אני נזכרת במשפטו של נחום מנבר. "החומר הסודי" הזה הוא האברא-קדברא של השב"כ. אמרת חומר סודי – אמרת חסוי – אמרת ראיות מרשיעות – אמרת הרשעה או חיוב בדין – אמרת אין דמוקרטיה. גם אצל מנבר החומר הסודי הזה הובא רק לידיעת השופט ועו"ד זכרוני שצף וגעש ודרש ולא קיבל וגם הוא גישש דרכו באפלה גמורה עד הרשעת מרשו מנבר כגדול בוגדי ישראל (סליחה, חוץ מוענונו…) בשעה שרבים וטובים סחרו עם אירן. גם הכרעת הדין של השופט סטרשנוב נאסרה לפרסום.
    לא שאני מגלה פה דברים חדשים אבל "החומר הסודי" הזה הוא רעה חולה שגם אם אין זכות לכלל הציבור לדעת אותו, לפחות לצד השני יש חובה לראותו.

  13. שלי יחימוביץ'

    חן חן לך על דבריך. צום קל ונעים.

  14. יונתן לרנר

    אני יודע שבמדינת ישראל היה, וכנראה שעוד יש, קיפוח על רקע עדתי ויהיו מקורותיו אשר יהיו.
    אני יודע ורוצה לסייע בשינוי ובניסיון לתקן עוולות עבר.
    אחד הדרכים שלי היא להגיע לאנשים ואתרים שבהם ניתן ראות את הדברים מזווית אחרת ולשמוע הצעות לפתרון. כך הגעתי ל"העוקץ" וגיליתי ש"הכל מזרחי"
    ככל שאני קורא יותר על טלי פחימה "המזרחית" כך אני תוהה האם אותו שיקול דעת עומד ביסוד הדברים האחרים המושמעים בנושא האפלייה העדתית. ככל שטלי פחימה מוצגת כסמל לקיפוח עדתי, כך אני מתרחק מיצירת הבנה משותפת ביני לבין אחרים לגבי המושג הזה.
    פנטיות היא רעה לכל כיוון ובודאי שלא עוזרת לגייס אנשים כמוני.
    איני מכיר את העובדות, אני מתנגד למעצר מינהלי, אבל ההתעסקות במוצא העדתי של טלי פחימה לא שונה מהנסיון להכתים את כל גן שמואל במקרה אודי אדיב, או בהתעסקות במקורות הקיבוציים של נחום מנבר (כאן, צריך לציין ששניהם "בני עדתי") וכן הלאה.
    שיקול דעת לא יזיק, גם במקרה הזה וגם בכל הסוגיות האחרות.
    לא "הכל מזרחי".

  15. סמי כנפו

    אם אתה יודע שקיימת אפליה אז אני לא מבין את שאלתך.. האם הכל מזרחי? בודאי שלא! הכל אשכנזי!!

  16. מדויקת

    לסמי כנפו,ניסחת את תמצית הבעייה,באופן מעולה

  17. יונתן לרנר

    מאחר ולא הובנתי, הטעות היא כולה שלי. ולכן אנסה להבהיר.
    מה שמצאתי כאן הוא שבכל דיון על כל תופעה או ארוע במדינת ישראל יש מניעים הנובעים מאפליה עדתית. לזה קראתי ש"הכל מזרחי".
    כמו, למשל, במקרה של טלי פחימה.
    מאחר ובמקרים כאלו ההקשר הזה נראה לי מופרך, כמו במקרה של טלי פחימה, הדבר מעורר אצלי סימני שאלה על שיקול הדעת של מי שמציג עוולות, גם כאשר שעל פניהן הן נראות מובהקות יותר.
    אם אתם מבקשים לגייס אנשים כמוני לתמיכה בפעילות המיועדת לתיקון עוולות, אז הקיצוניות הזו איננה מקרבת.

  18. מתיתיהו

    מה לעשות שישנה חשדנות רבה
    בנוגע לטלי פחימה ואף רגישות בצורה שהתקשורת הציגה אותה.
    עם זאת מותר לך לחשוב שונה (-:
    אני שמח לשמוע ממך ומאחרים/ות שאתם מוכנים לעזור במאבק נגד
    דיכוי וגזענות, מאידך אני מקבל את הדעה שצריך לבחון כל מקרה לגופו.

  19. סמי כנפו

    מי בדיוק מנסה לגייס אותך לתיקון עוולות חברתיות? אם יש לך מגייסים והרצון לתיקון לא שלך באמת..? אני מציע לך להתפטר מזה..המשך בדרכך

  20. יונתן לרנר

    וגם אתה תוכל להמשיך ולהנות מכך שתוכל להגיד שאין מה לדבר עם האשכנזים האלה