"אולי נתנשק?"

יוסי דהאן

אני ממליץ מאד לראות את סרטו החדש של קן לוץ` – "אולי נתנשק?", "Ae fond kiss"  הסרט, מעין עיבוד מודרני ל"רומיאו ויוליה", הוא סיפור אהבה בין-תרבותי המתרחש בגלזגו בסקוטלנד היום. קאסם בן למשפחת מהגרים פקיסטני המיועד לשאת את בת דודתו יסמין שמעולם לא פגש, פוגש במורה למוסיקה רושין קתולית מצפון אירלנד. שתי הקהילות התרבותיות והדתיות מתנגדות לרומן בין השניים. הסרט האינטילגנטי, המצחיק והיפה הזה בוחן את גבולות הסובלנות, את הקונפליקט בין האוטונומיה של היחיד לבין המסורת והנאמנויות המשפחתיות, הקהילתיות והדתיות. את היכולת של יחידים לפרוץ את גבולות הנורמות החברתיות הלוכדות אותם.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. נתן

    במקביל להמלצה של יוסי, אני רוצה להמליץ על עוד סרט של אותו במאי, קן לואץ'. הסרט נקרא bread and roses, והוא מספר את סיפורם של עובדי חברת נקיון, רובם מהגרים מארצות שונות, ומתמקד במאיה, צעירה שבורחת ממקסיקו, לחפש עבודה בארה"ב, ומצטרפת למשפחתה. בסרט עולים נושאים שונים כמו הביטוחים הרפואיים, סוגיית השכר הנמוך, עבודה דרך קבלני כח אדם,מדיניות הגירה, זנות והניכור שקיים בין ה- "חליפות" לבין הפועלים השחורים. הגיבור הראשי של הסרט הוא ארגון הנקרא justice to janitors. הסרט מבוסס על מקרה אמיתי בלוס אנגלס, קצת מצחיק שבמאי אנגלי צריך לעשות סרט על מה שקורה בעיר הסרטים.הסרט הוא ללא תרגום (אולי לא רוצים שנקבל רעיונות מהסרט), ואפשר להשיג אותו באוזן השלישית. לאחרונה גם בארץ נעשו מאבקים באותו נושא, באונ' ת"א, ע"י אריאל רובינשטיין, פרופ' לכלכלה, עבור עובדי הקבלן שעובדים באוניברסיטה.

  2. פחזנית

    ממולץ בחום לצפות בכל סרטיו של קן לואץ', לא רק באלה שיוסי ונתן הזכירו כאן. הבנאדם הזה, לואץ', ניחן בהסתכלות מיוחדת על מצוקות היומיום של חסרי המזל, וחרף הצגה אמינה מאד (כמו אובייקטיבית) של המציאות הקשה, אפשר לחוש בגלי האמפתיה היוצאים ממנו אל גיבוריו.
    אגב, נתן, אני ראיתי את "לחם ושושנים" דווקא עם תרגום ב-YES. הסרטים בלוויין חוזרים על עצמם כידוע, וכך ניתן לראות פסטיבל קטן של קן לואץ' כל כמה חודשים.
    ולא אוכל להתאפק מלספר לחובבי הז'אנר הזה על סרט נפלא שראיתי לאחרונה בלוויין ושמו "נשים אמיתיות" (נוצר ע"י במאית שאיני זוכרת את שמה). הסרט עוסק בחייה של צעירה היספאנית שמנמונת ורבת חן, העובדת בסדנת הזיעה המשפחתית עם אימה, אחותה, וכמה פועלות. היא מבקשת להבקיע את קיר הזכוכית ולצאת ללימודים גבוהים, וכך אנו מתוודעים גם להווי השמרני בחברה ההיספאנו-אמריקנית. הביקורת החברתית כאן פחות בוטה מאשר אצל לואץ', אבל מלווה את הסיפור לכל אורכו.